בית אשל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מצפה בית אשל. חלוצים במדבר
מ הסבת תבנית יישוב לשעבר לתבנית עיר#
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב ששכן בנגב|אחר=|ראו=[[בית אשל (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישוב ששכן בנגב|אחר=|ראו=[[בית אשל (פירושונים)]]}}
{{עיר
{{יישוב לשעבר
|שם=בית אשל
|שם=בית אשל
|סוג יישוב=יישוב לשעבר
|שם בשפת מקור=
|שם בשפת המקור=
|סמל=
|דגל=
|תמונה=[[קובץ:BEIT ESHEL 049.jpg|250px|מרכז]]
|תמונה=[[קובץ:BEIT ESHEL 049.jpg|250px|מרכז]]
|כתובית=בית אשל, בסמוך לעלייתו על הקרקע
|כתובית=בית אשל, בסמוך לעלייתו על הקרקע
|מדינה=ישראל
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=
|יחידה שלטונית ראשונה=
|מחוז=באר שבע
|מחוז=באר שבע
|נפה=[[נפת נגב|נגב]]
|נפה=[[נפת נגב|נגב]]
|שפה רשמית=עברית
|קואורדינטות={{coord|31.233472|N|34.813272|E|type:landmark|display=inline,title}}
|שנת הקמה=[[1943]]
|שטח=
|שטח=
|תאריך שטח=
|תאריך שטח=
|יחידת שטח=
|יחידת שטח=דונם
|שטח מים=
|אוכלוסייה=
|אחוז מים=
|תאריך אוכלוסייה=
|גובה=
|שפה=עברית
|תאריך ייסוד=[[1943]]
|דת=יהדות
|סיבת עזיבה=מלחמת העצמאות
|סיבת נטישה=מלחמת העצמאות
|תאריך עזיבה=אוקטובר [[1948]]
|תאריך נטישה=אוקטובר [[1948]]
|סוג יישוב יורש=
|יישובים יורשים=[[היוגב]]
|יישובים יורשים=[[היוגב]]
|דת=יהדות
|אוכלוסייה=
|שנת אוכלוסייה=
|הערת אוכלוסייה=
|צפיפות=
|שנת צפיפות=
|קואורדינטות={{coord|31.233472|N|34.813272|E|type:landmark|display=inline,title}}
|אזור זמן=+2
|אתר אינטרנט=
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=באר שבע|שם=בית אשל|אורך=34.813272|רוחב=31.233472|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=}}
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=באר שבע|שם=בית אשל|אורך=34.813272|רוחב=31.233472|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|כיוון כתב=}}
|מפה מפורטת=
}}
}}
[[קובץ:Beit Eshel.JPG|250px|ממוזער|שמאל|בית אשל , 2013]]
[[קובץ:Beit Eshel.JPG|250px|ממוזער|שמאל|בית אשל , 2013]]

גרסה מ־21:55, 11 באפריל 2016


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרים [ מחוז, נפה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ שנת אוכלוסייה, שנת צפיפות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בית אשל (יישוב לשעבר)
מדינה ישראלישראל ישראל
שפה רשמית עברית
תאריך ייסוד 1943
סיבת נטישה מלחמת העצמאות
תאריך נטישה אוקטובר 1948
יישובים יורשים היוגב
דת יהדות
קואורדינטות 31°14′00″N 34°48′48″E / 31.233472°N 34.813272°E / 31.233472; 34.813272
אזור זמן UTC +2
(למפת באר שבע רגילה)
 
בית אשל
בית אשל
מפה
בית אשל , 2013

בית אשל היה יישוב עברי שננטש לאחר מלחמת העצמאות. שרידיו ממוקמים כיום בחלקה הדרום-מזרחי של באר שבע והוא הוכרז כאתר לשימור‏‏[1].

תולדות

הקמת היישוב

היישוב הוקם בתור אחד משלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943. תפקידיהם היו לבחון את התכנות קיום חקלאות בנגב ולבחון את אופן המחיה באזור. היישוב עלה לקרקע באוגוסט 1948 כ-2 ק"מ מזרחית לבאר שבע. המייסדים קבוצה של עליית הנוער יוצאי אוסטריה שהתחנכו בכפר ויתקין ועברו הכשרה בשימרון, ליד נהלל. בניגוד לקיבוצים רביבים וגבולות, תושבי בית אשל שאפו להקים במקום מושב עובדים. היישוב התבסס על ענפי הפלחה, לול, גן ירק קטן וענפי מלאכה שונים, עיבוד צמר כבשים, פחחיה, ועוד. מעת העלייה לקרקע סבל היישוב ממצוקת מים קשה. אף שנקדחה באר לעומק של יותר מ-70 מטר, כדי שלא להיות תלויים באספקת מים במכליות, איכות המים הייתה ירודה. תוכנן להעביר מים בשלוחה המזרחית של צינור המים מקיבוץ ניר-עם אך בגלל קשיי המעבר בבאר שבע הערבית הצינור לא הגיע עד בית אשל ונבטים. כתחליף לצורכי החקלאות נחפרה באר בנבטים הישנה שבנויה לפי עקרון בארות קנה המצויות במדבריות ברחבי העולם. בנית הבאר הופסקה עם תחילת המלחמה בנובמבר 1947. בשנת 1945 נבנה ליישוב מחנה קבע מוקף חומה, אשר יועד למגורי 25 איש, וכלל מטבח וחדר אוכל, שלושה חדרי מגורים, נשקיה קטנה ובית ביטחון בן שתי קומות ובו אף שני חדרי שינה. את הבניה ביצעה חברת סולל בונה. במסגרת ניסיונות החקלאות נבנה סכר אדמה בואדי שגיב במקום בו מתחברים שלשה יובלים ובמקום ננטעו מטעי פרי שהתבססו בעיקר על סכירת מי שטפונות - חקלאות לימנים (ערוגות). המטע הצליח מאד אך נחרב כולו במלחמה.

