תקליטון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למערכות הפעלה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
'''5.''' נייר מעגלי המגן על הדיסק הפנימי<br>
'''5.''' נייר מעגלי המגן על הדיסק הפנימי<br>
'''6.''' דיסק מגנטי<br>
'''6.''' דיסק מגנטי<br>
'''7.''' סקטור
'''7.''' סקטור
]]
]]


שורה 19: שורה 19:


==דגמי תקליטונים==
==דגמי תקליטונים==
[[קוטר]]ו של התקליטון הנפוץ ביותר לפני יציאת התקליטון משימוש היה ½3 [[אינץ'|אינץ׳]], וניתן לאחסן עליו [[נתונים]] בנפח של 720 [[קילובייט|קילו־בתים]] בדגמים הישנים (Double Density), או כפול מזה, 1.44 [[מגהבייט|מגה־בתים]], בדגמים החדשים (High Density).
[[קוטר]]ו של התקליטון הנפוץ ביותר לפני יציאת התקליטון משימוש היה ½3 [[אינץ'|אינץ׳]], וניתן לאחסן עליו [[נתונים]] בנפח של 720 [[קילובייט|קילו־בתים]] בדגמים הישנים (Double Density), או כפול מזה, 1.44 [[מגהבייט|מגה־בתים]], בדגמים החדשים (High Density).


מוקדם יותר היו נפוצים תקליטונים בקוטר ¼5 אינץ׳ (בקיבולות 360KB ו־1.2MB) ואף בקוטר 8 אינץ׳, אך אלו הכילו פחות נתונים מאשר הדגמים החדשים יותר, מכיוון שהם השתמשו בטכנולוגיות ישנות יותר.
מוקדם יותר היו נפוצים תקליטונים בקוטר ¼5 אינץ׳ (בקיבולות 360KB ו־1.2MB) ואף בקוטר 8 אינץ׳, אך אלו הכילו פחות נתונים מאשר הדגמים החדשים יותר, מכיוון שהם השתמשו בטכנולוגיות ישנות יותר.
שורה 28: שורה 28:
==כונן תקליטונים==
==כונן תקליטונים==
{{הפניה לערך מורחב|כונן תקליטונים}}
{{הפניה לערך מורחב|כונן תקליטונים}}
רכיב ה[[חומרה]] ב[[מחשב]] המשמש לקריאת התקליטונים ולכתיבה עליהם הוא [[כונן תקליטונים|כונן התקליטונים]] (מסומן גם כ־FDD, ר״ת באנגלית של Floppy Disk Drive). הכונן היה רכיב סטנדרטי שהיה קיים בכל [[מחשב אישי|המחשבים האישיים]] וברוב [[מחשב נייד|המחשבים הניידים]] שיוצרו עד תחילת [[המאה ה-21|שנות ה־2000]]. עבור מחשבים ניידים שלא כללו כונן תקליטונים מובנה היו כוננים חיצוניים, אותם ניתן היה לשאת בנפרד ולחבר למחשב בשעת הצורך.
רכיב ה[[חומרה]] ב[[מחשב]] המשמש לקריאת התקליטונים ולכתיבה עליהם הוא [[כונן תקליטונים|כונן התקליטונים]] (מסומן גם כ־FDD, ר"ת באנגלית של Floppy Disk Drive). הכונן היה רכיב סטנדרטי שהיה קיים בכל [[מחשב אישי|המחשבים האישיים]] וברוב [[מחשב נייד|המחשבים הניידים]] שיוצרו עד תחילת [[המאה ה-21|שנות ה־2000]]. עבור מחשבים ניידים שלא כללו כונן תקליטונים מובנה היו כוננים חיצוניים, אותם ניתן היה לשאת בנפרד ולחבר למחשב בשעת הצורך.


==שימושים==
==שימושים==
שורה 41: שורה 41:
חרף זאת, התקליטונים עדיין נמצאים בשימוש במחשבים ישנים שאינם מצוידים בטכנולוגיית [[Universal Serial Bus|USB]] כך שתקליטונים עדיין משמשים להעברת קבצים קטנים בין מחשבים כאלו.
חרף זאת, התקליטונים עדיין נמצאים בשימוש במחשבים ישנים שאינם מצוידים בטכנולוגיית [[Universal Serial Bus|USB]] כך שתקליטונים עדיין משמשים להעברת קבצים קטנים בין מחשבים כאלו.


