מכון ז'בוטינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מכון ז'בוטינסקי בישראל הוא מכון העוסק בשימור מורשתה והסברתה של תנועת ז'בוטינסקי, אנשיה, מוסדותיה, ארגוניה ותולדותיה, ויוזם פעולות חינוכיות, מחקריות ותרבותיות להפצת המורשת הזאת. המכון נוסד בשנת 1931 על ידי ד"ר יוסף פעמוני במטרה לאסוף תעודות, פרסומים ותצלומים הקשורים בזאב ז'בוטינסקי ובתנועה הרוויזיוניסטית. החלטה דומה נתקבלה על ידי התנועה בשנת 1933. המכון שוכן במצודת זאב ברחוב המלך ג'ורג' 38, בתל אביב. יושב ראש המכון הוא יוסי אחימאיר, והמנכ"ל הוא גדעון מיטשניק. הארכיון נבחר להיות כאחד משמונה ארכיונים הנכללים בפרויקט "רשת ארכיוני ישראל" של תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי שריג יושב ראש המכון

בשנת 1933 החליטו מוסדות התנועה הרוויזיוניסטית, להקים מרכז ארכיוני של התנועה הרוויזיוניסטית שיקרא תחילה "מוזיאון בית"ר". בפועל נוסד מכון ז'בוטינסקי על ידי יוסף פעמוני בשנת 1937.[1] בתחילה שכן המכון במבנה מעבדה של קופת חולים לאומית ברחוב נחלת בנימין 44 בתל אביב. ולאחר מכן עבר למרתף של בית "מצודת זאב" ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב, ובהמשך לקומה הראשונה בבניין. ב-1947, זמן קצר לפני הוצאת תנועת הנוער בית"ר אל מחוץ לחוק בידי שלטונות המנדט הבריטי, שונה שמו של המוסד ל"מכון ז'בוטינסקי", וכך ניצל המכון מסגירה ומהחרמת כל רכושו.
ב-1958 הוכר המכון על ידי ממשלת ישראל כארכיון ציבורי ונרשם כעמותה הנהנית מתמיכה ממשלתית ומתרומות ידידים. בשנת 1989 נפתחה תצוגת הקבע שבו לקהל הרחב, אשר הוחלפו כעבור שנים בשני מיצגים אור-קוליים. ב-2015 העמידה קרן תל חי את קומת "עצמאות", היא קומה 2 בבית ז'בוטינסקי, לרשות מכון ז'בוטינסקי, אשר החל לשפץ אותה ולהכשירה להקמת מוזיאון ז'בוטינסקי החדש ואולם כינוסים. למכון אתר אינטרנט המנגיש מאות אלפי מסמכים וצילומים, ומביא מידע על הפעילות השוטפת המתנהלת בין כתליו.
יושבי הראש של מכון ז'בוטינסקי היו: יוסף פעמוני (1966-1902), משה הימלפרב (1958-1952), אלכסנדר גורביץ (1963-1958), יהודה בנארי (1964- 1980), בן ציון קשת (1984-1981), אלי תבין (1994-1984), פלג תמיר (1994- 2011) ומרדכי שריג (2016-2011). באפריל 2005 נתמנה למכון, לראשונה, מנכ"ל - יוסי אחימאיר, לשעבר ח"כ, מנהל לשכת ראש הממשלה ועיתונאי. בינואר 2017 הוא נבחר ליושב הראש התשיעי של המכון, ובמקומו כמנכ"ל נבחר סא"ל (מיל) גדעון מיטשניק.

