המקשר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
שורה 24: שורה 24:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה|Category:HaMekasher}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:HaMekasher}}
* [http://www.hamekasher.com/ אתר נוסטלגיה ל"המקשר"]
* [http://www.hamekasher.com/ אתר נוסטלגיה ל"המקשר"]
* [http://www.egged.co.il/Main.asp?lngCategoryID=3180 תחילתה של התחבורה הציבורית בירושלים], באתר "[[אגד]]"
* [http://www.egged.co.il/Main.asp?lngCategoryID=3180 תחילתה של התחבורה הציבורית בירושלים], באתר "[[אגד]]"

גרסה מ־01:36, 26 במאי 2017

לוגו הקואופרטיב עם ראשי התיבות - שרותי מכוניות עירוניים. ירושלים
תחנה של "המקשר" ברחוב יפו, 1950

"המקשר" הייתה אגודה שיתופיתקואופרטיב – שהפעיל תחבורה ציבורית בירושלים, באמצעות אוטובוסים. הקואופרטיב פעל משנת 1931 עד 1967, אז התמזג "המקשר" עם קואופרטיב אגד.

היסטוריה

חניון אוטובוסים ומוסך של חברת המקשר בשכונת אבו בסל בסמוך למבנה שערי צדק הישן ברחוב יפו, שנות ה-30

קואופרטיב "המקשר" הוקם ב-22 ביוני 1931 על ידי אברהם דוד ליכטמן, שארגן נהגים בעלי מכוניות וקואופרטיבים קטנים שהפעילו בנפרד קווים אחדים בירושלים.[1] ההתארגנות לקואופרטיב הייתה בהשפעת ההסתדרות ובתמיכת ראשי היישוב בזמנו. בשנת 1934 מנה "המקשר" 72 חברים; זאת לאחר שבלחץ הנהגים השכירים וההסתדרות קואופרטיב "מרץ" של הבוכרים השתלב ב"המקשר". באותה שנה הצטרף אדם פרטי בשם שוורץ, כשברשותו ארבעה אוטובוסים. שוורץ הפעיל עד למיזוגו ב"המקשר" קו שירות מבית הכרם, תלפיות ומקור חיים להר הצופים.

הסופר חיים סבתו מתאר בספרו "בואי הרוח" נסיעה באוטובוס של "המקשר":

"והאוטובוס, או הגיע או לא הגיע. אם הגיע היה עמוס ודחוק, או עצר או לא עצר. התחנה הייתה מלאה... הנוסעים שבאוטובוס היו עומדים צפופים, נתלים ברצועות עור שהשתלשלו מן הגג, מתנודדים מצד אל צד. והנהג היה מניף את ידיו כמי שמשתתף בצערם של העומדים בתחנה וצועק: מלא, מלא. אם רק פתח דלת להוריד נוסע, מיד נדחפו הכול לפתחו כגוש אחד."

עמ' 9

שיכון המקשר

חניון "אגד" בשדרות הרצל (לשעבר: מוסך וחניון "המקשר"); מאחוריו: שכונת קריית משה (במבט ממלון קראון פלזה)

בשכונת קריית משה קיים עדיין "שיכון המקשר", שבו גרו חלק מחברי הקואופרטיב שהקימו את השיכון. השיכון כולל כ-15 בתים משותפים מצופים טיח שפריץ הבנויים על שטח משולש בן כ-7 דונם, התחום בין הרחובות שד' הרצל, פיק, וקרית משה.[2] חניון ומוסך "המקשר" היו מול השיכון בצד המזרחי של שד' הרצל.

בסמוך למוסך היה קיים בעבר שיכון נוסף של המקשר שכונה "שיכון המקשר ב'", שיכון זה הוקם על ידי חלק אחר מחברי המקשר שגרו בו. שיכון זה נאלץ להתפנות בשל הרחבה של תשתיות בירושלים, לצורך סלילת התוואי של כביש בגין.

לקריאה נוספת

  • הליכטמנים – סיפורם של חלוץ וחלוצה, ירושלים: הוצאה פרטית-משפחתית, תשרי תשנ"ט – אוקטובר 1998 (ספר).
  • וינשטוק צבי, המקשר ירושלים 1931–1966: חצי יובל לאיחוד המקשר-אגד, ירושלים: דפוס "אגד", [1991] (חוברת).
  • וינשטוק צבי, גולדשמידט דני (ליקוט החומר, כתיבה ועריכה), 50 למדינת ישראל בראי "אגד", תל אביב: דפוס אגד, תל אביב, תשנ"ח-1998 (חוברת).
  • מ. הורביץ (עורך), המקשר ליובלו: ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים: תשכ"ו-1966.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המקשר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מתוך הפרוטוקול הראשון: "אספה כללית של חברי קואופרטיב "המקשר", יו"ר - ליכטמן מזכיר - ברזילי. יום האישור הרשמי 22.6.1931, נוכחים הח"ח:"(25 שמות החברים) מתוך הספר מ. הורביץ (עורך), המקשר ליובלו- ל"ה שנות תחבורה ציבורית בירושלים, ירושלים, תשכ"ו, 1966. עמ' 9.
  2. ^ מפת ירושלים, קנה מידה 1:12,500, אגף המדידות, ישראל, 1987