החל מ[[העשור הראשון של המאה ה-21|העשור הראשון של המאה ה־21]] השימוש בתקליטונים כמעט ולא קיים, פרט לשימושים כגון עדכון ה־[[BIOS]], או התקנת [[מערכות הפעלה]] ישנות (כגון Windows 95, 98, ME שמצריכות תקליטון אתחול או DOS), במערכת Windows XP אפשר לשחזר סיסמה באמצעים של מיקרוסופט רק עם תקליטונים ובשביל דברים נוספים ב־Windows XP יש שימוש רק בתקליטונים, בהמשך מערכות ההפעלה של מיקרוסופט כבר נפטרו לחלוטין מהתקליטונים. בין היתר תקליטונים משמשים גם בעשור השני של המאה ה־21 להפעלתם של מכשירים ומכונות מסוימות כגון: [[כספומט|כספומטים]], [[דוגם צלילים|דוגמי צלילים]], [[מכונת תופים|מכונות תופים]], [[סינתסייזר|סינתסייזרים]], [[שרת|שרתים]] וקונסולות שליטה לתאורת במה.
החל מ[[העשור הראשון של המאה ה-21|העשור הראשון של המאה ה־21]] השימוש בתקליטונים כמעט ולא קיים, פרט לשימושים כגון עדכון ה־[[BIOS]], או התקנת [[מערכות הפעלה]] ישנות (כגון Windows 95, 98, ME שמצריכות תקליטון אתחול או DOS), במערכת Windows XP אפשר לשחזר סיסמה באמצעים של מיקרוסופט רק עם תקליטונים ובשביל דברים נוספים ב־Windows XP יש שימוש רק בתקליטונים, בהמשך מערכות ההפעלה של מיקרוסופט כבר נפטרו לחלוטין מהתקליטונים. בין היתר תקליטונים משמשים גם בעשור השני של המאה ה־21 להפעלתם של מכשירים ומכונות מסוימות כגון: [[כספומט]]ים, [[דוגם צלילים|דוגמי צלילים]], [[מכונת תופים|מכונות תופים]], [[סינתסייזר]]ים, [[שרת]]ים וקונסולות שליטה לתאורת במה.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־23:06, 4 במרץ 2018

תקליטון ″½3
תקליטוני ½3 אינץ׳, ¼5 אינץ׳, ו־8 אינץ׳
רכיבים:
1. לשונית מגן
2. נקודת המוקד
3. תריסים
4. עטיפת פלסטיק
5. נייר מעגלי המגן על הדיסק הפנימי
6. דיסק מגנטי
7. סקטור

תַקְלִיטון הוא אמצעי לאחסון נתונים וגיבוי קבצים, על דִסקה שטוחה מחומר פלסטי המצופה בשכבה של חומר הניתן למגנוט. התקליטון ידוע יותר בשמו האנגלי, דיסקט (diskette; מכיל את צורן ההקטנה הצרפתי הנקבי ette-), אשר זכה לתפוצה רבה יותר מאשר המקבילה העברית. המושג הרשמי באנגלית הוא Floppy disk (מילולית: floppy – לא קשיח).

התקליטונים נכנסו לשימוש מסחרי בשנת 1971 ותוך זמן קצר החליפו את השימוש בכרטיסים מנוקבים. הם היו נפוצים מאוד בשנות ה־80 וה־90 עם התרחבות השימוש במחשבים אישיים. השימוש העיקרי בתקליטונים היה הפצת תוכנה, העברת נתונים בין מחשבים ויצירת גיבויים לקבצים קטנים. לפני התרחבות השימוש בדיסקים קשיחים שימשו התקליטונים גם לאחסון מערכות הפעלה ויישומים אחרים.

בסוף המאה ה־20 פסק השימוש בתקליטונים, עקב המעבר לאמצעי אחסון עדיפים ויעילים מהם, וכך התיישן צירוף הלשון העברי החליף דיסקט – מובנו היה בשפת הדיבור "שינה את דרך מחשבתו".

דגמי תקליטונים

קוטרו של התקליטון הנפוץ ביותר לפני יציאת התקליטון משימוש היה ½3 אינץ׳, וניתן לאחסן עליו נתונים בנפח של 720 קילו־בתים בדגמים הישנים (Double Density), או כפול מזה, 1.44 מגה־בתים, בדגמים החדשים (High Density).

מוקדם יותר היו נפוצים תקליטונים בקוטר ¼5 אינץ׳ (בקיבולות 360KB ו־1.2MB) ואף בקוטר 8 אינץ׳, אך אלו הכילו פחות נתונים מאשר הדגמים החדשים יותר, מכיוון שהם השתמשו בטכנולוגיות ישנות יותר.

