ג'ורג'ו וזארי – הבדלי גרסאות
Eliran.sabaya (שיחה | תרומות) הגהה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תקלדה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אמן|תמונה=[[קובץ:Giorgio Vasari Selbstporträt.jpg|200px]]|כיתוב=[[דיוקן עצמי]]}} |
{{אמן|תמונה=[[קובץ:Giorgio Vasari Selbstporträt.jpg|200px]]|כיתוב=[[דיוקן עצמי]]}} |
||
'''ג'ורג'ו |
'''ג'ורג'ו וסארי''' (ב[[איטלקית]]: '''Giorgio Vasari''';{{כ}} [[30 ביולי]] [[1511]] - [[27 ביוני]] [[1574]]) היה [[צייר]] ו[[אדריכל]] [[איטליה|איטלקי]]. ידוע בעיקר בשל ה[[ביוגרפיה|ביוגרפיות]] שכתב על אמנים איטלקיים רבים. |
||
== ביוגרפיה == |
== ביוגרפיה == |
||
וסארי נולד בעיר [[ארצו|אַרֶצו]] שבחבל [[טוסקנה]]. בהמלצת בן-דודו, [[לוקה סיניורלי]], הוא הפך לתלמידו של '''גוליאלמו דה מרסיליה''', צייר [[ויטראז']]ים. בגיל 16 הוא נשלח [[פירנצה|לפירנצה]], למד שם ברוח [[הומניזם|ההומניסטית]] והכיר את [[מיכלאנג'לו]], שציוריו השפיעו רבות על וזארי. |
|||
בשנת [[1529]] הוא ביקר לראשונה [[רומא|ברומא]] ולמד את יצירותיהם של [[רפאל (צייר)|רפאל]] ובני תקופתו. הציורים [[מנייריזם|המנייריסטים]] של וזארי הוערכו יותר בתקופת חייו מאשר לאחר מכן. הוא הועסק על ידי פטרוני אמנות ממשפחת [[מדיצ'י]] ועבד ברחבי איטליה. רבים מציוריו שרדו עד היום, כשהחשובים מביניהם הם ציור הקיר והתקרה שהוא צייר במשך 10 שנים ב[[פאלאצו וקיו]] בפירנצה, וציורי הקיר הלא גמורים בתוך הכיפה הענקית של [[סנטה מריה דל פיורה|הדואומו של פירנצה]], אותם סיים הצייר [[פדריקו צוקרי]]. |
בשנת [[1529]] הוא ביקר לראשונה [[רומא|ברומא]] ולמד את יצירותיהם של [[רפאל (צייר)|רפאל]] ובני תקופתו. הציורים [[מנייריזם|המנייריסטים]] של וזארי הוערכו יותר בתקופת חייו מאשר לאחר מכן. הוא הועסק על ידי פטרוני אמנות ממשפחת [[מדיצ'י]] ועבד ברחבי איטליה. רבים מציוריו שרדו עד היום, כשהחשובים מביניהם הם ציור הקיר והתקרה שהוא צייר במשך 10 שנים ב[[פאלאצו וקיו]] בפירנצה, וציורי הקיר הלא גמורים בתוך הכיפה הענקית של [[סנטה מריה דל פיורה|הדואומו של פירנצה]], אותם סיים הצייר [[פדריקו צוקרי]]. |
||
וזארי היה יותר בולט כאדריכל מאשר כצייר. שער הכניסה של [[גלריית אופיצי]], אותו תיכנן, מהווה יצירה ייחודית של תכנון אורבני המשמש גם ככיכר ציבורית וגם כרחוב ייחודי בסגנון [[הרנסאנס]]. וזארי גם בנה את המבנה המחבר בין האופיצי [[ארמון פיטי|לארמון פיטי]] ומכסה את [[פונטה וקיו]], הנקרא כיום [[מסדרון |
וזארי היה יותר בולט כאדריכל מאשר כצייר. שער הכניסה של [[גלריית אופיצי]], אותו תיכנן, מהווה יצירה ייחודית של תכנון אורבני המשמש גם ככיכר ציבורית וגם כרחוב ייחודי בסגנון [[הרנסאנס]]. וזארי גם בנה את המבנה המחבר בין האופיצי [[ארמון פיטי|לארמון פיטי]] ומכסה את [[פונטה וקיו]], הנקרא כיום [[מסדרון וסארי]], על שמו של האמן. |
