יהודים וספורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס נורדאו

הספורט, שזוהה בתקופה העתיקה עם המשחקים האולימפיים, בהם השתתפו גברים בלבד, שהתחרו בעירום מלא והיו במקורם חלק מפולחן זאוס, נדחה על ידי יהודים.

בתקופה המודרנית, עם ההתעוררות הלאומית בקרב העם היהודי, במסגרת המאמץ להפיכת העם היהודי המדוכא והמופלה לעם ככל העמים, חיפשו היהודים את דרכם אל הפעילות הגופנית התחרותית, אל הספורט. עם היעלמות אלי יוון מבימת ההיסטוריה, נעלם גם המחסום הדתי שעצר את היהודים בבואם לקחת חלק בפעילויות ספורטיביות.

ב-1898, בבזל, בקונגרס הציוני השני, קרא מקס נורדאו ליצירתה של יהדות חזקה הבוחרת בחיסון הגוף במקום בהמתתו. הרעיון של "יהדות השרירים" המריץ תהליך, שכבר החל, של התארגנות ספורטיבית יהודית.

ספורטאים יהודים לפני עידן המשחקים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגודות הספורט היהודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחת תחרות ההתעמלות - ברנו 1919. בתמונה יו"ר ארגון ההתעמלות של ברנו - ד"ר קארל זוננפלד

מועדון הספורט היהודי הראשון הוקם בקונסטנטינופול (כעת איסטנבול), ב-1895, כאשר קבוצה של צעירים יהודים, שרצתה להירשם למועדון ספורט סורבה בגלל יהדות חבריה. מועדון מכבי בקונסטנטינופול זכה להצלחה גדולה ובעקבותיו הוקמו מועדונים יהודים דומים בערים נוספות באירופה, מועדונים שנשאו שמות דוגמת "הכוח", "בר כוכבא", "הגיבור" וכדומה.[1]

יום ההתעמלות היהודי הראשון נערך בבזל, שווייץ בשנת 1903.

בראשית המאה ה-20 עד למלחמת העולם הראשונה, התקיימה פעילות ספורטיבית ביותר מ-100 מועדוני ספורט יהודים. מועדוני הספורט היהודיים שהובילו באותה העת באירופה היו: בר כוכבא ברלין, הכח וינה, הגיבור פראג, בר כוכבא ברטיסלאבה, מכבי ורשה, מכבי קרקוב, מכבי וילנה. בהמשך הוקמו מכבי קהיר, שמשון וארגון המתעמלים היהודים.

ביוני 1919 נערכו תחרויות ספורט מטעם מכבי בברנו, צ'כיה בהשתתפותם של 650 ספורטאים מ-27 מדינות.

תנועת מכבי העולמית, שהיא תנועה ציונית ספורטיבית, נוסדה בשנת 1921.

במשך כ-41 שנים שימש אייבור מונטגיו (אנ') ממייסדי הפדרציה הבינלאומית לטניס שולחן, כנשיא הפדרציה.

בין השנים 1926 ל-1957 שחקני טניס שולחן יהודים, מהונגריה, רומניה, אנגליה, צ'כוסלובקיה, פולין, אוסטריה וגרמניה זכו ב-223 מדליות, מהן 170 אישיות ו-53 במסגרת של נבחרות לאומיות, רובן לפני מלחמת העולם השנייה שקטעה את ההישגים של שחקני טניס השולחן היהודים. הגדולים מכולם היו ויקטור ברנה מהונגריה (22 מדליות זהב, מהן 5 אישיות, שיא של כל הזמנים) ואנג'ליקה רוזיאנו מרומניה (17 מדליות זהב, מהן 6 אישיות רצופות, שיא של כל הזמנים).[2]

ספורטאים ועסקני ספורט יהודים, ברחו מיבשת אירופה לפני מלחמת העולם השנייה מאימת הנאצים. חלקם הגיעו לבריטניה, לשווייץ הנייטרלית, לארצות הברית, לישראל, למדינות אמריקה הדרומית ולסין.[3]

אירועי ספורט יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המכביה

ב-1929 התקיימו משחקי מכבי אירופה בפעם הראשונה באוסטרבה, צ'כוסלובקיה ושנה לאחר מכן באנטוורפן, בלגיה.

