חברת נוער – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
←סקירה: תיקון קישור |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== סקירה == |
== סקירה == |
||
מסגרת חברת הנוער הוקמה על ידי תנועת [[עליית הנוער]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] המוקדמות, במטרה לשלוח לקיבוצים ב[[ארץ ישראל|ישראל]] בני נוער יהודים מ[[אירופה]] ולמלטם מהשלטון ה[[גרמניה הנאצית|נאצי]]. חברות הנוער הראשונות התארגנו ב[[גרמניה]], והראשונה שבהן הגיעה ל[[עין חרוד]] ב-[[1934]]. בעשורים שסביב [[הקמת המדינה]] המשיכו [[עולים]] רבים להגיע לישראל. חברות הנוער נקלטו בעיקר בקיבוצים, אך גם במספר [[מושב]]ים ו[[כפר נוער|כפרי נוער]], והורכבו מנוער וילדים עולים, ששולבו במרקם התרבותי הוותיק ונטלו חלק בחיי ה[[עבודה]], לצד לימודים במסגרת ה[[בית-ספר]]ית הקיבוצית, ילדים אלה נקראו בקיבוצים [[ילד חוץ|ילדי חוץ]]. בהמשך לכך [[גיוס לצה"ל|גויסו]] חברי הקבוצה ל[[שירות בצה"ל]], למשל כגרעיני [[נח"ל]], כשפעמים רבות הבוגרים והבוגרות מצטרפים לאחר מכן כ[[חבר קיבוץ|חברים בקיבוץ]], מקימים בו משפחות, ובכך משלימים את הייעוד ה[[ערך (אתיקה)|ערכי]] של ה[[הגשמה]] ברוח התנועה. |
מסגרת חברת הנוער הוקמה על ידי תנועת [[עליית הנוער]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] המוקדמות, במטרה לשלוח לקיבוצים ב[[ארץ ישראל|ישראל]] בני נוער יהודים מ[[אירופה]] ולמלטם מהשלטון ה[[גרמניה הנאצית|נאצי]]. חברות הנוער הראשונות התארגנו ב[[גרמניה]], והראשונה שבהן הגיעה ל[[עין חרוד]] ב-[[1934]]. בעשורים שסביב [[הקמת המדינה]] המשיכו [[עולים]] רבים להגיע לישראל. חברות הנוער נקלטו בעיקר בקיבוצים, אך גם במספר [[מושב]]ים ו[[כפר נוער|כפרי נוער]], והורכבו מנוער וילדים עולים, ששולבו במרקם התרבותי הוותיק ונטלו חלק בחיי ה[[עבודה (כלכלה)|עבודה]], לצד לימודים במסגרת ה[[בית-ספר]]ית הקיבוצית, ילדים אלה נקראו בקיבוצים [[ילד חוץ|ילדי חוץ]]. בהמשך לכך [[גיוס לצה"ל|גויסו]] חברי הקבוצה ל[[שירות בצה"ל]], למשל כגרעיני [[נח"ל]], כשפעמים רבות הבוגרים והבוגרות מצטרפים לאחר מכן כ[[חבר קיבוץ|חברים בקיבוץ]], מקימים בו משפחות, ובכך משלימים את הייעוד ה[[ערך (אתיקה)|ערכי]] של ה[[הגשמה]] ברוח התנועה. |
||
אחד עשר קיבוצים הוקמו על ידי גרעיני חברות-נוער. |
אחד עשר קיבוצים הוקמו על ידי גרעיני חברות-נוער. |
||
גרסה מ־15:13, 6 במאי 2016
חברת נוער היא קבוצה של נערים ונערות בשכבת גיל דומה, שנקלטו יחד בקיבוץ ללא הוריהם ומשפחתם הביולוגית, כחלק מתוכנית חינוכית, התיישבותית או חברתית.
סקירה
מסגרת חברת הנוער הוקמה על ידי תנועת עליית הנוער בשנות ה-30 המוקדמות, במטרה לשלוח לקיבוצים בישראל בני נוער יהודים מאירופה ולמלטם מהשלטון הנאצי. חברות הנוער הראשונות התארגנו בגרמניה, והראשונה שבהן הגיעה לעין חרוד ב-1934. בעשורים שסביב הקמת המדינה המשיכו עולים רבים להגיע לישראל. חברות הנוער נקלטו בעיקר בקיבוצים, אך גם במספר מושבים וכפרי נוער, והורכבו מנוער וילדים עולים, ששולבו במרקם התרבותי הוותיק ונטלו חלק בחיי העבודה, לצד לימודים במסגרת הבית-ספרית הקיבוצית, ילדים אלה נקראו בקיבוצים ילדי חוץ. בהמשך לכך גויסו חברי הקבוצה לשירות בצה"ל, למשל כגרעיני נח"ל, כשפעמים רבות הבוגרים והבוגרות מצטרפים לאחר מכן כחברים בקיבוץ, מקימים בו משפחות, ובכך משלימים את הייעוד הערכי של ההגשמה ברוח התנועה.
אחד עשר קיבוצים הוקמו על ידי גרעיני חברות-נוער.
החל משנות ה-70 השתנה אופיין של חברות הנוער. חבריהן לא היו עוד עולים כי אם ילידי הארץ, שבאו בעיקר מקרב משפחות מצוקה ומשכונות, ובמקרים אחדים 'השלימו' כיתה חסרה בקיבוץ (למשל כשבשנתון זה או אחר לא נולדו ביישוב ילדים). הנערים והנערות, באמצע שנות העשרה, חיו יחד כמחזור ושכבת-גיל לכל דבר ושולבו במערכת החינוך המקומית, כשפעמים רבות משפחות קיבוצניקיות 'מאמצות' חניך לשעות הערב, והקבוצה זוכה לליווי בלתי-פורמלי של הדרכה ופעולות שונות. מאז שנות ה-90 שב הרכב קבוצת הנוער והתבסס על עולים, אך הפעם מבין יוצאי חבר המדינות. אלה עוברים הכשרה לערכי אזרחות, ולרוב אינם נשארים עוד בקיבוצים כבוגרים.
בחברות הנוער עברו מאז ראשיתן עשרות אלפי בני נוער. כיום, מסגרת זו מצומצמת למאות בודדות.
שימושים נוספים במושג חברת נוער
בשנת 2000 הוקמה בקיבוץ אשבל פנימייה בשם "חברת הנוער אשבל", על ידי תנועת דרור ישראל. השימוש בשם זה אינו מקרי, והוא מעיד על אופיה של הפנימייה. כמו כן, קיימת חברת הנוער במצפה רמון[1].