עצי הסקה
עצי הסקה הם גזרי עץ המשמשים כחומר דלק. הבערת עצי-הסקה היא הצורה הנפוצה ביותר כיום להפקת אנרגיה ממקורות ביולוגיים חיים, להבדיל מחומרי דלק מאובנים כגון נפט ומוצריו, ופחם אבן. השימוש בעץ להסקה נחשב "ירוק", אף על פי שהוא משתמש בשריפה, מאחר שהדלק שלו מתחדש והעצים הנשרפים ספגו פחמן דו-חמצני בתקופת גדילתם.
השימוש בעצי הסקה לחימום ולבישול עתיק כימי התרבות האנושית: בממצאים ארכאולוגיים נמצאו עדויות להשתלטות האדם הקדמון על האש לפני כמיליון שנה. ההנחה היא שחומר הדלק שלהם היה עצי הסקה[1]. כיום עדיין נפוץ בעולם השימוש בעצי-הסקה, אולם את מקומו הולכים ותופסים השימוש בפחם עץ, במוצרי נפט ובגז טבעי.
השימוש בעצי הסקה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצור הימי על ארץ ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה גרם למחסור בפחם אבן להסקת קטרי רכבת העמק. אחד הפתרונות של השלטון העות'מאני היה לעבור לשימוש בעצי הסקה. לצורך כך החלה כריתה רחבת-היקף של יערות בארץ ישראל, שבסופה לא נותרו כמעט יערות טבעיים בארץ[דרוש מקור].
בשנים האחרונות חוזר לאופנה בישראל חימום בתים בעזרת עצי הסקה. אחד הסוגים המבוקשים הוא עץ פרי הדר, שבעירתו מחזיקה זמן רב יחסית, והוא גם נחשב לבעל ניחוח טוב בעת הבעירה, בהשוואה לעצי מחט, למשל. אחד המקורות לעץ הדרים להסקה הוא כריתת פרדסים ותיקים באזור המרכז, לצורך בניה. מול כריתה זו התבצעה נטיעת פרדסי פרי הדר בדרום הארץ, ובמיוחד בחבל הבשור[2]. עץ ההסקה הנחשב למשובח ביותר הוא עץ הזית הסורי. לאחרונה החלו לשווק בישראל עצי הסקה המיובאים מחו"ל, פחם אבן, בריקטים העשויים מסיבי עץ דחוס בלחץ ומוצרים המבוססים על גפת, שמקורם בשאריות מתעשיית שמן הזית.
אמצעי חימום
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש הנפוץ בישראל להסקה בעץ מבוסס תנור סגור עשוי מתכת הנקרא קמין, ואח הבנוי מלבנים. הקמין נחשב ליעיל יחסית לאח בגלל הבעירה המבוקרת ופיזור החום מהדפנות המתכתיות בניגוד לאח שנשאר פתוח ופולט חום רב לעבר הקיר.
סכנה בשימוש בקמין עצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים מקיפים ברחבי העולם העלו את הסכנה בשימוש בקמינים בעלי הסקה בעץ[3][4][5].
החימום הביתי בעץ (קמין) מייצר עשן המכיל חלקיקים מיקרוסקופיים מזהמים וכימיקלים שונים. העשן עלול פגוע בבריאות של כל מי שחשוף לו באופן קבוע ובין היתר - להגביר את ההסתברות לתחלואה ממאירה ומסוגים שונים. מעבר לפגיעה בריאות עקב חשיפה לאותם חלקיקים, ישנם גם חשש לפגיעה באיברים אחרים, חלק מן הכימיקלים המשתחררים לאוויר בעת השימוש בקמין, ידועים או חשודים כמסרטנים (כגון בנזן, פורמלדהיד, בנזואפירן, אקרוליאין ופחמימנים ארומטיים רב טבעתיים (PAH)). בנוסף החלקיקים עצמם שמקורם עלול להיות בעירה חלקית, בלתי מושלמת, של העץ בנשרף בקמין סווגו לאחרונה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כמסרטנים בבני אדם. בהקשר זה, ארגון הבריאות העולמי ציין, כי בעירת עצים במתקני חימום ביתיים גורמת לפליטת שעומדת לפחות מ-14 חומרים ידועים או חשודים כגורמי סרטן.
הסכנות הנוספות עלול להיות:
- עלייה דרמטית במקרי מוות בעריסה בימים בהם רמת הזיהום גבוהה (כשקמין דולק)[6]
- קמיני עצים פולטים לאוויר בישראל בשנה, פי 4 מסרטנים יותר מכל תחנות החשמל בישראל יחד (בתוך שכונות מגורים, כשהם פועלים רק בחורף)[7]
- עליה דרמטית בהתקפי לב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על הסכנות הקשורות לשימוש בתנורי עץ, איגוד הריאה האמריקאי
- זיהום אוויר מתנורי הסקה על עץ (קמינים), המשרד להגנת הסביבה
- על ראיות לקשר בין חשיפה לדלק ביומסה וסיכון מוגבר לפתח סרטן ריאות בבני אדם (Thorax, מאי 2015), (IARC, NCI, אוניברסיטאות בליברפול, ברקלי, מרילנד)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מידע ווידיאו בנושא, באתר אאוריקה
- ^ http://old.macam.ac.il/chtml/yeled/frames/docs/yafit.doc
- ^ מקורות ומחקרים בעולם, באתר קמין עצים
- ^ זיהום ליד האח | זווית
- ^ חימום ביתי מבעירת עצים בקמין, באתר האגודה למלחמה בסרטן
- ^ Hans Scheers, Samuel M. Mwalili, Christel Faes, Frans Fierens, Does Air Pollution Trigger Infant Mortality in Western Europe? A Case-Crossover Study, Environmental Health Perspectives 119, 2011-07-01, עמ' 1017–1022 doi: 10.1289/ehp.1002913
- ^ המשרד להגנת הסביבה, מרשם פליטות לסביבה דו"ח שנתי, 2018
מוצרי דלק | ||
---|---|---|
דלק מאובנים | בנזין • ביטומן • חולות זפת • כבול • מזוט • פרפינים • נפט • נפטא • סולר • פחם אבן • פחם עץ • פצלי שמן • קרוסין/דלק סילוני • RP-1 • גז טבעי | |
דלקים שאינם מחצביים | גז פחמימני מעובה • ביו דיזל • דלק גרעיני • עצי הסקה • אתנול • אנרגיה הידרואלקטרית • אנרגיה גאותרמית • אנרגיה סולארית • אנרגיית רוח • הפקת אנרגיה מפסולת |