המכביה הראשונה נערכה בארץ ישראל בשנת 1932 בהשתתפות כ-390 ספורטאים מ-18 מדינות.

מכביית החורף הראשונה התקיימה בזאקופנה, פולין בשנת 1933.

יהודים באולימפיאדות המודרניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – יהודים במשחקים האולימפיים, טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן

פרנץ קמני עסקן ספורט הונגרי-יהודי, חבר מייסד של הוועד האולימפי הבינלאומי, שיזם והשיק את המשחקים האולימפיים המודרניים, ומזכיר ומייסד של הוועד האולימפי ההונגרי.

היהודים לקחו חלק במשחקים האולימפיים המודרניים כנציגים של המדינות בהן הם חיו והישגיהם נרשמו לזכות אותן מדינות. רק לאחר הקמת מדינת ישראל הגיעו לאולימפיאדה יהודים תחת דגל ישראל.

ספורטאים ממוצא יהודי הורחקו משורות הנבחרות שלהם בתקופה הנאצית ולא רק בגרמניה הנאצית.

הספורטאים היהודים בגרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתעמל אלפרד פלאטו, שזכה במדליות זהב באולימפיאדת אתונה (1896)

בשלהי המאה ה-19, בגרמניה, הלאומנים הגרמנים תבעו את סילוק היהודים ממועדוני הספורט הגרמנים. הלחץ הזה הוביל להקמת מועדוני ספורט יהודים בגרמניה, כשהראשון בהם היה מועדון בר כוכבא ברלין, שנוסד באוקטובר 1898. ב-1903 התאחדו מועדוני ספורט יהודים בגרמניה באיגוד הכלל-גרמני "יודישה טורנשאפט" (איגוד התעמלות יהודי). בארגון החדש לקחו חלק גם מועדונים יהודים מחוץ לגבולות גרמניה, למעשה הארגון כלל מועדוני ספורט יהודים מרחבי אירופה הקלאסית.

המתעמל אלפרד פלאטו, זכה ב-4 מדליות אולימפיות, מהן 3 מדליות זהב ו-1 כסף, באולימפיאדה הראשונה בעת החדשה (אתונה 1896).

האתלטית לילי חנוך שיאנית עולם בזריקת דיסקוס, בהדיפת כדור ברזל ושותפה לשיא העולם בריצת שליחות 4x100 מטר. נוסף לכך, שיאנית גרמניה בקפיצה לרוחק.

הכדורגלן גוטפריד פוקס, שהיה מלך השערים של גרמניה, הבקיע, בהיותו שחקן נבחרת הכדורגל של גרמניה, עשרה שערים במשחק אחד, משחק נגד נבחרת רוסיה.[4]

בתקופת המשטר הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליית המשטר הנאצי בגרמניה הובילה לרדיפה ופגיעה בספורטאים היהודים, שהורחקו מהמועדונים הכלל גרמניים. תהליך זה חיזק תחילה את מועדוני הספורט היהודים, שקיבלו אליהם את הספורטאים היהודים, שהורחקו מהמועדונים הגרמנים. גרמניה הנאצית הנהיגה אנטישמיות ממלכתית, אך כדי לא לפגוע באירוח המתוכנן של אולימפיאדה ברלין, השלטונות נזהרו ביחסם לספורטאים היהודים והעדיפו לא להרחיקם מהנבחרות באמצעות חוקים ותקנות, אלא לשכנעם לוותר בעצמם על הופעתם בייצוג גרמניה. עם זאת, רודי באל ייצג את גרמניה הנאצית בהוקי קרח באולימפיאדת גרמיש-פרטנקירכן (1936) והלנה מאייר ייצגה את גרמניה הנאצית בסיף באולימפיאדת ברלין.

