מסילת העמק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסילת העמק
מסילות רכבת ישראל
The new Rakevet Haemek - the new bridge in Kiryat Harishet 1.JPG
גשר הרכבת הגדול ליד קריית חרושת. שלבי עבודה אחרונים אפריל 2014
חנוכת המסילה 16 באוקטובר 2016
מיקום עמק יזרעאל
תחנות עיקריות כפר יהושע-יקנעם, כפר ברוך-מגדל העמק, עפולה, בית שאן
פורטל

למידע מקיף על רכבת ישראל -
עיינו גם בפורטל רכבת ישראל

המסלול החדש של רכבת העמק
עבודות על תוואי המסילה סמוך לתל קשיש
תחנת הרכבת יקנעם-כפר יהושע
תחנת הרכבת מגדל העמק-כפר ברוך
תחנת הרכבת בית שאן

מסילת העמק היא מסילת רכבת מחיפה לבית שאן, באורך של כ-60 קילומטר. המסילה מבוססת על מסלול רכבת העמק ההיסטורית שפעלה עד מלחמת העצמאות (ובשירות מקוצר עד עפולה עד שנת 1951), ותוואי המסילה סמוך מאוד לתוואי ההיסטורי בחלקים גדולים מהמסילה. עבודות הבנייה למסילה החלו ב־2011, הושלמו באביב 2016, והקו נחנך באוקטובר 2016, כקו נוסעים פרברי בין בית שאן - עפולה - חיפה - עתלית וכקו משא בין מסוף המטענים בבית שאן לנמל חיפה (ושאר מסופי המטען בארץ).

היסטוריה וההחלטה על חידוש הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכבת העמק נסללה בראשית המאה ה־20 כשלוחה של מסילת הרכבת החיג'אזית, וקישרה בין נמל חיפה, חיפה, עפולה, עמק יזרעאל, בית שאן, נהריים, צמח ומשם לדרעא ולדמשק שבסוריה. הפעלת הרכבת פסקה בראשית מלחמת העצמאות, בעקבות סדרת חבלות של כוחות ההגנה כנגד המסילה, שהתעבורה בה סייעה ללוגיסטיקה של הכוחות הערביים מסוריה לארץ ישראל. לאחר מלחמת העצמאות חודשה חלקית פעולת המסילה בין חיפה לעפולה (שכמעט ולא נפגעה במלחמה), אך לא פעילות הרכבת לעמק יזרעאל, בית שאן וצמח, שדרשה שיקום נרחב יותר. בנוסף קטע מסילה קצר בין בית שאן וצמח (באזור נהריים) נותר בצד הירדני של הגבול. המסילה הושבתה כליל ב־1951 בשל אי-כדאיות כלכלית להפעלה. לאחר השבתתה פורקו חלקים מהמסילה, על חלק משטחה נסללו כבישים ודרכי עפר, והוקמו מבנים שונים, כדוגמת בסיס רמת דוד, בית סוהר שיטה ופארק בעפולה. חלק ממעברי הכביש של המסילה ההיסטורית, מסילת עפולה-טבריה, הפכו לצמתים עמוסים, כדוגמת צומת הצ'ק פוסט וצומת העמקים.

בשנת 1998 נערך סקר אשר בחן את התאמת השטח להקמת מסילת רכבת מודרנית וב-29 אוקטובר 2002 הכריז שר התחבורה דאז אפרים סנה, שרכבת ישראל החלה בתכנון רכבת העמק[1][2]. ב-5 בנובמבר 2002 החליטה "ועדת השרים לפיתוח הנגב והגליל", בראשות ראש הממשלה אריאל שרון, כי במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל, תחודש מסילת רכבת העמק[3]. לשם כך הוגשה לאישור תוכנית לתשתיות לאומיות בה נערכו שינויים נוספים בתוואי המקורי בהתאם להתפתחויות נוספות שקרו בשטח מאז אושרו השינויים בתוואי שהוגדר בשנת 1988. שינויים אלו כוללים את הוצאת מסילת הרכבת מהתוואי ההיסטורי שעובר במרכז העיר עפולה, ותכנון תוואי חדש אשר יעקוף את עפולה מצפון ובחלקו אף יעבור בחפיר. תחנת עפולה החדשה תוכננה למרכז העירוני החדש של האזור הנמצא בנקודה בין עפולה לעפולה עילית. הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה עקרונית את התוכנית במרץ 2004[4].

