מיכאיל מיכאילוב (חסיד אומות העולם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאיל מיכאילוב
Михаил Михайлов
מיכאיל מיכאילוב.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1917
סופיה, ממלכת בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בינואר 1991 (בגיל 74 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Михаил Георгиев Михайлов עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בולגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 27 בינואר 1991 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיכאיל גאורגייב מיכאילובבולגרית: Михаил Георгиев Михайлов‏; 1917, סופיה, ממלכת בולגריה - 27 בינואר 1991, תל אביב-יפו, ישראל) היה חסיד אומות העולם, אשר תמך ביהודים רבים במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר הצטרפות בולגריה למדינות הציר, עם חתימתה על ההסכם התלת-צדדי.[1] הוא עלה לישראל בגפו בשנת 1969, והוכר כחסיד אומות העולם על ידי "יד ושם" בשנת 1971. בשנת 1988 זכה באות יקיר העיר תל אביב, בה התגורר, יחד עם חסידי אומות עולם נוספים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבולגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאילוב היה רואה חשבון אשר התגורר בסופיה, בולגריה. הוא התגורר בשכונה יהודית, ועל כן על מכריו וחבריו נמנו יהודים רבים. לאחר פלישת גרמניה הנאצית לבולגריה, נשלחו חלק מחבריו למחנות לעבודות כפייה. בכדי לעזור להם, מיכאלוב סיכן את חייו והסתנן לתוך המחנות והביא להם אוכל, ביגוד ותרופות.

ניצול השואה דוד יוסף אזיסוב סיפר כי מיכאילוב הציל אותו ואת אביו כאשר נאסרו על ידי השלטונות, בכך שהצליח לגרום לשחרורם.

ניצולי השואה דניאל ותמרה אמריליו מספרים, כי במאי 1943, כאשר השלטונות גרשו את היהודים מסופיה לאזור הכפרי (פאזארג'יק) הפקידו בידו את ביתם וכל רכושם. מיכאילוב ביקרם לעיתים קרובות במקום מושבם החדש, ואיתו הביא תרופות ומזון שהיו נחוצים. גם חבריו היהודים האחרים שכללו את הניצולים לוסי אלסעיד, משפחת לוי ומשפחת בוני הפקידו בידיו את רכושם. אחרי המלחמה כאשר חזרו לסופיה, כל היהודים קיבלו את רכושם, עד הפרט האחרון ומבלי שמיכאילוב קיבל על כך כל תמורה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ידועות קורותיו של מיכאילוב עד עלייתו ארצה. בשנת 1969 מיכאילוב, שראה עצמו חלק מהמדינה והחליט לקשור את גורלו בגורל המדינה היהודית הצעירה, עלה לישראל בגפו. ב-1971 הוכר כחסיד אומות העולם על ידי "יד ושם", לאחר עדות הניצולים על החסד שעשה עמם.

ב-1988 זכה, יחד עם חסידי אומות עולם אחרים, באות יקיר העיר תל אביב. על אף חסדיו עם העם היהודי בתקופת השואה, חייו של מיכאילוב בישראל לא היו קלים: הוא סבל מעוני והתגורר בתנאים קשים בבת ים, בדירה צפופה אשר שכנה בתוך מקלט ולעיתים אף בחדר מדרגות. הוא סבל מהתעמרויות משכניו היהודים שידעו שאינו יהודי, והיו מציירים צלבי קרס מחוץ למקום מגוריו.

שמו של מיכאילוב עלה בתחקיר "כלבוטק" משנת 1986 אשר התרכז בתנאים המחפירים בהם חיים חסידי אומות עולם בישראל. לאחר שידור התחקיר אשר עורר הד רב, ביוזמת ראש עיריית תל אביב-יפו שלמה להט, הוצא מיכאילוב הוצא ממקום מגוריו בבת-ים, והועבר לדירה ראויה אשר סופקה על ידי עיריית תל אביב לכל חסידי אומות העולם ששהו במצב דומה.

בעקבות התכנית, נחקק "חוק חסידי אומות העולם", שהעניק להם קצבה חודשית בגובה השכר הממוצע במשק. על התחקיר הזה אמר רפי גינת כי "מדובר בגויים נוצרים שבמהלך מלחמת העולם השנייה חירפו את נפשם וסיכנו את משפחתם כדי להציל יהודים. בהתחלה קיבלו אותם יפה בארץ ואפילו נטעו עץ על שמם, אבל אחר כך זרקו אותם לכלבים. הם חיו כאן בלי זכויות, וזו פשוט הייתה חרפה לאומית. כשחשפנו את הסיפור ישב אז באולפן נשיא המדינה חיים הרצוג, ואנחנו הזלנו ביחד דמעה. לדעתי זה ההישג האנושי הכי גדול של 'כלבוטק' בתולדותיה".

מיכאילוב נפטר בשנת 1991 ונקבר בבית הקברות האורתודוקסי ביפו. קברו מסומן כקבר של חסיד אומות העולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעריב, גיליון 18 בינואר 1987, עמ' 27 (מאורכב)