מירה פרידמן חמו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מירה פרידמן חמו (נולדה ב-1940) היא אשת חינוך וחברה, יו"ר עמותת "עתיד בטוח" ומנכ"ל משותף של המכון לחינוך מפעיל ומונע.

מירה פרידמן חמו

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירה פרידמן חמו נולדה בעיר נובי סאד שביוגוסלביה כבתם היחידה של זוג הפסיכולוגים דר' עליזה ודר' ארנסט פרידמן. עלתה לישראל בשנת 1944 בעת מלחמת העולם השנייה. את השכלתה התיכונית רכשה בבית הספר הריאלי בחיפה ובהמשך השלימה את שירותה הצבאי בחטיבת הצנחנים. סיימה לימודיה לתואר בוגר באנגלית וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית, תואר מוסמך בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת חיפה והוסמכה להוראה באוניברסיטת חיפה. בשנת 1959 נישאה לאברהם חמו, איש משטרה, שחקן ומאמן נבחרת ישראל בכדורסל ולהם שלושה ילדים. הבכורה, ד"ר מיכל חמו לוטם יזמית סדרתית, מייסדת ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים, ומייסדת המכון למנהיגות וממשל בג'וינט ישראל ועוד, שני הבנים - מאור הבן האמצעי ומתן הצעיר הם אנשי עסקים.

פעילות חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השלמת חוק לימודיה שימשה כרכזת מקצוע, רכזת חטיבה, מורה לאנגלית ומחנכת בתיכון עירוני ה' בחיפה ובתיכון מקיף יהוד שם שימשה כחברת הנהלה. בהמשך שימשה כמנהלת תיכון אוהל שם ברמת גן ותיכון עירוני א' בתל אביב והייתה מרצה לחינוך באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1986 הקימה עם אברהם חמו את המכון לחינוך מפעיל ומונע במסגרתו פותחו תוכניות לימוד רב-שנתיות בתחום מניעת אלימות והתנהגויות סיכון, מיומנויות להתמודדות ושיפור דרכי הלמידה. התוכניות הופעלו בלמעלה מאלף בתי ספר בישראל והומלצו במסגרת חוזרי מנכ"ל משרד החינוך. עיקרי התוכניות שפותחו במכון משנת 1986 פורסמו במסגרת הוצאות שונות. בין השנים 1998-1996 פיתח המכון לחינוך מפעיל ומונע, בשיתוף עם צה"ל ומשרד התחבורה, את "מסלול 1000" לעיצוב תפיסה, עמדות והתנהגות בטיחותית ובטוחה בנהיגה[1][2]. בין השנים 1999–2000 שימשה מירה כעורכת הראשית של "ילדים", הביטאון המקצועי מיסודו של ארגון 'בטרם' לבטיחות ילדים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירה פרידמן חמו עוסקת בפעילות ציבורית מזה שנים רבות ובמסגרתן ייצגה את מדינת ישראל במסגרת וועדת האו"ם למניעת פשיעה אורבנית בקהיר בשנת 1995[3]. ייעצה לרשויות מקומיות בנוגע לשיפור התרבות והאקלים העירוני ומניעת פשיעה. בין השנים 1996–2000 יזמה והובילה את פרויקט 'תנופה' לפיתוח מנהיגות קהילתית ואיכות חיים ביישובים קהילתיים. בין השנים 2000–2002 הייתה שותפה להובלת פרויקט "מהות החיים" של שרי אריסון וקרן אריסון. בשנים 2002–2006 שימשה נשיאת המועדון המסחרי והתעשייתי והייתה האישה הראשונה והיחידה (נכון ל – 2012) שנבחרה לתפקיד זה[4]. במקביל לתפקיד זה, שימשה כיועצת לפרויקט מציל"ה של המשרד לביטחון פנים, פעילה ברוטרי וסייעה לבן זוגה אברהם חמו בתפקידו כנגיד הארצי של הארגון בשנים 2002-2003[5] בנוסף, פעילה בחוג לידידי האופרה וחברת הוועד המנהל של מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של הארגונים ההתנדבותיים בישראל מייסוד הג'וינט[6]. מאז הקמתה בשנת 2005, משמשת יושבת הראש של עמותת עתיד בטוח העוסקת במניעת אלימות נוער והתנהגויות מסוכנות[7].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמו, מ. מעגלי חינוך, הוצאת מסדה, 1985
  • חמו, א. חמו, מ. חינוך מפעיל ומונע, הוצאת מולטיפרס, לבית הספר היסודיים, 1987
  • חמו, א. חמו, מ. חינוך מפעיל ומונע, הוצאת מולטיפרס לבית הספר העל יסודיים, 1987
  • חמו, א. חמו, מ. בטיחות סביבתית-הגורם האנושי, הוצאת מולטיפרס, מסדרת חינוך מפעיל ומונע, 1993
  • חמו, א. חמו, מ. איכות הסביבה-הגורם האנושי, הוצאת מולטיפרס, מסדרת חינוך מפעיל ומונע, 1994
  • חמו, א. חמו, מ. חיים ללא אלימות-לחיות יחד בשלום, הוצאת מולטיפרס, לבית הספר העל-יסודיים, 1994
  • חמו, א. חמו, מ. שיפור דרכי הלמידה וסיכויי ההצלחה, הוצאת מולטיפרס, לחטיבות הביניים, 1992
  • חמו, א. חמו, מ. מעברים ושינויים בחיים, הוצאת מולטיפרס, 1992

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]