||
וסארי נהנה ממוניטין רב בזמנו וצבר ממון רב. בשנת [[1547]] הוא בנה לעצמו מעון מרשים בעיר הולדתו, אותו הוא גם קישט בציורים רבים, שכיום משמש כמוזיאון לזכרו. הוא נבחר כאחד מחברי מועצת העיר, ולבסוף נבחר כראש המועצה. |
|||
בשנת [[1563]] הוא השתתף בייסוד האקדמיה לאמנויות של פירנצה ("Accademia del Disegno", כיום [[האקדמיה לאמנות של פירנצה]]), שבראשה עמד (באופן סמלי) מיכלאנג'לו. |
בשנת [[1563]] הוא השתתף בייסוד האקדמיה לאמנויות של פירנצה ("Accademia del Disegno", כיום [[האקדמיה לאמנות של פירנצה]]), שבראשה עמד (באופן סמלי) מיכלאנג'לו. |
||
וסארי מת בפירנצה ב-[[27 ביוני]] [[1574]]. |
|||
== חיי האמנים == |
== חיי האמנים == |
||
[[קובץ:Vite.jpg|ימין|ממוזער|150px|השער של ספרו של וזארי על חיי האמנים]] |
[[קובץ:Vite.jpg|ימין|ממוזער|150px|השער של ספרו של וזארי על חיי האמנים]] |
||
[[היסטוריון|כהיסטוריון]] האמנות האיטלקי הראשון, |
[[היסטוריון|כהיסטוריון]] האמנות האיטלקי הראשון, וסארי ייסד ז'אנר חדש: אנציקלופדיה של ביוגרפיות של אמנים. ספרו, '''"חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר"''' (Le Vite delle più eccellenti pittori, scultori, ed architettori), שיצא לאור בשנת [[1550]] והוקדש ל[[קוזימו דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה]], משמש מקור חסר תקדים לחוקרי אמנות והיסטוריה כיום. הספר כולל מחקר יקר לאין ערוך של השיטות הטכניות בהן השתמשו באמנות של התקופה. וסארי היה הראשון שהשתמש במילה "[[רנסאנס]]" בדפוס. הספר שוכתב והורחב בשנת [[1568]] ונוספו לו [[דיוקן|פורטרטים]] של האמנים. |
||
הספר נוטה מאוד לטובת האמנים [[פירנצה|הפלורנטינים]], ומייחס להם את כל ההתפתחויות החדשות באמנות הרנסאנס, כגון המצאת אמנות הגילוף. אמנויות באזורים אחרים באירופה, ובעיקר אמנות [[ונציה|ונציאנית]], נתקלות בהתעלמות שיטתית בספר. בין המהדורה הראשונה לשנייה וזארי ביקר בוונציה ולכן במהדורה השנייה הוא נותן יותר יחס לאמנות הוונציאנית (ומכניס סוף סוף גם את [[טיציאן]] לספר), אולם עדיין הספר נשאר לא נייטרלי. |
הספר נוטה מאוד לטובת האמנים [[פירנצה|הפלורנטינים]], ומייחס להם את כל ההתפתחויות החדשות באמנות הרנסאנס, כגון המצאת אמנות הגילוף. אמנויות באזורים אחרים באירופה, ובעיקר אמנות [[ונציה|ונציאנית]], נתקלות בהתעלמות שיטתית בספר. בין המהדורה הראשונה לשנייה וזארי ביקר בוונציה ולכן במהדורה השנייה הוא נותן יותר יחס לאמנות הוונציאנית (ומכניס סוף סוף גם את [[טיציאן]] לספר), אולם עדיין הספר נשאר לא נייטרלי. |
||
