מילת קוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהמונח "צופן" מפנה לכאן. לערך העוסק בטקסט שהוצפן באמצעים קריפטוגרפיים, ראו קריפטוגרפיה.

מילת קוד היא מילה (או צירוף מילים קצר) המשמשת להעברת מסר סודי באמצעי תקשורת גלויים, כגון שידורי רדיו וטלוויזיה, שקל לצותת להם, כגון קשר רדיו בלתי מוצפן. מי שאינו שותף בסוד עשוי לדעת שהועבר מסר סודי, אך אינו יודע את משמעותו המדויקת. מילות קוד משמשות גם בתקשורת שאינה גלויה, אך יש חשש סביר שתיורט על ידי מודיעין אותות של האויב.

על מנת שלא לתת להן משמעות שתקל על פענוח הקוד, מילות הקוד נבחרות בדרך כלל באופן אקראי מתוך מאגר של מילות קוד. כאשר מילות הקוד נועדו לשמש כשמו של מבצע צבאי חורגים לעתים מגישה זו, ועם חשיפתו של המבצע לציבור ניתן לו שם קוד משמעותי, שבא לתרום ליחסי הציבור של המבצע.

שימושים צבאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות מבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות קוד משמשות לזיהוי מבצעים צבאיים בשלב התכנון שלהם, כאשר חשוב לשמור על חשאיות המבצע. לאחר עריכת המבצע, ולעתים שנים רבות מאוחר יותר, נודע ברבים שם הקוד של המבצע. דוגמאות:

בשימוש במילות קוד למטרה זו החל צבא הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, והשיטה זכתה לשימוש נרחב במלחמת העולם השנייה. במלחמה זו קבע ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, עקרונות למתן שמות למבצעים: "אסור שהשמות יביעו יוהרה או ענווה יתרה, ויש להקפיד שהשמות לא יחשפו את אופי המבצע או ימעיטו בערכו, באופן שיקשה על אם שכולה או אלמנה להגיד שיקירן נהרג במבצע 'Ballyhoo'".‏[1]

העברת מידע סודי בתקשורת גלויה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר יש צורך להעביר מידע סודי בתקשורת גלויה, או בתקשורת שיש חשש סביר שתיורט על ידי מודיעין אותות של האויב, משמשות מילות קוד להעברת מידע שמשעותו ידועה רק לצדדים המתקשרים, על פי הסכמה מראש ביניהם.

בצה"ל משמשות מילות קוד לגיוס פומבי של חיילי מילואים, בשעת חירום שבה נדרשת התייצבות מיידית לשירות, ואין זמן לגיוס סמוי (המצריך פנייה אישית לכל מגויס). במקרה של גיוס פומבי, ידוע לכל שומע שמדובר בגיוס פומבי, אך מילת הקוד (הקרויה בהקשר זה "סיסמה", אף שאיננה סיסמה) מסתירה את שמות היחידות המגויסות ואת היקף הגיוס. בהלה רבה נגרמה, בישראל ובמדינות ערב, ב"ליל הברווזים", שהיה תרגיל לגיוס מילואים, אך שומעיו סברו שהוא גיוס אמיתי (הסיסמאות ששודרו בתרגיל הן "להקת אמנים", "ארשת חשיבות" ו"ברווזי מים").

מילת קוד נודעת בהיסטוריה של צה"ל היא "סדין אדום", שהשמעתה ברשת הקשר הצה"לית הייתה האות לתחילת המתקפה של כוחות הקרקע במלחמת ששת הימים.

לשמירה על סודיות משמעותה של מילת הקוד, יש להפעילה כפנקס חד-פעמי, כלומר פעם אחת בלבד, משום ששימוש חוזר עשוי לחשוף את משמעותה. בתחילתה של מלחמת המפרץ הופתעו תושבי ישראל לשמוע את מילות הקוד "נחש צפע" ו"שרב כבד" ברדיו ובטלוויזיה,‏[2] אך לאחר שימוש חוזר ונשנה בהן הוברר שהן משמשות להודעה על הפעלתה של אזעקה עקב מתקפת טילים ולסיומה של אזעקה זו.

דוגמה לשימוש חד-פעמי במילות קוד מופיעה במסר ששלח משה סנה אל מנחם בגין ב-1 ביולי 1946:

א. עליכם לבצע בהקדם האפשרי את הצ'יק ואת הבית של עבדך משיחך. הודיעני על המועד. מוטב בבת אחת. אין לפרסם זהות הגוף המבצע - לא בפרסום מפורש ואף לא ברמיזה.‏[3]

"הצ'יק" פירושו "מלונצ'יק" - מלון המלך דוד, "הבית של עבדך משיחך" פירושו בניין "האחים דוד", שתי מטרות לפעולות של האצ"ל והלח"י במסגרת תנועת המרי העברי.

לעתים גולש השימוש הצבאי במילות קוד למגע עם של הצבא עם אזרחים, ובמקרה זה מילת הקוד משמשת להעברת מסר גלוי, שמשמעותו ידועה לכל. דוגמה לכך היא מילת הקוד "שחר אדום" (שהוחלפה במילת הקוד "צבע אדום") כאזעקה על שיגור רקטות מרצועת עזה לעבר ישראל.

מפות קוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש נפוץ במילות קוד הוא למתן שמות קוד לאתרים במפה, כדי לאפשר התייחסות אליהם באמצעי קשר החשופים להאזנה.

דוגמה: בפלישה לנורמנדי שימשו שמות קוד לציונם של מוקדי הפלישה:

בעקבות מלחמת יום הכיפורים נודעו שמות הקוד של מוצבי צה"ל לאורך תעלת סואץ: "בודפשט", "אורקל", "לחצנית", "מילנו", "מפרקת" ועוד.

שימושים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות קוד משמשות גם חבורות של ילדים להעברת מסרים בין בני החבורה, ולעתים משמשות גם מבוגרים.

לעתים משמשת מחווה גופנית מסוימת, כגון קריצה, העוויה או רקיעה ברגל, כתחליף למילת קוד.

בעת פיתוח של מערכת תוכנה ניתן לה לעתים שם קוד, המשמש את המפתחים לזיהויה. עם סיום הפיתוח מוחלף שם זה בשם מסחרי, בהתאם להחלטת אנשי השיווק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]