קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14: שורה 14:
|מפה=
|מפה=
}}
}}
[[תמונה:St Jacobs Cathedral inside.JPG|שמאל|ממוזער|250px|פנים הקתדרלה]]
[[תמונה:St Jacobs Cathedral inside.JPG|שמאל|ממוזער|200px|פנים הקתדרלה]]
'''קתדרלת יעקב הקדוש''' ([[קרואטית]] '''Katedrala Sv. Jakova u Šibeniku''') ב[[שיבניק]] (Šibenik) שב[[קרואטיה]] היא [[קתדרלה]] [[קתולית]] ומושבה של ה[[דיוקסיה]] של שיבניק. הקתדרלה היא המבנה הידוע ביותר בעיר ומוכרזת כ[[אתר מורשת עולמית]].
[[תמונה:Cathédrale-Saint-Jacques-Sibenik-2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה לעת ערב]]
'''קתדרלת יעקב הקדוש''' ([[קרואטית]] '''Katedrala sv. Jakova''') ב[[שיבניק]] (Šibenik) שב[[קרואטיה]] היא [[קתדרלה]] [[קתולית]] ומושבה של ה[[דיוקסיה]] של שיבניק.


==היסטוריה==
==היסטוריה==
[[תמונה:St Jacobs Cathedral 1.JPG|ימין|ממוזער|200px|חזית הקתדרלה]]
[[תמונה:Sibenik1 (js).jpg|ימין|ממוזער|200px|החזית הצפונית ושלושת האפסיסים]]
ב-[[1298]] הפכה שיבניק למושב [[דיוקסיה]] מכוח [[בולה]] של ה[[אפיפיור]] [[בוניפציוס השמיני]]. בשנת [[1412]] נכבשה העיר על ידי [[ונציה]] ובנית הקתדרלה החלה ב-[[9 באפריל]] [[1431]], ונמשכה בשלושה שלבים עד אמצע [[המאה ה-16]].
ב-[[1298]] הפכה שיבניק למושב [[דיוקסיה]] מכוח [[בולה]] של ה[[אפיפיור]] [[בוניפציוס השמיני]]. בשנת [[1412]] נכבשה העיר על ידי [[ונציה]] ובנית הקתדרלה החלה ב-[[9 באפריל]] [[1431]], ונמשכה בשלושה שלבים עד אמצע [[המאה ה-16]].
המבנה נבנה בסגנון [[אדריכלות גותית|גותי]] צפון [[איטליה|איטלקי]] על ידי בעלי מקצוע ונציינים ומקומיים בפיקוחו של פרנצ'סקו די ג'קומו. ב-[[1441]] הפקידה מועצת העיר את ביצוע העבודות בידיו של ה[[אדריכל]] וה[[פסל]] בן [[זאדר]] [[יוריי מטווייב דאלמטינץ]] (Juraj Matvejev Dalmatinac), וזה הרחיב את המבנה והוסיף לו שדרה מרכזית ו[[אפסיס]]. כמו כן התאים דאלמטינץ את המבנה להוספת [[כיפה (מבנה)|כיפה]] והוסיף לו כיור [[הטבלה]] ופסלים. בין אלה הוסיף דלאמטינץ את 74 פסלי הראשי המעטרים את צידו החיצוני של המבנה, והנחשבים למאפיין הידוע ביותר שלו. דאלמטינץ עסק בבנית הקתדרלה עד סמוך לפני מותו ב-[[1473]].
המבנה נבנה בסגנון [[אדריכלות גותית|גותי]] צפון [[איטליה|איטלקי]] על ידי בעלי מקצוע ונציינים ומקומיים בפיקוחו של פרנצ'סקו די ג'קומו. ב-[[1441]] הפקידה מועצת העיר את ביצוע העבודות בידיו של ה[[אדריכל]] וה[[פסל]] בן [[זאדר]] [[יוריי מטווייב דאלמטינץ]] (Juraj Matvejev Dalmatinac), וזה הרחיב את המבנה והוסיף לו שדרה מרכזית ו[[אפסיס]]. כמו כן התאים דאלמטינץ את המבנה להוספת [[כיפה (מבנה)|כיפה]] והוסיף לו כיור [[הטבלה]] ופסלים. בין אלה הוסיף דלאמטינץ את 72 פסלי הראשי המעטרים את צידו החיצוני של המבנה, והנחשבים למאפיין הידוע ביותר שלו. דאלמטינץ עסק בבנית הקתדרלה עד סמוך לפני מותו ב-[[1473]].