ספורטאים יהודים השתתפו באולימפיאדת ברלין, אך המשטר הנאצי יצר השפלות עבורם - ליד הכניסה לכפר האולימפי באולימפיאדת גרמיש-פרטנקירכן הוצג שלט עם הכיתוב "הכניסה אסורה על כלבים ויהודים" ורק מפגש בין אנרי דה באיה - לאטור, נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי ובין הפיהרר, אדולף היטלר הביא להסרת השלט. ארגוני הספורט היהודים התקיימו בגרמניה הנאצית עד ליל הבדולח ולאחר מכן חוסל כל הספורט היהודי בגרמניה.[5]

הספורטאים היהודים בהונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יהודים בספורט ההונגרי
אלפרד האיוש היה האלוף האולימפי הראשון בשחיה והאלוף האולימפי הצעיר ביותר באולימפיאדת אתונה (1896)

הספורטאים היהודים בהונגריה תרמו רבות לספורט בארצם, הם השיגו יותר מ-50 מדליות זהב אולימפיות בענפי ספורט שונים.

המתעמלת אגנס קלטי זכתה בעשר מדליות אולימפיות, חמש מתוכן מדליות זהב וגם הייתה אלופת עולם בתרגילים על מקבילים מדורגים.

הצטיינות מיוחדת הייתה של הסייפים היהודים, שזכו ב-33 מדליות, מהן 23 מדליות זהב (אילדיקו אוילקי רייטו זכתה ב-7 מדליות, מהן 2 זהב, אילונה אלק זכתה ב-3 מדליות, מהן 2 זהב, ינה פוקס זכה ב-4 מדליות זהב בחרב, מהן 2 אישיות, אנדרה קאבוש זכה ב-4 מדליות, 3 מהן זהב).

אלפרד האיוש, היה האלוף האולימפי הראשון בשחיה והאלוף האולימפי הצעיר ביותר באולימפיאדת אתונה (1896).[6] השחייניות שורדות השואה, אווה סקיי ויהודית תמש האלופות האולימפיות (הלסינקי 1952).

בנבחרת הונגריה בכדורגל, ששיחקה באולימפיאדת פריז (1924), השתתפו שמונה כדורגלנים יהודים. רבים היו יהודים בנבחרת הונגריה בכדורמים, שזכתה במדליית זהב באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) ובאולימפיאדת ברלין (1936).[7]

שחקן טניס השולחן ויקטור ברנה בעל 22 מדליות זהב באליפויות עולם בטניס שולחן, 5 ביחידים, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה, 8 בזוגות גברים יותר מכל אחר בהיסטוריה ובסך הכל זכה ב-41 מדליות מאליפויות העולם בטניס שולחן, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה.

מחליקה אמנותית על קרח ביחידות לילי קרונברגר, 4 פעמים ברציפות אלופת עולם (19081911).

לא רק ספורטאים סיפקו יהודי הונגריה למדינתם, אלא גם מאמנים, עסקני ספורט ונדבנים דוגמת פרנץ קמני חבר מייסד של הוועד האולימפי הבינלאומי, שיזם והשיק את המשחקים האולימפיים המודרניים, ומזכיר ומייסד של הוועד האולימפי ההונגרי. התעשיין היהודי אלפרד בריל, פטרון של הספורט ההונגרי, נשיא או נשיא כבוד של כמה אגודות ספורט בהונגריה. גוסטב שבש שאימן את "נבחרת הזהב" של הונגריה בשנות ה-50, נבחרת הונגריה בכדורגל הטובה בכל הזמנים. בלה קומיאדי שאימן את נבחרת הונגריה בכדורמים וזכה עימה במדליית הזהב הראשונה שלה ובלה רייקי שהוביל את נבחרת הכדורמים ל-3 מדליות זהב אולימפיות (הלסינקי 1952, מלבורן 1956 ומינכן 1972).

הספורטאים היהודים ברומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנג'ליקה רוזיאנו, יהודיה רומניה, מי שהייתה אלופת העולם בטניס שולחן
ערך מורחב – יהודים בספורט הרומני

יהדות רומניה תרמה מקרבה ספורטאים לא מעטים לספורט ברומניה, חרף המכשולים (תופעות של אנטישמיות בקהל ואפילו בין השחקנים המתחרים וחקיקה אנטישמית מפלה) שעמדו בדרכם, הם רשמו הישגים מכובדים בתחומי ספורט מגוונים.

