לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "זהב הריין"

נוספו 12 בתים ,  לפני 14 שנים
←‏העלילה: הגהה ועריכה קלה - השלמת סבב
(הגהה ועריכה קלה - המשך)
(←‏העלילה: הגהה ועריכה קלה - השלמת סבב)
[[אודין|ווטאן]], ראש האלים, עושה עסקה עם שני ענקים - פאזולט ופאפנר. הם יבנו לו טירה חדשה - את [[ואלהלה]] - והוא בתמורה ימסור לרשותם את אלת האהבה פריאה. לאחר שהענקים משלימים את המשימה, אשתו של ווטאן, פריקה, שהיא אחותה של פריאה, מפצירה בבעלה שלא ייתן לענקים את אחותה. ווטאן מסכים.
 
הענקים באים לדרוש תשלום עלעבור עבודתם ומצביעים על המטה של ווטאן, שעליו חתמו את החוזה. ווטאן מבין שאין לו ברירה אלא לתת לענקים את מבוקשם. הבעיה היא שללא פריאה והתפוחים המוזהבים שלה, האלים מזדקנים בקצב מהיר. בינתיים ניכנסנכנס לתמונה [[לוקי|לוגה]] -, אל האש, ומספר להם על הטבעת שיצר אלבריך . הענקים מוכנים לוותר על פריאה תמורת הטבעת, אך נוטלים אותה כבת ערובה. ווטאן מתחפש יחד עם לוגה ויחד הם יורדים לכדור הארץ.
 
====מערכה III====
 
====מערכה IV====
במשכן האלים ווטאן ולוגי מבטיחים לאלבריך לשחרר אותו תמורת זהב הריין. אלבריך מסכים בלית ברירה. אך כאשר הם מבקשים גם את הטבעת, הוא אינו מוכן לוותר עליה. לאחר מאבק קצר מצליח ווטאן להסיר את הטבעת מאצבעו של אלבריך ולענוד אותה על שלו, לא לפני שאלבריך מקלל את הטבעת. אלבריך מטיל עליה קללה, שכל מי שאינו עונד את הטבעת ירצה אותה - וכל מי שיענוד אותה יהיה אומלל וימות מוות אל-טבעי.
 
כאשר הענקים שבים, ווטאן עושה איתם עסקה חדשה. הם מוכנים לשחרר את פריאה, אם ווטאן יוכל לכסות את כל גופה בזהב. ווטאן מכסה אותה בכל הזהב של אלבריך ובעזרת קסדת הקסם, אך חריץ קטן של עינה עדיין גלוי. הענקים דורשים ממנו להסתיר את עינה בטבעת, אך ווטאן מסרב.
 
או אז מגיעה ארדה, אלת האדמה, ומשכנעת את ווטאן להימנע מהקללה ולתת את הטבעת. "הישמר לך, ווטאן, הטבעת ארורה היא".
 
ווטאן מתרצה לבסוף, ומכסה את עינה של פריאה בטבעת. הענקים המרוצים מחלקים את השלל ביניהם שווה בשווה עד שהםאשר הם מגיעים לטבעת. אז נוכח ווטאן בכוחה האמיתי של הקללה. פפנר חובט בפאזולט למוות ובורח עם כל השלל. עתה יכולים כל האלים להיכנס למשכנם החדש, [[ואלהלה]], שבנו הענקים, על פני קשת בענן שמתח עבורם [[תור (אל)|דונר]], אל הרעם.
 
ווטאן מתרצה לבסוף ומכסה את עינה של פריאה בטבעת. הענקים המרוצים מחלקים את השלל ביניהם שווה בשווה עד שהם מגיעים לטבעת. אז נוכח ווטאן בכוחה האמיתי של הקללה. פפנר חובט בפאזולט למוות ובורח עם כל השלל. עתה יכולים כל האלים להיכנס למשכנם החדש, [[ואלהלה]], שבנו הענקים, על פני קשת בענן שמתח עבורם [[תור (אל)|דונר]], אל הרעם.
ברקע מבכות בנות הריין את זהבן.