חוק מס ערך מוסף – הבדלי גרסאות
הגהה, ניסוח + מחיקת משפט לא מבוסס וכנראה גם לא נכון |
|||
שורה 4: | שורה 4: | ||
בשני מגזרים בישראל מוטל המע"מ על-פי הגדרתו החלופית (מע"מ פיננסי): |
בשני מגזרים בישראל מוטל המע"מ על-פי הגדרתו החלופית (מע"מ פיננסי): |
||
* [[מוסד כספי]]: [[בנק]]ים, [[חברת ביטוח|חברות ביטוח]] ונותני שירותים פיננסיים חייבים ב[[מס שכר]] ורווח על תשלומי ה[[שכר]] וה[[רווח (כלכלה)|רווח]]. |
* [[מוסד כספי]]: [[בנק]]ים, [[חברת ביטוח|חברות ביטוח]] ונותני שירותים פיננסיים חייבים ב[[מס שכר]] ורווח על תשלומי ה[[שכר]] וה[[רווח (כלכלה)|רווח]]. שיעור המס החל עליהם זהה, למעשה, לשיעור המע"מ הנגבה מעסקים, והם אינם זכאים להחזר של מס תשומות. בשל אופי פעילותם אין זה יעיל טכנית לגבות מע"מ ממוסדות פיננסים בדרך של "החזר מס תשומות". |
||
* [[מוסד ללא כוונת רווח]] (מלכ"ר): לרבות מוסדות המדינה, חייבים ב[[מס שכר]] בשיעור של כמחצית משיעור המע"מ על תשלומי השכר שלהם. גם המלכ"רים אינם זכאים להחזר מס תשומות ומאחר שמעצם הגדרתם |
* [[מוסד ללא כוונת רווח]] (מלכ"ר): לרבות מוסדות המדינה, חייבים ב[[מס שכר]] בשיעור של כמחצית משיעור המע"מ על תשלומי השכר שלהם. גם המלכ"רים אינם זכאים להחזר מס תשומות ומאחר שמעצם הגדרתם הם מוסדות ללא רווח, הטלת המע"מ היא על שכר בלבד. |
||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
הרעיון להחיל בישראל מס ערך מוסף הוצע כבר בשנת 1964, בעת שהמס נהג כמעט רק ב[[צרפת]] ובמושבותיה ב[[אפריקה]], על ידי ד"ר [[אמוץ מורג]], שהיה מרצה באוניברסיטה העברית ויועץ למנהל הכנסות המדינה. בהצעתו נועד המע"מ להחליף את כל המיסים האחרים{{הערה|{{מעריב|אהרן בידן|הצעה: מס אחיד ויחיד|1964/07/14|01101}}}}. בשנת 1968 המליצה הרשות לתכנון כלכלי להנהיג מע"מ במקום מיסי הקנייה וה[[מכס]]{{הערה|{{דבר||מס על ערך מוסף במקום מיסי העקיפין|1968/04/01|00707}}}}. הנהגת מס ערך מוסף במקום מכס |
הרעיון להחיל בישראל מס ערך מוסף הוצע כבר בשנת 1964, בעת שהמס נהג כמעט רק ב[[צרפת]] ובמושבותיה ב[[אפריקה]], על ידי ד"ר [[אמוץ מורג]], שהיה מרצה באוניברסיטה העברית ויועץ למנהל הכנסות המדינה. בהצעתו נועד המע"מ להחליף את כל המיסים האחרים{{הערה|{{מעריב|אהרן בידן|הצעה: מס אחיד ויחיד|1964/07/14|01101}}}}. בשנת 1968 המליצה הרשות לתכנון כלכלי להנהיג מע"מ במקום מיסי הקנייה וה[[מכס]]{{הערה|{{דבר||מס על ערך מוסף במקום מיסי העקיפין|1968/04/01|00707}}}}. הנהגת מס ערך מוסף במקום מכס נדרשה לאור ההסכמים של ישראל עם השוק האירופי המשותף שחייבו את ביטול ה[[מכס]] על מוצרים מיובאים מאירופה{{הערה|{{דבר||הידוק הקשרים עם השוק מחייב|1970/04/19|00305}}}}. בתחילה נעשו נסיונות להנהיג מס ערך מוסף כבר בשנת 1972{{הערה|{{מעריב||מיסוי בשיטת מס ערך מוסף יונהג|1970/11/19|00401}}}}, אולם המהלך השתהה ונכנס לתוקף רק בשנת 1976. |
