לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "מעשר כספים"

נוספו 349 בתים ,  לפני 3 שנים
סדר והוספות לבנתיים
(סדר והוספות לבנתיים)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
'''מעשר כספים''' הוא [[הלכה]]נוהג יהודיתיהודי המחייב להפריש עשירית מהרווחים הכספיים ל[[צדקה]], תוקפו של נוהג זה נתון במחלוקת פוסקי ההלכה.
 
==מקור ותוקף==
מקור קדום להלכה נמצא בסיפור בספר [[בראשית]] אודות [[אברהם]] שנתן מעשר משלל המלחמה ל[[מלכי-צדק]] מלך שלם, כהן לאל עליון{{הערה|1=בראשית יד יח-כ}}. מאוחר יותר בספר{{הערה|1=בראשית כח כב}} אנו מוצאים את נכדו של אברהם, [[יעקב]] המבטיח להפריש עשירית מנכסיו לאל "...וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". מפסוק בספר דברים על [[תרומות ומעשרות|מעשרות תבואה]]{{הערה|דברים יד, כב}},במדרש למד רבי יוחנן ב[[מסכתפרקי תענית]]דרבי (דף ט ע"א) "עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר" ובפירוש [[תוספותאליעזר]] על המקום מובא ציטוטשגם מןיצחק ה[[ספרי]]:הפריש "'עשרמעשר תעשרכספים{{הערה|פרק את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה' - אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, רבית ופרקמטיא וכל שאר רווחים מנין תלמוד לומר 'את כל'ל"ג}}.
 
המקור ההלכתי הראשון הוא מה[[ספרי]] המובא בדברי ה[[תוספות]] במסכת תענית, על דברי [[רבי יוחנן]] בתלמוד הדורש את הפסוק בספר דברים על [[תרומות ומעשרות|מעשרות תבואה]]{{הערה|דברים יד, כב}}, {{ציטוטון|עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר}}{{הערה|{{תלמוד בבלי|תענית|ט|א}}}}. הציטוט הוא: {{ציטוטון|עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה' - אין לי אלא תבואת זרעך שחייב במעשר, רבית ופרקמטיא וכל שאר רווחים מנין תלמוד לומר 'את כל'}}.
הציטוט של התוספות אינו נמצא במהדורת הספרי שלנו ולכן לא הובא כמקור מחייב למנהג ברוב ספרי ההלכה, כולל ה[[שולחן ערוך]]. [[אחרונים|האחרונים]] נחלקו בתוקפו של המנהג - בעל הבית חדש ([[הב"ח]]) טוען כי מעשר כספים הוא בגדר [[מידת חסידות]] בלבד ואינו חובה הלכתית{{הערה|1=יורה דעה סימן שלא}}. לעומתו בעל הטורי זהב ([[דוד הלוי סגל]]) רואה במעשר כספים דין מחייב כחלק ממצוות [[מעשר עני]]. בעקבות ההשוואה למעשר עני יש שפירשו את דברי הט"ז שמעשר כספים נוהג [[מדאורייתא]] אך יש שחלקו על הבנה זו וסבורים שגם לדעתו החיוב הוא [[מדרבנן]] בלבד{{הערה|1=[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] חלק ט סימן א}}.
ציטוט זה אינו נמצא במהדורת הספרי שלנו, ולכן לא הובא כמקור מחייב למנהג ברוב ספרי ההלכה, כולל ה[[שולחן ערוך]].{{ש}}
 
==תוקף==
הציטוט של התוספות אינו נמצא במהדורת הספרי שלנו ולכן לא הובא כמקור מחייב למנהג ברוב ספרי ההלכה, כולל ה[[שולחן ערוך]]. [[אחרונים|האחרונים]] נחלקו בתוקפו של המנהג - בעל הבית חדש ([[הב"ח]]) טוען כי מעשר כספים הוא בגדר [[מידת חסידות]] בלבד ואינו חובה הלכתית{{הערה|1=יורה דעה סימן שלא}}. לעומתו בעל הטורי זהב ([[דוד הלוי סגל]]) רואה במעשר כספים דין מחייב כחלק ממצוות [[מעשר עני]]. בעקבות ההשוואה למעשר עני יש שפירשו את דברי הט"ז שמעשר כספים נוהג [[מדאורייתא]] אך יש שחלקו על הבנה זו וסבורים שגם לדעתו החיוב הוא [[מדרבנן]] בלבד{{הערה|1=[[שו"ת]] [[ציץ אליעזר]] חלק ט סימן א}}.
 
מקור אחר לרעיון המעשר נמצא בשיערוך [[צדקה (יהדות)|מצוות הצדקה]] הכללית. [[פוסק הלכה|הפוסקים]]{{הערה|1=הלכות מתנות עניים ל[[רמב"ם]], ז ה}} כתבו כי נתינת עשירית הנכסים מוגדרת כמידה בינונית לצדקה. נמצא כי מי שלא הביא דין נפרד של מעשר כספים סבור שבכדי לצאת ידי חובת הצדקה במידה בינונית (כשפחות מזה נחשב כעין רעה), יש להפריש עשירית למטרה זו.