ביזור – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מקור המושג דווקא בימי פוסט המהפכה הצרפתית
שורה 21: שורה 21:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=בזור|שם ויקימילון=בִּזּוּר}}
{{מיזמים|ויקימילון=בזור|שם ויקימילון=בִּזּוּר}}
*{{הרעיונות|decentralization|ביזור}}
* [http://www.amalnet.k12.il/NR/exeres/8F7E9E07-34D6-4BE3-8153-DB8189416E58 מי מפחד מביזור?], באתר עמלנט של משרד החינוך
*[http://www.amalnet.k12.il/NR/exeres/8F7E9E07-34D6-4BE3-8153-DB8189416E58 מי מפחד מביזור?], באתר עמלנט של משרד החינוך


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־00:13, 2 באוגוסט 2019

בִּזּוּרלעז: דֵּה-צֶנְטְרָלִיזַצְיָה או דֵּצֶנְטְרָלִיזַצְיָה; מצרפתית: Décentralisation) הוא תהליך של חלוקה מחדש או של פיזור סמכויות או תפקידים שמרוכזים במיקום מרכזי או בידי סמכות מרכזית. התהליך ההפוך נקרא מרכוז (או "ריכוז"). מאחר שמעטים המקרים בהם המצב ההתחלתי הוא של מרכוז מוחלט, מצב של ביזור הוא תמיד יחסי למצב אחר.

ביזור סמכויות

ביזור סמכויות הוא מצב שבו סמכויות שונות נתונות לגופים שונים (או לעיתים לאישים שונים באותו גוף), למשל במדינת ישראל אין באפשרותה של הממשלה לחוקק חוקים או לקבוע תוצאות משפט מכיוון שסמכויות אלה מתחלקות בינה לבין הכנסת ובתי המשפט (הפרדת רשויות).

הביזור נובע לרוב מארבע סיבות עיקריות:

  • אי-יכולת של אדם אחד לטפל בכל הנושאים. זאת הסיבה הקדומה ביותר, המופיעה למשל בתנ"ך:

וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה, לִשְׁפֹּט אֶת-הָעָם; וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל-מֹשֶׁה, מִן-הַבֹּקֶר עַד-הָעָרֶב...
וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו: לֹא-טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל – גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ. כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ.

  • יצירת מערכות המאזנות ובולמות אחת את השנייה ("איזונים ובלמים") כך שגורם בודד לא יהיה בעל כוח מוחלט; עיקרון זה כשהוא ממומש במדינה נקרא הפרדת רשויות.
  • רצון לשתף גורמים נוספים בתהליך קבלת ההחלטות.[1]
  • תפיסת עולם ניהולית הדוגלת בחלוקת ההחלטות בין יחידות המטה ליחידות הקו.

מערכות מבוזרות במחשבים

משמעות המינוח ביזור במחשבים היא טכנית, וכוונתה לדרך בה מבוצע החישוב והיכן נמצאים הנתונים:

בעוד שני אלמנטים אלו מופרדים לוגית, הרי לרוב הם מופיעים ביחד (למשל, חברה בעלת מספר אתרי מחשוב יכולה לחשב את נתוני המשכורות במספר אתרים ולאחסנם בכל האתרים). עם זאת, מוכרים גם מקרים שבהם נעשה שימוש בחישוב מבוזר בלבד (למשל חישוב מבוזר קהילתי) או באחסון מבוזר בלבד (למשל אתרי גיבוי נתונים באינטרנט).

שיקול לביזור נתונים ממוחשבים הוא הקטנת הסיכון שבפגיעה במקום אחסון הנתונים וביכולת להמשיך את תקשורת הנתונים - זו למעשה הייתה המטרה המקורית בהקמת רשת ARPANET.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט ובנושא מדעי המחשב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.