חיפושית הקמח – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:חיפושיות]] |
[[קטגוריה:חיפושיות]] |
||
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1758]] |
|||
גרסה מ־13:25, 15 במרץ 2021
 חיפושית הקמח
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | חיפושיות |
| תת־סדרה: | Polyphaga |
| משפחה: | שחרוריתיים |
| סוג: | Tenebrio |
| מין: | חיפושית הקמח |
| שם מדעי | |
 Tenebrio molitorליניאוס, 1758 | |
| |
חיפושית הקמח (באנגלית: mealworm beetle, שם מדעי: Tenebrio molitor) היא חיפושית המטילה את ביציה בדרך כלל בקמח או במצע אבקתי אחר, ומכאן שמה. זחלי החיפושית נקראים "תולעי הקמח" (mealworm), והם מהווים מזון לבעלי חיים רבים. לעיתים נעשה בהם שימוש לצורך האכלת חיות מחמד.
התפתחות
נקבת חיפושית הקמח מטילה סביב 400 ביצים על מצע של קמח או אבקות אחרות. רבות מהביצים נאכלות על ידי זחלים שכבר בקעו, כמו כן, חיפושיות בוגרות עשויות לאכול את הזחלים הקטנים או הביצים. הזחל גדל במשך מספר ימים עד שבועות, לפי תנאי הגידול וזמינות האוכל, ולאחר מכן מתגלם. מן הגולם בוקעת חיפושית בוגרת שבשלב ראשון צבעה חום בהיר, ועם הזמן משתנה לחום כהה או שחור. גודלו של הזחל בראשית התפתחותו סביב 5 מ"מ, ולקראת ההתגלמות גודלו עשוי להגיע לכדי 3 ס"מ. גודלה המרבי של החיפושית הבגירה כ-1.5 סנטימטר.
אזורי מחיה ומזון
חיפושית הקמח למיניה, כמו פרוקי רגליים רבים ובעלי דם קר אחרים, מתפתחת בעיקר במקומות חמים ובעלי לחות גבוהה.
נקבת החיפושית מטילה את ביציה במקומות אבקתיים כמו קמח, סובין, תבלינים טחונים, ואפילו מלח. לאחר גדילתם, ניזונים זחלי החיפושית ממאכלים נוספים כמו בוטנים, פולי קקאו, פירות יבשים, ועוד.
גידול תולעי קמח
בשל גודלן והתפתחותן המהירה בתנאי גידול פשוטים, וערכן התזונתי, רבים ממגדלי חיות המחמד הניזונות מחרקים, כמו דגים, לטאות וציפורים שונות, עושים שימוש בגידול מבוקר של תולעים אלו לשם האכלת בעל החיים שברשותם. לשם כך נעזרים באבקת סובין של חיטה או דגן אחר, מטמינים בו את חיפושיות הקמח בעומק של מספר סנטימטרים, ושומרים על לחות גבוהה בעזרת פרי חתוך וכדומה.
בהלכה
ערך מורחב – איסור אכילת שרצים
הדיון ההלכתי סביב תולעי הקמח, המזוהות עם התולעים המכונות בשפה ההלכתית מילווי"ן (תעתיק של המילה הגרמנית Mehlwürmer, ובדמיון ל-Mealworm), נזכר כבר בדברי הרא"ש[1] שחי במאה ה-13. תולעים אלו היו נפוצות באזורים רבים ברחבי הגלובוס, במאכלים רבים וברמת נגיעות גבוהה. עובדה שהצריכה את גדולי הרבנים בכל הדורות לשבת על המדוכה במציאת דרכים להתיר שימוש בקמח ובמוצרי מזון נוספים הנגועים בהן, בצל האיסור ההלכתי לאכול מאכלים שיש בהם תולעים, שלעיתים יצר מציאות בה לא היה ניתן כמעט לצרוך קמח ללא תולעים. ישנם פוסקים שעל בסיס כללים הלכתיים שונים התירו את השימוש בקמח כאשר אין ודאות שיש בו תולעים, ישנם שלימדו זכות על המנהג להשתמש במאכלים בעלי סבירות גבוהה לנגיעות, וישנם שאסרו את השימוש בהם.
בשנים האחרונות ישנם שעשו קישור בין המילווי"ן המוזכר בפוסקים לקרדית הקמח (flour mite), בת משפחתה של קרדית אבק הבית, המצויה אף היא בקמח כמו במצבורי אבק. ועל פי זה דרשו להגדיל את צפיפות הנפות המשמשות לניפוי הקמח מתולעים. אולם אחרים דחו את זיהוי המילווי"ן עם הקרדית, שגודלה פחות מ-0.5 מ"מ, ותיאור המילווי"ן בדברי הפוסקים אינו עולה בקנה אחד עם מידותיה הזעירות.
קישורים חיצוניים
- חיפושית הקמח, באתר ITIS (באנגלית)
- חיפושית הקמח, באתר NCBI (באנגלית)
- חיפושית הקמח, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- חיפושית הקמח, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- חיפושית הקמח, באתר GBIF (באנגלית)
- זחלי חיפושית הקמח, באתר סנייקס
- ריבוי תולעי קמח, באתר AQUA
- האם צריך לנפות קמח, באתר ישיבת הר ברכה
הערות שוליים
- ^ שו"ת הרא"ש כלל כ' סימן ג'.