אגפי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' ארווין קוטלר נושא את "הרצאת ז'בוטינסקי" (2013)
בית"רים במכון ז'בוטינסקי בתל אביב (2013)
ערב לזכרו של יצחק שמיר במכון ז'בוטינסקי
מדים ועיטורים צבאיים מהצבא הבריטי של זאב ז'בוטינסקי, מוצגים בתצוגת הקבע במכון ולצדם: נכדו זאב ז'בוטינסקי ובתו
דגלי בית"ר מוצגים בתצוגת הקבע במכון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב

במכון שלושה אגפים עיקריים:

  • ארכיון בניהולה של אמירה שטרן המכיל למעלה מ-4000 מכלים ובהם מיליוני מסמכים ומאות תיקים של ז'בוטינסקי ובני משפחתו ושל מנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית ופעיליה, עולי הגרדום, אנשי המחתרות העבריות גולי אפריקה, הצ"ח (ההסתדרות הציונית החדשה), תנועת בית"ר וסניפיה בכל העולם, ברית הבריונים, אצ"ל, לח"י, הסתדרות העובדים הלאומית, קרן תל חי, ועדים וליגות (כגון ליגה עברית ימית, הוועד לשיחרור האומה ועוד), עליה ב', ועליית אף על פי והתנועה הלאומית בארץ ובעולם, הצה"ר, והמפלגות הישראליות: תנועת החרות, גח"ל והליכוד.
    אוסף המכון כולל: 18,000 כותרי ספרים, 1150 כותרים של עיתונים וכתבי עת (כולל גיליונות עיתונות התנועה הרוויזיוניסטית לפני קום המדינה), כ-2,200 כרזות של מחתרות אצ"ל ולח"י, כ-35,000 תצלומים, כ-300 דגלים, כ-1,300 קלטות וסלילים, וכ-600 תיקי עדויות, וכן אוספים של בולים, סמלים, גלויות, ציורים ופסלים ופרפרים. בספרייה שמורים כ-20 אלף כותרים, עתוני התנועה וכתבי עת שלה. לרשות החוקרים עומד חדר עיון וצוות ארכיונאים. הארכיון קולט מדי שנה חומר דוקומנטרי רב, בעיקר מתרומת ותיקי התנועה הרוויזיוניסטית ופעילי המחתרות או מבני משפחותיהם. מסמכי הארכיון עוברים תהליכי דיגיטציה ושימור מתקדמים.
  • מוזיאון המציג שתי תצוגות קבע אורקוליות בנושאים: "זאב ז'בוטינסקי - מעגל חיים" ו"הספורט הלאומי - עליית אף על פי". שמות התצוגות נקראו על שם כותרות מאמריו של ז'בוטינסקי, אשר התייחסו בין השאר לעליית אף על פי. התצוגות מושמעות בחמש שפות לפי בחירת המבקרים - בעברית, אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית.. בחדר העיון של המכון מוצגת תערוכת קבע: "היהודים שלי" של הפסלת לוקה וקס. בחדר ההרצאות מוקרנים סרטים דוקומנטרים מתקופת המאבק בשלטונות הבריטים. המדריך הראשי הוא אילון קפלן. במתחם המוזיאון מתקיימים ערבי העיון של המכון, פעמיים בחודש בממוצע, ומופעלות תוכניות מיוחדות לבני נוער בעיקר מן הפריפריה - "ז'בוטינסקי במרכז". המוזיאון משתף פעולה עם מוזיאון האצ"ל הנמצא באותו בניין. המכון מקיים ערבי עיון משותפים עם מוסדות מחקר אקדמי, כגון יד יצחק בן-צבי, המכון לחקר הציונות ע"ש חיים ויצמן באוניברסיטת תל אביב, מרכז מורשת מנחם בגין, יד ושם ואחרים, וכן עם המועצה לשימור אתרים. ליד המוזיאון פועל מחסן ספרים גדול בנושאי הציונות בכלל, והציונות הרוויזיוניסטית בפרט, המכיל ספרים חדשים כישנים, המוצעים למכירה לציבור.
  • מחקר אקדמי - ועדה אקדמית ובה חברים פרופסורים ודוקטורים ממוסדות שונים להשכלה גבוהה, בראשות פרופ' אריה נאור, יוזמת מחקרים והוצאתם לאור, ובוחנת את כתבי היד המוצעים כספרים, מאשרת הענקת פרסי מחקר לסטודנטים ולחוקרים מקרנות המכון, בטקס חגיגי הנערך אחת לשנה בסמוך ליום נפילתו של דוד רזיאל מפקד האצ"ל. בנוסף, מדי שנה מוענקים פרסי מחקר מקרנות המכון לסטודנטים, לתלמידי תיכון ולחוקרים. הנהלת המכון והוועדה האקדמית הכריזו בסוף 2012 על הענקת "מלגת ז'בוטינסקי" בסך 50 אלף ש"ח, הנושאת את שמם של רחל ופרופ' מנחם לוין ז"ל, המוענקת אחת לשנה, לעבודת דוקטור בנושא הקשור לז'בוטינסקי ותנועתו, בסמוך לכ"ט בתמוז, יום פטירתו של ז'בוטינסקי, במסגרת אירוע "הרצאת ז'בוטינסקי" השנתית.

