לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "מסילות לשלום אזורי"

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית גרשיים שגויים
 
בהקשר [[הסכסוך הישראלי-ערבי]] ציין ישראל כץ כי "''התוכנית תהווה בסיס לתוכנית מדינית בהמשך''"<ref name="plan" />. כץ טען שהציג את התוכנית לשליח [[ארצות הברית]] למזרח התיכון, [[ג'ייסון גרינבלט]], אשר "''התרשם ממנה עמוקות''"<ref name="plan" />.בהצגת הפרויקט טען ישראל כץ כי התוכנית "''תאפשר גישה יבשתית בטוחה וחסכונית ל[[מדינות ערב]] ל[[הים התיכון|ים התיכון]]. לדוגמה, אורך הנתיב הימי מנמל [[דמאם]], הנמל המרכזי של סעודיה, לים התיכון דרך המפרץ הפרסי הים האדום ו[[תעלת סואץ]] היא 6,000 ק"מ. הדרך היבשתית דרך ישראל לנמל חיפה היא 600 ק"מ. מבגדד דרך הים 8,000 ק"מ, דרך ישראל כ-1,600 ק"מ''"<ref name="plan">{{Cite news|url=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4945556,00.html|title=יוזמת השלום של השר כץ: רכבת מישראל לסעודיה דרך ירדן|last=אייכנר|first=איתמר|date=2017-05-04|newspaper=Ynet|language=he|access-date=2018-08-04}}</ref>
 
== רקע ==
במחצית הראשונה של ה[[המאה ה-20|מאה ה-20]], הוקמה על ידי ה[[האימפריה העות'מאנית]] [[מסילת הרכבת החיג'אזית]] שחיברה בין אזורים שלעתיד יהיו ישראל, סוריה, ירדן וערב הסעודית, בין היתר על מנת לחזק את השפעתם הפוליטית והכלכלית באזור. התמוטטות האימפריה ב[[מלחמת העולם הראשונה]] אמנם גרמה לניתוק הקווים בערב הסעודית, אך חיברה את המערכת תחת [[הרכבת המנדטורית]] למצרים ולבנון. עם הקמת מדינת ישראל הופסקה כל תנועת הרכבות.
 
עם התחממות היחסים בין ישראל ומדינות ערב ב [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הוצעו כמה מיזמים לחיבור [[יהודה ושומרון]] ל[[רכבת ישראל|מערך הרכבות הישראלי]], וחיבור ישראל למערך רכבות תחילה עם מצרים וירדן, ובשלבים מאוחרים יותר סעודיה ולבנון. מטרת התכנית הייתה שבסופה מסילת רכבת תחבר בין [[אירופה]] ו[[אפריקה]]. התכניות עלו מחדש ב[[2005]]<ref>{{Cite news|url=https://news.walla.co.il/item/673113|title=ועדה תדון בהקמת מסילות רכבת למדינות ערב - וואלה! חדשות|newspaper=וואלה! חדשות|language=he-IL|access-date=2018-08-15}}</ref>, אך לא מומשה מעולם.
 
ה[[מונופול]] שהחזיקה [[מצרים]] על הסחר הערבי-אירופי במכסים כבדים בתעלת סואץ הוביל סוחרים רבים להעביר את סחורותיהם בנתיב [[טורקיה]] - [[סוריה]] - [[ירדן]] - מדינות ערב, אך פרוץ [[מלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים הסורית]] הובילה לחסימת נתיב זה כמוצא חלק מהסוחרים עברו לעגינה בנמל חיפה, והעברת הסחורות לגבול ירדן דרך עמק יזרעאל<ref>{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3672671,00.html|title=להציל את ירדן ולהרוויח כסף|date=2015-11-06|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-08-04}}</ref>. במסגרת חידוש [[מסילת העמק]], הועברה תנועת המשאיות לירדן לתעבורה על רכב העמק<ref>{{Cite news|url=https://www.themarker.com/dynamo/1.2878250|title=הירדנים מחכים לרכבת העמק: תאפשר הובלת מטענים מעמאן לנמל חיפה|last=דורי|first=אורן|date=2016-03-09|newspaper=TheMarker|access-date=2018-08-15}}</ref>, ותוכנן לחבר את המשך המסילה אל ירדן<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV3.aspx?tid=4&tnumb=%D7%AA%D7%AA%D7%9C%2f+13%2f+%D7%90|הכותב=|כותרת=תתל 13 / א|אתר=|תאריך=}}</ref>. על בסיס נתיב סחר זה ביסס ישראל כ<nowiki>''</nowiki>ץ את הנתיב המרכזי בתכנית.
 