התוכנית, בהסתייגויות מסוימות, אושרה בידי ועדות התכנון לקראת סוף 2005 והייתה אמורה להיבנות בין השנים 20052008‏ בהשקעה של כ-1 מיליארד ש"ח[5][6], אך בפועל עבודות הסלילה בקו החדש-ישן התעכבו בשל מחלוקות על הכדאיות הכלכלית של הקו ובשל עדיפויות קודמות לתקציב[7][8].

בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על הקמתה של מסילת העמק, כחלק ממיזם "נתיבי ישראל", שנועד לקצר זמני נסיעה בין מרכז המדינה לפריפריה. החלטת ממשלה קבעה שמימוש המיזם, בנוסף לסלילתה של מסילת עכו - כרמיאל יתחיל במהלך שנת 2011 ויבוצע על ידי נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, שעד אז עסקה בהקמת רשת הכבישים הבינעירונית בלבד, ולא על ידי רכבת ישראל, כפי שהיה עד אז. במרץ 2016 הסתיימה הנחת פסי המסילה[9]. כלל העבודות של קו הרכבת הושלמו עד קיץ 2016 והקו החל לפעול באוקטובר 2016, בדיוק 111 שנים לאחר חנוכת רכבת העמק המקורית.

המסילה נבנתה על ידי שותפות סולל בונה, לסיכו ובאנבאו.

לקראת הקצה המערבי של מסילת העמק נמצאת תחנת הרכבת מרכזית המפרץ (שתחילה כונתה "לב המפרץ מזרח") והייתה באחריות חברת יפה נוף החלה להבנות באיחור, ונפתחה לאחר כמה דחיות ב-3 ביולי 2018.

יעדי הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל"רכבת העמק" נקבעו חמישה יעדים:

  • מסילת רכבת לנוסעים ולמשא, לחיבור העמקים (עפולה, בית שאן) לנמל חיפה ולמרכז הארץ.
  • קיצור זמני הנסיעה עבור תושבי העמקים המבקשים להגיע לאזורי תעסוקה בחיפה ובמרכז הארץ.
  • הקטנת נפח תנועת המשאיות בכבישים.
  • חיבור יבשתי בין מסילת רכבת העמק הישראלית ומסילת הרכבת בירדן לאירביד – וחיבורה לנמל חיפה, כפי שתוכנן בין ישראל לירדן[10]. חיבור זה יאפשר שימוש ירדני בנמל חיפה לייבוא ולייצוא סחורות, צורך שחשיבותו גברה לאור מלחמת האזרחים בסוריה החל מ־2011, שהקשתה מאוד ואף מנעה שימוש בנמלים על החוף הסורי והלבנוני לשימושה של ירדן.
  • שמירת אופציה לתוואי מסילתי עתידי מהעמק לגשר שייח' חוסיין, צמחחמת גדר וסוריה.

