מיסטיק ריבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיסטיק ריבר
Mystic River
Mystic river.jpg
מבוסס על Mystic River עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי קלינט איסטווד עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה קלינט איסטווד, רוברט לורנז עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט בריאן הלגלנד, דניס ליהיין עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ג'ואל קוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים שון פן
טים רובינס
קווין בייקון
לורנס פישבורן
מרשה גיי הארדן
לורה ליני
אמי רוסום
טום גאירי
קווין צ'פמן
אדם נלסון
רוברט וולברג
אלי וולך
קונור פאולו
ג'ון דומן
ג'ונתן טוגו
קווין קונוויי
ספנסר טריט קלארק
בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה קלינט איסטווד עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום טום סטרן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 23 במאי 2003 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 138 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט בלשי, מותחן פשע, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו mysticriver
פרסים
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מיסטיק ריבראנגלית: Mystic River) הוא סרט דרמה אמריקאי שיצא לאקרנים בשנת 2003. הסרט בוים על ידי קלינט איסטווד ומככבים בו שון פן, טים רובינס, קווין בייקון ולורנס פישבורן. תסריט הסרט נכתב על ידי בריאן הלגלנד, ומבוסס על רומן שנכתב על ידי דניס ליהיין. הסרט היה מועמד לשישה פרסי אוסקר וזכה בשניים: שון פן זכה בקטגוריית השחקן הטוב ביותר וטים רובינס זכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ימי מארקאם, שון דוויין ודייב בויל הם שלושה חברים שגדלו יחד באותה שכונה בבוסטון. בסצנה הפותחת את הסרט רואים את שלושתם כילדים במהלך משחק ברחוב. הם מבחינים ביציקת בטון טרי במדרכה הסמוכה ומחליטים לחרוט בו את שמותיהם. ג'ימי כותב ראשון, אחריו שון, ולפני שדייב מספיק לסיים לכתוב את שלו נעצרת לידם מכונית וממנה יוצא גבר שעונד תג משטרתי. האיש נוזף בהם ומורה לדייב להיכנס למכונית, לכאורה על מנת לנסוע איתו לביתו ולדווח לאמו על מעשיו. בפועל דייב נחטף ונכלא במרתף במשך ארבעה ימים, במהלכם הוא נתון להתעללות מינית, עד שהוא מצליח להימלט.

עשרים וחמש שנים לאחר מכן, השלושה עדיין גרים באותה השכונה. ג'ימי (שון פן) הוא אסיר משוחרר אשר מנהל חנות שכונתית, דייב (טים רובינס) הוא עובד צווארון כחול אשר עדיין נושא עמו מטענים מהעבר, ושון (קווין בייקון) עובד בתור בלש במשטרה.

קייטי (אמי רוסום), בתו בת התשע עשרה של ג'ימי, יוצאת לבלות עם חברות בבאר מקומי. למחרת מתגלה מכוניתה הנטושה עם סימני דם, ולאחר מכן נמצאת גם גופתה בתוך חורשה סמוכה. באותו לילה דייב חוזר לביתו בשעה מאוחרת, סובל מחתך שנגרם על ידי סכין, והוא מספר לאשתו סלסט (מרשה גיי הארדן) שנאבק עם אדם שניסה לשדוד אותו במגרש החנייה, ויכול להיות שהרג אותו.

שון מופקד על ניהול חקירת הרצח יחד עם שותפו ווייטי פאוורס (לורנס פישבורן) וכתוצאה מכך מחדש את קשריו הרופפים עם ג'ימי ועם דייב. דייב נחקר באופן שגרתי כיוון שהוא שהה בבאר שבו בילתה קייטי בליל הרצח, אך בשל החתך שעל ידו והתנהגותו המשונה חושד בו ווייטי שהוא קשור לרצח, על אף ששון טוען שזה לא הגיוני. עם זאת, ניכר שדייב מוטרד מאוד והתנהלותו מתערערת עד שלבסוף משתכנעת גם אשתו סלסט שהוא רצח את קייטי, והיא מספרת על כך לג'ימי.

