פורט סעיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורט סעיד
بورسعيد
סמל
סמל פורט סעיד
Flag of Port Said Governorate.PNG
דגל פורט סעיד
מראה העיר מהנמל
מראה העיר מהנמל
מדינה מצריםמצרים מצרים
מחוז פורט סעיד
תאריך ייסוד 1859
שטח 1,294 קמ"ר
גובה 6 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 775,209[1] (1 ביולי 2020)
 ‑ צפיפות 599 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2020)
קואורדינטות 31°16′N 32°17′E / 31.26°N 32.29°E / 31.26; 32.29
אזור זמן UTC +2
http://www.portsaid.gov.eg/default.aspx

פורט סעידערבית: بورسعيد, תעתיק מדויק: בוּרְ סַעִיד) היא עיר נמל בצפון-מזרח מצרים ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר שוכנת על שפת הים התיכון בסמוך לתעלת סואץ כ-165 ק"מ צפון-מזרחית לבירה קהיר. יש לה עיר תאומה בצדה השני של תעלת סואץ בשם פורט פואד. לפורט סעיד מעמד של אזור סחר חופשי. נכון ל-1 ביולי 2020 אוכלוסיית העיר מונה 775,209 בני אדם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הוקמה בעת חפירת תעלת סואץ. היא תוארה בשנת 1878 על ידי אליעזר גרייבסקי שביקר בה בשנת 1873: "היא בנויה בנאוה לפי חוקי ומשטרי בונים חדשים"[2].

עד שנות ה-60 של המאה ה-20 הייתה עיר זו הגדולה והמבטיחה מבין שלוש ערי התעלה. במהלך מלחמת העולם הראשונה, צבא האימפריה העות'מאנית פלש לעיר בניסיון להשתלט על התעלה, אך נהדף בידי הבריטים ששלטו במצרים.

בעיר היו מתדלקים את האוניות שהגיעו מאירופה ומציידים אותן במים ובמזון. בעיר נבנתה מספנה גדולה והוקמו בה מפעלים לעיבוד כותנה, מזון ומוצרים שהגיעו מאסיה כגון: אורז וטבק. התפתח בה בסיס כלכלי יציב עד מלחמת ששת הימים (1967).

במבצע מוסקטר, שנערך בנובמבר 1956, השתלטו על העיר כוחות של בריטניה וצרפת. ישראל ניצלה השתלטות זו למבצע תושייה, להעלאת יהודי פורט סעיד ופורט פואד לישראל. לנוכח התנגדות בינלאומית נסוגו הכוחות הבריטים-צרפתים מפורט סעיד בדצמבר 1956.

בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה שבאה אחריה (1970-1968) נהרסה העיר כמעט לחלוטין ונעזבה. לאחר מלחמת יום הכיפורים (1973) ופתיחתה המחודשת של תעלת סואץ (1975) חזרה העיר לתפקודיה הקודמים והתפתחותה נמשכת, אם כי בקצב נמוך יחסית ובפיגור ביחס ליתר ערי מצרים בבחינת הפיתוח הכלכלי-חברתי.

זירת קרבות בין ישראל למצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורט סעיד שימשה זירה לקרבות אחדים בין ישראל למצרים:

יהודי פורט סעיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה היהודית בפורט סעיד החלה סמוך לתחילת עבודות כריית תעלת סואץ בשנות ה-60 של המאה ה-19. עם פתיחתה והקמת הנמל ב-1869 החלו להגיע סוחרים ובעלי מקצוע חלקם מאירופה וחלקם מעדן הבריטית. בשלב מאוחר יותר הגיעו גם יהודים נתיני האימפריה העות'מאנית, בעיקר מטורקיה וארץ ישראל. בימי פריחתה הגיע מספרם ליותר מאלף נפש והיו בה בית ספר, שני בתי כנסת ורב ששימש גם כמוהל ושוחט. הבולט שביהודיה היה סיימון ארצט (Simon_Arzt) שהקים בה בית כל בו גדול אותו ניהל בשנות ה-30 של המאה ה-20 גדליה ניימן (אביהם של יובל נאמן ורות בן-ישראל). אחרי הקמת מדינת ישראל נותרו בה כ-300 יהודים וכולם עזבוה בעקבות מבצע סיני. היהודים ממוצא עדני שהיו בעלי נתינות בריטית פונו על ידי הבריטים והתיישבו רובם באנגליה. בעלי נתינויות אחרות פונו על ידי הצרפתים ו-68 הועלו על ידי חיל הים הישראלי במבצע תושייה.[3]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערים התאומות של פורט סעיד הן:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פורט סעיד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]