כספומט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כספומטבנק לאומי ובבנק דיסקונט), בנקטבנק הפועלים), כספוןבנק מזרחי טפחות), סניפומטבנק הבינלאומי) וגם בנקומט, הוא מסוף אוטומטי אשר מספק שירותי בנקאות. באנגלית קרוי המסוף Automatic Teller Machine - ATM, בתרגום מילולי: מכונת קופאי אוטומטית.

במכונה זו ניתן לבצע פעולות בנקאיות ללא צורך בפקיד אנושי. ניתן לבצע בכספומט מגוון רחב של פעולות כגון: בירור יתרה בחשבון הבנק, משיכת מזומנים (במטבע מקומי ובמטבע זר), הפקדת מזומנים, הפקדת שיקים, תשלום חשבונות, רכישת זמן אוויר לטלפון סלולרי ועוד.

הכספומט נוח למשתמשים, שכן ניתן להשתמש בו בכל זמן, גם כשהבנק סגור, ובכל מקום, גם שלא בסניף או בבנק שבו מתנהל החשבון, ואפילו במדינה אחרת. בנוסף לשיפור השירות באמצעות הכספומט, יש בו חיסכון בעלויות התפעול של הבנק, בזכות החלפת עבודה אנושית בעבודת מכונה.

מחיר כספומט נע בין 20 ל-50 אלף דולר, תלוי בפעולות שניתן לבצע דרכו.

כספומט בשבדיה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הכספומט הראשון פיתח ובנה לותר ג'ורג' סימג'יאן. הוא הותקן בשנת 1939 בניו יורק על ידי סיטיבנק. לאחר שישה חודשים סולק הכספומט מפאת חוסר שימוש.

במשך יותר מ-25 שנה לא היו כלל כספומטים עד שג'ון שפרד-ברון מחברת "דה לה רו"‏[1] המציא את הכספומט האלקטרוני הראשון, שהותקן לראשונה באנפילד טאון בצפון לונדון ב-27 ביוני 1967 על ידי בנק ברקליס.

תפעול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלקוח המעוניין לבצע פעולה בכספומט מזדהה באמצעות הכנסת כרטיס מגנטי או כרטיס חכם לכספומט (פעמים רבות משמש הכרטיס גם ככרטיס אשראי). על הכרטיס נמצא מידע בסיסי אודות בעל הכרטיס. כמות המידע שאפשר לאחסן על הפס המגנטי אינה גדולה, ולכן בנקים החלו לאמץ "כרטיס חכם" שבו משולב שבב אלקטרוני המאפשר אחסון מידע רב.

לאחר הכנסת הכרטיס לכספומט, הלקוח מקליד מספר זיהוי אישי סודי בן ארבע ספרות או יותר. מספר זיהוי זה נבדק, באמצעות אלגוריתם מתאים מול המידע הרשום בכרטיס, וכאשר הוא נמצא מתאים, הלקוח יכול לבצע פעולות עסקיות. כאשר הלקוח שוגה בהקלדת הקוד הסודי מספר פעמים ברצף (לרוב 3 פעמים באותו הכרטיס) חלק מהכספומטים "יבלעו" את הכרטיס מחשש שזהו כרטיס גנוב.

לחלק מהפעולות, כגון הפקדת המחאה, די ביכולת המקומית של המכונה. לרוב המכריע של הפעולות האחרות, ובפרט משיכת מזומנים מבנק אחר, נדרשת תקשורת של הכספומט עם מאגר מידע מרוחק.החל משנת 2012 לערך הפעילו הבנקים את שירות "מזומן ללא כרטיס" שמאפשר לקבל קוד סודי לטלפון הנייד ולבצע משיכה אף למי שאינו מחזיק את הכרטיס בעצמו.לשם כך מחוברים הכספומטים לרשת תקשורת, המאפשרת לקבל מידע זה. כאשר לקוח מבצע משיכה מבנק מסוים, בנק זה מעדכן באופן אלקטרוני את הבנק שאליו שייך הלקוח בפעולה שנעשתה.

לאחר שהפעולה העסקית שהלקוח רצה לבצע הושלמה, ואם הלקוח רוצה בכך, מודפס תדפיס של הפעולה העסקית, שבדרך כלל מורכב מתיאור הפעולה, מועד ביצועה, ומיקום המכשיר. לעתים כולל התדפיס גם את היתרה בחשבון של בעל הכרטיס.

בהפקדת מזומנים ניתן פירוט של סוגי השטרות שהתקבלו, סכומם והסיכום הכולל של ההפקדה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנקט ברמות אשכול
כרטיס כספומט דגם מוקדם 1970. כרטיס מנוקב ללא פס מגנטי. צד חזית.
כרטיס כספומט דגם מוקדם 1970, כרטיס מנוקב ללא פס מגנטי. צד אחורי. על גבי הכרטיס עצמו, הכספומט מכוּנה בשם "המכֹונה".

את המושג העברי "כספומט" המציא נסים גומל, עוזרו האישי של מנכ"ל בנק דיסקונט. הכספומט הראשון בישראל הותקן בדצמבר 1970 בבנק לאומי, סניף דיזנגוף, בתל אביב[2]. באוגוסט 1971 הותקן מכשיר נוסף במרכז הכרמל בחיפה‏[3] ועד סוף 1971 הותקן מכשיר נוסף בתל אביב ועוד מכשיר בנמל התעופה בן-גוריון[4].‏[5] ביולי 1973 הותקן המכשיר ה-11 של בנק לאומי בבאר שבע[6]. למעט מכשיר אחד, כולם פעלו במשך 24 שעות ביממה‏[7]. במהלך שנת 1974 הגיעו בנק קפת עם ובנק אוצר החייל להסדר עם בנק לאומי שאפשר ללקוחותיהם להשתמש במכשירי הבנקומט‏[8].

