קדש ברנע – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:49, 18 בדצמבר 2019

ערך זה עוסק בעיר מקראית. אם התכוונתם ליישוב קהילתי בדרום מדינת ישראל שנקרא גם בשם זה, ראו ניצני סיני.

קדש ברנע

(למפת סיני רגילה)

ישראל

ירדן

ערב
הסעודית

הים התיכון

הים האדום

קדש ברנע

קדש ברנע הייתה עיר מקראית, ממנה שלח משה את המרגלים לתור את ארץ כנען. היא אחת מנקודות הגבול הדרומי של ארץ ישראל, אך מקומה המדויק לא ידוע.

לפי התנ"ך היא נמצאת במדבר פארן, ואכן נמצאו ממצאים רבים באזור הר כרכום מתקופת יציאת מצרים, על ידי פרופסור עמנואל ענתי:

"וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן..."^[1]; "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל מִדְבַּר פָּארָן--קָדֵשָׁה..."^[2]

ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית לניצנה. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה-10 לפנה"ס, כ-200–300 שנה אחרי יציאת מצרים המשוערת. אולם אף שמרבית החוקרים מזהים אתר זה עם קדש ברנע המקראית, לא נתגלו בו שרידים מתקופת יציאת מצרים.^[3]

בשנת 1840 "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע. ד"ר יצחק ביילי מאוניברסיטת תל אביב כתב כי:

"...המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה...".^[4]

ראו גם

מצודות ישראליות בנגב

קישורים חיצוניים

"קדש, קדש ברנע, מבצע קדש", בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
א. ארד, "אין חדש" - ראיון עם יוחנן אהרוני, דבר, 26 במאי 1967
Wilderness Wanderings: Where is Kadesh? באתר Bible History Daily

הערות שוליים

^ ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ג'
^ ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק כ"ו
^ מתוך הספר 'קדש ברנע' בהוצאת מוזיאון ישראל
^ "שמות גאוגרפיים בפי הבדואים" (1976)

[1] ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ג'

[2] ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק כ"ו

[3] מתוך הספר 'קדש ברנע' בהוצאת מוזיאון ישראל

[4] "שמות גאוגרפיים בפי הבדואים" (1976)

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 ברוב המפות נמצאת קדש ברנע ליד עין קודיראת דרומית ל[[ניצנה (עתיקות)|ניצנה]]. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה-10 לפנה"ס, כ-200–300 שנה אחרי [[יציאת מצרים]] המשוערת. אולם אף שמרבית החוקרים מזהים אתר זה עם קדש ברנע המקראית, לא נתגלו בו שרידים מתקופת יציאת מצרים.{{הערה|1=מתוך הספר 'קדש ברנע' בהוצאת [[מוזיאון ישראל]]}}
-בשנת [[1840]] "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם לעין קדיס. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע.
+בשנת [[1840]] "מצאו" את קדש לפי הדמיון בשם ל[[עין קדיס]]. אולם כשהתברר שאין קשר בין השמות "העבירו" את המיקום לעין קודיראת הסמוכה ומאז הוא נקרא קדש ברנע.
 ד"ר [[יצחק ביילי]] מ[[אוניברסיטת תל אביב]] כתב כי:
 {{ציטוט|תוכן="...המקום שאנו מנסים תמיד לזהות כקדש-ברנע במזרח סיני - עלך-קדייס (בפי הבדואים – גדייס). גדייס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת". מי שמכיר את עלך-קדייס יודע, שזה אינו מקום שסביבו יכלו כל בני ישראל להתקבץ, אלא שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה: קדייס. היו אומרים, זהו ביר-קדייס, באר השוקת הקטנה...".{{הערה|1="שמות גאוגרפיים בפי הבדואים" (1976)}}}}