הוצאה לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הוצאת מכון ז'בוטנסקי

המכון משמש כבית הוצאה לאור של מחקרים, זיכרונות ופרסומים הקשורים לזאב ז'בוטינסקי ולתנועה הלאומית, בשפות: עברית, אנגלית וצרפתית, ופועלת בשיתוף פעולה עם הוצאות לאור אחרות. עד עתה ראו אור, במסגרת המכון ובעידודו, כחמישים כותרים על תולדות עם ישראל, תולדות היישוב, הציונות, ההעפלה וכוח המגן העברי במאה ה-20.

כתבי זאב ז'בוטינסקי ותולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולת הכותרת של ההוצאה לאור היא הוצאתם לאור של כתבי ז'בוטינסקי. כתביו המקובצים לפי נושאים שונים ראו אור במסגרת המכון מאז הקמתו, כגון קובץ מאמריו בעיתון ראזסוויט, שראו אור בארבעה כרכים אור בעריכת פרופ' יוסף נדבה, בשנים 1986-1984, או הקובץ עולמו של ז'בוטינסקי בעריכת משה בלע, יחד עם הוצאת סטימצקי בשנת 2002.

  • המכון החל להוציא לאור מהדורה חדשה, מהודרת ומוערת, של כתבי ז'בוטינסקי בעברית, בעריכתו הראשית של פרופ' אריה נאור. הכרך הראשון: לאומיות ליברלית א, יצא לאור ביולי 2013. לאחריו יצאו הכרך ארץ ישראל א, היהודים והמלחמה, מצב האומה א. מכון ז'בוטינסקי שותף גם להוצאה לאור של סדרת כל כתבי ז'בוטינסקי ברוסית בהוצאה לאור במינסק, ממנה ראו אור חמישה כרכים.
  • הוצאתן לאור של איגרות זאב ז'בוטינסקי, היא מפעל ביבליוגרפי רב-שפות, אשר יזם פרופ' דניאל קארפי. עד כה ראו אור ארבעה עשר כרכי איגרות, עם הוצאת הספרייה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית בירושלים. בכל כרך מאות איגרות, מהודרות ומוערות, בעריכתו של ד"ר משה הלוי.
  • איש בסער – מסות ומחקרים על זאב ז'בוטינסקי, קובץ מחקרים בעריכתם של אבי בראלי ופנחס גינוסר, ראה אור במסגרת כתב העת עיונים בתקומת ישראל של מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה באוניברסיטת חיפה, מרכז מורשת מנחם בגין בירושלים ומכון ז'בוטינסקי, בשנת 2004.

