חידון התנ"ך (מערכון) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ קישורים פנימיים
שורה 4: שורה 4:
המערכון שודר לראשונה במסגרת [[תוכנית טלוויזיה|תוכנית הטלוויזיה]] "[[לול (תוכנית טלוויזיה)|לול]]" ששודרה ב[[הטלוויזיה הישראלית|טלוויזיה הישראלית]] ב-[[18 באוקטובר]] [[1971]]. הוא חותם את אלבומו של איינשטיין, "[[יסמין (אלבום)|יסמין]]", שיצא לאור בשנת [[1972]], ונכלל בסרט הקולנוע "[[לול (סרט)|לול]]", שיצא לאקרנים בשנת [[1988]], ובאלבום הכולל את [[פסקול]] הסרט.
המערכון שודר לראשונה במסגרת [[תוכנית טלוויזיה|תוכנית הטלוויזיה]] "[[לול (תוכנית טלוויזיה)|לול]]" ששודרה ב[[הטלוויזיה הישראלית|טלוויזיה הישראלית]] ב-[[18 באוקטובר]] [[1971]]. הוא חותם את אלבומו של איינשטיין, "[[יסמין (אלבום)|יסמין]]", שיצא לאור בשנת [[1972]], ונכלל בסרט הקולנוע "[[לול (סרט)|לול]]", שיצא לאקרנים בשנת [[1988]], ובאלבום הכולל את [[פסקול]] הסרט.


עלילת המערכון היא שלב הגמר בחידון התנ"ך העולמי, שלב השאלה הזהה, שבה נמצאים שלושה מועמדים: הנציג השוודי, הסודני והישראלי. השאלה היא "אחת עשרה פעמים נזכר הביטוי בנביאים ראשונים ואחרונים המשפט "איש תחת [[גפן היין|גפנו]] ותחת [[תאנה|תאנתו]]" היכן מוזכר הפסוק גֶּפֶן במובן גָּפֶן והין גָּפֶן במובן גֶּפֶן." במהלך הראיון רואים את ה[[מתרגם|מתרגמים]] של הנציגים מסתבכים עם השאלה ומנסים לתרגם עבור המתמודדים את השאלה כהלכה, ואילו השופטים נותנים את הניקוד על שום דבר בעיקרו. סופו של המערכון הוא במתמודד הישראלי, שנותן תשובה שלמה ומלאה וזוכה בחידון.
עלילת המערכון היא שלב הגמר בחידון התנ"ך העולמי, שלב השאלה הזהה, שבה נמצאים שלושה מועמדים: הנציג ה[[שוודיה|שוודי]], ה[[סודאן|סודני]] והישראלי. השאלה היא "אחת עשרה פעמים נזכר הביטוי בנביאים ראשונים ואחרונים המשפט "איש תחת [[גפן היין|גפנו]] ותחת [[תאנה|תאנתו]]" היכן מוזכר הפסוק גֶּפֶן במובן גָּפֶן והין גָּפֶן במובן גֶּפֶן." במהלך הראיון רואים את ה[[מתרגם|מתרגמים]] של הנציגים מסתבכים עם השאלה ומנסים לתרגם עבור המתמודדים את השאלה כהלכה, ואילו השופטים נותנים את הניקוד על שום דבר בעיקרו. סופו של המערכון הוא במתמודד הישראלי, שנותן תשובה שלמה ומלאה וזוכה בחידון.


מהמערכון נבעו [[מטבע לשון|מטבעות לשון]] כגון "גֶּפֶן במובן גָּפֶן", "זמנך עבר!", "צ'מענו אותך!", "מה הוא קופץ?" ו"הנבחן הבא!". במערכון חיקה זוהר את אחד משופטי חידון התנ"ך, [[ברוך בן יהודה]], ב[[אינטונציה (בלשנות)|אינטונציה]] וב[[מימיקה]] מדויקים.
מהמערכון נבעו [[מטבע לשון|מטבעות לשון]] כגון "גֶּפֶן במובן גָּפֶן", "זמנך עבר!", "צ'מענו אותך!", "מה הוא קופץ?" ו"הנבחן הבא!". במערכון חיקה זוהר את אחד משופטי חידון התנ"ך, [[ברוך בן יהודה]], ב[[אינטונציה (בלשנות)|אינטונציה]] וב[[מימיקה]] מדויקים.

גרסה מ־11:25, 5 באוקטובר 2018

אריק איינשטיין, אורי זוהר ואורי גרוס במערכון "חידון התנ"ך"

חידון התנ"ך הוא מערכון פרודי נודע שכתבו אריק איינשטיין ואורי זוהר ומתאר את חידון התנ"ך המסורתי המתקיים ביום העצמאות, ובו משתתפים נציגים ממדינות שונות. את תפקיד המתחרים במערכון גילם איינשטיין ואת תפקיד המתורגמן גילם זוהר. לצדם השתתפו במערכון דורי בן זאב כשדרן ואורי גרוס כשופט.

המערכון שודר לראשונה במסגרת תוכנית הטלוויזיה "לול" ששודרה בטלוויזיה הישראלית ב-18 באוקטובר 1971. הוא חותם את אלבומו של איינשטיין, "יסמין", שיצא לאור בשנת 1972, ונכלל בסרט הקולנוע "לול", שיצא לאקרנים בשנת 1988, ובאלבום הכולל את פסקול הסרט.

עלילת המערכון היא שלב הגמר בחידון התנ"ך העולמי, שלב השאלה הזהה, שבה נמצאים שלושה מועמדים: הנציג השוודי, הסודני והישראלי. השאלה היא "אחת עשרה פעמים נזכר הביטוי בנביאים ראשונים ואחרונים המשפט "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" היכן מוזכר הפסוק גֶּפֶן במובן גָּפֶן והין גָּפֶן במובן גֶּפֶן." במהלך הראיון רואים את המתרגמים של הנציגים מסתבכים עם השאלה ומנסים לתרגם עבור המתמודדים את השאלה כהלכה, ואילו השופטים נותנים את הניקוד על שום דבר בעיקרו. סופו של המערכון הוא במתמודד הישראלי, שנותן תשובה שלמה ומלאה וזוכה בחידון.

מהמערכון נבעו מטבעות לשון כגון "גֶּפֶן במובן גָּפֶן", "זמנך עבר!", "צ'מענו אותך!", "מה הוא קופץ?" ו"הנבחן הבא!". במערכון חיקה זוהר את אחד משופטי חידון התנ"ך, ברוך בן יהודה, באינטונציה ובמימיקה מדויקים.

קישורים חיצוניים