מדבר פארן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מישור פארן
וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם, מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן, בְּמִדְבַּר פָּארָן.

מִדְבַּר פָּארָן מוזכר שבע פעמים בתנ"ך, בדרך כלל כשם כללי למדבריות חצי האי סיני וגם כשם כולל לשטחו של חצי האי סיני.[1] שמו של המדבר מופיע בתנ"ך כאחד מהאתרים בו חנו בני ישראל בתקופת הנדודים במדבר.

מפת אזורי ארץ ישראל

זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור המקראי המספר את נדודי בני ישראל במדבר מהמסע מהר חורב ועד התנחלות בני ישראל בארץ כנען, יוצר כמה בעיות בזיהוי מקומות המוזכרים בתנ"ך. בין בעיות הזיהוי עולות שאלות כמו היכן בדיוק מקומם של קדש ברנע, מדבר צין, מדבר פארן, הור ההר והר נבו.

יואל אליצור, סובר כי מדבר פארן הוא האזור ההררי ממערב לערבה, כלומר פארן מציין את אזור המדבר הגדול.[3] לשיטתו איל פארן ומדבר פארן הם שני אזורים שונים, כאשר הוא מזהה את איל פארן עם הערבה.[4] השם פארן מופיע גם במפת פויטינגר.(ראו למטה)

המדבר מוזכר גם בתלמוד בבלי:[5]

נאמר (פנייה לאומות העולם) עליו והיינו דאמר רבי יוסי בר' חנינא ה' שמות יש לו מדבר צין, שנצטוו ישראל עליו מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו מדבר קדמות, שנתנה קדומה עליו מדבר פארן.

אברהם משלח את הגר וישמעאל למדבר. איור מעשה ידי גוסטב דורה

איזכוריו בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר בראשית, כ"א, כ"א מסופר כי לאחר שאברהם גירש את הגר וישמעאל, התיישב ישמעאל במדבר פארן : "וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח-לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". אנסון רייני סובר כי הגר ברחה למצרים דרך קדש ברנע כלומר דרך מערב חצי האי סיני וזאת מול ביצורי הגבול המזרחי עם מצרים.[6] במהלך נדודי בני ישראל במדבר מוזכר מדבר פארן כמקום בו חנו בני ישראל.[7] וכך גם ראב"ע בפירושו לספר במדבר י, ל"א לסיפור עמוד הענן: "וטעם וישכן הענן במדבר פארן, שם כלל לתבערה שהוא קברות התאוה, ולחצרות ורתמה ומסעים רבים, והעד שלא הזכיר הכתוב בפרשת אלה מסעי ויחנו במדבר פארן." עוד מסופר בספר במדבר כי, בני ישראל יצאו לדרכם ממדבר פארן לאחר שמרים נרפאה מהצרעת.[8]

שנים עשר המרגלים אשר שלח משה יצאו לתור את הארץ ממדבר פארן.[9] בסיפור נבל הכרמלי, יוצא דוד לכיוון מדבר פארן.[10] ייתכן כי המחבר המקראי מעוניין להדגיש כי דוד יצא מגבולות הארץ מיד עם היוודע דבר מותו של שמואל.[11]

יש הסוברים כי נוסח המסורה השתבש ואין זו אלא טעות כתיב של המחבר המקראי וזאת לפי גרסת תרגום השבעים B בו מופיע הכתוב: "מדבר מעון". ייתכן שהכוונה לעיר המקראית מעון. וכך גם מפני שבהמשכו של הסיפור מתברר כי דוד נמצא בנחלת יהודה.[12]

מדבר פארן במסורת האסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של מדבר פארן אינו נזכר בקוראן אך האזור בו נמצאת העיר מכה נקרא גם הוא פארן. שם זה מיוחס למדבר פארן המוזכר בתנ"ך. המסורת המוסלמית טוענת כי גבולות מדבר פארן הם גבולות החיג'אז וכי ישמעאל השתקע במקום, שבו עומדת העיר מכה בערב הסעודית.[13]. הגאוגרף יאקות אל-חמאווי, טוען כי פארן היא מילה עברית, שהושאלה לערבית וכי פארן הוא אחד משמותיה של העיר מכה המוזכרים בתורה.[14] "תל פארן" היא שמה של אחת הגבעות אשר נמצאת באזור העיר מכה .[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב ליכט, פירוש על ספר במדבר: א-י, ירושלים, מאגנס, תשמ"ה, ע"מ 160.
  2. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגילגוליהם, ירושלים, יד בן צבי, תשע"ב, ע"מ 426.
  3. ^ [2]
  4. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגילגוליהם, ירושלים, יד בן צבי, תשע"ב, ע"מ 38.
  5. ^ ,סדר מועד במסכת שבת דף פט, א
  6. ^ אנסון רייני, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 136.
  7. ^ במדבר י, י"ב
  8. ^ במדבר י"ב, ט"ז
  9. ^ במדבר, י"ג ג', כ"ג
  10. ^ שמואל א', כ"ה, א'
  11. ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: שמואל א', תל אביב,דוידזון עתי, 1993, ע"מ 197.
  12. ^ שמעון בר אפרת, מקרא לישראל: שמואל א, ירושלים, מאגנס, 1996, ע"מ 313.
  13. ^ Sir Sayyid Aḥmad Khān (1870). A series of essays on the life of Mohammad: and subjects subsidiary thereto. London: Trübner & co.. עמ' 74–76. 
  14. ^ 14.0 14.1 Reuven Firestone (1990). Title Journeys in holy lands: the evolution of the Abraham-Ishmael legends in Islamic exegesis. SUNY Press. עמ' 65, 205. ISBN 0-7914-0331-9, 9780791403310. 


תמונת מפת פויטינגר רחבה, אפשר לגלגל אותה על הסרגל.

Magnify-clip.png