יהדות רומניה הקדימה את קריאתו של נורדאו, כבר ב-1 באוקטובר 1894, בבוקרשט, הוקמה "החברה לגימנסטיקה, סיף וקריאה אאורורה". באמצעות המחלקות להתעמלות, טניס שולחן, כדורסל וכדורעף אורגנה פעילות ספורטיבית ענפה. יהדות רומניה שלחה נציגות למכביה הראשונה (1932) ולמכביה השנייה (1935) ולאחר הפסקה ארוכה, במהלכה היה שלטון קומוניסטי ברומניה, שלטון שלא איפשר השתתפות במכביות, חזרה יהדות רומניה להשתתף במכביות, במכביה החמש-עשרה (1997) ובמכביה השבע-עשרה (2005). התמעטות יהדות רומניה הביאה גם להצטמצמות הנציגות למכביות עד לאי שליחת נציגות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה נוסדו ברומניה, ביוזמת פעילים ציונים, אגודות ספורט יהודיות הנושאות שמות עבריים. האגודות נוסדו בערי רומניה הגדולות, בהן הייתה אוכלוסייה יהודית משמעותית, "מכבי" בבירה, בבוקרשט, הגיבור קלוז' בבירת חבל טרנסילבניה, בבירת חבל בסרביה, בקישינב, בבירת חבל בוקובינה, בצ'רנוביץ, "הכוח" ו"מכבי" בבירת חבל מולדובה, ביאשי, "בר כוכבא" בסאטו מארה, "שמשון" בסיגט, "קדימה" בטימישוארה, "עבריה" ו"אחווה" בבראשוב ועוד.[8]

בצ'רנוביץ, הייתה מסורת של ספורט יהודי עוד מתקופת היותה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, כשנפתחה אגודת ספורט יהודית ב-1908 בשם "כחול לבן". בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו בצ'רנוביץ שתי אגודות ספורט יהודיות, מכבי צ'רנוביץ והכוח צ'רנוביץ, אולם באמצע שנות השלושים של המאה העשרים פורקה אגודת הכוח וחבריה הצטרפו למכבי.[9]