במהלך החקירה המשטרתית מצליחים שון ו-ווייטי לזהות את האקדח שבאמצעותו התבצע הרצח ומתברר שהוא שייך לריי האריס, אביו של ברנדן (טום גאירי), צעיר בן גילה של קייטי שמתגורר יחד עם משפחתו באותה שכונה. ברנדן נחקר עוד לפני כן כיוון שהתגלה שהוא יצא עם קייטי בסתר והשניים אף תכננו לנסוע ללאס וגאס ולהתחתן, זאת על אף שהיה ידוע שג'ימי סולד מברנדן וממשפחתו בכלל. ברנדן עובר בדיקת פוליגרף ויוצא נקי מאשמה, וגם מבחינה אנושית השוטרים מכירים בכך שהוא אוהב את קייטי מאוד. כשהוא נשאל על אביו הוא מספר שריי נטש את המשפחה אבל הם ממשיכים לקבל ממנו 500 דולר כל חודש. ברנדן מכחיש את קיומו של האקדח המדובר, אבל כשהוא חוזר לביתו הוא פותח מחבוא סודי ונבהל לגלות שנשאר בו רק נרתיק ריק של אקדח. באותו זמן מקשיבים שון ו-ווייט להקלטה של השיחה שבה דווח על הרצח במוקד החירום ומבינים שילדים מעורבים במקרה. ברנדן מתיישב להמתין לאחיו הצעיר האילם, שמגיע לבית יחד עם חברו הטוב, ואז הוא מתנפל על השניים ומכה אותם בהאשמה שרצחו את קייטי, והוא נעצר רק על ידי השוטרים שהגיעו למקום.

במקביל, ג'ימי וחבריו לוקחים את דייב להשתכר בבאר מבודד יחסית על שפת הנהר, וכשדייב יוצא להקיא הם יוצאים אחריו ומכתרים אותו. ג'ימי מספר לדייב שהוא הרג את ריי האריס באותו מקום, כיוון שזה הלשין עליו וגרם לו להיכנס לכלא בתקופה שאשתו הראשונה גססה מסרטן. ג'ימי כופה על דייב להתוודות ומבטיח לו שאם יודה ברצח הוא ישחרר אותו. דייב מתעקש שהוא לא רצח את קייטי אבל מספר שבאותו לילה הוא ראה פדופיל עם ילד במכונית, איבד שליטה והכה אותו למוות. ג'ימי מסרב להאמין לו ומאיים שאם לא יודה שרצח את קייטי הוא יהרוג אותו, ובסופו של דבר דייב אומר שהוא מודה, ושעשה את זה כיוון שכשראה את קייטי בבאר הוא חשב על הנעורים שלא היו לו, בגלל טראומת הילדות שלו. בתגובה ג'ימי דוקר אותו בבטנו באמצעות סכין, ולאחר מכן יורה בו ומשליך את גופתו לנהר. רק לפנות בוקר מוצא אותו שון על המדרכה ליד ביתו ומספר לו שקייטי נרצחה על ידי שני הילדים, שכנראה התכוונו רק להפחיד אותה אבל אחרי שנפגעה הרגו אותה כדי שלא תספר. כמו כן הוא מספר שדייב מבוקש לחקירה בנוגע לרצח של גבר, פדופיל מורשע. מתגובותיו של ג'ימי הוא מבין בהדרגה מה קרה, ואז שואל אותו אם הוא מתכוון לשלוח גם לסלסט 500 דולר כל חודש. כששון שואל אותו מתי לאחרונה ראה את דייב, ג'ימי עונה "לפני עשרים וחמש שנה, ברחוב הזה, מתרחק באחורי מכונית". לאחר מכן אומר שון שלפעמים הוא חושב ששלושתם נכנסו למכונית ההיא, ושכל זה רק חלום של שלושה בני אחת עשרה שכלואים במרתף; וג'ימי משיב: "אולי אתה צודק... מי לעזאזל יודע?"

