מסילות לשלום אזורי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sagi128F17v (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: גרשיים שגויים עריכה חזותית
Sagi128F17v (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


בהקשר [[הסכסוך הישראלי-ערבי]] ציין ישראל כץ כי "''התוכנית תהווה בסיס לתוכנית מדינית בהמשך''"<ref name="plan" />. כץ טען שהציג את התוכנית לשליח [[ארצות הברית]] למזרח התיכון, [[ג'ייסון גרינבלט]], אשר "''התרשם ממנה עמוקות''"<ref name="plan" />.בהצגת הפרויקט טען ישראל כץ כי התוכנית "''תאפשר גישה יבשתית בטוחה וחסכונית ל[[מדינות ערב]] ל[[הים התיכון|ים התיכון]]. לדוגמה, אורך הנתיב הימי מנמל [[דמאם]], הנמל המרכזי של סעודיה, לים התיכון דרך המפרץ הפרסי הים האדום ו[[תעלת סואץ]] היא 6,000 ק"מ. הדרך היבשתית דרך ישראל לנמל חיפה היא 600 ק"מ. מבגדד דרך הים 8,000 ק"מ, דרך ישראל כ-1,600 ק"מ''"<ref name="plan">{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4945556,00.html|title=יוזמת השלום של השר כץ: רכבת מישראל לסעודיה דרך ירדן|last=אייכנר|first=איתמר|date=2017-05-04|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-08-04}}</ref>
בהקשר [[הסכסוך הישראלי-ערבי]] ציין ישראל כץ כי "''התוכנית תהווה בסיס לתוכנית מדינית בהמשך''"<ref name="plan" />. כץ טען שהציג את התוכנית לשליח [[ארצות הברית]] למזרח התיכון, [[ג'ייסון גרינבלט]], אשר "''התרשם ממנה עמוקות''"<ref name="plan" />.בהצגת הפרויקט טען ישראל כץ כי התוכנית "''תאפשר גישה יבשתית בטוחה וחסכונית ל[[מדינות ערב]] ל[[הים התיכון|ים התיכון]]. לדוגמה, אורך הנתיב הימי מנמל [[דמאם]], הנמל המרכזי של סעודיה, לים התיכון דרך המפרץ הפרסי הים האדום ו[[תעלת סואץ]] היא 6,000 ק"מ. הדרך היבשתית דרך ישראל לנמל חיפה היא 600 ק"מ. מבגדד דרך הים 8,000 ק"מ, דרך ישראל כ-1,600 ק"מ''"<ref name="plan">{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4945556,00.html|title=יוזמת השלום של השר כץ: רכבת מישראל לסעודיה דרך ירדן|last=אייכנר|first=איתמר|date=2017-05-04|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-08-04}}</ref>

== רקע ==
במחצית הראשונה של ה[[המאה ה-20|מאה ה-20]], הוקמה על ידי ה[[האימפריה העות'מאנית]] [[מסילת הרכבת החיג'אזית]] שחיברה בין אזורים שלעתיד יהיו ישראל, סוריה, ירדן וערב הסעודית, בין היתר על מנת לחזק את השפעתם הפוליטית והכלכלית באזור. התמוטטות האימפריה ב[[מלחמת העולם הראשונה]] אמנם גרמה לניתוק הקווים בערב הסעודית, אך חיברה את המערכת תחת [[הרכבת המנדטורית]] למצרים ולבנון. עם הקמת מדינת ישראל הופסקה כל תנועת הרכבות.

עם התחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב ב [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הוצעו כמה מיזמים לחיבור [[יהודה ושומרון]] ל[[רכבת ישראל|מערך הרכבות הישראלי]], וחיבור ישראל למערך רכבות תחילה עם מצרים וירדן, ובשלבים מאוחרים יותר סעודיה ולבנון. מטרת התכנית הייתה שבסופה מסילת רכבת תחבר בין [[אירופה]] ו[[אפריקה]]. התכניות עלו מחדש ב[[2005]]<ref>{{Cite news|url=https://news.walla.co.il/item/673113|title=ועדה תדון בהקמת מסילות רכבת למדינות ערב - וואלה! חדשות|newspaper=וואלה! חדשות|language=he-IL|access-date=2018-08-15}}</ref>, אך לא מומשה מעולם.

