מיכאיל השני, קיסר רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מיכאיל השני)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאיל השני, קיסר רוסיה
Михаил Александрович Романов
Mihail II.jpg
מיכאיל אלכסנדרוביץ' רומנוב
לידה 22 בנובמבר 1878
ארמון אניצ'קוב, סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 12 ביוני 1918 (בגיל 39)
פרם, רוסיה הסובייטית רוסיה הסובייטית (1918-1954)רוסיה הסובייטית (1918-1954)
מדינה רוסיה
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
דת נצרות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג נטליה בראסובה
שושלת בית רומנוב
תואר הנסיך הגדול של רוסיה
אב אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה
אם דאגמאר, נסיכת דנמרק
צאצאים גאורגי מיכאילוביץ', רוזן ברשוב
צאר רוסיה ה-15
תקופת כהונה 15 במרץ 191716 במרץ 1917 (יומיים)
הקודם ניקולאי השני
הבא

גאורגי לבוב

(ראש הממשלה הזמנית הרוסית)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאיל אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיהרוסית: Михаил Александрович Романов, הקרוי גם הצאר מיכאיל השני; 22 בנובמבר 1878 - 12 ביוני 1918), היה בנו של הצאר אלכסנדר השלישי, ואחיו של הצאר ניקולאי השני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאיל נולד ב-22 בנובמבר 1878 בארמון אניצ'קוב, סנקט פטרבורג, לאלכסנדר אלכסנדרוביץ', הצארביץ' של רוסיה ולדאגמאר, נסיכת דנמרק, בתם של כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק ולואיזה, נסיכת הסן-קאסל.

בשנת 1881 נרצח סבו אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, ואביו עלה לשלטון במקומו כאלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה. בשל היותו הבן הצעיר במשפחה, ניהל מיכאיל חיים חסרי דאגות והוא אהב מאוד מכוניות ספורט ומרוצי סוסים.

בשנת 1899 מת אחיו גאורגי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה במפתיע משחפת, ובעקבות כך הפך מיכאיל לנסיך הכתר הרוסי. בשנת 1904 נולד אחיינו אלכסיי ניקולאייביץ', הצארביץ' של רוסיה, אולם בשל היותו חולה בהמופיליה, נשאר מיכאיל כיורש אפשרי של כס המלוכה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1902 פגש מיכאיל את ביאטריס, נסיכת אדינבורו וסקסה קובורג גותה והתאהב בה, אולם בשל היותם בני דודים סירב אחיו לאשר את הנישואים ובשל כך ניתק מיכאיל את הקשר עמה. לאחר מכן קיים מיכאיל יחסים עם אחת מנערותיה של אחותו אולגה אלכסנדרובה, הנסיכה הגדולה של רוסיה - אלכסנדרה דינה קוסיקובסקאיה ורצה להתחתן עמה בסתר, אולם ניקולאי סירב אף לנישואים האלו ואיים עליו בגלות, ולבסוף אף כלא את דינה לשארית חייה.

בעת שירותו כקפטן ברגימנט קוזאקי משמר החיים, פגש מיכאיל את נטליה שרמטייבסקיה ושניהם התאהבו ממבט ראשון. מכיוון שנטליה כבר הייתה נשואה פעם שנייה ואף היה לה בת, היא לא נחשבה לכלה הולמת עבורו, אולם אף לאחר שהוא נשלח לרגימנט הוסארים בפלך אוריול הוא המשיך לשמור על הקשר עמה. בשנת 1910 נולד בנו גאורגי, ובשנת 1912 הם התחתנו בכנסייה האורתודוקסית הסרבית בווינה. בעקבות הנישואים סירב אחיו לאשר לו לחזור לרוסיה, ורק לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא סלח לו והכיר בנישואים כנישואים מורגנטים. בשנת 1915 הוכר בנו גאורגי כבן חוקי, ואשתו קיבלה את התואר הרוזנת בראסובה.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה הותר למיכאיל לחזור לרוסיה ועד מהרה הוא מונה למפקד דיוויזיית הפרשים הפראיים והיה פופולרי מאוד בקרב חייליו. מיכאיל עם הדיוויזיה שבפיקודו נלחם בחזית האוסטרית ובמהלך מתקפת הקרפטים הגיע עם כוחותיו עד למרגלות הרי הקרפטים. בפברואר 1915 קיבל מיכאיל את עיטור מסדר גאורגי הקדוש, בשל הצלחתו בכיבוש סטניסלב.

