לדלג לתוכן

המלחמה העות'מאנית-רוסית (1676–1681) – הבדלי גרסאות

מ
תיקון כיווניות הערת שוליים
מ (אחידות במיקום הערות שוליים)
מ (תיקון כיווניות הערת שוליים)
 
== המערכה ב-1677 ==
ה[[סולטאן|סולטן]] מינה את [[יורי חמלניצקי]], שהיה [[שבוי]] של הסולטן באותה העת, להיטמאן של הגדה הימנית של אוקראינה. ביולי [[1677]] הסולטן פקד על הצבא שלו (45,000 חיילים), שהיה תחת פיקודו של איברהים פאשה להתקדם לכיוון צ'יהרין{{הערה|Brian Davies, ''Empire and Military Revolution in Eastern Europe: Russia's Turkish Wars in the Eighteenth Century'', (Bloomsbury Academic, 2013), 9.|שמאל=כן}}. . ב-[[30 ביולי]] [[1677]] הגיעו יחידות החלוץ למבצר, וב-[[3 באוגוסט]] הגיע לשם עיקר הצבא העות'מאני. הכוחות של סמואילוביץ' ו[[גריגורי רומודאנובסקי]] הצטרפו ב-[[10 באוגוסט]], ורק ב-[[24 באוגוסט]] הם חצו את הנהר סולה בדרך לצ'יגירין. ב-[[26 באוגוסט|26]]–[[27 באוגוסט]], התנגשו כוחותיהם עם יחידות הסיור והתצפית העות'מאנים, ובכך אפשרו את חציית שאר הכוחות האוקראינים לחצות את הנהר תחת אש ארטילרית חזקה. ניסיונות הטורקים לשוב אל הנהר נהדפו על ידי כוחותיו של גנרל מיור שפלב. כוחות פרשים מוסקובאיים ואוקראינים תקפו את המחנה הצבאי הטורקי-טטרי והשתלטו עליו ב-[[28 באוגוסט]], תוך שהם גורמים לנפגעים רבים. למחרת היום הסיר איברהים פאשה את המצור על צ'יהרין ונסוג בחופזה לנהר אינהול ומעבר לו{{הערה|Brian L. Davies, ''Warfare, State and Society on the Black Sea steppe, 1500-1700'', (Routledge, 2007), 160.|שמאל=כן}}. סמואילוביץ' וגריגורי רומודאנובסקי נכנסו לעיר ב-[[5 בספטמבר]]. הצבא העות'מאני איבד בקרבות 20,000 איש, ובעקבות כך נכלא איברהים פאשה בשובו ל[[קונסטנטינופול]], בעוד החאן של קרים [[סלים הראשון ג'יראי]] איבד את כסאו{{הערה|שם=ReferenceA|Brian L. Davies, ''Warfare, State and Society on the Black Sea steppe, 1500-1700'', 161.}}.{{Sfn|Яфарова|2017|pp=163-174}}
 
== המערכה ב-1678 ==