לאחריו, מ-[[1475]] ועד [[1505]], פיקח ניקולו פיורנטינו על עבודת הבניה, אשר המשיכה בסגנון ה[[אדריכלות הרנסאנס|רנסאנס]]. פיורנטינו החליט על שימוש באבן בלבד וזו הובאה מאיי [[הים האדריאטי]] הסמוכים. לקתדרלה נוספו כיפה, פסלים של [[מיכאל הקדוש]], ה[[קדוש פטרון|קדוש הפטרון]] של העיר, [[יעקב בן חלפי|יעקב הקדוש]] ו[[מרקוס הקדוש]], גלריות משני צדדי השדרה המרכזית, הגג וחלקה העליון של החזית. לאחר מותו של פירנטינץ ב-[[1505]], סיימה קבוצה של בעלי מקצוע מקומיים וונצייניים את הבניה ב-[[1536]], וב-[[1555]] הוקדשה הקתדרלה. כיפת המבנה ניזוקה בהפצצה סרבית ב-[[1991]], אך היא תוקנה בתוך זמן קצר. בשנת [[2000]] הייתה הקתדרלה ל[[אתר מורשת עולמית]].
לאחריו, מ-[[1475]] ועד [[1505]], פיקח ניקולו פיורנטינו על עבודת הבניה, אשר המשיכה בסגנון ה[[אדריכלות הרנסאנס|רנסאנס]]. פיורנטינו החליט על שימוש באבן בלבד וזו הובאה ממחצבה באי [[בראץ']] הפועלת גם כיום. לקתדרלה נוספו כיפה, פסלים של [[מיכאל הקדוש]], ה[[קדוש פטרון|קדוש הפטרון]] של העיר, [[יעקב בן חלפי|יעקב הקדוש]] ו[[מרקוס הקדוש]], גלריות משני צדדי השדרה המרכזית, הגג וחלקה העליון של החזית. לאחר מותו של פירנטינץ ב-[[1505]], סיימה קבוצה של בעלי מקצוע מקומיים וונצייניים את הבניה ב-[[1536]], וב-[[1555]] הוקדשה הקתדרלה. כיפת המבנה ניזוקה בהפצצה סרבית ב-[[1991]], אך היא תוקנה בתוך זמן קצר. בשנת [[2000]] הייתה הקתדרלה לאתר מורשת עולמית.


==המבנה==
==המבנה==
הקתדרלה שוכנת סמוך לחוף הים, בין ארמון הבישוף לכיכר בה ניצבים גם בית העיריה וה[[לוג'יה]]. הקתדרלה נחשבת לכנסייה הגדולה בעולם הבנויה כולה מאבן ללא תמיכה של לבנים או עץ. היא בנויה מ[[ספינה (אדריכלות)|ספינה]] ושני סטווים, כשבקצה כל אחד מהם [[אפסיס]]. מעליה כיפה וגובהו המרבי של חלל המבנה בנקודה זו הוא 32 מטר. מצידה הדרומי צמוד לה חדר מלבושים רבוע ומתחתיו מעבר המוביל אל ה[[בפטיזריום]] בצורת [[קואטרפויל]] (Quatrefoil), מבנה סימטרי שכולל ארבעה "עלים". שלושת המעברים מופרדים בשתי שורות של [[עמוד]]ים גותיים שכותרותיהם מעוטרות בעיטורים מעולם הצומח. העמודים תומכים בשתי [[ארקדה|ארקדות]] מעוטרות במוטיב של עלים ומעליהם שורת פתחים שבינהם עמודים קטנים. אלה תומכים בתורם בקיר אבן פשוט שבו קבועים חלונות, ןמעל לקירות אלה מותקנת תקרת המבנה שבנויה כ[[קמרון חבית]]. בקצה המזרחי של הספינה נמצא בית מקהלה השוכן על בימה מורמת, וגרם מדרגות בצורת חצי עיגול מוביל אליה. המזבח ניצב באפסיס המרכזי מאחורי בית המקהלה.
הקתדרלה נחשבת לכנסייה הגדולה בעולם הבנויה כולה מאבן ללא תמיכה של לבנים או עץ. היא בנויה משדרה מרכזית ושני סטווים, כשבקצה כל אחד מהם [[אפסיס]]. גובהו המרבי של חלל המבנה הוא 32 מטר מתחת לכיפה. 74 פסלי ראשי האדם המעטרים את האפסיס מצידו החיצוני פוסלו על בסיס פורטרטים של תושבי העיר הבולטים בתקופה, והם ממחישים מצבי רוח שונים. בחזית הבניין בצידו הצפוני מקובע "[[רוזטה (חלון)|חלון פרח]]" גותי והשער הקבוע בה מעוטר בפסלים.

