השעיה – הבדלי גרסאות
מ ←בעבודה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==בעבודה== |
==בעבודה== |
||
עונש השעיה נקבע באחדים מ[[חוקי מדינת ישראל]]: |
עונש השעיה נקבע באחדים מ[[חוקי מדינת ישראל]], ובהם: |
||
* ב[[חוק שירות המדינה (משמעת)]], תשכ"ג-1963, ניתנה ל[[נציב שירות המדינה]] הסמכות להשעות מתפקידו עובד מדינה שהוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת או שנפתחה נגדו [[חקירה פלילית]]. |
* ב[[חוק שירות המדינה (משמעת)]], תשכ"ג-1963, ניתנה ל[[נציב שירות המדינה]] הסמכות להשעות מתפקידו עובד מדינה שהוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת או שנפתחה נגדו [[חקירה פלילית]]. |
||
* [[חוק רואי חשבון]], תשט"ו-1955, מקנה ל[[מועצת רואי חשבון בישראל]] סמכות להטיל על [[רואה חשבון]], עקב בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, עונשים של התראה, [[נזיפה]], הפסקת תוקף הרישיון (שפירושה השעיה) לתקופה שתקבע וביטול הרישיון. |
* [[חוק רואי חשבון]], תשט"ו-1955, מקנה ל[[מועצת רואי חשבון בישראל]] סמכות להטיל על [[רואה חשבון]], עקב בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, עונשים של התראה, [[נזיפה]], הפסקת תוקף הרישיון (שפירושה השעיה) לתקופה שתקבע וביטול הרישיון. |
||
* [[חוק לשכת עורכי הדין]], תשכ"א-1961, מקנה ל[[לשכת עורכי הדין בישראל]] סמכות להטיל על [[עורך דין]] שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, [[נזיפה]], [[קנס]] (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה. |
* [[חוק לשכת עורכי הדין]], תשכ"א-1961, מקנה ל[[לשכת עורכי הדין בישראל]] סמכות להטיל על [[עורך דין]] שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, [[נזיפה]], [[קנס]] (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה. |
||
תקנון העבודה בתעשייה, שהוא [[הסכם קיבוצי כללי]] שנחתם בין [[התאחדות התעשיינים]] ל{{ה|הסתדרות הכללית}} כולל עונש של השעיה על עבירות משמעת שונות. |
תקנון העבודה בתעשייה, שהוא [[הסכם קיבוצי כללי]] שנחתם בין [[התאחדות התעשיינים]] ל{{ה|הסתדרות הכללית}} כולל עונש של השעיה על עבירות משמעת שונות. |
||
==השעיה של נבחר ציבור== |
==השעיה של נבחר ציבור== |
||
גרסה מ־22:37, 22 בפברואר 2016
השעיה, שפירושה הרחקה זמנית מפעילות, היא אחד מהעונשים הנהוגים בדין משמעתי, ולעתים היא משמשת כצעד מניעתי לפני ההעמדה לדין משמעתי.
בבית הספר
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
בתקנון המשמעת של בתי ספר נכלל גם עונש של השעיה של תלמיד מלימודים. במערכת החינוך בישראל (כיתות א'-י"ב) מוסדר הנושא בחוזר של מנכ"ל משרד החינוך.[1]
בספורט
השעיה היא עונש מקובל לספורטאים ולקבוצות ספורט שחרגו באופן חמור מכללי ההתנהגות הנדרשים בענף הספורט שבו הם פועלים. בין השאר ניתן עונש השעיה על שימוש בסמים לשם שיפור ההישגים הספורטיביים.
בעבודה
עונש השעיה נקבע באחדים מחוקי מדינת ישראל, ובהם:
- בחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, ניתנה לנציב שירות המדינה הסמכות להשעות מתפקידו עובד מדינה שהוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת או שנפתחה נגדו חקירה פלילית.
- חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955, מקנה למועצת רואי חשבון בישראל סמכות להטיל על רואה חשבון, עקב בהתנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, עונשים של התראה, נזיפה, הפסקת תוקף הרישיון (שפירושה השעיה) לתקופה שתקבע וביטול הרישיון.
- חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, מקנה ללשכת עורכי הדין בישראל סמכות להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת משמעת את העונשים הבאים: אזהרה, נזיפה, קנס (עד סך של 25,000 שקלים כנגד כל עבירה), השעיה מן הלשכה והוצאה מן הלשכה.
תקנון העבודה בתעשייה, שהוא הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין התאחדות התעשיינים להסתדרות הכללית כולל עונש של השעיה על עבירות משמעת שונות.
השעיה של נבחר ציבור
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
חוק הכנסת מאפשר השעיה מסוימת של חבר הכנסת שמתנהלים נגדו הליכים פליליים, עד לסיומם.
קישורים חיצוניים
- בועז ווליניץ, השעיה והרחקה מבית הספר: מה יוצא לילדים מכל זה?, באתר וואלה, 11 בפברואר 2011
הערות שוליים
- ^ חוזר המנהלת הכללית - אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון, באתר של משרד החינוך, אפריל 2015
אורלי הררי, השעיית תלמידים רק במקרים חריגים, באתר ערוץ 7, 1 באפריל 2015