||
== גובה המס == |
== גובה המס == |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
{{מס ערך מוסף בישראל}} |
{{מס ערך מוסף בישראל}} |
||
בשלושת העשורים האחרונים התקבע שיעור המע"מ בישראל על רצועה צרה שנעה בטווח של 15%-18%, בהתאם למצב הכלכלי ולמדיניות המס |
בשלושת העשורים האחרונים התקבע שיעור המע"מ בישראל על רצועה צרה שנעה בטווח של 15%-18%, בהתאם למצב הכלכלי ולמדיניות המס. |
||
== פטור ממע"מ ושיעורי מס מיוחדים == |
== פטור ממע"מ ושיעורי מס מיוחדים == |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
* השכרת [[מקרקעין]] והחכרת מקרקעין שהוראות החוק להגנת הדייר, התשל"ב-1972, חלות עליהם. |
* השכרת [[מקרקעין]] והחכרת מקרקעין שהוראות החוק להגנת הדייר, התשל"ב-1972, חלות עליהם. |
||
* מכירת מקרקעין המושכרים בתנאי שכירות מוגנים כאמור. |
* מכירת מקרקעין המושכרים בתנאי שכירות מוגנים כאמור. |
||
* מכירות באזור [[אילת]]. על-פי חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים){{הערה|{{חילן||חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים), תשמ"ה-1985|חקיקה/דיני-מיסים/חוק-אזור-סחר-חופשי-באילת}}}}, מכירת מוצרים או מתן שירותים בעיר [[אילת]] או במועצה האזורית [[חבל אילות]] בידי עוסק תושב האזור לצריכה באזור אילת או שימוש בה, פטורים ממע"מ. על מספר מוצרים בני קיימא כמכוניות, מדיחי כלים וכדומה לא חל הפטור והם חייבים במע"מ בשיעור מלא. בינואר 1994 בוטל הפטור על מכירת סיגריות באילת בשל פרופורציות צריכה לא הגיוניות (עם ביטול הפטור ירד |
* מכירות באזור [[אילת]]. על-פי חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים){{הערה|{{חילן||חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים), תשמ"ה-1985|חקיקה/דיני-מיסים/חוק-אזור-סחר-חופשי-באילת}}}}, מכירת מוצרים או מתן שירותים בעיר [[אילת]] או במועצה האזורית [[חבל אילות]] בידי עוסק תושב האזור לצריכה באזור אילת או שימוש בה, פטורים ממע"מ. על מספר מוצרים בני קיימא כמכוניות, מדיחי כלים וכדומה לא חל הפטור והם חייבים במע"מ בשיעור מלא. בינואר 1994 בוטל הפטור על מכירת סיגריות באילת בשל פרופורציות צריכה לא הגיוניות (עם ביטול הפטור ירד שיעור קניית הסיגריות באילת ב65%). |
||
על מכירת מוצרים ושירותים מסוימים, לעסקים באזור אילת על ידי עסקים שמחוץ לאזור אילת, חל מע"מ בשיעור אפס, כך שהפטור ממע"מ באזור אילת קרוב יותר למע"מ בשיעור אפס המוציא מבסיס המס את כל הפעילות הכלכלית באזור אילת. |
על מכירת מוצרים ושירותים מסוימים, לעסקים באזור אילת על ידי עסקים שמחוץ לאזור אילת, חל מע"מ בשיעור אפס, כך שהפטור ממע"מ באזור אילת קרוב יותר למע"מ בשיעור אפס המוציא מבסיס המס את כל הפעילות הכלכלית באזור אילת. |
||
העסקאות בישראל שבהן העסק יכול לקבל חזרה את המע"מ ששולם על ידו ובמכירה יהיה חייב במס בשיעור 0% מתרכזות בפעילויות הבאות: |