חזית המבנה הפונה לכיוון מערב מחולקת לשלושה אגפים התואמים את שלושת המעברים בפנימו. הדלת מעוטרת בעיטורים העוסקים בנושא יום הדין, ומשני צדדיה חלונות גותיים. מעליה מקובע "[[רוזטה (חלון)|חלון פרח]]" גותי שהותקן עם הקדשת המבנה ב-[[1555]]. משני צדדיה של הדלת הצפונית הפונה אל הכיכר ניצבים שני פסלי אריות הנושאים שני עמודים. על אלה ניצבים בתורם פסליהם של [[אדם וחוה]]. לאפסיס המרכזי הקבוע בחזית המזרחית, חמש צלעות בצורת חצי עיגול. 72 פסלי ראשי האדם המעטרים את האפסיס מצידו החיצוני פוסלו על בסיס פורטרטים של תושבי העיר הבולטים בתקופה, והם ממחישים מצבי רוח שונים. הכיפה המתומנת ניצבת על תוף שבכל אחת משונה צלעותיו קבוע [[חלון ביפורי]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Šibenik|שם ויקישיתוף=קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק}}
* [http://www.sibenik.hr/vodic-eng/sibenik/kulturno_povijesna_bastina2.asp עמוד הקתדרלה באתר העיר שיבניק]
* [http://www.sibenik.hr/vodic-eng/sibenik/kulturno_povijesna_bastina2.asp עמוד הקתדרלה באתר העיר שיבניק]
* {{מיזמים|ויקישיתוף=Šibenik|שם ויקישיתוף=קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק|ימין}}



{{תבנית:אתרי מורשת עולמית בקרואטיה}}
{{תבנית:אתרי מורשת עולמית בקרואטיה}}



[[קטגוריה:קרואטיה: אתרי מורשת עולמית]]
[[קטגוריה:קרואטיה: אתרי מורשת עולמית]]

גרסה מ־04:58, 2 בפברואר 2008

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

43°44′11″N 15°53′25″E / 43.73639°N 15.89028°E / 43.73639; 15.89028


שגיאות פרמטריות בתבנית:תבנית מידע/אתר מורשת

פרמטרים [ אזור, הוכלל בישיבה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק
Katedrala Sv. Jakova u Šibeniku
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 1,2,4
מדינה קרואטיהקרואטיה קרואטיה
שטח האתר 0.1 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 43°44′08″N 15°53′21″E / 43.735555555556°N 15.889166666667°E / 43.735555555556; 15.889166666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנים הקתדרלה

קתדרלת יעקב הקדוש (קרואטית Katedrala Sv. Jakova u Šibeniku) בשיבניק (Šibenik) שבקרואטיה היא קתדרלה קתולית ומושבה של הדיוקסיה של שיבניק. הקתדרלה היא המבנה הידוע ביותר בעיר ומוכרזת כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה

החזית הצפונית ושלושת האפסיסים

ב-1298 הפכה שיבניק למושב דיוקסיה מכוח בולה של האפיפיור בוניפציוס השמיני. בשנת 1412 נכבשה העיר על ידי ונציה ובנית הקתדרלה החלה ב-9 באפריל 1431, ונמשכה בשלושה שלבים עד אמצע המאה ה-16.