מסלול הרכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת העמק המודרנית פועלת במסלול בן 60 קילומטר בין חיפה לבית שאן דרך אזור יקנעם, עפולה ועמק יזרעאל ויש בה חמש תחנות נוסעים (מתוכן אחת בבניה), ו־2 תחנות בתכנון: מרכזית המפרץ, תחנת הרכבת נשר (בתכנון), כפר יהושע-יקנעם, כפר ברוך-מגדל העמק, עפולה, תחנת הרכבת תל יוסף (בתכנון) ובית שאן. המסלול מיועד להפעלת קווי נוסעים וקווי משא במהירות של עד 160 קילומטר לשעה. המסילה נבנתה כמסילה בודדת לכל אורכה (דבר שיצריך מפגש רכבות בתחנות הרכבת או בתחנות תפעוליות לאורך הקו, וימנע הפעלה בתדירות גבוהה), אך עם הכנה תשתיתית להכפלת הקו (כדוגמת תוואי שמשאיר מקום להכפלת המסילה, וחפיר המתאים למעבר מסילה כפולה). משיקולים של תחזית לשיעור נוסעים נמוך וחסכון תקציבי לא נסללה המסילה כמסילה כפולה, וגשרים במסלולה נבנו ברוחב המתאים למסילה בודדת (אך עם אפשרות להרחבה).

המסילה מתחברת למסילת החוף בסמוך לגשר פז. מאפייני החיבור מאפשרים חיבור בין חלקה הדרומי של מסילת החוף, אך לא עם חלקה הצפוני, מה שיאפשר הפעלת רכבות מתל אביב וחיפה לעפולה ובית שאן, אך לא מנהריה, ויחייב נוסעים מאזור נהריה, עכו והקריות להחלפת רכבת בתחנת חיפה מרכז. עם פתיחתה העתידית של תחנת מרכזית המפרץ תתאפשר החלפת רכבות לבאים מצפון ולנוסעים מצפון בתחנת לב המפרץ. פתיחת תחנה זו צפויה להגדיל את כמות הנוסעים בקו, ולהגדיל את הנגישות אליו וממנו בחיפה וסביבתה.

ביחס למסלול ההיסטורי של המסילה, בחלקה המערבי בין גשר פז למחלף יגור עוברת המסילה מעט מצפון לתוואי המקורי (שעבר דרך צומת הצ'ק פוסט). בין מחלף יגור לצומת העמקים עוברת המסילה בתוואי כמעט זהה לתוואי המקורי. בין צומת העמקים לקריית חרושת עוברת המסילה החדשה בתוואי דרומי יותר, וחוצה את כביש 70 ונחל קישון על גבי גשר ממזרח לקריית חרושת (המסילה ההיסטורית חצתה את הכביש והנחל בצומת העמקים). ממזרח לקריית חרושת ממשיכה המסילה בסמוך לתוואי ההיסטורי מרחק קצר, ועוקפת מדרום את התוואי ההיסטורי, תחנת כפר יהושע הישנה ובסיס רמת דוד (היושב על המסילה ההיסטורית) עד כפר ברוך. מכפר ברוך ממשיכה המסילה על התוואי ההיסטורי עד מבואות עפולה, שם היא עוקפת את העיר והתוואי ההיסטורי מצפון. ממזרח לעפולה ועד בית שאן עוברת המסילה על התוואי ההיסטורי.

חברת רכבת ישראל מעריכה כי מרבית הנוסעים ירשמו בתחנת עפולה, שהיא החשובה והמרכזית ביותר בקו העמק, סיבה נוספת להערכת מספר נוסעים גבוה הוא שתחנת עפולה קרובה יחסית לעיר ולאזורי התעסוקה, בעוד תחנות כפר יהושע וכפר ברוך מרוחקות יחסית, ונדרשת תחבורה משלימה אליהם.

תוכניות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסילת משא בינלאומית לירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר לתחום הסעת נוסעים, למסילת העמק ישנה אפשרות לשימוש כקו רכבות מטען. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה חל קושי ניכר בהעברת סחורות מנמלי החוף הסורי והלבנוני דרך סוריה לירדן, והוחל ביבוא ויצוא בשיעור מצומצם דרך מעבר נהר הירדן ונמל חיפה, באמצעות משאיות שעשו שימוש בכבישים המחברים בין השניים דרך עמק יזרעאל. מסילת העמק תוכל להחליף את תנועת המשאיות בין נמל חיפה ובית שאן, ובסמוך לתחנת בית שאן נבנה מסוף מטענים קטן.

