לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "מעשר כספים"

נוספו 2 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
(ראו גם)
'''מעשר כספים''' הוא [[הלכה]] יהודית להפריש עשירית מהרווחים הכספיים ל[[צדקה]].
 
==מקור ותוקף==
מקור קדום להלכה נמצא בסיפור בספר [[בראשית]] אודות [[אברהם]] שנתן מעשר משלל המלחמה ל[[מלכי-צדק]] מלך שלם, כהן לאל עליון{{הערה|1=בראשית יד יח-כ}}. מאוחר יותר בספר{{הערה|1=בראשית כח כב}} אנו מוצאים את נכדו של אברהם, [[יעקב]] המבטיח להפריש עשירית מנכסיו לאל "...וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". מפסוק בספר דברים על [[תרומות ומעשרות|מעשרות תבואה]]{{הערה|דברים יד, כב}}, למד רבי יוחנן ב[[מסכת תענית]] (דף ט ע"א) "עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר" ובפירוש [[תוספות]] על המקום מובא ציטוט מן ה[[ספרי]]: "'עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה' - אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, רבית ופרקמטיא וכל שאר רווחים מנין תלמוד לומר 'את כל'".
 
הציטוט של התוספות אינו נמצא במהדורת הספרי שלנו ולכן לא הובא כמקור מחייב למנהג ברוב ספרי ההלכה, כולל ה[[שולחן ערוך]]. [[אחרונים|האחרונים]] נחלקו בתוקפו של המנהג - בעל הבית חדש ([[הב"ח]]) טוען כי מעשר כספים הינוהוא בגדר [[מידת חסידות]] בלבד ואינו חובה הלכתית{{הערה|1=יורה דעה סימן שלא}}. לעומתו בעל הטורי זהב ([[דוד הלוי סגל]]) רואה במעשר כספים דין מחייב כחלק ממצוות [[מעשר עני]]. בעקבות ההשוואה למעשר עני יש שפירשו את דברי הט"ז שמעשר כספים נוהג [[מדאורייתא]] אך יש שחלקו על הבנה זו וסבורים שגם לדעתו החיוב הוא [[מדרבנן]] בלבד{{הערה|1=[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] חלק ט סימן א}}.
 
מקור אחר לרעיון המעשר נמצא בשיערוך [[צדקה (יהדות)|מצוות הצדקה]] הכללית. [[פוסק הלכה|הפוסקים]]{{הערה|1=הלכות מתנות עניים ל[[רמב"ם]], ז ה}} כתבו כי נתינת עשירית הנכסים מוגדרת כמידה בינונית לצדקה. נמצא כי מי שלא הביא דין נפרד של מעשר כספים סבור שבכדי לצאת ידי חובת הצדקה במידה בינונית (כשפחות מזה נחשב כעין רעה), יש להפריש עשירית למטרה זו.