באוגוסט 1973 החל בנק דיסקונט בהתקנת מכשירי כספומט שנקראו "דיסקונטומט 24"‏[9]. ביולי 1976 כבר הוצבו 19 מכשירי דיסקונטומט‏[10]. בשנת 1976 פרש בנק הפועלים רשת של מכשירים שנקראו "בנק קט" וביולי 1976 היו כבר 13 מכשירים כאלו‏[11]. בשנת 1978 החל הבנק להתקין מכשירים נוספים מדגם חדיש יותר שנקרא "בנק קט 2000"‏[12]. ב-1976 הציב הבנק הבינלאומי הראשון מכשיר בסניף הבנק ברחובות, וקרא למכשיר "סניפומט"‏[13]. בשנת 1977 חברו בנק לאומי ובנק דיסקונט להתקנת מכשירים משותפים שנקראו "כספומט"‏[14] ועד נובמבר 1978 הוצבו 64 מכשירים אוטומטיים על ידי לאומי ודיסקונט‏[15].

בראשית ימיהם של מכשירים אלה בישראל, ניתן היה למשוך מזומנים רק ברשת הבנקאית שאליה השתייך הלקוח, במכשירים שבסניפי הרשת. לקוח של בנק הפועלים, למשל, לא היה יכול למשוך מזומנים במכשיר של בנק לאומי. בתחילת 1980, הוקמה חברת שירותי בנק אוטומטיים, המשותפת לכל הבנקים, שהציבה מכשירים במקומות ציבוריים ששירתו את לקוחות כל הבנקים‏[16]. בתחילת 1981 הגיעו בנק הפועלים, בנק המזרחי והבנק הבינלאומי להסכמה על שימוש הדדי במכשיריהם, שמנו אז יחד למעל 100 מכשירים‏[17]. לאחר מכן הסכימו כל הבנקים לאפשר לכל לקוח להשתמש בכל המכשירים בישראל.

בישראל מותקנים כ־1,700 כספומטים בבעלות הבנקים וחברת שירותי בנק אוטומטיים, ועוד 900 מכשירים של חברה פרטית (כספונט) שקיבלה היתר בנק ישראל לכך. המכשירים מותקנים בסניפי בנקים וכן במקומות ציבוריים לרבות מרכזי קניות, מסעדות, בתי קולנוע, מרכולים, קיוסקים ותחנות דלק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The man who invented the cash machine, BBC
  2. ^ קופה אוטומטית תופעל ע"י בל"ל בדיזינגוף, מעריב, 23 בנובמבר 1970
    בנק לאומיכל חודש חידושים, דבר, 1 בינואר 1971 (מודעה)
    בנקומט, דבר, 8 בינואר 1971 (מודעה)
  3. ^ בנקומט בחיפה, דבר, 29 באוגוסט 1971 (מודעה)
  4. ^ אוזן קשובה לבעיותיך, דבר, 10 בדצמבר 1971 (מודעה)
  5. ^ בכתבה רם דגן, "כסף קל", באתר הארץ, 15/7/2007 נכתב שהמכשיר לא זכה לאימון הציבור ובמהרה הופסקה פעולתו. לא ברור כיצד זו תיאום את הפרסומות של בנק לאומי שהופיעו בעיתונות על פתיחת עוד מכשירים.
  6. ^ בנקומט נוסף לבנק לאומי בבאר שבע, דבר, 16 ביולי 1973
    בנקומט עכשיו גם בבאר שבע, מעריב, 23 ביולי 1973 (מודעה)
  7. ^ היום כשכל הבנקים סגורים, דבר, 31 בדצמבר 1973 (מודעה)
  8. ^ בנק אוצר החיילבנקומטים, דבר, 5 בנובמבר 1974 (מודעה)
  9. ^ 1973 בדיסקונט, מעריב, 1 בינואר 1974 (מודעה)
  10. ^ תמיד יש חדש בדיסקונט, דבר, 30 ביולי 1976 (מודעה)
  11. ^ מאזן בנק הפועלים גדל, דבר, 10 בפברואר 1976
    מעתה תוכל לקבל 450 ל"י, דבר, 28 ביולי 1976 (מודעה)
  12. ^ בנק הפועלים התקין מכשירי בנק-קט משוכללים, דבר, 5 בינואר 1978
  13. ^ הבנק הבינלאומי מפעיל רשת סניפומטים, דבר, 2 ביוני 1976
  14. ^ כספומט - עולם המחר של שירותי הבנק, דבר, 12 בספטמבר 1977 (מודעה)
  15. ^ גם מחר אנחנו עובדים. כרגיל, דבר, 6 בנובמבר 1978 (מודעה)
  16. ^ אילן זולברג, אוטומטים משותפים ל-5 בנקים, מעריב, 14 בפברואר 1980
    מכשירי בנק אוטומטיים, דבר, 28 באפריל 1980
  17. ^ מעתה כל כרטיס, דבר, 14 בינואר 1981 (מודעה)