העסקאות בישראל שבהן העסק יכול לקבל חזרה את המע"מ ששולם על ידו ובמכירה יהיה חייב במס בשיעור 0% מתרכזות בפעילויות הבאות: |
||
* [[ירקות]] ו[[פירות]], בתנאי שלא נעשתה בהם פעולת עיבוד כלשהי(עיבוד למעט ניקוי, בירור, אריזה, הבחלה, החסנה וקירור). |
* [[ירקות]] ו[[פירות]], בתנאי שלא נעשתה בהם פעולת עיבוד כלשהי (עיבוד למעט ניקוי, בירור, אריזה, הבחלה, החסנה וקירור). |
||
* מכירות בחנויות [[דיוטי פרי]] כמו למשל ב[[נמל תעופה בן-גוריון]], ומכירות של סחורות לחנויות כאלו. |
* מכירות בחנויות [[דיוטי פרי]] כמו למשל ב[[נמל תעופה בן-גוריון]], ומכירות של סחורות לחנויות כאלו. |
||
* יצוא מוצרים ושירותים כולל [[נכסי ידע|נכסים לא מוחשיים]]. |
* יצוא מוצרים ושירותים כולל [[נכסי ידע|נכסים לא מוחשיים]]. |
||
שורה 35: | שורה 35: | ||
* שירותים מסוימים ל[[תיירות]] נכנסת: |
* שירותים מסוימים ל[[תיירות]] נכנסת: |
||
** לינה ב[[בית מלון|בתי מלון]], ובכלל זה כל ההוצאות במלון הנילוות ללינה (מזון ומשקאות, כביסה, בידור וכדומה), בתנאי ששולמו דרך חשבון הלינה וב[[מטבע זר]]. |
** לינה ב[[בית מלון|בתי מלון]], ובכלל זה כל ההוצאות במלון הנילוות ללינה (מזון ומשקאות, כביסה, בידור וכדומה), בתנאי ששולמו דרך חשבון הלינה וב[[מטבע זר]]. |
||
** |
** שירותי הסעה, תיור ו[[השכרת רכב]] - אם התבצעו באמצעות ספקים מאושרים ושולמו במטבע זר. |
||
** תיירים זכאים לבקש החזר מע"מ, בתנאים מסוימים, על רכישות מוצרים בני-קיימא לצורך ייצואם אל מחוץ לגבולות הארץ. |
** תיירים זכאים לבקש החזר מע"מ, בתנאים מסוימים, על רכישות מוצרים בני-קיימא לצורך ייצואם אל מחוץ לגבולות הארץ. |
||
בעולם לא מקובל להחיל מע"מ |
בעולם לא מקובל להחיל מע"מ בשיעור אפס על שירותי תיירות נכנסת. בישראל מע"מ בשיעור אפס על שירותים אלה נועד לעודד כניסת תיירים לישראל באמצעות סבסודם. |
||
==דוגמאות הסבר לחישוב מע"מ== |
==דוגמאות הסבר לחישוב מע"מ== |
||
שורה 48: | שורה 48: | ||
'''דוגמה 1:''' |
'''דוגמה 1:''' |
||
* עסק קנה את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,000 ₪, מחיר בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,165 |
* עסק קנה את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,000 ₪, מחיר בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,165 ₪. |
||
* העסק מכר את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,400 ₪, מחיר ללקוח בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,631 ₪. |
* העסק מכר את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,400 ₪, מחיר ללקוח בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,631 ₪. |
||
שורה 54: | שורה 54: | ||
* מע"מ עסקאות בעסקה הוא 231 ₪ . (1,631-1,400 ₪) – מע"מ זה שולם לעסק על ידי הלקוח. |
