מנחם שטיין (היסטוריון)

מנחם שטיין
לידה	1895; דוברומיל, אוקראינה
פטירה	1943 (בגיל 48 בערך); מיידנק, רפובליקת פולין
ענף מדעי	היסטוריה של הפילוסופיה, פילוסופיית ימי הביניים, ancient philosophy, פילוסופיה יהודית, היסטוריה של עם ישראל, תרגום
מקום לימודים	בית המדרש הגבוה למדעי היהדות (1929)

מנחם שטיין (Menahem Edmund Stein;‏ 1895^[1] – 1943) היה היסטוריון יהודי-פולני, רקטור המכון למדעי היהדות בוורשה (פו') ויושב ראש אגודת הסופרים העבריים בוורשה. חקר ולימד היסטוריה של עם ישראל והיסטוריה של יוון ורומא בתקופה ההלניסטית, פילוסופיה יהודית ומדרש.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטיין נולד בכפר בריניה ליד טורקה שבגליציה. הוא קיבל תואר דוקטור לפילולוגיה קלאסית באוניברסיטת קרקוב, ונסמך לרבנות בבית המדרש הגבוה למדעי היהדות בברלין. שימש כמורה בבית ספר תיכון יהודי בקרקוב, ובשנת הלימודים 1928/29 נתמנה למרצה במכון למדעי היהדות בוורשה. בשנת הלימודים האחרונה לקיום המכון נבחר לרקטור שלו. באותה תקופה שימש גם יושב ראש אגודת הסופרים בוורשה.^[2]

שטיין היה מומחה לתקופה ההלניסטית. הוא עסק רבות בדמויותיהם של פילון האלכסנדרוני ויוספוס פלאוויוס. בשנותיו האחרונות הקדיש את עבודתו למחקר הרמב"ם והשפעתו של אריסטו עליו.^[2]

שטיין היה ממקימי "תקומה", ארגון לקידום השפה העברית.^[3] הוא קרא לשיבה ל"אוצרות הרוחניים והתרבותיים של העם מן הדורות השונים" יחד עם השיבה למולדת.^[4]

בתקופת כיבוש פולין בידי גרמניה הנאצית נכלא עם שאר בני הקהילה היהודית בגטו ורשה. נשלח למחנה הריכוז טרווניקי, ולימים הועבר למחנה ההשמדה מאידנק, שם נרצח בנובמבר 1943.^[5]

ספרים שכתב ותרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילון האלכסנדרוני, כתבי היסטוריה: נגד פלאקוס, המלאכות אל קאיוס. בנספחות: על האיסיים (קטעים ושרידים). מתורגם מן המקור בצירוף מבוא והערות מאת מנחם שטיין. תל אביב, אברהם יוסף שטיבל, 1936.
- העתקים דיגיטליים של "כתבי היסטוריה" ו"על האיסיים" בפרויקט בן יהודה.
קאיוס סויטוניוס טראנקויללוס, חיי הקיסרים, בית פלוויוס: אספסינוס, טיטוס, דומיטיינוס. מתורגם מן המקור הלטיני בצירוף מבוא והערות מאת מנחם שטיין. ורשה, א.י. שטיבל, ת"ש.
יוסף בן מתתיהו. חיי יוסף: אבטוגרפיה. תרגם מנחם שטיין. ברלין - תל אביב, הוצאת א"י שטיבל, תרצ"ג; מהדורה שנייה: תל אביב, תרצ"ו.
מנחם שטיין, פילון האלכסנדרוני: הסופר וספריו ומשנתו הפילוסופית. ורשה, הוצאת אברהם יוסף שטיבל, 1939. העתק דיגיטלי בפרויקט בן יהודה.
יוסף בן מתתיהו (יוסיפוס פלויוס). קדמות היהודים (נגד אפיון) / חיי יוסף. יעקב נפתלי שמחוני, מנחם שטיין. תל אביב, מסדה, 1958 או 1959.
מנחם שטיין, בין תרבות ישראל ותרבות יוון ורומא. הקדים מבוא: יהודה רוזנטל.^[6] בחר והביא לבית הדפוס: ישראל כהן. תל אביב, הוצאת אגודת הסופרים בישראל, ליד הוצאת מסדה, 1970. (מבחר מחקריו ורשימותיו שנכתבו בעברית)

Die allegorische exegese des Philo aus Alexandreia. Giessen, A. Töpelmann, 1929.
Philo und der Midrasch; Philos Schilderung der Gestalten des Pentateuch verglichen mit der des Midrasch. Giessen, A. Töpelmann, 1931.
Alttestamentliche Bibelkritik in der späthellenistischen Literatur. Lwow, 1935.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר יהודה רוזנטאל, מנחם (אדמונד) שטיין, בתוך: אישים ודמויות בחכמת ישראל: באירופה המזרחית לפני שקיעתה, בעריכת שמואל ק. מירסקי, ניו-יורק: הוצאת "עׂגֶן" על יד ההסתדרות העברית באמריקה, תשי"ט, עמ' 361 - 385
ד"ר יהודה רוזנטאל, מנחם (אדמונד) שטיין, מחקרים ומקורות, כרך ב, ירושלים: הוצאת ראובן מס, תשכ"ז, עמ' 676 - 703