מדבר פארן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישור פארן
וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם, מִמִּדְבַּר סִינָי; וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן, בְּמִדְבַּר פָּארָן.

מִדְבַּר פָּארָן מוזכר שבע פעמים בתנ"ך, בדרך כלל כשם כללי למדבריות חצי האי סיני וגם כשם כולל לשטחו של חצי האי סיני[1]. שמו של המדבר מופיע בתנ"ך כאחד מהאתרים בו חנו בני ישראל בתקופת הנדודים במדבר[2].

מפת אזורי ארץ ישראל

אזכוריו בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר בראשית, כ"א, כ"א מסופר כי לאחר שאברהם גירש את הגר וישמעאל, התיישב ישמעאל במדבר פארן: "וַיֵּשֶׁב בְּמִדְבַּר פָּארָן וַתִּקַּח-לוֹ אִמּוֹ אִשָּׁה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".

במהלך נדודי בני ישראל במדבר מוזכר מדבר פארן כמקום בו חנו בני ישראל[3]. עוד מסופר בספר במדבר כי, בני ישראל יצאו לדרכם אל מדבר פארן לאחר שמרים נרפאה מהצרעת[4]. שנים עשר המרגלים אשר שלח משה יצאו לתור את הארץ ממדבר פארן[5].

בסיפור נבל הכרמלי יוצא דוד לכיוון מדבר פארן[6]. ייתכן כי המחבר המקראי מעוניין להדגיש כי דוד יצא מגבולות הארץ מיד עם היוודע דבר מותו של שמואל[7]. יש הסוברים כי נוסח המסורה השתבש ואין זו אלא טעות כתיב של המחבר המקראי וזאת לפי גרסת תרגום השבעים B בו מופיע הכתוב: "מדבר מעון". ייתכן שהכוונה לעיר המקראית מעון. וכך גם מפני שבהמשכו של הסיפור מתברר כי דוד נמצא בנחלת יהודה[8].

בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מובאת דעה ש"מדבר פארן" הוא שם נרדף למדבר סיני:

והיינו דאמר רבי יוסי בר' חנינא ה' שמות יש לו: מדבר צין, שנצטוו ישראל עליו, מדבר קדש שנתקדשו ישראל עליו, מדבר קדמות, שנתנה קדומה עליו, מדבר פארן שפרו ורבו עליה ישראל, מדבר סיני שירדה שנאה לעכו"ם עליו. ומה שמו? חורב שמו.

זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראב"ע כותב בפירושו[9]: "וטעם וישכן הענן במדבר פארן, שם כלל לתבערה שהוא קברות התאוה, ולחצרות ורתמה ומסעים רבים, והעד שלא הזכיר הכתוב בפרשת אלה מסעי ויחנו במדבר פארן."

יואל אליצור סובר כי מדבר פארן הוא האזור ההררי ממערב לערבה, כלומר פארן מציין את אזור המדבר הגדול במרכז חצי האי סיני[10]. לשיטתו איל פארן ומדבר פארן הם שני אזורים שונים, כאשר הוא מזהה את איל פארן עם הערבה[11].

השם פארן מופיע גם במפת פויטינגר.

אברהם משלח את הגר וישמעאל בנה למדבר. איור מעשה ידי גוסטב דורה

מדבר פארן במסורת האסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של מדבר פארן אינו נזכר בקוראן אך האזור בו נמצאת העיר מכה נקרא גם הוא פארן. שם זה מיוחס למדבר פארן המוזכר בתנ"ך. המסורת המוסלמית טוענת כי גבולות מדבר פארן הם גבולות החג'אז וכי ישמעאל השתקע במקום, שבו עומדת העיר מכה בערב הסעודית[12]. הגאוגרף יאקות אל-חמאווי, טוען כי פארן היא מילה עברית, שהושאלה לערבית וכי פארן הוא אחד משמותיה של העיר מכה המוזכרים בתורה[13]. "תל פארן" היא שמה של אחת הגבעות אשר נמצאת באזור העיר מכה[13].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב ליכט, פירוש על ספר במדבר: א-י, ירושלים, מאגנס, תשמ"ה, עמ' 160.
  2. ^ מפת מדבר פארן, מכוונת אל המזרח, מציגה את מסלול נדודי בני ישראל במדבר. אדריכם, 1590, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  3. ^ ספר במדבר, פרק י', פסוק י"ב
  4. ^ ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק ט"ז
  5. ^ ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ג', כ"ג
  6. ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק א'
  7. ^ גרשון גליל, עולם התנ"ך: שמואל א', תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 197.
  8. ^ שמעון בר אפרת, מקרא לישראל: שמואל א, ירושלים, מאגנס, 1996, עמ' 313.
  9. ^ ספר במדבר, פרק י', פסוק ל"א
  10. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגילגוליהם, ירושלים, יד בן צבי, תשע"ב, עמ' 426.
  11. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגילגוליהם, ירושלים, יד בן צבי, תשע"ב, עמ' 38.
  12. ^ Sir Sayyid Aḥmad Khān (1870). A series of essays on the life of Mohammad: and subjects subsidiary thereto. London: Trübner & co.. עמ' 74–76. 
  13. ^ 1 2 Reuven Firestone (1990). Title Journeys in holy lands: the evolution of the Abraham-Ishmael legends in Islamic exegesis. SUNY Press. עמ' 65, 205. ISBN 0-7914-0331-9, 9780791403310. 

תמונת מפת פויטינגר רחבה, אפשר לגלגל אותה על הסרגל.

Magnify-clip.png