פורטל:אתרי מורשת בישראל

המושג "אתר מורשת" הוא מושג כללי שאינו מבחין בין מגוון הסוגי האתרים הקיימים. מבחינת החוק, קיימים סוגי האתרים הבאים:
- אתרי מורשת עולמית:
הם אתרים שהוכרזו על ידי אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות) בזכות חשיבותם האוניברסלית היוצאת מהכלל. בישראל הוכרזו אתרי המורשת העולמית הבאים: העיר העתיקה של עכו[1] מצדה[2] העיר הלבנה תל אביב – התנועה המודרנית התלים המקראיים (מגידו, חצור, באר שבע) דרך הבשמים – ערי המדבר בנגב (ממשית, חלוצה, עבדת ושבטה) האתרים המקודשים לבהאים בחיפה ובגליל המערבי נחל המערות בכרמל מערות במרשה ובית גוברין אתרי הקבורה בבית שערים
- אתר לאומי:
אתרים שהם בעלי חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות היישוב בארץ, ואשר הוכרזו ככאילה על ידי שר הפנים על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, תשנ"ח-1998. החוק עוסק גם באתרי הנצחה, להלן. בחוק לא נקבעו קריטריונים ברורים להגדרת אתר כאתר לאומי, או האחריות והתקצוב להפעלתם ובשל כך עד שנת 1994 הוכרזו 18 אתרים לאומיים בלבד, המופעלים על ידי גופים שונים. מאז ועד היום לא הוכרזו אתרים לאומיים נוספים. רשימת האתרים שהוכרזו והגוף המפעיל את האתר: 1. מושבת הראשונים וסביבותיה, ראש פינה<refhttps://shimur.org/sites/%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%94/></ref>. ניהול - העמותה לשחזור מושבת הראשונים בראש פינה.
2 חוות כנרת[3] המושבה כנרת. ניהול - המועצה לשימור אתרים.
3 בית הספר הראשון (בית הפקידות) – מוזיאון העלייה הראשונה זכרון יעקב. ניהול- מועצה מקומית זכרון יעקב. 4 בריכת בנימין זכרון יעקב. ניהול- מועצה מקומית זכרון יעקב. 5 החאן בחדרה – מוזיאון החאן בחדרה. ניהול- עמותת מוזיאון חאן חדרה. 6 מחנה המעפילים עתלית. ניהול - המועצה לשימור אתרים. 7 פינת הנרייטה סולד, לוד . ניהול - עיריית לוד 8 מכון איילון (מפעל תע"ש גבעת הקיבוצים). ניהול- המועצה לשימור אתרים . 9. בית הפקידות של הברון (החאן), בית משק הברון, מזכרת בתיה. ניהול - מועצה מקומית מזכרת בתיה. 10 בית ש"י עגנון ירושלים. ניהול - בית עגנון. 11 הקסטל - ניהול - רשות הטבע והגנים. 12 חאן שער הגיא. ניהול - רשות הטבע והגנים 13 בית אשל, באר שבע. ניהול - קק"ל 14 תחנת הרכבת הטורקית ומגדל המים של הרכבת, באר שבע. ניהול - עיריית באר שבע. 15 בית הביטחון מושב מבטחים. ניהול - מועצה אזורית אשכול. 16 בית הביטחון קיבוץ צאלים. ניהול - קיבוץ צאלים. 17 בית הביטחון בקיבוץ גבולות. ניהול - קיבוץ גבולות. 18 אום רשרש, אילת. ניהול - עיריית אילת. אתר מורשת הוא אתר בעל משמעות תרבותית, היסטורית, אדריכלית או חינוכית, אשר יש חשיבות חינוכית-חברתית בשמירתו עבור הדורות הבאים.
לפי אמנת בורה, המשמעות התרבותית, היא ערך אסתטי, היסטורי, מדעי, חברתי או רוחני של דורות העבר, לדור בהווה ולדורות בעתיד. משמעות תרבותית מגולמת במקום עצמו, במבנה שלו, בסביבה, בשימוש, בהקשרים, במשמעויות, בעדויות, ובקשר שלו למקומות ולחפצים. ייתכן שמקום או נכס מסוים יגלם בתוכו מגוון של ערכים עבור פרטים או קבוצות שונות.
בישראל, רשות העתיקות אחראית להגנת אתרים המוגדרים כאתר עתיקות. על פי חוק העתיקות כל אתר שנבנה לפני שנת 1700 הוא אתר שכזה המוגן על פי חוק. אתרים שנבנו לאחר תאריך זה אינה מוגנים.
המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה הפועלת להצלה ולשימור של אתרי מורשת בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע, אך ב-2008 נפרדה ממנה ונהייתה לגוף עצמאי. המועצה פועלת לשימורם של כ-30,000 אתרים ברחבי הארץ, שאינם מוגנים על פי חוק העתיקות, והעומדים בקריטריונים להיותם אתרי מורשת.
יש להבדיל בין אתרי מורשת, לבין אתרי מורשת לאומית בישראל - רשימה מצומצמת של כ-100 נכסי תרבות שנקבעת על ידי ממשלת ישראל.
אוריינט האוס הוא בניין ברחוב אבו עובידה שבמזרח ירושלים, ששימש בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 כמטה של אש"ף בעיר. הבית, שנבנה בסוף המאה ה-19 בידי איסמאעיל מוסא אל-חוסייני כחווילה מפוארת למגוריו, שימש לאורך השנים חליפות כבית מגורים, כמעון אירוח לאורחים רמי מעלה, כבית מלון, וכבניין ציבור המאכלס מוסדות פלסטיניים שונים. באוגוסט 2001 נסגר הבניין על פי החלטת ממשלת ישראל ופונו המוסדות הפלסטינים שאכלסו אותו.
אף שהבניין ריק ואינו מתפקד כיום, הן הפלסטינים והן ישראל רואים בו סמל לאחיזה הפלסטינית בירושלים, ועל כן סוגיית תפקודו של האוריינט האוס היוותה בעבר, ובמידה מסוימת עודה מהווה, סלע מחלוקת קשה בין הצדדים.