* מע"מ עסקאות בעסקה הוא 231 ₪ . (1,631-1,400 ₪) – מע"מ זה שולם לעסק על ידי הלקוח. |
||
בידי העסק נשאר ההפרש שהוא 66 ₪. (231-165 ₪). סכום זה ישולם לשלטונות מע"מ ב- |
בידי העסק נשאר ההפרש שהוא 66 ₪. (231-165 ₪). סכום זה ישולם לשלטונות מע"מ ב-15 לחודש שלאחר החודש בו בוצעו העסקאות. |
||
'''דוגמה 2 :''' |
'''דוגמה 2 :''' |
||
* עסק קנה את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,000 ₪, מחיר בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,165 |
* עסק קנה את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,000 ₪, מחיר בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,165 ₪. |
||
* העסק מכר את מוצר א' במחיר לפני מע"מ (מחיר הפסד) של 800 ₪, מחיר ללקוח בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 932 ₪. |
* העסק מכר את מוצר א' במחיר לפני מע"מ (מחיר הפסד) של 800 ₪, מחיר ללקוח בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 932 ₪. |
||
גרסה מ־09:33, 25 במרץ 2016
מס ערך מוסף הוטל בישראל לראשונה ב-1 ביולי 1976, מכוח חוק מס ערך מוסף, בעקבות המלצותיה של "ועדת אשר", שעסקה בעניין זה. בישראל המע"מ הוא בשיעור אחיד (למעט חריגים מעטים) על צריכה פרטית וציבורית ובגבייתו עוסקת רשות המסים בישראל (קודם להקמתה עסק בכך אגף המכס ומע"מ).
המע"מ נגבה בשלב היבוא ובכל שלבי הייצור והשיווק על ערך המכירות לקונה, כולל כל המסים (למעט המע"מ עצמו). מחבות מס זו מוחזר ערך המע"מ אשר הוטל בשלב הקודם על תשומות ביניים כולל השקעות (החזר "מס תשומות").
בשני מגזרים בישראל מוטל המע"מ על-פי הגדרתו החלופית (מע"מ פיננסי):
- מוסד כספי: בנקים, חברות ביטוח ונותני שירותים פיננסיים חייבים במס שכר ורווח על תשלומי השכר והרווח. שיעור המס החל עליהם זהה, למעשה, לשיעור המע"מ הנגבה מעסקים, והם אינם זכאים להחזר של מס תשומות. בשל אופי פעילותם אין זה יעיל טכנית לגבות מע"מ ממוסדות פיננסים בדרך של "החזר מס תשומות".
- מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר): לרבות מוסדות המדינה, חייבים במס שכר בשיעור של כמחצית משיעור המע"מ על תשלומי השכר שלהם. גם המלכ"רים אינם זכאים להחזר מס תשומות ומאחר שמעצם הגדרתם הם מוסדות ללא רווח, הטלת המע"מ היא על שכר בלבד.
היסטוריה
הרעיון להחיל בישראל מס ערך מוסף הוצע כבר בשנת 1964, בעת שהמס נהג כמעט רק בצרפת ובמושבותיה באפריקה, על ידי ד"ר אמוץ מורג, שהיה מרצה באוניברסיטה העברית ויועץ למנהל הכנסות המדינה. בהצעתו נועד המע"מ להחליף את כל המיסים האחרים[1]. בשנת 1968 המליצה הרשות לתכנון כלכלי להנהיג מע"מ במקום מיסי הקנייה והמכס[2]. הנהגת מס ערך מוסף במקום מכס נדרשה לאור ההסכמים של ישראל עם השוק האירופי המשותף שחייבו את ביטול המכס על מוצרים מיובאים מאירופה[3]. בתחילה נעשו נסיונות להנהיג מס ערך מוסף כבר בשנת 1972[4], אולם המהלך השתהה ונכנס לתוקף רק בשנת 1976.