תחילת המלחמה

בדצמבר 1947 הותקף היישוב השכן נבטים על ידי כמה מאות אנשי כנופיות מכפרי דרום הר חברון. הפורעים הונסו על ידי אלתור הפעלת מטוס קל שהיה בו בזמן בבית אשל ועליו העמיסו מקלע ורימונים ואיתם גירשו את המתקיפים. הנגב נותק ממרכז הארץ וגוש נבטים בית אשל שהכביש אליו עבר דרך באר שבע נותק מההתיישבות שממערב לבאר שבע. שיירות אספקה היו צריכות להגיע באיגופים הולכים וגדלים דרך גבולות, רביבים וביר עסלוג'. לאחר התלבטויות רבות הוחלט לפנות מהמקום למרכז הארץ את הילדים והאמהות, בעזרת קצין בריטי ידידותי מייג'ור בורן. המפונים הועמסו על שיריוניות של הצבא הבריטי והועברו על ידם תוך עקיפת באר שבע ודרך חאן יונס עד ניר-עם ומשם לכפר ויתקין

הפלישה המצרית

בית אשל בדצמבר 1943

בחודש מאי 1948 במהלך הפלישה המצרית וקרבות מלחמת העצמאות, היישוב בית אשל היה מנותק, נתון במצור ממושך ושרוי תחת הפגזה בלתי פוסקת מצד חיל המשלוח המצרי. מיד לאחר הפלישה המצרית התמקם כח מרגמות ותותחים מצרי בקרבת היישוב ופתח בהרעשה עזה בה נהרג מפקד המקום משה אלברט מקיבוץ עין חרוד. חברי היישוב יחד עם אנשי הפלמ"ח ותגבורת מתנועת המושבים התחפרו עמוק באדמה וספגו במשך 5 חודשים הפגזות כבדות ביותר. לאחר שהבינו שבית הביטחון הדו קומתי מהווה נקודת מכוון לתותחים המצריים, פוצצו אותו חברי המקום. אספקה הובלה במטוסים גדולים למינחת שהוכשר לכך ביישוב נבטים ומשם בלילה על הגב הובלה לבית אשל. אספקת המים הייתה מהבאר שבמקום, באמצעות משאבה שלמרבה המזל לא התקלקלה בכל התקופה. היישוב החזיק מעמד עד כיבוש באר שבע על ידי צה"ל. באוקטובר 1948, נכבשה באר שבע, וגוש נבטים בית אשל חובר שוב למדינת ישראל. לאחר תום הקרבות, ולאחר שהובהר להם שאין בתוכנית להשלים את קו המים המזרחי, ולפיכך אין אפשרות לפיתוח חקלאי, ובכוונת המוסדות לרכז את המאמץ ההתיישבותי ממערב לבאר שבע, החליטו החברים לעבור לעמק יזרעאל והניחו את היסוד למושב העובדים היוגב.

עמותת בית אשל

בסוף שנות ה-60 הוקמה עמותת בית אשל, אשר משמרת ודואגת למקום. העמותה הוקמה בידי גדעון ספיר, וחבריה הינם קבוצת מתנדבים העוסקת מאז שנות ה-60 בטיפוח מצפה בית אשל וסביבתו. המתנדבים, שהתאגדו לעמותה, הפכו את המקום לאתר חינוך לקבוצות של בני נוער, חיילים ומסגרות אחרות. כל קבוצה מקבלת הסבר על המקום והתקופה, ועוסקת במשך מספר שעות בעבודת כפיים באתר: נטיעת עצים, שחזור תעלות הקשר ולימוד תולדות המקום ומקום המצפים בהתיישבות בנגב. המקום מגודר וסגור. פתוח למבקרים לאחר תיאום מראש. עם סיום העבודות במקום הוא יהיה חלק מפרויקט פארק נחל באר שבע.

לקריאה נוספת

  • דן בר-און, מורדים בישימון: סיפורה של בית-אשל 1943-1948. הוצאת מושב יוגב.
  • סגל שמואל, פאר מיכאל (עורך), מצפה בית-אשל. חלוצים במדבר. הוצאת מעוף בראיה אחרת (2015)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית אשל בוויקישיתוף

הערות שוליים