ה[[מונופול]] שהחזיקה [[מצרים]] על הסחר הערבי-אירופי במכסים כבדים בתעלת סואץ הוביל סוחרים רבים להעביר את סחורותיהם בנתיב [[טורקיה]] - [[סוריה]] - [[ירדן]] - מדינות ערב, אך פרוץ [[מלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים הסורית]] הובילה לחסימת נתיב זה כמוצא חלק מהסוחרים עברו לעגינה בנמל חיפה, והעברת הסחורות לגבול ירדן דרך עמק יזרעאל<ref>{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3672671,00.html|title=להציל את ירדן ולהרוויח כסף|date=2015-11-06|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-08-04}}</ref>. במסגרת חידוש [[מסילת העמק]], הועברה תנועת המשאיות לירדן לתעבורה על רכב העמק<ref>{{Cite news|url=https://www.themarker.com/dynamo/1.2878250|title=הירדנים מחכים לרכבת העמק: תאפשר הובלת מטענים מעמאן לנמל חיפה|last=דורי|first=אורן|date=2016-03-09|newspaper=TheMarker|access-date=2018-08-15}}</ref>, ותוכנן לחבר את המשך המסילה אל ירדן<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV3.aspx?tid=4&tnumb=%D7%AA%D7%AA%D7%9C%2f+13%2f+%D7%90|הכותב=|כותרת=תתל 13 / א|אתר=|תאריך=}}</ref>. על בסיס נתיב סחר זה ביסס ישראל כ<nowiki>''</nowiki>ץ את הנתיב המרכזי בתכנית.


== סיבות לקידום הפרוייקט ==
== סיבות לקידום הפרוייקט ==


=== בשלב הראשוני ===
*'''סחר אירופי-ערבי.''' בעקבות [[מלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים הסורית]] וה[[מלחמת האזרחים השנייה בעיראק|מלחמה בעיראק]], נתיב הסחר שעבר דרך [[טורקיה]] - [[סוריה]] \ [[עיראק]] - ירדן, הועבר בחלקו לסחר במשאיות מנמל חיפה<ref>{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3672671,00.html|title=להציל את ירדן ולהרוויח כסף|date=2015-11-06|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-08-04}}</ref>. הנתיב דווח כמסורבל ובעייתי, עקב בידוק בטחוני קפדני בחיפה ובמעבר הגבול לירדן, והמכולות הגדולות עדיין מועברות לנמל [[עקבה]] בנתיב מסורבל. נתיב המסילה יקל את העברת הסחורות ויחסוך זמן ומכסים על נתיבי הסחר.

*'''סחר אירופי-ערבי.''' הצעת אלטרנטיבה מהירה, קצרה, בטוחה וכלכלית לנתיבי בסחר האירופים-ערביים כיום. כדאיות כלכלית לכל המדינות המעורבות בנושא.
*'''חיזוק הכלכלה הפלסטינית.''' חיבור [[יהודה ושומרון|הגדה המערבית]] למערך רכבות למדינות ערב יקל על אוכלוסייה פלסטינית להשתלב בשוק העבודה הערבי הרחב.
*'''חיזוק הכלכלה הפלסטינית.''' חיבור [[יהודה ושומרון|הגדה המערבית]] למערך רכבות למדינות ערב יקל על אוכלוסייה פלסטינית להשתלב בשוק העבודה הערבי הרחב.
*'''תמריץ להסדר מדיני.''' הכדאיות הכלכלית הגדולה לשני הצדדים (ישראל ומדינות ערב) תקדם פתיחות לקראת הסכם בנוגע ל[[הסכסוך הישראלי-ערבי|סכסוך הישראלי-ערבי.]]
*'''תמריץ להסדר מדיני.''' הכדאיות הכלכלית הגדולה לשני הצדדים (ישראל ומדינות ערב) תקדם פתיחות לקראת הסכם מדיני בנוגע ל[[הסכסוך הישראלי-ערבי|סכסוך הישראלי-ערבי.]]
*'''חיזוק לקשרי [[יחסי ישראל-ערב הסעודית|ישראל - ערב הסעודית]].''' המיזם יכול להתניע קשרים כלכליים ופוליטיים בין ישראל וערב הסעודית, אשר בעלות "אינטרסים משותפים רבים <small>([[מוחמד בן סלמאן אאל סעוד|מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי)]]</small>"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001230290#utm_source=social&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=רן דגוני וושינגטון|כותרת=הנסיך הסעודי עושה היסטוריה: מכיר בזכות הקיום של ישראל|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-08-04}}</ref>
*'''חיזוק לקשרי [[יחסי ישראל-ערב הסעודית|ישראל - ערב הסעודית]].''' המיזם יכול להתניע קשרים כלכליים ופוליטיים בין ישראל וערב הסעודית, אשר בעלות "אינטרסים משותפים רבים <small>([[מוחמד בן סלמאן אאל סעוד|מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי)]]</small>"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001230290#utm_source=social&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=רן דגוני וושינגטון|כותרת=הנסיך הסעודי עושה היסטוריה: מכיר בזכות הקיום של ישראל|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-08-04}}</ref>
*'''הפחתת האיום הקיומי על כלכלות המפרץ מפני הציר השיעי.''' נתיב הסחר קיום עובר דרך טריטוריות ימיות בעלות רמת סיכון גבוהה לספינות סעודיות.
*'''הפחתת האיום הקיומי על כלכלות המפרץ מפני הציר השיעי.''' נתיב הסחר כיום עובר דרך טריטוריות ימיות בעלות רמת סיכון גבוהה לספינות סעודיות. הנתיב החלופי יאפשר את הקטנת הסיכון.
*'''חיזוק הקואליציה האנטי-איראנית.''' חיזוק הקשרים בין ישראל, מדינות המפרץ וארצות הברית לכדי קואליציה נגד "[[יחסי החוץ של איראן|הפצת המהפכה]]".
*'''חיזוק הקואליציה האנטי-איראנית.''' חיזוק הקשרים בין ישראל, מדינות המפרץ וארצות הברית לכדי קואליציה נגד "[[יחסי החוץ של איראן|הפצת המהפכה]]".

