שרי שביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שָׂרַי שביט

שָׂרַי שביט (נולדה ב-30 ביוני 1982) היא סופרת, משוררת ועורכת ספרות. שיריה זכו למענקים ופרסים ביניהם פרסי "שירה על הדרך", מפעל הפיס לשירה, אקו"ם, מענק קרן גולדברג לספרות וקרן רבינוביץ. פרסמה את ספרי הפרוזה "ברוריה הפקות" (זמורה־ביתן, 2009) ו"הכֹּל זריז" (אחוזת בית, 2012), ואת ספרי השירה "ומה יש עוד" (אחוזת בית, 2014) ו"כאב מרחקים" (מוסד ביאליק, סדרת כבר לשירה, 2020). משנת 2016 עד 2018 ערכה את מחלקת הפרוזה המתורגמת בהוצאת "מטר". משנת 2019 שביט עורכת ומגישה את תוכנית הספרות והתרבות השבועית, "שוברים שורה" בערוץ כנסת ובערוץ כאן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביט נולדה וגדלה בהוד השרון. בגיל צעיר התייתמה משני הוריה, עובדי רשות שדות התעופה בישראל. היא בוגרת תואר ראשון בחוג לספרות במגמת כתיבה יוצרת ובקולנוע, באוניברסיטת תל אביב ועורכת לשון. שביט היא מנחת סדנאות כתיבה בבית הספר "סדנאות הבית" של אשכול נבו ואורית גידלי, וזוכת מלגת "חדר משלך" של בית אריאלה וספריות תל אביב יפו.

שירה "אלנבי בלילה" זכה במקום הראשון בפרויקט "שירה על הדרך" של עיריית תל אביב לשנת 2007. בשנים 2010–2016 שביט ערכה את מדור הספרים באתר ynet. במהלך עריכתה את המדור הקימה מדור לספרי ביכורים, מדור קומיקס ומדור לספרי ילדים, וכן את מגזין הספרות "ספרותקל'ה" בשיתוף עם יותם שווימר. משנת 2016 עד 2018 שביט ערכה את מחלקת הפרוזה המתורגמת בהוצאת הספרים "מטר". מבין הספרים אותם הוציאה לאור, "שנה של מחשבות מופלאות" מאת ג'ואן דידיון. בין השנים 2017–2020 ערכה וליהקה את סדרת ערבי 'נקודתיים: סיפורים אמיתיים המסופרים בפני קהל' של סדנאות הבית וקרן רוטשילד קיסריה, אשר העלתה למעלה מ-200 מופעים ספרותיים ברחבי הארץ.

משנת 2019 שביט עורכת ומגישה את התוכנית השבועית, "שוברים שורה" בערוץ הכנסת הציבורי, המשודרת בכאן 11.

שביט השתתפה בפסטיבלי השירה "מטר על מטר", "פסטיבל השירה מטולה" ובפסטיבל הסופרים הבינלאומי במשכנות שאננים, וכן בפסטיבל הספרות הבינלאומי בגוודלחרה-מקסיקו, ובירידי הספרים הבינלאומיים בדלהי ובפרנקפורט. משנת 2016 שביט מנהלת אמנותית של אירועי תרבות וכן עורכת פסטיבלי ספרות בעבור מוסדות. בשנת 2017 הייתה חברה בתוכנית הבינלאומית לספרות על שם זאב ברגר, במסגרת יריד הספרים הבינלאומי בירושלים. בשנת 2018 ערכה ואצרה את "פרויקט נערה" בבת ים: תערוכת שירי חוצות שנכתבו על ידי משוררות בנות זמננו ונערות בסיכון. משנת 2020 שותפה בצוות התוכן של פסטיבל הסופרים הבינלאומי בירושלים ומנהלת אמנותית של פסטיבל הספרות של עיריית תל אביב, "רגע אחד, המילה הכתובה".

נבחרה לאחת מבין 33 הצעירים המבטיחים של Time Out תל אביב.[1]

שביט מתגוררת בתל אביב עם בעלה, בנה ובתה.

יצירותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוריה הפקות (2009, כנרת זמורה-ביתן בעריכת הילה בלום) - ספר הביכורים של שביט, פורסם במהלך לימודי התואר הראשון שלה. הספר כולל שלוש נובלות המתארות פירוק של משפחה ומתמודדות עם נושא היתמות. הנובלה הראשונה הנושאת את שם הספר מספרת על ברוריה - בעלת חברת הפקות המתגוררת בגן עדן וטווה את חוטי העלילה.

הנובלה השנייה מספרת על ילדה בת שש שמתמודדת עם הפרידה מאביה שעומד למות ממחלה קשה. הנובלה השלישית מספרת על ירון, היושב בבר אפלולי באלנבי ומצפה לאהבה, תוך שהוא נזכר בנטישת אביו את משפחתו בילדותו, ואת עזיבתם את המושב לטובת העיר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסף אורן. "איזה אלוהים את ברוריה?" נוסח מורחב של ביקורתו באתר אימגו נדפס בספרו: השאננות לציון בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תש"ע 2010), עמ' 139–149 (על "ברוריה הפקות").
  • יובל אביבי, "בודהה קרישנה פיצה קולה", Time Out תל אביב, גיליון 495, 24 באפריל עד 3 במאי 2012, עמ' 134. (על "הכל זריז")
  • אסף גולן, "לוקחים את הזמן" מוצ"ש (מצורף ל'מקור ראשון'), גיליון 63, 29 ביוני 2012, עמ' 55. (על "הכל זריז")

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרי שביט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבת שער, Time Out תל אביב, 6 בספטמבר 2012.
  2. ^ ריקי כהן, בקצה הילדות ניצב המוות, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, מאי 2021