מכבי קרקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדגל של מכבי קרקוב

מכבי קרקוב (בפולנית: ŻKS Makkabi Kraków) היה מועדון ספורט יהודי, מהעיר קרקוב שבפולין. המועדון כלל ספורטאים ממספר תחומים - אתלטיקה, כדורגל, כדורמים, כדורסל, שחייה, שיט ועוד, אך הקבוצה הבולטת ביותר של המועדון הייתה קבוצת הכדורגל, שהורכבה מכדורגלנים יהודים.

בשנת 1929 מנה המועדון כ-2000 ספורטאים פעילים מתוך כ-6000 חברים ב-20 ענפי ספורט שונים.[1]

ב-23 ביולי 1940, פקד השלטון הנאצי על סגירת כל מועדוני הספורט היהודיים בקרקוב ביניהם, מכבי. רבים מאותם ספורטאים יהודים מצאו את מותם בשואה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון מכבי קרקוב הוקם על ידי קבוצת  צעירים יהודים בקרקוב, שהיו רובם סטודנטים באוניברסיטה או תלמידי תיכון, על רקע התעניינותם בספורט, ובהשפעת  רעיונותיו של מקס נורדאו לצורך בהתחדשות הגופנית של העם היהודי. בנוסף סבלו הצעירים היהודים בעיר מיחס בלתי אוהד מצד רוב הספורטאים הפולנים בעיר כלפיהם.

מכבי נוסדה רשמית ב-21 ביולי 1909, כשעו"ד ד"ר איגנצי מאהלר קיבל על עצמו את נשיאות המועדון. ב-1910 הוקם מגרש "גרונוולד" בבולוניא, ומכבי הורשתה להשתמש בו. במשך שנתיים שבהן התפתח המועדון החלו לפעול בו מגוון ענפי ספורט.

למרות התקדמות המועדון, ספורטאי מכבי עדיין נתקלו בעוינות מצד היהודים האורתודוקסים, ומצד שופטים פולניים ששפטו באופן חד צדדי לטובת הקבוצות היריבות.

עוד לפני מלחמת העולם הראשונה הושגו הישגים נאים בענפי הכדורגל ובאתלטיקה קלה, אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הופסקו כל פעילויות המועדון.

במלחמת העולם השנייה, ב-23 ביולי 1940, כ-11 חודשים לאחר פלישת הנאצים לפולין, נסגרו כל מועדוני הספורט היהודים בפקודת הגרמנים, רכושם נתפס והוחרם ובכך הסתיימה הפעילות היהודית הספורטיבית של המועדון.

קבוצת הכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הכדורגל הוקם בשנת 1909 על ידי ציונים פולנים, בראשות ד"ר הנריק לזר, בהשפעת משנתו של מקס נורדאו, "יהדות השרירים". השחקנים שיחקו בתכלת לבן ועם מגן דוד בסמל.

הקבוצה הראשונה של מכבי הורכבה בעיקר מתלמידים יהודיים בגילאי 15–17, ששיחקו כדורגל במסגרת בתי הספר התיכוניים בעיר. המשחקים התנהלו על פי החוקים של הנוער הפולני, למשל, השערים היו עשויים ממקלות במבוק.

הקבוצה החלה לפעול לפני שהמועדון נרשם באופן רשמי.

הצעירים העזו לצאת לשחק מחוץ לרובע היהודי, ב"בולוניא" (שטח רחב ידיים ממערב לעיר), בפארק הספורט ע"ש ד"ר יורדן הנמצא בקרבת בולוניא, שהיה מרכזה של הפעילות הספורטיבית של הנוער הפולני. באותו הזמן ניסו חברי המועדון למשוך אליהם את היהודים המתבוללים שלמדו באוניברסיטה ובבתי הספר בעיר.

במשחקיה הראשונים של מכבי עלו השחקנים במדים כחולים-לבנים, בניגוד לצבעי הקבוצות האחרות בפולין, קראקוביה וויסלה, שצבעם היה אדום-לבן. המשחקים הראשונים של הקבוצה התלוו בלעג וכעס מצד היהודים האורתודוקסים, על כך ששיחקו בכדור ועל כך ששיחקו בשבת. נוסף לכך, מכבי נאלצה להתמודד עם אנטישמים, שרצו להפסיק את פעילות המועדון.

תחילה לא היו למכבי קבוצות יריבות לשחק נגדם, מכיוון שהקבוצות הפולניות זלזלו ביהודים וסירבו להתייצב למשחק נגדם. עם הזמן נמצאו קבוצות שהסכימו לשחק, ומכבי החלה את דרכה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה לא היו למכבים אמצעים כספיים, חוץ מאמצעים עצמאיים, שגם הם היו מצומצמים מאוד. מכבי התגברה על הקשיים הכספיים רק בעזרת ההתמדה והמסירות של חברי המועדון ומשפחותיהם. נשות הספורטאים ארגנו נשפי ריקודים ואספו כסף, שנוהל על ידי אלה שנברג, מזכירתו ויד ימינו של יו"ר הקהילה היהודית ד"ר רפאל לנדאו.

לאחר מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה יחס המוסדות העירוניים בקרקוב השתנה לטובה כלפי מכבי. ב-1919 הצליחו נציגי המועדון לשכנע את ראש העיר בקרקוב להקצות להם שטח למגרש ספורט. השטח בסמוך לרובע היהודי, ברחוב קולטק, ששימש כמזבלה. והוכשר כמגרש למשחקי כדורגל ולענפי אתלטיקה שונים.