=== בשלבים מאוחרים ===

* '''רכבת בינלאומית.''' שתאפשר חיבור ברכבת בין אירופה, אסיה ואפריקה.
* '''תעבורה מהירה במזרח התיכון.''' חיבור כלל מדינות ערב למערך רכבות יחיד.


== מקטעים ==
== מקטעים ==
שורה 45: שורה 59:
</noinclude>
</noinclude>


הרכבת מיועדת בשלב ראשוני לשרת את נתיב חיפה-ריאד לצרכי משא, ובשלבים מאוחרים לחבר את המסילות לקווים מאיחוד האמירויות,ישראל, ערב הסעודית, עיראק וירדן.
הרכבת מיועדת בשלב ראשוני לשרת את נתיב חיפה-ריאד לצרכי משא, ובשלבים מאוחרים לחבר את המסילות לקווים מאיחוד האמירויות,ישראל, ערב הסעודית, עומאן, סוריה, עיראק וירדן.


מעת הצגת הפרוייקט הוצגו כמה תצלומים ומפות של המסלולים והמקטעים, הרשימה הבאה מציגה סיכום של הנתיב המרכזי:{{הערה|[https://www.facebook.com/katzisraellikud/videos/1734865026600301/ פוסט] בדף ה[[פייסבוק]] של ישראל כץ, 24.6.2018}}<ref>{{Cite news|url=https://news.walla.co.il/item/3054880|title=כץ: ממשל טראמפ בוחן הקמת אי מלאכותי מול עזה ותכנית רכבות אזורית - וואלה! חדשות|newspaper=וואלה! חדשות|language=he-IL|access-date=2018-08-04}}</ref>
מעת הצגת הפרוייקט הוצגו כמה תצלומים ומפות של המסלולים והמקטעים, הרשימה הבאה מציגה סיכום של הנתיב המרכזי:{{הערה|[https://www.facebook.com/katzisraellikud/videos/1734865026600301/ פוסט] בדף ה[[פייסבוק]] של ישראל כץ, 24.6.2018}}<ref>{{Cite news|url=https://news.walla.co.il/item/3054880|title=כץ: ממשל טראמפ בוחן הקמת אי מלאכותי מול עזה ותכנית רכבות אזורית - וואלה! חדשות|newspaper=וואלה! חדשות|language=he-IL|access-date=2018-08-04}}</ref>

גרסה מ־21:43, 15 באוגוסט 2018

ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.
מסילת הרכבת המוצעת לעומת הנתיב הימי הנוכחי. האזורים המסומנים באדום הם אזורים אשר בהם תובלה סעודית הותקפה/ אויימה בתקיפה