ספורטאים יהודים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איגרוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוב אולין - מתאגרף מארצות הברית, אלוף עולם במשקל כבד-קל בשנת 1934.
  • אייב ומונטה אטל - אחים אלופי העולם בו-זמנית הראשונים בהיסטוריה של הספורט.
  • בני לאונרד - אלוף העולם במשקל קל במשך שבע שנים בשנות העשרים. מהמתאגרפים הגדולים אי-פעם.
  • הארי האריס - אלוף העולם היהודי הראשון באיגרוף עם כפפות.
  • טד 'קיד' לואיס - אלוף עולם מאנגליה, המתאגרף הידוע הראשון שהשתמש במגן-שיניים ייעודי.
  • לו טנדלר - נחשב אחד המתאגרפים הטובים שלא זכו בתואר. מהשמאליים הטובים בכל הזמנים.
  • בטלינג לוינסקי - אלוף העולם במשקל כבד-קל.
  • ריי ארסל - בין מאמני האיגרוף הגדולים בכל הזמנים, אימן עשרות אלופי-עולם - הבולטים בהם בני לאונרד ורוברטו דוראן) - ביניהם עשרות יהודים
  • מקס בר - מתאגרף ושחקן קולנוע מארצות הברית, אלוף עולם במשקל כבד בשנת 1934 - סבו מצד אביו היה יהודי ובר נלחם עם מגן-דוד על מכנסיו - מסיבות שיווקיות וכיהודי של כבוד מול המשטר הנאצי ונציגיו בזירה.
  • סמואל ברגר - מתאגרף מקצועני מארצות הברית, האלוף האולימפי הראשון אי-פעם במשקל כבד מאולימפיאדת סנט לואיס (1904).
  • גאורגי גדו - מתאגרף מהונגריה, אלוף אולימפי במשקל זבוב קל מאולימפיאדת מינכן (1972).
  • סיד טריס - מתאגרף מארצות הברית במשקל קל (עד 61 ק"ג), דורג ראשון בעולם בשנים 1925 - 1929.
  • דיולה טרק - מתאגרף מהונגריה אלוף אולימפי (רומא 1960) במשקל זבוב.
  • סמואל מוסברג - מתאגרף מקצועני מארצות הברית, אלוף אולימפי במשקל קל מאולימפיאדת אנטוורפן (1920).
  • דניאל מנדוזה - מתאגרף אנגלי ממוצא ספרדי. מגדולי המתאגרפים של תקופתו ואלוף אנגליה באיגרוף בין השנים 17921795. נחשב לאבי "האיגרוף המדעי" וכמי ששכלל את ספורט האיגרוף והכניס את השימוש בכפפות איגרוף.
  • ג'קי פילדס - מתאגרף מקצועני מארצות הברית, אלוף עולם ואלוף אולימפי במשקל נוצה מאולימפיאדת פריז (1924) - האלוף האולימפי באיגרוף הצעיר בכל הזמנים.
  • ויקטור פרץ - מתאגרף מקצועני מתוניסיה, אלוף עולם במשקל זבוב בשנת 1931.
  • ברני רוס - מתאגרף מארצות הברית אלוף עולם בשלושה משקלים שונים: קל, חצי-בינוני-קל וחצי-בינוני. לאחר פרישתו מהזירה התנדב לנחתים וזכה בעיטורים במלחמת העולם השנייה. מהמתאגרפים הגדולים אי-פעם.
  • מקס רוזנבלום - מתאגרף מארצות הברית, אלוף העולם במשקל קל כבד בשנים 1932 - 1934
  • מייק רוסמן - מתאגרף מארצות הברית, אלוף העולם במשקל קל כבד בשנים 1978 - 1979
  • צ'רלי פיל רוזנברג - מתאגרף מארצות הברית, אלוף העולם במשקל תרנגול בשנים 1925 - 1927.

אתלטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה של כל האתלטים היהודים שזכו במדליות במשחקים האולימפיים

בייסבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעל ארד - ג'ודוקא מישראל, זכתה במדליית כסף אולימפית וסגנית אלופת העולם.
  • אהרון בוגוליובוב - ג'ודוקא מברית המועצות, זכה במדליית ארד אולימפית.
  • ג'יימס ברגמן - ג'ודוקא מארצות הברית, זכה במדליית ארד אולימפית.
  • מרק ברגר - ג'ודוקא מקנדה, זכה במדליית ארד אולימפית.
  • רוברט ברלנד - ג'ודוקא מארצות הברית, זכה במדליית כסף אולימפית ובמדליית ארד מאליפות העולם.
  • אריק זאבי - ג'ודוקא מישראל, זכה במדליית ארד אולימפית וסגן אלוף העולם.
  • אורן סמדג'ה - ג'ודוקא מישראל, זכה במדליית ארד אולימפית וסגן אלוף העולם.
  • דניאלה קרוקובר - ג'ודוקא מישראל וארגנטינה, היא אלופת העולם.
  • אליס שלזינגר - ג'ודוקא מישראל, זכתה במדליית ארד באליפות העולם.
  • ירדן ג'רבי - אלופת עולם ומדליסטית ארד אולימפית.
  • אורי ששון - ג'ודוקא מישראל, שזכה במדליית ארד אולימפית.

גלישת גלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שון תומסון - גולש גלים מדרום אפריקה, אלופ העולם (1977).
  • מקואה רוטמן - גולש גלים מארצות הברית, זכה בתואר העולמי בשנת 2014 של הסבב הליגה העולמי - WSL, ב-Big Wave.