בתוך הביוגרפיות של וזארי ניתן למצוא רכילויות משעשעות רבות. רבות מהאנקדוטות שלו נראות אמיתיות, אולם ככל הנראה רובן המצאת דמיונו. אנקדוטות אחרות הן בדיות ברורות, כמו הסיפור על [[ג'וטו]] הצעיר שצייר זבוב על ציור של מורו [[צ'ימבואה]], לאחר שזה האחרון ניסה במשך זמן רב להעיף זבוב אמיתי מהציור. אולם רוב ההערות האסתטיות של וזארי היו מדויקות וללא משוא פנים. הוא לא ניסה לחקור לגבי תאריכים מדויקים, כפי שעושים היסטוריונים מודרניים של האמנות. הביוגרפיות שלו נכונות ביותר לגבי האמנים מתקופת חייו. למרות הבעיות העובדתיות הרבות בספרו של |
בתוך הביוגרפיות של וזארי ניתן למצוא רכילויות משעשעות רבות. רבות מהאנקדוטות שלו נראות אמיתיות, אולם ככל הנראה רובן המצאת דמיונו. אנקדוטות אחרות הן בדיות ברורות, כמו הסיפור על [[ג'וטו]] הצעיר שצייר זבוב על ציור של מורו [[צ'ימבואה]], לאחר שזה האחרון ניסה במשך זמן רב להעיף זבוב אמיתי מהציור. אולם רוב ההערות האסתטיות של וזארי היו מדויקות וללא משוא פנים. הוא לא ניסה לחקור לגבי תאריכים מדויקים, כפי שעושים היסטוריונים מודרניים של האמנות. הביוגרפיות שלו נכונות ביותר לגבי האמנים מתקופת חייו. למרות הבעיות העובדתיות הרבות בספרו של וסארי, הוא עדיין נחשב לקלאסיקה. |
||
== מיצירותיו של |
== מיצירותיו של וסארי == |
||
<gallery> |
<gallery> |
||
Firenze.PalVecchio.500.SanVincenzo.JPG|ניצחון החיילים הפלורנטינים בקרב סן ויצ'נזו, ציור קיר [[פאלאצו וקיו]] |
Firenze.PalVecchio.500.SanVincenzo.JPG|ניצחון החיילים הפלורנטינים בקרב סן ויצ'נזו, ציור קיר [[פאלאצו וקיו]] |
גרסה מ־17:05, 29 בדצמבר 2019
דיוקן עצמי | |
לידה |
30 ביולי 1511 ארצו, רפובליקת פירנצה |
---|---|
פטירה |
27 ביוני 1574 (בגיל 62) פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה |
שם לידה | Giorgio II Vasari |
תקופת הפעילות | 1527–1574 (כ־47 שנים) |
תחום יצירה | ציור רנסנס, אדריכלות |
זרם באמנות | רנסאנס |
הושפע על ידי | Guillaume de Marcillat |
יצירות ידועות | גלריית אופיצי, חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר |
פרסים והוקרה | מסדר הדרבן המוזהב |
בן או בת זוג | Niccolosa Bacci |
ג'ורג'ו וסארי (באיטלקית: Giorgio Vasari; 30 ביולי 1511 - 27 ביוני 1574) היה צייר ואדריכל איטלקי. ידוע בעיקר בשל הביוגרפיות שכתב על אמנים איטלקיים רבים.
ביוגרפיה
וסארי נולד בעיר אַרֶצו שבחבל טוסקנה. בהמלצת בן-דודו, לוקה סיניורלי, הוא הפך לתלמידו של גוליאלמו דה מרסיליה, צייר ויטראז'ים. בגיל 16 הוא נשלח לפירנצה, למד שם ברוח ההומניסטית והכיר את מיכלאנג'לו, שציוריו השפיעו רבות על וזארי.
בשנת 1529 הוא ביקר לראשונה ברומא ולמד את יצירותיהם של רפאל ובני תקופתו. הציורים המנייריסטים של וזארי הוערכו יותר בתקופת חייו מאשר לאחר מכן. הוא הועסק על ידי פטרוני אמנות ממשפחת מדיצ'י ועבד ברחבי איטליה. רבים מציוריו שרדו עד היום, כשהחשובים מביניהם הם ציור הקיר והתקרה שהוא צייר במשך 10 שנים בפאלאצו וקיו בפירנצה, וציורי הקיר הלא גמורים בתוך הכיפה הענקית של הדואומו של פירנצה, אותם סיים הצייר פדריקו צוקרי.