מסילות לשלום כלכלי אזורי הוא פרויקט לחיבור סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי לנמל חיפה במסילות רכבת כתחלופה לנתיב הסחר הימי האירופי-ערבי אשר מקיף את חצי האי ערב. הפרויקט נוצר ביוזמתם של ישראל כץ ובנימין נתניהו והוצג לראשונה באפריל [1]2017. הנתיב הימי הנוכחי עובר דרך מיצר באב אל-מנדב בעל נוכחות חות'ית לחופי תימן, ומיצר הורמוז בעל נוכחות צבאית איראנית כבדה אשר עוינים את הממשל הסעודי ו"הציר הסוני המתון", והתקיפו / איימו בהתקפה על תעבורה/תובלה ממדינות אלו[2][3]. באוגוסט 2018 תרגיל צבאי שערכה איראן במיצר הורמוז המחיש את חשיבות התחלופה[4].

בהקשר הסכסוך הישראלי-ערבי ציין ישראל כץ כי "התוכנית תהווה בסיס לתוכנית מדינית בהמשך"[5]. כץ טען שהציג את התוכנית לשליח ארצות הברית למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, אשר "התרשם ממנה עמוקות"[5].בהצגת הפרויקט טען ישראל כץ כי התוכנית "תאפשר גישה יבשתית בטוחה וחסכונית למדינות ערב לים התיכון. לדוגמה, אורך הנתיב הימי מנמל דמאם, הנמל המרכזי של סעודיה, לים התיכון דרך המפרץ הפרסי הים האדום ותעלת סואץ היא 6,000 ק"מ. הדרך היבשתית דרך ישראל לנמל חיפה היא 600 ק"מ. מבגדד דרך הים 8,000 ק"מ, דרך ישראל כ-1,600 ק"מ"[5]

רקע

במחצית הראשונה של המאה ה-20, הוקמה על ידי ההאימפריה העות'מאנית מסילת הרכבת החיג'אזית שחיברה בין אזורים שלעתיד יהיו ישראל, סוריה, ירדן וערב הסעודית, בין היתר על מנת לחזק את השפעתם הפוליטית והכלכלית באזור. התמוטטות האימפריה במלחמת העולם הראשונה אמנם גרמה לניתוק הקווים בערב הסעודית, אך חיברה את המערכת תחת הרכבת המנדטורית למצרים ולבנון. עם הקמת מדינת ישראל הופסקה כל תנועת הרכבות.

עם התחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב ב שנות ה-90 הוצעו כמה מיזמים לחיבור יהודה ושומרון למערך הרכבות הישראלי, וחיבור ישראל למערך רכבות תחילה עם מצרים וירדן, ובשלבים מאוחרים יותר סעודיה ולבנון. מטרת התכנית הייתה שבסופה מסילת רכבת תחבר בין אירופה ואפריקה. התכניות עלו מחדש ב2005[6], אך לא מומשה מעולם.

המונופול שהחזיקה מצרים על הסחר הערבי-אירופי במכסים כבדים בתעלת סואץ הוביל סוחרים רבים להעביר את סחורותיהם בנתיב טורקיה - סוריה - ירדן - מדינות ערב, אך פרוץ מלחמת האזרחים הסורית הובילה לחסימת נתיב זה כמוצא חלק מהסוחרים עברו לעגינה בנמל חיפה, והעברת הסחורות לגבול ירדן דרך עמק יזרעאל[7]. במסגרת חידוש מסילת העמק, הועברה תנועת המשאיות לירדן לתעבורה על רכב העמק[8], ותוכנן לחבר את המשך המסילה אל ירדן[9]. על בסיס נתיב סחר זה ביסס ישראל כ''ץ את הנתיב המרכזי בתכנית.