הוקי קרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רודי בול - שחקן הוקי קרח מגרמניה, זכה במדליית ארד אולימפית (1936) לאחר שייצג את גרמניה הנאצית.
  • שרה דה-קוסטה הייז - שחקנית הוקי קרח, זכתה בשתי מדליות אולימפיות, זהב (1998) וכסף (2002)
  • ויטלי דוידוב - שחקן הוקי קרח מברית המועצות, זכה ב-3 מדליות זהב אולימפיות, אלוף עולם ואירופה בשנים 1963–1971.
  • יבגני זימין - שחקן הוקי קרח מברית המועצות, זכה בשתי מדליות זהב אולימפיות, אלוף עולם 1969 ו-1971.
  • יורי ליפקין - שחקן הוקי קרח מברית המועצות, זכה במדליית זהב אולימפית (1976)
  • אלפרד קוצ'בסקי - שחקן הוקי קרח מברית המועצות, זכה בשתי מדליות אולימפיות, זהב (1956) וארד (1960) ואלוף עולם (1954)

החלקה על הקרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

היאבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמת משקולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנס האס - מרים משקולות מאוסטריה, אלוף אולימפי
  • רוברט פיין - מרים משקולות מאוסטריה, אלוף אולימפי
  • פרנק שפילמן - מרים משקולות מארצות הברית, אלוף אולימפי
  • גרגורי נובק - מרים משקולות מברית המועצות, סגן אלוף אולימפי, אלוף עולם ושיאן עולם
  • רודולף פליוקפלדר - מרים משקולות מברית המועצות, אלוף אולימפי
  • אייזק ברגר - מרים משקולות מארצות הברית, אלוף אולימפי, אלוף עולם ושיאן עולם
  • איגור ריבק - מרים משקולות מברית המועצות, אלוף אולימפי
  • גרי גובנר - מרים משקולות מארצות הברית, סגן אלוף עולם
  • דוד ריגרט - מרים משקולות מברית המועצות, אלוף אולימפי, 5 פעמים אלוף עולם ושיאן עולם שקבע 68 שיאי עולם
  • ולרי שרי - מרים משקולות מברית המועצות, אלוף אולימפי, אלוף עולם ושיאן עולם

התעמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת הולנד בהתעמלות נשים לאולימפיאדת אמסטרדם, 1928

נבחרת הולנד בהתעמלות נשים, שזכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אמסטרדם (1928), כללה 5 מתעמלות יהודיות, סטלה בליץ-אחסטריבה, אנה דרזדן-פולק, הלנה קלוט-נורדהיים, יודיק טיימנס-סימונס ואלקה דה לוי', והמאמן חריט קלירקופר שהיה יהודי. בליץ-אגסטריבה נספתה במחנה ההשמדה אושוויץ, דרזדן-פולק, קלוט-נורדהיים, תמנס-סימונס וקלירקופר נספו בסוביבור. רק אחת, דה לוי שרדה את השואה.

טאקוונדו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיכאל מלול (צר') - לוחם טאקוונדו מצרפת, אלוף עולם (1993), מדליית ארד באליפות עולם (1995) אלוף אירופה (1992 ו-1996)
  • אבישג סמברג - לוחמת טאקוונדו מישראל בעלת מדליית ארד אולימפית (טוקיו 2020).

טניס[עריכת קוד מקור | עריכה]