גובה המס
שיעור המע"מ משתנה מפעם לפעם, בצו שמוציא שר האוצר, לאחר התייעצות עם ועדת הכספים של הכנסת, כחלק מהמדיניות הפיסקלית של הממשלה:
מתאריך | שיעור המע"מ |
---|---|
1.7.1976 | 8% |
1.11.1977 | 12% |
1.8.1982 | 15% |
1.6.1985 | 17% |
1.10.1985 | 15% |
1.3.1990 | 16% |
1.1.1991 | 18% |
1.1.1993 | 17% |
15.6.2002 | 18% |
1.3.2004 | 17% |
1.9.2005 | 16.5% |
1.7.2006 | 15.5% |
1.7.2009 | 16.5% |
1.1.2010 | 16% |
1.9.2012 | 17% |
2.6.2013 | 18% |
1.10.2015 | 17% |
1.1.2025 | 18% |
בשלושת העשורים האחרונים התקבע שיעור המע"מ בישראל על רצועה צרה שנעה בטווח של 15%-18%, בהתאם למצב הכלכלי ולמדיניות המס.
פטור ממע"מ ושיעורי מס מיוחדים
בישראל מספר פעילויות עליהן חל פטור ממע"מ:
- מכירת יהלומים ואבנים יקרות מאדם שעיסוקו בכך לאדם אחר שעיסוקו בכך.
- השכרת נכס למגורים לתקופה שאינה עולה על 25 שנים.
- השכרת מקרקעין והחכרת מקרקעין שהוראות החוק להגנת הדייר, התשל"ב-1972, חלות עליהם.
- מכירת מקרקעין המושכרים בתנאי שכירות מוגנים כאמור.
- מכירות באזור אילת. על-פי חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים)[5], מכירת מוצרים או מתן שירותים בעיר אילת או במועצה האזורית חבל אילות בידי עוסק תושב האזור לצריכה באזור אילת או שימוש בה, פטורים ממע"מ. על מספר מוצרים בני קיימא כמכוניות, מדיחי כלים וכדומה לא חל הפטור והם חייבים במע"מ בשיעור מלא. בינואר 1994 בוטל הפטור על מכירת סיגריות באילת בשל פרופורציות צריכה לא הגיוניות (עם ביטול הפטור ירד שיעור קניית הסיגריות באילת ב65%).
על מכירת מוצרים ושירותים מסוימים, לעסקים באזור אילת על ידי עסקים שמחוץ לאזור אילת, חל מע"מ בשיעור אפס, כך שהפטור ממע"מ באזור אילת קרוב יותר למע"מ בשיעור אפס המוציא מבסיס המס את כל הפעילות הכלכלית באזור אילת.
העסקאות בישראל שבהן העסק יכול לקבל חזרה את המע"מ ששולם על ידו ובמכירה יהיה חייב במס בשיעור 0% מתרכזות בפעילויות הבאות:
- ירקות ופירות, בתנאי שלא נעשתה בהם פעולת עיבוד כלשהי (עיבוד למעט ניקוי, בירור, אריזה, הבחלה, החסנה וקירור).
- מכירות בחנויות דיוטי פרי כמו למשל בנמל תעופה בן-גוריון, ומכירות של סחורות לחנויות כאלו.
- יצוא מוצרים ושירותים כולל נכסים לא מוחשיים.
- מכירת כלי טיס או כלי שיט לעסקים שעוסקים בהסעת נוסעים או הובלת סחורות בים או באוויר.
- הובלה בינלאומית של מטענים באוויר או בים לישראל וממנה.
- שירותים מסוימים לתיירות נכנסת:
- לינה בבתי מלון, ובכלל זה כל ההוצאות במלון הנילוות ללינה (מזון ומשקאות, כביסה, בידור וכדומה), בתנאי ששולמו דרך חשבון הלינה ובמטבע זר.
- שירותי הסעה, תיור והשכרת רכב - אם התבצעו באמצעות ספקים מאושרים ושולמו במטבע זר.
- תיירים זכאים לבקש החזר מע"מ, בתנאים מסוימים, על רכישות מוצרים בני-קיימא לצורך ייצואם אל מחוץ לגבולות הארץ.
בעולם לא מקובל להחיל מע"מ בשיעור אפס על שירותי תיירות נכנסת. בישראל מע"מ בשיעור אפס על שירותים אלה נועד לעודד כניסת תיירים לישראל באמצעות סבסודם.