סיבות לקידום הפרוייקט

בשלב הראשוני

  • סחר אירופי-ערבי. הצעת אלטרנטיבה מהירה, קצרה, בטוחה וכלכלית לנתיבי בסחר האירופים-ערביים כיום. כדאיות כלכלית לכל המדינות המעורבות בנושא.
  • חיזוק הכלכלה הפלסטינית. חיבור הגדה המערבית למערך רכבות למדינות ערב יקל על אוכלוסייה פלסטינית להשתלב בשוק העבודה הערבי הרחב.
  • תמריץ להסדר מדיני. הכדאיות הכלכלית הגדולה לשני הצדדים (ישראל ומדינות ערב) תקדם פתיחות לקראת הסכם מדיני בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי.
  • חיזוק לקשרי ישראל - ערב הסעודית. המיזם יכול להתניע קשרים כלכליים ופוליטיים בין ישראל וערב הסעודית, אשר בעלות "אינטרסים משותפים רבים (מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי)"[10]
  • הפחתת האיום הקיומי על כלכלות המפרץ מפני הציר השיעי. נתיב הסחר כיום עובר דרך טריטוריות ימיות בעלות רמת סיכון גבוהה לספינות סעודיות. הנתיב החלופי יאפשר את הקטנת הסיכון.
  • חיזוק הקואליציה האנטי-איראנית. חיזוק הקשרים בין ישראל, מדינות המפרץ וארצות הברית לכדי קואליציה נגד "הפצת המהפכה".

בשלבים מאוחרים

  • רכבת בינלאומית. שתאפשר חיבור ברכבת בין אירופה, אסיה ואפריקה.
  • תעבורה מהירה במזרח התיכון. חיבור כלל מדינות ערב למערך רכבות יחיד.

מקטעים

מסילות לשלום אזורי
Head station Pier
נמל חיפה
Junction both to and from right Unknown route-map component "STR+l"
Straight track Continuation forward
קו לג'נין
Restricted border on track
גבול ישראל - ירדן
Bridge over water
נהר הירדן
Non-passenger station/depot on track Unknown route-map component "BAHN"
תחנת משא ליד עמאן
Junction both to and from right Unknown route-map component "STR+l"
Straight track Continuation forward
קווים לעיראק ולפנים ירדן
Restricted border on track
גבול ירדן-סעודיה
Non-passenger station/depot on track Unknown route-map component "BAHN"
ריאד
Junction both to and from right Unknown route-map component "STR+l"
Straight track Continuation forward
קווים למדינות המפרץ
Station on track Pier
נמל דמאם
Unknown route-map component "ENDEe"
המפרץ הפרסי



קטגוריה:תבניות קווי רכבת


הרכבת מיועדת בשלב ראשוני לשרת את נתיב חיפה-ריאד לצרכי משא, ובשלבים מאוחרים לחבר את המסילות לקווים מאיחוד האמירויות,ישראל, ערב הסעודית, עומאן, סוריה, עיראק וירדן.

מעת הצגת הפרוייקט הוצגו כמה תצלומים ומפות של המסלולים והמקטעים, הרשימה הבאה מציגה סיכום של הנתיב המרכזי:[11][12]

הערות שוליים

  1. ^ "המזרח התיכון מחובר ברכבות: תוכנית השלום האזורי של ישראל כץ". נבדק ב-2018-08-04.
  2. ^ הראל, עמוס (2018-07-29). "תקרית ירי בים האדום מחממת עוד יותר את החזית בין ארה"ב לאיראן". הארץ. נבדק ב-2018-08-04.
  3. ^ "איראן: "ערוכים לפגוע בייצוא הנפט של שכנינו, אם יוטל עלינו חרם אמריקני" | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-08-04.
  4. ^ "דיווח: איראן פתחה בתרגיל ענק המדמה חסימת מיצרי הורמוז | ישראל היום". ישראל היום. נבדק ב-2018-08-15.
  5. ^ 1 2 3 אייכנר, איתמר (2017-05-04). "יוזמת השלום של השר כץ: רכבת מישראל לסעודיה דרך ירדן". Ynet. נבדק ב-2018-08-04.
  6. ^ "ועדה תדון בהקמת מסילות רכבת למדינות ערב - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2018-08-15.
  7. ^ "להציל את ירדן ולהרוויח כסף". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2015-11-06. נבדק ב-2018-08-04.
  8. ^ דורי, אורן (2016-03-09). "הירדנים מחכים לרכבת העמק: תאפשר הובלת מטענים מעמאן לנמל חיפה". TheMarker. נבדק ב-2018-08-15.
  9. ^ תתל 13 / א
  10. ^ רן דגוני וושינגטון, הנסיך הסעודי עושה היסטוריה: מכיר בזכות הקיום של ישראל, באתר Globes
  11. ^ פוסט בדף הפייסבוק של ישראל כץ, 24.6.2018
  12. ^ "כץ: ממשל טראמפ בוחן הקמת אי מלאכותי מול עזה ותכנית רכבות אזורית - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2018-08-04.