טניס שולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רות ארונס - טניסאית שולחן מארצות הברית זכתה פעמיים ברציפות באליפות העולם בטניס שולחן לנשים.
  • אלויזי ארליך - טניסאי שולחן מפולין, שלוש פעמים סגן אלוף עולם בטניס שולחן ביחידים.
  • לאסלו בלאק - טניסאי שולחן מהונגריה, שלוש פעמים סגן אלוף עולם בטניס שולחן ביחידים ובעל 7 מדליות זהב מאליפויות העולם, מהן 1 בזוגות מעורבים ו-6 בקבוצתי
  • דורה ברגי - טניסאית שולחן מהונגריה ומאנגליה זכתה 2 פעמים באליפות העולם בטניס שולחן, 1 בזוגות נשים ואחד קבוצתי.
  • ריצ'רד ברגמן - טניסאי שולחן מאוסטריה ומאנגליה זכה 4 פעמים באליפות העולם בטניס שולחן לגברים ובסך הכל צבר 7 מדליות זהב באליפויות עולם בטניס שולחן.
  • ויקטור ברנה - טניסאי שולחן מהונגריה ומאנגליה זכה 5 פעמים באליפות העולם בטניס שולחן לגברים ובסך הכל צבר 22 מדליות זהב באליפויות עולם בטניס שולחן.
  • מגדה גל - טניסאית שולחן מהונגריה זכתה ב-20 מדליות באליפות העולם בטניס שולחן, 8 כסף מהן אחת אישית ו-12 ארד.
  • שנדור גלנץ - טניסאי שולחן מהונגריה זכה ב-4 מדליות זהב באליפות העולם בטניס שולחן, 3 קבוצתי ו-1 בזוגות גברים.
  • דיק מיילס - טניסאי שולחן מארצות הברית, 10 פעמים אלוף ארצות הברית (שיא זכיות)
  • לאה נויברגר - טניסאית שולחן מארצות הברית, 9 פעמים אלופת ארצות הברית ביחידות, 12 פעמים אלופת ארצות הברית בזוגות נשים ו-8 פעמים אלופת ארצות הברית בזוגות מעורבים וכן בעלת 41 תארים מאליפות קנדה.
  • מיקלוש סבדוש - טניסאי שולחן מהונגריה זכה באליפות העולם בטניס שולחן לגברים ובסך הכל צבר 15 מדליות זהב באליפויות עולם בטניס שולחן.
  • גרטרוד קליין - טניסאית שולחן מצ'כיה זכתה ב-3 מדליות זהב באליפות העולם בטניס שולחן, 2 קבוצתי ו-1 בזוגות מעורבים
  • אנג'ליקה רוזיאנו - טניסאית שולחן מרומניה זכתה 6 פעמים ברציפות באליפות העולם בטניס שולחן לנשים ובסך הכל צברה 17 מדליות זהב באליפויות עולם בטניס שולחן.
  • אנה שיפוש - טניסאית שולחן מהונגריה זכתה פעמיים ברציפות באליפות העולם בטניס שולחן לנשים ובסך הכל צברה 11 מדליות זהב באליפויות עולם בטניס שולחן.

ירי ספורטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רוברט אנטל - שחקן כדורמים מהונגריה, אלוף אולימפי
  • קורט אפשטיין - שחקן כדורמים צ'כוסלובקי, השתתף בשתי אולימפיאדות
  • פיטר אש - שחקן כדורמים מארצות הברית, זכה במדליית ארד אולימפית
  • ז'ראר בליץ - שחקן כדורמים מבלגיה, זכה ב-3 מדליות אולימפיות, 2 כסף ו-1 ארד
  • מוריס בליץ - שחקן כדורמים מבלגיה, זכה בשתי מדליות כסף אולימפיות
  • טיבור בנדק - שחקן כדורמים מהונגריה, זכה ב-4 מדליות אולימפיות
  • גאורג ברודי - שחקן כדורמים מהונגריה, זכה ב-2 מדליות זהב אולימפיות
  • אישטוואן ברטה - שחקן כדורמים מהונגריה, זכה בשתי מדליות אולימפיות, זהב וכסף ו-3 פעמים אלוף אירופה.
  • בוריס גויכמן - שחקן כדורמים מברית המועצות, בעל שתי מדליות אולימפיות, 1 כסף ו-1 ארד
  • הנרי כהן - שחקן כדורמים מבלגיה, בעל מדליית כסף אולימפית
  • מיהאי מאייר - שחקן כדורמים מהונגריה, זכה ב-4 מדליות אולימפיות, 2 זהב ו-2 ארד
  • ניקולאי מלניקוב - שחקן כדורמים מברית המועצות, אלוף אולימפי
  • ג'רג' קרפאטי - שחקן כדורמים מהונגריה, זכה ב-4 מדליות אולימפיות, 3 זהב ו-1 ארד
  • מיקלוש שרקן - שחקן כדורמים מהונגריה, זכה בשתי מדליות זהב אולימפיות ו-3 פעמים ברציפות אלוף אירופה