מבנה התקליטון

התקליטון בנוי מדסקה עגולה, העשויה מחומר פלסטי שמצופה בשכבה דקה של אבקת תחמוצת ברזל. לצורך הגנה מלכלוך או מפגיעה פיזית, דסקה זו סגורה באריזה פלסטית חיצונית. בתקליטון בקוטר ½3 אינץ׳ ישנם שני חורים המתאימים לטבעות שבקלסר סטנדרטי, ומאפשרים השחלה של התקליטון על טבעות הקלסר. הדסקה מסתובבת בקצב קבוע, ותוך כדי כך מאפשרת מגנוט או קריאה של נתונים (בדומה למגנוט על סרט מגנטי). מגנוט הנתונים נעשה משני צדי הדסקה, במסלולים מעגליים שמיקומם (מרחקם מקצה הדסקה) קבוע.

כונן תקליטונים

ערך מורחב – כונן תקליטונים

רכיב החומרה במחשב המשמש לקריאת התקליטונים ולכתיבה עליהם הוא כונן התקליטונים (מסומן גם כ־FDD, ר"ת באנגלית של Floppy Disk Drive). הכונן היה רכיב סטנדרטי שהיה קיים בכל המחשבים האישיים וברוב המחשבים הניידים שיוצרו עד תחילת שנות ה־2000. עבור מחשבים ניידים שלא כללו כונן תקליטונים מובנה היו כוננים חיצוניים, אותם ניתן היה לשאת בנפרד ולחבר למחשב בשעת הצורך.

שימושים

התקליטונים היו נפוצים מאוד בשנות השמונים והתשעים ונעשה בהם שימוש ביתי בפלטפורמות מחשב אישי כמו Apple II, מקינטוש, Commodore 64 ,Amiga ו־IBM PC. השימוש העיקרי של התקליטונים היה הפצת תוכנות ומשחקים, העברת נתונים בין מחשבים ויצירת גיבויים קטנים. לפני הופעת הכונן הקשיח שימשו התקליטונים גם לאחסון מערכות הפעלה ויישומים אחרים.

חסרונות

לקראת סוף שנות התשעים פחת השימוש בתקליטונים, בעיקר בשל הופעת התקנים חדשים (תקליטורים, החסנים ניידים, כונני ZIP) שפתרו את רוב הבעיות הקיימות בתקליטונים. לתקליטונים שלושה חסרונות עיקריים:

אמינות
לתקליטונים אורך חיים קצר. פגיעות פיזיות קלות עלולות להפוך תקליטון לבלתי קריא, ולגרום לאובדן הנתונים. גם שדות מגנטיים, וכן תנאֵי טמפרטורה ולחות מסוימים עלולים לפגוע בקלות בתקליטון.
נפח אחסון
עם התפתחות המחשבים חל גידול מהיר בנפח הקבצים ובכמויות הנתונים המעובד במחשב, ובסוף שנות התשעים הנפח בן 1.44 מגה־בתים הפך כמעט בלתי־שימושי.
מהירות קריאה/כתיבה
קריאה וכתיבת הנתונים איטיות מאוד. למשל, מעבר על כל הנתונים בתקליטון בנפח 1.44 מגה־בתים אורך כדקה.

חרף זאת, התקליטונים עדיין נמצאים בשימוש במחשבים ישנים שאינם מצוידים בטכנולוגיית USB כך שתקליטונים עדיין משמשים להעברת קבצים קטנים בין מחשבים כאלו.

החל מהעשור הראשון של המאה ה־21 השימוש בתקליטונים כמעט ולא קיים, פרט לשימושים כגון עדכון ה־BIOS, או התקנת מערכות הפעלה ישנות (כגון Windows 95, 98, ME שמצריכות תקליטון אתחול או DOS), במערכת Windows XP אפשר לשחזר סיסמה באמצעים של מיקרוסופט רק עם תקליטונים ובשביל דברים נוספים ב־Windows XP יש שימוש רק בתקליטונים, בהמשך מערכות ההפעלה של מיקרוסופט כבר נפטרו לחלוטין מהתקליטונים. בין היתר תקליטונים משמשים גם בעשור השני של המאה ה־21 להפעלתם של מכשירים ומכונות מסוימות כגון: כספומטים, דוגמי צלילים, מכונות תופים, סינתסייזרים, שרתים וקונסולות שליטה לתאורת במה.

קישורים חיצוניים