המהפכה הרוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 במרץ (לוח יוליאני) / 15 במרץ (לוח גרגוריאני), 1917 השליט ניקולאי השני ויתר על כתר המלוכה לטובת אחיו, באומרו: "אנחנו מורישים את ירושתנו לאחינו הדוכס מיכאיל אלכסנדרוביץ' ונותנים לו את ברכותינו על כניסתו לתפקיד השליט".

יום אחד לאחר מכן, (3 במרץ / 16 במרץ 1917) מיכאיל חתם על מנשר, שבו הצהיר: "אני נחוש בדעתי לתפוס כוח עליון רק אם זהו רצונו של עמינו האדיר, שצריכים כרגע להקים ממשל וחוקים יסודיים חדשים של המדינה הרוסית, על ידי הצבעה כללית ודרך נציגים באספה המכוננת." למשך יום אחד נטר מיכאיל את התקווה שייבחר על ידי האנשים כמושל, אך זה לא קרה.

היסטוריונים חלוקים בדעותיהם האם לראות במיכאיל כצאר האחרון. חלק טוענים שנהיה צאר ברגע שהתפטרותו של ניקולאי נכנסה לתוקף, ומיכאיל עצמו היה צריך להתפטר גם הוא כדי לוותר על הכתר. בנוסף, הם טוענים, הוא שלט מבחינה טכנית כצאר למשך יום אחד. אחרים טוענים שהוא היה הופך לצאר רק אם היה מקבל את התפקיד במלואו וללא תנאים, דבר שלא קרה.

באופן מעשי קשה לראות בו צאר מהסיבות הבאות:

  • הוא שלט רק יום אחד.
  • הוא לא קבע אף חוק או החלטה.
  • הוא לא הוכתר.
  • הוא לא זוהה על ידי אנשיו כמושל.
  • אחיו, ניקולאי השני, מוכר בצורה כללית בתור הצאר האפקטיבי האחרון.

ב-21 באוגוסט 1917 נעצרו מיכאיל נטשה ומזכירו ניקולס ג'ונסון בפקודת אלכסנדר קרנסקי במעצר בית, אולם כעבור זמן קצר שוחרר ואף הותר לו לעזוב את המדינה. מיכאיל ניסה להגר לבריטניה, אולם הבריטים סירבו לתת לו אשרת כניסה, משום שדעת הקהל לא אהדה את בני בית רומנוב.

בסתיו אותה שנה פרצה מהפכת אוקטובר והבולשביקים תפסו את השלטון, ועד מהרה נעצר מיכאיל שוב במעצר בית. ב-7 במרץ 1918 נכלא מיכאיל על ידי הצ'קה וב-11 במרץ הוא נשלח לעיר פרם, אליה הוא הגיע ב-19 במרץ לאחר מסע מפרך בן 8 ימים. במאי אותה שנה הצטרפו אליו אשתו ובנו וחגגו עמו את חג הפסחא האורתודוקסי, אולם מיד לאחר מכן לחץ עליה מיכאיל שיעזבו את רוסיה מחשש לחייהם. ב-18 במאי עזבו נטליה וגאורגי את רוסיה, ובתחילת יוני חלה מיכאיל בבעיות קיבה.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 ביוני 1918 נלקחו מיכאיל ומזכירתו על ידי מספר אנשים מחוץ למלון בעיר פרם שם גר ולאחר מכן נלקחו לפאתי העיר, שם נורו וגופותיהם נשרפו. נקודת המבט הרשמית הסובייטית הייתה שאנשים אלו היו עובדים מקומיים, ששנאו את המשטר הצארי וסלדו מסגנון חייו העשיר של מיכאיל. מסמכים אחרים מראים, שהצו להוציא אותו להורג ניתן על ידי המשטרה החשאית המקומית.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה
 
שרלוטה, נסיכת פרוסיה
 
לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן
 
וילהלמינה, נסיכת באדן
 
פרידריך וילהלם, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג
 
לואיזה קרולינה, נסיכת הסן-קאסל
 
וילהלם, נסיך הסן-קאסל
 
לואיז שרלוט, נסיכת דנמרק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
מריה, נסיכת הסן
 
 
 
 
 
כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק
 
 
 
 
 
לואיזה, נסיכת הסן-קאסל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דאגמאר, נסיכת דנמרק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכאיל השני, קיסר רוסיה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
ניקולאי השני
קיסר רוסיה

(15 - 16 במרץ 1917)

הבא:
הדוכס קיריל ולדימירוביץ'

(תובע לכתר, שליט סמלי)

הקודם:
ניקולאי השני
שליט רוסיה

(15 - 16 במרץ 1917)

הבא:
גאורגי לבוב

(ראש הממשלה הזמנית הרוסית)