פחם עץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מקף אינו פסיק.
שורה 3: שורה 3:
'''פַחַם עֵץ''', הקרוי גם '''פחם''' (אך אין להתבלבל בינו ובין [[פחם אבן]], ובין עץ [[בעירה|שרוף]] שאינו פחם כלל), הוא [[דלק]] המתקבל מ[[פירוליזה]] של [[עץ (חומר גלם)|עצים]]. על פי רוב הפחם נוצר מקלייה של גזרי עץ ב[[טמפרטורה]] של 800–900 [[מעלות צלזיוס]] בנוכחות [[אדי מים]] או [[פחמן דו-חמצני]] ובהיעדר [[חמצן]], לשם הפקת החום הדרוש מבעירים על פי רוב חלק מהעצים. החומר ה[[שחור]] שנוצר הוא בעל מבנה נקבובי ו[[שטח פנים]] גדול.
'''פַחַם עֵץ''', הקרוי גם '''פחם''' (אך אין להתבלבל בינו ובין [[פחם אבן]], ובין עץ [[בעירה|שרוף]] שאינו פחם כלל), הוא [[דלק]] המתקבל מ[[פירוליזה]] של [[עץ (חומר גלם)|עצים]]. על פי רוב הפחם נוצר מקלייה של גזרי עץ ב[[טמפרטורה]] של 800–900 [[מעלות צלזיוס]] בנוכחות [[אדי מים]] או [[פחמן דו-חמצני]] ובהיעדר [[חמצן]], לשם הפקת החום הדרוש מבעירים על פי רוב חלק מהעצים. החומר ה[[שחור]] שנוצר הוא בעל מבנה נקבובי ו[[שטח פנים]] גדול.


פחם עץ שימש בעבר כחומר [[הסקה מרכזית|הסקה]], אולם היום בשל [[בירוא יערות|התכלות היערות]] - אין מרבים להשתמש בו.
פחם עץ שימש בעבר כחומר [[הסקה מרכזית|הסקה]], אולם היום, בשל [[בירוא יערות|התכלות היערות]], אין מרבים להשתמש בו.


בימינו, פחם העץ משמש בעיקר ל[[צליה|צליית מזון]] ב[[מנגל]] בחצרות, [[מרפסת|מרפסות]] וב[[שטח פתוח|שטחים ציבוריים פתוחים]].
בימינו, פחם העץ משמש בעיקר ל[[צליה|צליית מזון]] ב[[מנגל]] בחצרות, [[מרפסת|מרפסות]] וב[[שטח פתוח|שטחים ציבוריים פתוחים]].

גרסה מ־12:00, 9 במאי 2020

פחם עץ
פחמים בוערים; מכונים גחלים

פַחַם עֵץ, הקרוי גם פחם (אך אין להתבלבל בינו ובין פחם אבן, ובין עץ שרוף שאינו פחם כלל), הוא דלק המתקבל מפירוליזה של עצים. על פי רוב הפחם נוצר מקלייה של גזרי עץ בטמפרטורה של 800–900 מעלות צלזיוס בנוכחות אדי מים או פחמן דו-חמצני ובהיעדר חמצן, לשם הפקת החום הדרוש מבעירים על פי רוב חלק מהעצים. החומר השחור שנוצר הוא בעל מבנה נקבובי ושטח פנים גדול.

פחם עץ שימש בעבר כחומר הסקה, אולם היום, בשל התכלות היערות, אין מרבים להשתמש בו.

בימינו, פחם העץ משמש בעיקר לצליית מזון במנגל בחצרות, מרפסות ובשטחים ציבוריים פתוחים.

במהלך בעירתם, מכונים הפחמים גחלים, ובסוף תהליך בעירתם, שאריותיהם המתפוררות מכונות רמץ או אפר.

תעשיית פחמי העץ הייתה נפוצה בעבר בארץ ישראל, העניקה את שמה ליישוב אום אל פאחם, ועדיין קיימת ביישובים ערביים.

בין שימושיו הנוספים: ציפוי גבינות עזים (שברה), עפרונות לרישום, ספיחת גזים, אדים וריחות רעים, טיהור מים וסינון אוויר (נמצא במסיכות גז) ואפילו משמש לסינון סוג של ויסקי אמריקני המכונה טנסי ויסקי.

ראו גם

קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.