המגרש החדש אhפשר התפתחות ענפי ספורט נוספים והספורטאים הצליחו להגיע להישגים טובים יותר ויותר.

בין השנים 1919 - 1923 השיגו מכבי הישגים רבים, בעיקר בכדורגל, שבאותו הזמן היה הספורט המוביל והיוקרתי ביותר. שחקני הכדורגל של מכבי זכו במספר ניצחונות נגד הקבוצות החזקות של פולין- כגון פוגון וצ'ארני מלבוב, פולוניה מוורשה וקרקוביה מקרקוב, וכן על קבוצות חזקות זרות.

בשנים אלו הפכה מכבי לגורם משפיע בשלל מישורים אחרים: היא הייתה ממיסדיה של התאחדות הכדורגל של פולין העצמאית (ה"פ.ז.נ.פ") וממיסדיה של הסתדרות מכבי העולמית. מרכיביה של נבחרת הכדורגל הפולנית היו י. בילליג, סגן נשיא מכבי, וויקטור כוצ'נר, שהיה ממקימי ענף האופניים והאופנועים במכבי. בנוסף כוצ'נר היה קפטן ההתאחדות הפולנית של רוכבי האופניים- ה"ז.פ.ט.ק".

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי קרקוב הצטיינה בין השאר באתלטיקה. הבולטות מבין האתלטיות היו: מרילה פרייוולד, ברברה אקרלנד, אנדה מצנדורף, הלנה גוטליב, יבגניה גלזנר, אידה קמפלר, מירה רוזנר, ונדה גולדמן, אלה קמפלר. אצניות מכבי, זכו מספר פעמים באליפות פולין בריצת שליחות 4X80 מטר ובריצת שליחות 4X100 מטר. הן השתתפו בשתי המכביות הראשונות בארץ ישראל וזכו במדליות.

האצנית מרילה פרייוולד זכתה מספר פעמים באליפות פולין ב-4 מקצועות (ריצת 60 מטר, ריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר ובקפיצה לרוחק). במשחקים העולמיים לנשים שנערכו בפראג, צ'כוסלובקיה בשנת 1930 היא זכתה במדליית ארד בריצת שליחות 4X100 ביחד עם שיאנית העולם סטניסלווה וואלסייביץ', יצגה את מכבי 15 פעמים נוספות בתחרויות בין לאומיות וזכתה כספורטאית המצטיינת של המכביה השנייה בשנת 1935.

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורמים של מכבי קרקוב זכתה 5 פעמים ברציפות באליפות פולין (1928 - 1932) ו-4 פעמים ברציפות במקום שלישי (1933 - 1936), בין שתי מלחמות העולם.[2] הקבוצה זכתה בתואר במכביה הראשונה, לאחר שניצחה במשחק ידידות יחיד מול נבחרת מעורבת של שחקנים מצ'כוסלובקיה ואוסטריה

קבוצת הכדורמים, בהרכב של י. פורנסקי, האחים יוליאן וזיגמונט ריטרמן, האחים ויקטור ואדולף זולדינגר וא. שנפלד, זכתה החל משנת 1925, באליפות פולין שמונה פעמים, וארבעה משחקניה השתתפו בנבחרת פולין. היה זה מועדון הספורט היהודי היחיד שזכה באליפות פולין בענף זה.

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928 נסגר ענף השחייה במועדון יוטצ'נקה קרקוב, ובעקבות זאת עברו מרבית שחייני המועדון לשורות מכבי.

אולגה שרייבר ליטמן אלופת ושיאנית פולין, זכתה בשלוש מדליות זהב ובשלושה תארים במשחים ל-100 מטר חופשי ל-400 מטר חופשי ול-200 מטר חזה. ארנסט שיינפלד שיאן פולין, זכה במדליית כסף במשחה ל-100 מטר גב.

ספורט מוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-30 בקרקוב היה הספורט המוטורי ענף פופולרי ובמיוחד רכיבה על אופנועים.

בשנת 1932 זכה הנריק שרייבר דהרו בתחרות של אופנועים כבדים (מעל ל-500 סמ"ק) במסלול לאורך של 210 קילומטר בו השתתפו 25 רוכבים.

בהלווייתו של המנהיג הציוני ד"ר יהושע טהון, שהתקיימה בקרקוב ב-1936, השתתפה בתהלוכת ההלוויה חוליה של רוכבי אופנועים ממועדון מכבי קרקוב. הרוכבים לבשו בגדים לבנים ועטו על שרוולם סרטי זרוע שחורים. המחווה המיוחד הזו זכה לסיקור בעיתונות הפולנית.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959, התקיים כינוס היובל של מכבי קרקוב. לרגל האירוע הגיעה לארץ משלחת מיוחדת מפולין בראשות ס. פיליפקיביץ', יו"ר ה"ק.או.ז.פ.נ.". שהעניק אות-הצטיינות מטעם המועדון לד"ר ה. לזר כהוקרה לתרומתו לכדורגל הפולני.

בשנת 1972, לזכר ארגונם האהוב ולזכר כל חבריהם שהלכו לעולמם, ובראשם מייסדה ונשיא הכבוד של מכבי קרקוב, נטעו החברים הנותרים חורשה במקום סמלי, על גבעה במודיעים ההיסטורית, והקימו שם מצבה בקרבת קברות המכבים הראשונים.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The maccabees of sport- jewish sport in krakow, muzeum historyczne miasta krakowa

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]