שון מקבל שוב שיחה מאשתו שעזבה אותו לפני כמה חודשים כשהיא בהיריון, ומאז התקשרה אליו מדי פעם אבל לא ענתה כשדיבר אליה. הפעם הוא מתנצל על שגרם לה להתרחק כשעוד היו יחד, והיא עונה ואז מסכימה לחזור ומספרת לו על הבת שנולדה להם. ג'ימי מתוודה בפני אשתו אנבת (לורה ליני) על הרצח אבל היא תומכת בו ואף מאשרת את מעשיו וטוענת שהוא אדם חזק שעושה כל מה שנדרש למען אלה שהוא אוהב, על אף שזה קשה, ושהוא לעולם לא טועה.

בסצנה האחרונה עובר ברחוב מצעד חגיגי ותושבי השכונה יוצאים לצפות בו, וביניהם סלסט המודאגת, שיוצרת קשר עין עם שון ועם אנבת, אך אף אחד מהם אינו פונה אליה, והיא מנסה לנופף ולקרוא לבנה הקטן שיושב על אחת המכוניות שמשתתפות במצעד. ג'ימי מצטרף לאנבת ולחבריו וכששון מבחין בו הוא מסמן לכיוונו תנועה של ירייה באקדח, ובתגובה ג'ימי פורש את ידיו ואז ממשיך למחוא כפיים. הסרט מסתיים בשוט של חלקת הבטון שבו חרוטים שמותיהם של ג'ימי ושון, ושמו הקטוע של דייב.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסצנה שפותחת את הסרט נראים שלושת הילדים כשהם משחקים הוקי ברחוב, והכדור מחליק ונופל לתוך פתח ביוב. שנים אחר כך עובר שם דייב עם בנו ומספר לו שאם היו פותחים את מכסה הביוב הסמוך אפשר היה למצוא שם עשרות כדורים שאבדו במהלך המשחקים. הבור וכדורי המשחק משמשים כמטאפורה לזכרונות הילדות העמוקים שטמונים באפילה ובלכלוך של הפשע שפגע בחיי הילדים. כמו כן ניתן ללמוד מכך על מצבו הנוכחי של דייב ביחס לעבר: בנו מציע לו שיפתחו את המכסה אבל דייב מתחמק ודוחה את ההצעה; וניתן לראות שהוא עדיין אינו מסוגל להתמודד עם הטראומה שבעברו.

הדת תופסת מקום משמעותי במהלך הסרט. קייטי נרצחת בליל שבת, וביום ראשון ג'ימי נוכח בכנסיה עם אשתו ושתי בנותיו האחרות. בסצנה שבה ג'ימי מספר שרצח את דייב הוא עומד ללא חולצה ועל גבו מתגלה קעקוע גדול של צלב. לפני שהוא הורג את דייב, ג'ימי מתעקש לחלץ ממנו וידוי והודאה בפשע, ובכך הופך את עצמו למעין כומר, אם כי מסתבר לבסוף שהנחקר נאלץ להודות בפשע שלא ביצע, כפי שקרה גם בחקירותיה של הכנסיה הקתולית במהלך ההיסטוריה. בכך נוצרת גם סימטריה מסוימת בין ג'ימי לבין החוטף הסוטה שמופיע בתחילת הסרט כשהוא עונד טבעת ועליה צלב גדול.

כמו כן הסרט מותח ביקורת חברתית על האופן שבו החזק לוקח לעצמו את זכות המשפט וההוצאה לפועל: ג'ימי נעזר בחבריו לנהל חקירה מקבילה לחקירה המשטרתית באופן כוחני ועממי, ואשתו אנבת מצדיקה לבסוף את הפשע שביצע בטענה ש"כולם חלשים... כולם מלבדנו. ואתה יכול לשלוט בעיירה הזאת". רשות האכיפה החוקית, המשטרה, כושלת למעשה בתפקידה כאשר שון מניח לג'ימי לחמוק ללא עונש על העבירה שביצע. בשני המקרים הקורבן הוא דייב, שמייצג את החלש והפגיע שבחברה.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות הסרט ברחבי העולם הסתכמו בכ-156,822,020 דולר שמתוכם 90,135,191 דולר בארצות הברית ו-66,686,829 דולר ברחבי העולם. עלות הפקת הסרט הסתכמה בכ-30 מיליון דולר.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]