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סו בירד - שחקנית כדורסל אמריקאית, זכתה ב-4 מדליות זהב אולימפיות (2004 - 2016)
  • סמואל בלטר - שחקן כדורסל אמריקאי, אלוף אולימפי
  • משה בלס - שחקן כדורסל ברזילאי, זכה במדליית ארד אולימפית
  • לארי בראון - שחקן כדורסל אמריקאי, אלוף אולימפי
  • ארני גרונפלד - שחקן כדורסל אמריקאי, אלוף אולימפי
  • ננסי ליברמן - שחקנית כדורסל אמריקאית, זכתה במדליית כסף אולימפית
  • אירווינג מרצק - שחקן כדורסל קנדי, זכה במדליית כסף אולימפית

כדורעף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ מכוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיף[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוטבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאנו/קיאק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לאוניד גיישטור - חותר סובייטי, אלוף אולימפי (1960)
  • ג'ו יעקובי - חותר אמריקאי, אלוף אולימפי (1992)
  • לאסלו פביאן - חותר הונגרי, אלוף אולימפי (1956) ו-4 פעמים אלוף עולם (1958 - 1966)
  • ג'סיקה פוקס - חותרת אוסטרלית, אלופה אולימפית (2020) מדליית כסף (2012) וארד (2016), בת של מרים פוקס-ירושלמי
  • מרים פוקס-ירושלמי - חותרת צרפתייה, זוכת מדליית ארד אולימפית (1996), אמא של ג'סיקה פוקס
  • אנה פפר - חותרת הונגריה, זוכת 3 מדליות אולימפיות, מדליות כסף (1968 ו-1976) וארד (1972)
  • נאום פרוקופץ - חותר סובייטי, זוכה מדליית ארד אולימפית (1968)
  • קלרה פריד-בנטלווי - חותרת הונגריה, זוכת מדליית ארד אולימפית (1960)
  • מיכאל קולגנוב - חותר ישראלי רוסי, זוכה מדליית ארד אולימפית (2000)
  • ויקטור קליש - חותר אוסטרי, זוכה שתי מדליות כסף אולימפיות (1936)
  • לאון רוטמן - חותר רומני, אלוף אולימפי זוכה שתי מדליות זהב אולימפיות (1956) ומדליית ארד (1960)

רכיבת סוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרג'י גולדשטיין-אנגל - רוכבת סוסים אמריקאית, סגנית אלופת העולם (2006), עשר פעמים "רוכבת השנה" באיגוד הגרנד פרי האמריקאי
  • רוברט דובר - רוכב סוסים אמריקאי, זוכה 4 מדליות ארד ב-4 אולימפיאדות (1992 - 2004)
  • אדיט מסטר - רוכבת סוסים אמריקאית, זוכה מדליית ארד אולימפית (1976)
  • ניל שפירא - רוכב סוסים אמריקאי, זוכה שתי מדליות אולימפיות, כסף וארד (1972)

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימה של כל השחיינים היהודים שזכו במדליות במשחקים האולימפיים

  • מארק ספיץ - הספורטאי היהודי הבולט ביותר. שחיין מארצות הברית זכה ב-7 מדליות זהב במינכן 1972 תוך שבירת 7 שיאי עולם. בסך הכל זכה ב-11 מדליות אולימפיות מהן 9 זהב.
  • דארה טורס - שחיינית מארצות הברית, זכתה ב-12 מדליות מהן 4 זהב, השתתפה ב-5 אולימפיאדות.
  • ג'ייסון ליזאק - שחיין מארצות הברית זכה ב-7 מדליות מהן 4 זהב ב-3 אולימפיאדות.
  • לני קרייזלברג - שחיין מארצות הברית זכה ב-4 מדליות זהב אולימפיות.
  • אנטוני ארווין - שחיין מארצות הברית זכה ב-4 מדליות אולימפיות מהן 3 זהב
  • אווה סקיי - שחיינית מהונגריה זכתה בשתי מדליות אולימפיות מהן אחת זהב
  • קינה רותהמר - שחיינית מארצות הברית זכתה במדליית זהב אולימפית
  • יהודית תמש - שחיינית מהונגריה זכתה בשתי מדליות אולימפיות מהן אחת זהב
  • טיפני כהן - שחיינית מארצות הברית זכתה בשתי מדליות זהב אולימפיות

שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחר-תחרויות האמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]