וזארי היה יותר בולט כאדריכל מאשר כצייר. שער הכניסה של גלריית אופיצי, אותו תיכנן, מהווה יצירה ייחודית של תכנון אורבני המשמש גם ככיכר ציבורית וגם כרחוב ייחודי בסגנון הרנסאנס. וזארי גם בנה את המבנה המחבר בין האופיצי לארמון פיטי ומכסה את פונטה וקיו, הנקרא כיום מסדרון וסארי, על שמו של האמן.
וסארי נהנה ממוניטין רב בזמנו וצבר ממון רב. בשנת 1547 הוא בנה לעצמו מעון מרשים בעיר הולדתו, אותו הוא גם קישט בציורים רבים, שכיום משמש כמוזיאון לזכרו. הוא נבחר כאחד מחברי מועצת העיר, ולבסוף נבחר כראש המועצה.
בשנת 1563 הוא השתתף בייסוד האקדמיה לאמנויות של פירנצה ("Accademia del Disegno", כיום האקדמיה לאמנות של פירנצה), שבראשה עמד (באופן סמלי) מיכלאנג'לו.
וסארי מת בפירנצה ב-27 ביוני 1574.
חיי האמנים
כהיסטוריון האמנות האיטלקי הראשון, וסארי ייסד ז'אנר חדש: אנציקלופדיה של ביוגרפיות של אמנים. ספרו, "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים המצוינים ביותר" (Le Vite delle più eccellenti pittori, scultori, ed architettori), שיצא לאור בשנת 1550 והוקדש לקוזימו דה מדיצ'י, דוכס טוסקנה, משמש מקור חסר תקדים לחוקרי אמנות והיסטוריה כיום. הספר כולל מחקר יקר לאין ערוך של השיטות הטכניות בהן השתמשו באמנות של התקופה. וסארי היה הראשון שהשתמש במילה "רנסאנס" בדפוס. הספר שוכתב והורחב בשנת 1568 ונוספו לו פורטרטים של האמנים.
הספר נוטה מאוד לטובת האמנים הפלורנטינים, ומייחס להם את כל ההתפתחויות החדשות באמנות הרנסאנס, כגון המצאת אמנות הגילוף. אמנויות באזורים אחרים באירופה, ובעיקר אמנות ונציאנית, נתקלות בהתעלמות שיטתית בספר. בין המהדורה הראשונה לשנייה וזארי ביקר בוונציה ולכן במהדורה השנייה הוא נותן יותר יחס לאמנות הוונציאנית (ומכניס סוף סוף גם את טיציאן לספר), אולם עדיין הספר נשאר לא נייטרלי.
בתוך הביוגרפיות של וזארי ניתן למצוא רכילויות משעשעות רבות. רבות מהאנקדוטות שלו נראות אמיתיות, אולם ככל הנראה רובן המצאת דמיונו. אנקדוטות אחרות הן בדיות ברורות, כמו הסיפור על ג'וטו הצעיר שצייר זבוב על ציור של מורו צ'ימבואה, לאחר שזה האחרון ניסה במשך זמן רב להעיף זבוב אמיתי מהציור. אולם רוב ההערות האסתטיות של וזארי היו מדויקות וללא משוא פנים. הוא לא ניסה לחקור לגבי תאריכים מדויקים, כפי שעושים היסטוריונים מודרניים של האמנות. הביוגרפיות שלו נכונות ביותר לגבי האמנים מתקופת חייו. למרות הבעיות העובדתיות הרבות בספרו של וסארי, הוא עדיין נחשב לקלאסיקה.
מיצירותיו של וסארי
-
ניצחון החיילים הפלורנטינים בקרב סן ויצ'נזו, ציור קיר פאלאצו וקיו
-
שער הכניסה לגלריית אופיצי