מירב נקר-סדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירב נקר-סדי
לידה 29 ביולי 1970 (בת 53)
אור יהודה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה סיפורת
פרסים והוקרה פרס ספיר לספר ביכורים בשנת 2013
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירב נקר-סדי (נולדה ב-29 ביולי 1970) היא ד"ר לסוציולוגיה וסופרת ישראלית זוכת פרס ספיר לספר ביכורים בשנת 2013.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקר-סדי נולדה וגדלה באור יהודה להורים עולים מעיראק. בצבא שירתה בנח"ל הייתה מכ"ית במחנה 80.[1]

היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה וייעוץ חינוכי ותואר שני בסוציולוגיה, שניהם מאוניברסיטת תל אביב. עבודת המאסטר שלה עסקה בהחלטות ועדות השמה על צרכים מיוחדים של ילדים. ב-2007 סיימה דוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטת UCLA.[2] עבודת הדוקטורט שלה עסקה במדיניות רווחת ההגירה בשנות ה-30 של ה'ניו דיל' ובשנות ה-60 הנוגעת לזכויות האזרח של השחורים.[1]

כיום מרצה נקר-סדי במכללה האקדמית בית ברל בתחומי סוציולוגיה, וחברה ישראלית וחינוך.[3]

בשנות ה-40 לחייה החלה נקר-סדי לכתוב ספרי פרוזה, לאחר שהתעסקה במשך השנים רק בכתיבה אקדמית. ספרה הראשון, אוקסנה, זכה בפרס ספיר לספר ביכורים בשנת 2013.[4] ספרה השני, סמאדר, הגיע לרשימה המצומצמת של פרס ספיר בשנת 2018[5][6] וזיכה אותה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים בשנת 2019.[7] בשנת 2022 קובץ הסיפורים הקצרים "זה לא קרה" היה מועמד לרשימה הארוכה של פרס ספיר.[8]

לאחרונה, מפרסמת נקר-סדי מאמרים אקדמיים המשלבים כתיבה בגוף ראשון ונסמכים בעיקר על הז'אנר האוטואתנוגרפי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקר-סדי היא אמא לשלושה ומתגוררת בגני תקווה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]