המבנה נבנה בסגנון גותי צפון איטלקי על ידי בעלי מקצוע ונציינים ומקומיים בפיקוחו של פרנצ'סקו די ג'קומו. ב-1441 הפקידה מועצת העיר את ביצוע העבודות בידיו של האדריכל והפסל בן זאדר יוריי מטווייב דאלמטינץ (Juraj Matvejev Dalmatinac), וזה הרחיב את המבנה והוסיף לו שדרה מרכזית ואפסיס. כמו כן התאים דאלמטינץ את המבנה להוספת כיפה והוסיף לו כיור הטבלה ופסלים. בין אלה הוסיף דלאמטינץ את 72 פסלי הראשי המעטרים את צידו החיצוני של המבנה, והנחשבים למאפיין הידוע ביותר שלו. דאלמטינץ עסק בבנית הקתדרלה עד סמוך לפני מותו ב-1473.

לאחריו, מ-1475 ועד 1505, פיקח ניקולו פיורנטינו על עבודת הבניה, אשר המשיכה בסגנון הרנסאנס. פיורנטינו החליט על שימוש באבן בלבד וזו הובאה ממחצבה באי בראץ' הפועלת גם כיום. לקתדרלה נוספו כיפה, פסלים של מיכאל הקדוש, הקדוש הפטרון של העיר, יעקב הקדוש ומרקוס הקדוש, גלריות משני צדדי השדרה המרכזית, הגג וחלקה העליון של החזית. לאחר מותו של פירנטינץ ב-1505, סיימה קבוצה של בעלי מקצוע מקומיים וונצייניים את הבניה ב-1536, וב-1555 הוקדשה הקתדרלה. כיפת המבנה ניזוקה בהפצצה סרבית ב-1991, אך היא תוקנה בתוך זמן קצר. בשנת 2000 הייתה הקתדרלה לאתר מורשת עולמית.

המבנה

הקתדרלה שוכנת סמוך לחוף הים, בין ארמון הבישוף לכיכר בה ניצבים גם בית העיריה והלוג'יה. הקתדרלה נחשבת לכנסייה הגדולה בעולם הבנויה כולה מאבן ללא תמיכה של לבנים או עץ. היא בנויה מספינה ושני סטווים, כשבקצה כל אחד מהם אפסיס. מעליה כיפה וגובהו המרבי של חלל המבנה בנקודה זו הוא 32 מטר. מצידה הדרומי צמוד לה חדר מלבושים רבוע ומתחתיו מעבר המוביל אל הבפטיזריום בצורת קואטרפויל (Quatrefoil), מבנה סימטרי שכולל ארבעה "עלים". שלושת המעברים מופרדים בשתי שורות של עמודים גותיים שכותרותיהם מעוטרות בעיטורים מעולם הצומח. העמודים תומכים בשתי ארקדות מעוטרות במוטיב של עלים ומעליהם שורת פתחים שבינהם עמודים קטנים. אלה תומכים בתורם בקיר אבן פשוט שבו קבועים חלונות, ןמעל לקירות אלה מותקנת תקרת המבנה שבנויה כקמרון חבית. בקצה המזרחי של הספינה נמצא בית מקהלה השוכן על בימה מורמת, וגרם מדרגות בצורת חצי עיגול מוביל אליה. המזבח ניצב באפסיס המרכזי מאחורי בית המקהלה.

חזית המבנה הפונה לכיוון מערב מחולקת לשלושה אגפים התואמים את שלושת המעברים בפנימו. הדלת מעוטרת בעיטורים העוסקים בנושא יום הדין, ומשני צדדיה חלונות גותיים. מעליה מקובע "חלון פרח" גותי שהותקן עם הקדשת המבנה ב-1555. משני צדדיה של הדלת הצפונית הפונה אל הכיכר ניצבים שני פסלי אריות הנושאים שני עמודים. על אלה ניצבים בתורם פסליהם של אדם וחוה. לאפסיס המרכזי הקבוע בחזית המזרחית, חמש צלעות בצורת חצי עיגול. 72 פסלי ראשי האדם המעטרים את האפסיס מצידו החיצוני פוסלו על בסיס פורטרטים של תושבי העיר הבולטים בתקופה, והם ממחישים מצבי רוח שונים. הכיפה המתומנת ניצבת על תוף שבכל אחת משונה צלעותיו קבוע חלון ביפורי.

קישורים חיצוניים