סווטוניוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חיי שנים-עשר הקיסרים: הגהה, ויקיזציה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1תרג\2
שורה 27: שורה 27:
==תרגומי ספריו לעברית==
==תרגומי ספריו לעברית==
* קאיוס סוטוניוס טראנקויללוס, '''חיי הקיסרים: 1: בית פלויוס – אספסיינוס, טיטוס, דומיטיינוס'''. מתורגם מן המקור הלטיני בצרוף מבוא והערות מאת [[מנחם שטיין (היסטוריון)|מנחם שטיין]]. ורשה, [[הוצאת שטיבל|א"י שטיבל]], ת"ש 1940.
* קאיוס סוטוניוס טראנקויללוס, '''חיי הקיסרים: 1: בית פלויוס – אספסיינוס, טיטוס, דומיטיינוס'''. מתורגם מן המקור הלטיני בצרוף מבוא והערות מאת [[מנחם שטיין (היסטוריון)|מנחם שטיין]]. ורשה, [[הוצאת שטיבל|א"י שטיבל]], ת"ש 1940.
* גאיוס סויטוניס טרנקוילוס, '''חיי שנים-עשר הקיסרים'''. תירגם מרומית: ד"ר [[אלכסנדר שור]] ז"ל. תל אביב, [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], תשט"ו.
* גאיוס סויטוניס טרנקוילוס, '''חיי שנים-עשר הקיסרים'''. תרגם מרומית: ד"ר [[אלכסנדר שור]] ז"ל. תל אביב, [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], תשט"ו.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־21:43, 1 באוגוסט 2016

סווטוניוס, איור מתוך כרוניקת נירנברג, 1493

גאיוס סווטוניוס טרנקווילוס (בין 6975 - אחרי 130 לספירה) היה סופר והיסטוריון רומאי.

הוא נולד בצפון אפריקה וחי שם זמן מה (לפי גרסה אחרת נולד ברומא למשפחה שמוצאה בצפון אפריקה[1]). בראשית דרכו היה עורך דין, אך עבר לכתיבה ספרותית והיה מקורב לסופר פליניוס הצעיר. סווטוניוס כיהן כמזכיר לענייני תרבות של הקיסר טריאנוס ובין השנים 119 ל- 121 שימש מזכירו של הקיסר אדריאנוס[2], אחד מחמשת הקיסרים הטובים, שבתקופתם הייתה פריחה לאמנויות ולתרבות ברומא. הוא הודח ממשרתו אצל אדריאנוס כנראה עקב פגיעה בכבוד אשת הקיסר והקדיש עצמו לכתיבת ספרים.

סווטוניוס חיבר ספרים רבים, ביוגרפיות ומחקרים בתחומי לשון ומדעי הטבע. ביניהם ספר על אנשי רוח רומים ידועים אשר רק חלקים מצוטטים ממנו שרדו.

חיי שנים-עשר הקיסרים

ספרו הידוע ביותר הוא "חיי שנים-עשר הקיסרים" (De Vita Caesarum). הספר, שהופיע לראשונה ברומי בשנת 120 לספירה, כולל ביוגרפיות מקוצרות של הדיקטטור הרומאי האחרון ואחד-עשר הקיסרים הרומיים הראשונים, והם:

הספר הוא ספר קריאה ומקור לחקר תקופת האימפריה הרומית. כפי הנראה בעת ששימש מזכירו של אדריאנוס היו גנזכי המדינה הרומית פתוחים בפני סווטוניוס, וניתנה לו גישה למסמכים אישיים הנוגעים לחיי הקיסרים. סווטוניוס עשה בחומר זה שימוש, לפחות לגבי שתי הביוגרפיות הראשונות. הביוגרפיות שכתב מתמקדות בחייהם האישיים של נשואי כתיבתו, ורק לאחר מכן בחייהם הציבוריים. המדובר באוצר בלום של מידע, הגולש לעתים לרכילות אנקדוטלית, שאין ספק שלא היה משתמר ללא פעולתו של סווטוניוס. הקורא את הספר חש שהוא מכיר אישית את הקיסרים, על מעלותיהם וגחמותיהם, ולעתים טירופם ופשעיהם. עם זאת אין המדובר ברכילות גרידא, כי אם בספר שהוציא מתחת ידו סופר מוכשר ומיומן המסוגל להתעלות לרמת כתיבה גבוהה כאשר הנושא מחייב אותו לכך, כגון בתיאור מותו של קיסר.

הספר השפיע על הכתיבה ההיסטורית במשך שנים רבות, ולאחריו הייתה נטייה להיסטוריונים הרומים לתת לכתביהם צורה ביוגרפית.

תרגומי ספריו לעברית

  • קאיוס סוטוניוס טראנקויללוס, חיי הקיסרים: 1: בית פלויוס – אספסיינוס, טיטוס, דומיטיינוס. מתורגם מן המקור הלטיני בצרוף מבוא והערות מאת מנחם שטיין. ורשה, א"י שטיבל, ת"ש 1940.
  • גאיוס סויטוניס טרנקוילוס, חיי שנים-עשר הקיסרים. תרגם מרומית: ד"ר אלכסנדר שור ז"ל. תל אביב, מסדה, תשט"ו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צבי יעבץ, טיבריוס וקליגולה, הוצאת דביר, 213
  2. ^ אלכסנדר פוקס, הקדמה לתרגום "חיי שנים-עשר הקיסרים, הוצאת מסדה, תשט"ו