תולדות התנועה הרוויזיוניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ההתיישבות של התנועה הלאומית בשנים 1939 – 1977 שחיברה מינה גראור, ראה אור בשנת 1997.
  • גבורה והדרה – עולי הגרדום והזיכרון הישראלי שחיבר אמיר גולדשטיין, עם יד יצחק בן-צבי, ראה אור בשנת 2011.
  • העלילה הגדולה – לפני רצח ארלוזורוב ולאחריו שחיבר ח. בן ירוחם, ראה אור בשנת 1982.
  • אב"א אחימאיר והציונות המהפכנית' שערך יוסי אחימאיר, ראה אור בשנת 2012.
  • מלחמה בלי גבולות – התנועה הציונית הרביזיוניסטית וסוגיית העלייה לארץ ישראל בשנים 1930 – 1940 שחיבר יעקב טובי, ראה אור בשנת 2011.
  • "רק צעקה תגיע", אוצר הכרזות של מכון ז'בוטינסקי, שערך יורם א. שמיר, 2014

תולדות תנועת בית"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית"ר בארץ ישראל, 1925 – 1947 שחיברה אסתר שטיין-אשכנזי, עם הוצאת הספרייה הציונית על-יד ההסתדרות הציונית העולמית, ראה אור בשנת 1997.
  • בית"ר בשארית הפליטה 1945 – 1948 שחיבר חיים לזר-ליטאי, עם מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, ראה אור בשנת 1997.

תולדות האצ"ל והלח"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) שחיבר פסח גני, ראה אור בשנת 1983.
  • הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל – אוסף מקורות ומסמכים בעריכתו של ד"ר יצחק אלפסי, ראה אור בשישה כרכים, בשנים 2005-1997.
  • פרקליטיהם של לוחמי חרות שחיבר יצחק גוריון, ראה אור בשנת 1973.

תולדות השואה ושארית הפליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מצדה של ורשה – הארגון הצבאי היהודי (אצ"י) במרד גטו ורשה Z.Z.W שחיבר חיים לזר-ליטאי ראה אור בשנת 1963, עם מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, בשנת 1983, ובשנת 2013.
  • "נשבעים לחסל את הגלות" – התנועה הרביזיוניסטית מסוף מלחמת העולם השנייה ועד הקמת המדינה שחיברה אסתר שטיין – אשכנזי, ראה אור בשנת 2011.

תולדות ההעפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אף-על-פי – ספר עליה ב' שחיבר חיים לזר-ליטאי, ראה אור בשנת 1957.

ספרי יען על הציונות הרוויזיוניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביבליוגרפיה שימושית על ניל"י, ברית הבריונים, הארגון הצבאי הלאומי, לוחמי חרות ישראל בעריכת יעקב עמרמי (יואל), כרך ב' ראה אור בשנים 1975 – 1990 (כרך א' ראה אור בהוצאת הדר והמדרשה הלאומית ע"ש אריה בן-אליעזר, בתל אביב בשנת תשל"ה-1975).
  • ימי הצה"ר – כרונולוגיה של התנועה הרביזיוניסטית 1923 – 1949 בעריכתה של מינה גראור, ראה אור בשנת 2013.

חדשות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון ז'בוטינסקי מוציא לאור את הביטאון "חדשות המכון" אחת לשלושה חודשים ובו מידע על הפעילות השוטפת במכון ועל חידושי המחקר ההיסטורי של תנועת ז'בוטינסקי.[2] "חדשות המכון" נשלח לידידי המכון ולכל המתעניינים בו בארץ ובחוץ לארץ.

אתר אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

למכון אתר אינטרנט, שבאמצעותו ניתן להגיע למאות אלפי מסמכים ותמונות ולקבל מידע על הפעילות בארכיון ובמוזיאון המכון. אתר נוסף שהמכון מפעיל, באנגלית, משנת 2009, מוקדש למלחמה באנטישמיות ובאנטישמיות החדשה, בשם: fighthatred.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכון ז'בוטינסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: אודות מכון ז'בוטינסקי בישראל, באתר מכון ז'בוטינסקי.
  2. ^ גיליונות חדשות המכון, באתר מכון ז'בוטינסקי.

קואורדינטות: 32°04′22.56″N 34°46′29.85″E / 32.0729333°N 34.7749583°E / 32.0729333; 34.7749583