כשבניית אצטדיון ימק"א (בתמונה), בירושלים, הסתיימה, בשנת 1933, המגרש נחשב למודרני, משוכלל ונוח. אולם כעבור חצי מאה הוא כבר היה מיושן. במשך השנים אירח האצטדיון אירועי ספורט חשובים רבים, בעיקר משחקי כדורגל, שהבולטים בהם היו הדרבי של ירושלים. באצטדיון שררה אווירה ייחודית של מטען תרבותי ונוסטלגי רב מחד (האצטדיון כיכב בשני מערכונים נפרדים של הגשש החיוור והוא מופיע גם בקומיקס רב המכר, אהלן וסהלן), ושל עזובה ואמצעים פרימיטיביים מאידך. מגרש הכדורגל שבאצטדיון היה קצר במטר וחצי מהתקן הבינלאומי, ומכיוון שנמכרו כרטיסים רבים יותר ממקומות הישיבה הממוסדים, כמעט תמיד היו צופי כדורגל, שישבו על העצים שבצד המגרש. בטריבונות הבלויות שרר ריח חזק של שתן, משום שרבים מן הצופים לא טרחו להגיע אל חדרי השירותים. סביב האצטדיון הייתה חומת אבן גבוהה שבראשה גדר תיל, ובמלט הנדבך העליון שלה ננעצו שברי זכוכית. עליבותו של האצטדיון הייתה אנטיתזה למבנה ימק"א ירושלים המפואר, שבחצרו שכן. בשנת 1991 עזבו ביתר ירושלים והפועל ירושלים את האצטדיון, שהיה מגרשן הביתי, ועברו אל אצטדיון טדי. בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנה על שטח האצטדיון מתחם מגורים יוקרתי. אך קטע קטן מחומת מגרש הכדורגל נותר כהנצחה לאצטדיון.
מומלצי ויקיפדיה: שדרות רוטשילד
נבחרי הפורטל: המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו - בית הקברות טרומפלדור - מנזר האחיות ציון (עין כרם) - אוריינט האוס
|
| ||

המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל היא עמותה פועלת להצלה ולשימור של בתים ואתרים היסטוריים בארץ ישראל. המועצה פעלה במסגרת החברה להגנת הטבע אך ב-2008 נפרדה ממנה ונהייתה לגוף עצמאי.
ב-1978 חוקקה הכנסת את חוק העתיקות שהיה המשך לחוק המנדטורי על שמירת העתיקות בארץ. אך החוק היה תקף לעתיקות ואתרים היסטוריים שנבנו עד לשנת 1700 בלבד, מבנים ואתרים שנבנו לאחר מכן לא זכו להגנה חוקתית ביניהם שנות ההתיישבות בציונית בארץ. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הוקמה על מנת לקדם את ההגנה על מבנים ואתרים אלה. מפגשה הראשון של המועצה נערך בירושלים ב-17 בדצמבר 1984. במפגש זה גם השתתפו גם נשיא המדינה (חיים הרצוג) שר החינוך והתרבות (יצחק נבון) ושר הקליטה (אהרן אוזן). במגילת היסוד שכתב אליהו הכהן לקראת הכנס נכתבו האתרים בהם תעסוק המועצה, ביניהם: מקומות בהם התרחשו פעולות חשובות בין 1700 ל-1948, בתים בהם התקיים טקס היסטורי חשוב או התגוררה אישיות חשובה, בתים בעלי ייחוד אדריכלי, שרידים של טכנולוגיה וסביבות בעלות מרקם ייחודי כבתי ספר וחוות.
במהלך שנות פעילותה שימרה והגנה המועצה על אתרי מורשת רבים בארץ. למרות שכרטסת השימור של המועצה מחייבת באופן חוקי, מתעלמים לא פעם קבלנים ויזמים מחובה זו והורסים מבנה זה או אחר, תוך ידיעה שייאלצו לשלם קנס גבוה. בדרך כלל משתלם ליזם לשלם את הקנס, ובלבד שהבית "המטריד" ייהרס ויפנה את מקומו ליוזמות חדשות. מהפך משמעותי בתחום זה התחולל במרץ 2009, כאשר בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה פסק פסיקה תקדימית, על פיה אדם שהרס מבנה לשימור בבת גלים ייאלץ לשלם את הקנס הגבוה, ובמקביל לבנות את הבית מחדש בתוך שנה.
- סמל המועצה
| תחנת הרכבת חיפה מזרח, לאחר פיגוע האצ"ל ב-20 בספטמבר 1946 | תחנת הרכבת חיפה מזרח, צילום משנת 2006 |
בספטמבר 2012 השתתפה ישראל בתחרות הבינלאומית ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת. במהלך התחרות צולמו למעלה מ-6,000 תמונות של אתרי מורשת בישראל. עשר התמונות הזוכות בישראל:
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בנושא אתרי מורשת בישראל. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בנושא אתרים שסומנו על ידי שלטים כחולים של המועצה לשימור אתרי מורשת. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בנושא אתרי הטמנת נשק (סליקים) שהם אתרים לשימור כחלק מן המורשת הביטחונית. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בנושא מבנים לשימור בתל אביב-יפו. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים
- תמונות חסרות בערכי אתרי מורשת בישראל - האם יש בבעלותכם תמונות ברישיון חופשי?
| רשימת ערכים שלא מופיעים בוויקיפדיות זרות | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא ירושלים: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)