דוגמאות הסבר לחישוב מע"מ
מונחים:
- מע"מ תשומות – מע"מ שמשולם לספק בעת הרכישה
- מע"מ עסקאות – מע"מ שנגבה מלקוח בעת מכירת המוצר
דוגמה 1:
- עסק קנה את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,000 ₪, מחיר בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,165 ₪.
- העסק מכר את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,400 ₪, מחיר ללקוח בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,631 ₪.
- מע"מ התשומות בעסקה הוא 165 ₪. (1,165-1,000 ₪) – מע"מ זה שולם על ידי העסק לספק.
- מע"מ עסקאות בעסקה הוא 231 ₪ . (1,631-1,400 ₪) – מע"מ זה שולם לעסק על ידי הלקוח.
בידי העסק נשאר ההפרש שהוא 66 ₪. (231-165 ₪). סכום זה ישולם לשלטונות מע"מ ב-15 לחודש שלאחר החודש בו בוצעו העסקאות.
דוגמה 2 :
- עסק קנה את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,000 ₪, מחיר בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,165 ₪.
- העסק מכר את מוצר א' במחיר לפני מע"מ (מחיר הפסד) של 800 ₪, מחיר ללקוח בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 932 ₪.
- מע"מ התשומות בעסקה הוא 165 ₪. (1,165-1,000 ₪) – מע"מ זה שולם על ידי העסק לספק.
- מע"מ עסקאות בעסקה הוא 132 ₪. (932-800 ₪) – מע"מ זה שולם לעסק על ידי הלקוח.
העסק שילם לספק סכום מע"מ גדול יותר מאשר קיבל מהלקוח. ההפרש בסך של 33 ₪ (132-165) ידווח לשלטונות מע"מ ב-15 לחודש שלאחר החודש בו בוצעו העסקאות, העסק יקבל בחזרה משלטונות מע"מ סך של 33 ₪.
אם העסק לא ימכור את המוצר שקנה (לדוגמה: המוצר נשבר ונזרק), הוא לעולם לא יגבה עבורו מע"מ עסקאות. העסק יגיש לשלטונות המס דרישה להחזר מע"מ התשומות ששילם בסך של 165 ₪, שלטונות מע"מ יחזירו לעסק את הסכום הנ"ל.
לקריאה נוספת
- עו"ד אבי פרידמן, מס ערך מוסף: החוק וההלכה, הוצאת רונן, מהדורה שנייה, דצמבר 2010.
- יעקב פוטשבוצקי, חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, הוצאת צור רימון.
- אהרן נמדר, מס ערך מוסף, הוצאת חושן למשפט, מהדורה שנייה, 2001.
- מ. כהן, דיני מסים, הוצאת המכון למסים ולייעוץ כלכלי בע"מ.
קישורים חיצוניים
- חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, באתר ויקיטקסט
שגיאות פרמטריות בתבנית:חוק
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבניתתבנית {{חוק}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.- נוסח עדכני של חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, וכן תקנות מס ערך מוסף, שניהם באתר חילן
- מס ערך מוסף (מע"מ), באתר של רשות המסים
- מחשבון מע"מ
- שטייניץ נלחם בביטול הפטור ממע"מ לפירות וירקות: "1.8 מיליארד שקל בשנה הולכים לרמאים ולעשירים".
- אילנית בר, שיעורי מס ערך מוסף והכנסות המדינה מהתוצר בישראל ובמדינות ה-OECD, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 31 ביולי 2012.
הערות שוליים
- ^ אהרן בידן, הצעה: מס אחיד ויחיד, מעריב, 14 ביולי 1964
- ^ מס על ערך מוסף במקום מיסי העקיפין, דבר, 1 באפריל 1968
- ^ הידוק הקשרים עם השוק מחייב, דבר, 19 באפריל 1970
- ^ מיסוי בשיטת מס ערך מוסף יונהג, מעריב, 19 בנובמבר 1970
- ^ חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים), תשמ"ה-1985, באתר חילן