מיקולה הרישקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מיקולה הרישקו
Микола Миколайович Гришко
לידה 6 בינואר 1901
פולטבה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בינואר 1964 (בגיל 62)
קייב, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Poltava State Agrarian Academy עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור לנין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיקולה מיקולאיוביץ' הרישקו, ידוע גם ברוסית כניקולאי ניקולאייביץ' גרישקואוקראינית: Микола Миколайович Гришко[1]; ‏6 בינואר 1901, פולטבה3 בינואר 1964, קייב) היה בוטנאי וגנטיקאי אוקראיני וסובייטי, חבר באקדמיה למדעים של אוקראינה.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקולה הרישקו נולד בשנת 1901 בפולטבה, באוקראינה, בימי האימפריה הרוסית, במשפחה של אנשי צבא. אחרי מות אמו משחפת, גדל יחד עם אחיו בוריס ואחותו אנפיסה, אצל סבו מצד האם. בעת שהיה ילד שירת האב כ"שטאבס-קפיטן" (משנה לסרן) בצבא הרוסי בוולדיקווקז. במסורת משפחתו מיקולה למד בבית ספר צבאי בוולדיקווקז. בשנת 1917 הוא סיים שלב ראשון של לימודי פרחי קצונה (קדטים) והתקבל להשלמת לימודים בגימנסיה. בסיום הגימנסיה, כעבור שנה, החל לימודיו במכון למדעי החקלאות בחרקוב אולם נאלץ להפסיקם מחוסר אמצעים כספיים. רק ב־1923 הצליח לחדש את הלימודים, הפעם במכון למדעי החקלאות בפולטבה. במאי 1925 סיים לימודיו בהצטיינות ובזכות זאת התאפשר לו להמשיך בלימודים בפקולטה לחינוך של המכון למדעי החקלאות בקייב.

פעילותו כחוקר ומורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרישקו החל ללמד גנטיקה, ברירה מלאכותית, ייצור זרעים, וביולוגיה ניסויית במכללה לחקלאות ע"ש מיינוב בבוברוביצה בנפת צ'רניגוב. הוא המשיך בעבודת הוראה במדרשה הפדגוגית בסומי, במכונים לחקלאות בצ'רניהיב (צ'רניגוב), הלוחיב (גלוחוב) וקייב. החל משנת 1944 החל הרישקו ללמד קורס לגנטיקה באוניברסיטת קייב. בשנת 1933 פרסם "קורס לגנטיקה כללית" וב-1938 "קורס לגנטיקה" יחד עם לב ניקולאייביץ' דלונה, שהיה פרופסור במכון למדעי החקלאות בחרקוב.

לוח זיכרון לזכר מיקולה הרישקו בבניין המכון החקלאי בפולטבה, שבו למד בשנים 1923–1925

הרישקו היה הראשון שתיאר את הצומח התרבותי של ערבות היער הצפוני של אוקראינה ובפרט את התבואה ואת גידולי הירקות. בתחום הביולוגיה הניסויים הוא ערך ניסויים רבים בזני חיטה, תפוחי אדמה ושיבולת-שועל. אחרי הקמתו בעיר הלוחיב של המכון המדעי הכלל-סובייטי לחקר הקנאביס ניהל בו הרישקו את המחלקה לגנטיקה ולברירה מלאכותית. הוא עבד במציאת פתרונות לגידול הקנאביס - יצירת זנים חדשים של הצמח, המתאימים לקצירה ממוכנת. על מחקרים אלה קיבל ב-1936 את העיטור לנין והוענקה לו ללא צורך בהצגת עבודת דוקטורט, את התואר דוקטור במדעי החקלאות. ב-1937 התמנה לפרופסור באוניברסיטת קייב. ב-1939 נבחר לחבר באקדמיה למדעים של אוקראינה הסובייטית והתמנה למנהל המכון לבוטניקה של האקדמיה למדעים של אוקראינה הסובייטית. הוא כיהן בתפקיד זה בשנים 1939–1944. אחר כך התמנה לראש מחלקת מדעי החקלאות שדל האקדמיה.

הגן הבוטני של האקדמיה האוקראינית בקייב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה של אגף הצמחים הריחניים בגן הבוטני על שם הרישקו בקייב

ב-1944 התמנה הרישקו למנהל הגן הבוטני החדש של האקדמיה למדעים האוקראינית, תפקיד שאותו מילא עד 1959. תחת ניהולו הוגשם החלק המדעי של תוכנית הגן בוטני, כשהחלק העיצובי-אדריכלי הופקד על האדריכל א.ו. ולאסוב.

המאבק שהוביל באותן השנים טרופים ליסנקו בתמיכת מנהיג ברית המועצות סטלין פגע קשות בגנטיקה הסובייטית ובמדענים בתחום. עשרות מדענים פוטרו ונשלחו לבתי כלא ומחנות ריכוז של הגולאג. המפורסם ביניהם היה ניקולאי ואווילוב שמת במחנה ריכוז סטליניסטי ב-1943. בישיבה של נשיאות האקדמיה למדעים של אוקראינה ב-6 באוקטובר 1948 הוקיע חבר האקדמיה, פלאדין, את עמיתיו ד.ק. טרטיאקוב והרישקו על "תמיכה בחסידי המגמה האנטי-מיצ'ורינית וייסמניסיטית" שאיפשרה במחלקות שבניהולם "התרכזות של נציגי הגנטיקה המורגניסטית". לפי הצעתו סולק גרישקו מראשות המחלקה למדעי החקלאות של האקדמיה. למרבה מזלו לא סולק מהאקדמיה ולא נעצר ועם התרחקותו מנושא הגנטיקה התאפשר לו להקדיש את עצמו להקמת הגן הבוטני של האקדמיה, עבודה שעסק בה ללא לאות. הגן הבוטני של האקדמיה בקייב נחנך במאי 1964 אולם הרישקו נפטר מספר חדשים קודם לחניכתו. הגן נקרא על שמו.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1936 - עיטור לנין
  • 1939 - חבר האקדמיה למדעים של אוקראינה

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לפי שמו נקרא הגן הבוטני של האקדמיה למדעים של אוקראינה בקייב, שהוקם על ידו ונחנך אחרי עשרים שנות תכנון ועבודות ב-1964
  • הוצב לוח זיכרון עם צלמיתו במכון החקלאי בפולטבה שבו למד

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1933 - קורס לגנטיקה כללית
  • 1938 - עם לב דלונה - קורס לגנטיקה

בתרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההטעמה ב"הרישקו" על ההברה האחרונה