== סיבות לקידום הפרוייקט ==
 
=== בשלב הראשוני ===
*'''סחר אירופי-ערבי.''' בעקבות [[מלחמת האזרחים בסוריה|מלחמת האזרחים הסורית]] וה[[מלחמת האזרחים השנייה בעיראק|מלחמה בעיראק]], נתיב הסחר שעבר דרך [[טורקיה]] - [[סוריה]] \ [[עיראק]] - ירדן, הועבר בחלקו לסחר במשאיות מנמל חיפה<ref>{{Cite news|url=https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3672671,00.html|title=להציל את ירדן ולהרוויח כסף|date=2015-11-06|newspaper=כלכליסט - www.calcalist.co.il|access-date=2018-08-04}}</ref>. הנתיב דווח כמסורבל ובעייתי, עקב בידוק בטחוני קפדני בחיפה ובמעבר הגבול לירדן, והמכולות הגדולות עדיין מועברות לנמל [[עקבה]] בנתיב מסורבל. נתיב המסילה יקל את העברת הסחורות ויחסוך זמן ומכסים על נתיבי הסחר.
 
*'''סחר אירופי-ערבי.''' הצעת אלטרנטיבה מהירה, קצרה, בטוחה וכלכלית לנתיבי בסחר האירופים-ערביים כיום. כדאיות כלכלית לכל המדינות המעורבות בנושא.
*'''חיזוק הכלכלה הפלסטינית.''' חיבור [[יהודה ושומרון|הגדה המערבית]] למערך רכבות למדינות ערב יקל על אוכלוסייה פלסטינית להשתלב בשוק העבודה הערבי הרחב.
*'''תמריץ להסדר מדיני.''' הכדאיות הכלכלית הגדולה לשני הצדדים (ישראל ומדינות ערב) תקדם פתיחות לקראת הסכם מדיני בנוגע ל[[הסכסוך הישראלי-ערבי|סכסוך הישראלי-ערבי.]]
*'''חיזוק לקשרי [[יחסי ישראל-ערב הסעודית|ישראל - ערב הסעודית]].''' המיזם יכול להתניע קשרים כלכליים ופוליטיים בין ישראל וערב הסעודית, אשר בעלות "אינטרסים משותפים רבים <small>([[מוחמד בן סלמאן אאל סעוד|מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי)]]</small>"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001230290#utm_source=social&utm_medium=referral&utm_campaign=facebook|הכותב=רן דגוני וושינגטון|כותרת=הנסיך הסעודי עושה היסטוריה: מכיר בזכות הקיום של ישראל|אתר=Globes|שפה=he|תאריך_וידוא=2018-08-04}}</ref>
*'''הפחתת האיום הקיומי על כלכלות המפרץ מפני הציר השיעי.''' נתיב הסחר קיוםכיום עובר דרך טריטוריות ימיות בעלות רמת סיכון גבוהה לספינות סעודיות. הנתיב החלופי יאפשר את הקטנת הסיכון.
*'''חיזוק הקואליציה האנטי-איראנית.''' חיזוק הקשרים בין ישראל, מדינות המפרץ וארצות הברית לכדי קואליציה נגד "[[יחסי החוץ של איראן|הפצת המהפכה]]".
 
=== בשלבים מאוחרים ===
 
* '''רכבת בינלאומית.''' שתאפשר חיבור ברכבת בין אירופה, אסיה ואפריקה.
* '''תעבורה מהירה במזרח התיכון.''' חיבור כלל מדינות ערב למערך רכבות יחיד.
 
== מקטעים ==
</noinclude>
 
הרכבת מיועדת בשלב ראשוני לשרת את נתיב חיפה-ריאד לצרכי משא, ובשלבים מאוחרים לחבר את המסילות לקווים מאיחוד האמירויות,ישראל, ערב הסעודית, עומאן, סוריה, עיראק וירדן.
 
מעת הצגת הפרוייקט הוצגו כמה תצלומים ומפות של המסלולים והמקטעים, הרשימה הבאה מציגה סיכום של הנתיב המרכזי:{{הערה|[https://www.facebook.com/katzisraellikud/videos/1734865026600301/ פוסט] בדף ה[[פייסבוק]] של ישראל כץ, 24.6.2018}}<ref>{{Cite news|url=https://news.walla.co.il/item/3054880|title=כץ: ממשל טראמפ בוחן הקמת אי מלאכותי מול עזה ותכנית רכבות אזורית - וואלה! חדשות|newspaper=וואלה! חדשות|language=he-IL|access-date=2018-08-04}}</ref>
461

עריכות