לפי תכנון עתידי המסילה תמשיך ותחצה את הגבול לירדן על גשר שייח' חוסיין ותתחבר לרשת הרכבות הירדנית כקו מטענים, ותשמש ליבוא ויצוא מירדן לאירופה בהיקפים גדולים, ובשלב מאוחר יותר תשמש אף את מדינות המפרץ ליבוא ויצוא סחורות מאירופה[9]. עם זאת, תוכנית זו תלויה במדיניות חוץ ובסכסוך הישראלי-ערבי, וב-2017 הוצגה על ידי ישראל כץ כחלק ממיזם מסילות לשלום אזורי.[11]

רוחב מסילת העמק הוא רוחב תקני (143 ס"מ) לעומת רוחב המסילות הנוכחי בירדן שהינו קצר יותר. לכן במידה ויוקם חיבור רכבתי לטובת העברת רכבות משא הוא יאפשר העברת מכולות בין 2 רכבות שיחכו במסוף מטענים משותף בגבול.

חיבור למסילה המזרחית דרך מסילת עירון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת עירון

קיים תכנון לחיבור מסילת העמק לכיוון מרכז הארץ באמצעות סלילת מסילה נוספת מאזור עפולה לתחנת הרכבת חדרה מזרח ומשם דרך המסילה המזרחית שתחודש לרשת הרכבות הארצית.

חיבור מסילתי לטבריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסילת עפולה-טבריה

על פי תוכנית של משרד התחבורה, בעתיד תקושר תחנת עפולה עם טבריה עילית במסילה כפולה. ביולי 2016 אישר שר התחבורה, ישראל כץ, תוכנית זו כחלק מתוכנית המסילה המזרחית העתידית[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסילת העמק בוויקישיתוף
גשר מסילת העמק החדשה באזור הצ'ק פוסט. מימין בתי העיר נשר

בניית המסילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רכבת ישראל החלה בתכנון רכבת העמק שתחבר בין חיפה לבקעת בית שאן באתר Port2Port, בתאריך 29 באוקטובר 2002
  2. ^ הוחל בתכנון מסילת רכבת העמק, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2002
  3. ^ מוטי בסוק, שר האוצר עסוק - בפריימריס, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2002
  4. ^ דוד חיון, ‏הות"ל אישרה עקרונית תוכנית לחידוש פעילות רכבת העמק, באתר גלובס, 18 במרץ 2004
  5. ^ רכבת ישראל תחדש את פעילות "מסילת העמק" ההיסטורית בפרויקט מיוחד בהשקעה של כ-1 מיליארד ש"ח באתר Port2Port, בתאריך 22 בדצמבר 2004
  6. ^ ורד לוי-ברזילי, הרכבת חוזרת לעמק, באתר הארץ, 23 במרץ 2005
  7. ^ דיווח על תוכנית העבודה והפיתוח של רכבת ישראל - 14 בנובמבר 2006
  8. ^ [1] דיווח רכבת ישראל - 16 ביולי 2007
  9. ^ 9.0 9.1 אורן דורי, הירדנים מחכים לרכבת העמק: תאפשר הובלת מטענים מעמאן לנמל חיפה, באתר TheMarker‏, 9 במרץ 2016
  10. ^ תת"ל 13 / א
  11. ^ "המזרח התיכון מחובר ברכבות: תוכנית השלום האזורי של ישראל כץ" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2018. 
  12. ^ עופר פטרסבורג, ‏התוכנית של כץ: רכבת מטבריה לת"א בשעה, באתר "ידיעות אחרונות", 21 ביולי 2016
קו הרכבת בית שאןעתלית
עתלית · חיפה – חוף הכרמל · חיפה – בת גלים · חיפה מרכז – השמונה · מרכזית המפרץ · יקנעם – כפר יהושע · מגדל העמק – כפר ברוך · עפולה · בית שאן