סיקורסקי UH-60 בלאק הוק
מסוק בלאק הוק ("ינשוף") של חיל האוויר הישראלי | |
מאפיינים כלליים | |
---|---|
סוג | תעופה צבאית |
יצרן | סיקורסקי |
תקופת שירות | 1979–הווה (כ־45 שנים) |
יחידות שיוצרו | 4,000 |
משתמש ראשי |
חיל האוויר האמריקאי הצי האמריקאי |
משתמשים משניים | ראו מפעילות |
תרשים | |
UH-60 בלאק הוק (באנגלית: UH-60 Black Hawk; בחיל האוויר הישראלי: "ינשוף") הוא מסוק סער בינוני מתוצרת חברת סיקורסקי האמריקנית. נמצא בשירות צבאות רבים, ומשמש כמסוק הסער העיקרי של צבא ארצות הברית. המסוק נכנס לשירות בחיל האוויר הישראלי בשנת 1994.
פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר ב-1971, עוד לפני תום מלחמת וייטנאם, הוציא הצבא האמריקאי מכרז להספקת מסוק תובלה טקטי, שבו ניתן דגש רב על כושר השרידות והנשיאה שלו.
המסוק פותח משנת 1972, בהתאם לדרישה של הצבא האמריקני למסוק סער מתקדם שיחליף את הבל 205, בעקבות מלחמת וייטנאם. אב הטיפוס הראשון (YUH-60) טס באוקטובר 1974, והתמודד מול אב טיפוס של חברת בואינג (YUH-61). הבלאק הוק (UH-60A) נבחר ונכנס לשירות בשנת 1979. תקופה קצרה לאחר מכן, החל הפיתוח של דגמים שונים של המסוק המיועדים למשימות ייחודיות, כמו גם גרסאות ימיות.
הבלאק הוק הוא בעל קיבולת גדולה, המאפשרת נשיאה של עד 14 לוחמים על ציודם כאשר מורכבים כיסאות, ויותר לוחמים בתצורה חלקה (ללא כיסאות). לבלאק הוק דלתות החלקה בשני צידיו, המאפשרות טעינה ופריקה מהירה של חיילים בשדה הקרב. בתצורות שונות, תא המטען מאפשר שימוש כאמבולנס מעופף וכן למטרות אספקה או ביון.
מבנה המסוק מקנה לו שרידות גבוהה בשדה הקרב. להבי הרוטור הראשי עמידים בפני פגיעת קליעים בקוטר של עד 23 מ"מ, מערכות ההנעה שמישות לפרק זמן של עד 30 דקות לאחר אובדן כל השמן, מערכת טורבינות כפולה, מכלי דלק עמידים בפני התרסקות ומושבי טייס וטייס משנה חסיני כדורים.
מסוף שנות השמונים יוצר דגם משופר (UH-60L), עם מנועים חדשים. הדגם החדש ביותר UH-60M נכנס לשירות ב-2008.
דגמים עיקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים יוצרו דגמים רבים ושונים של מסוק ה-UH-60. את הדגם הבסיסי של המסוק, המשרת בחיל האוויר האמריקני, ניתן לצייד בכנפיים קצרות המכונות: "ESSS (External Stores Support System)" ומאפשרות תליית אמצעים חיצוניים ובידוני דלק (מכלי דלק חיצוניים ונתיקים). הדגמים השונים של המסוק מצוידים בהתאם למשימות אשר אותן הם מיועדים למלא:
- UH-60 Black Hawk - הדגם הבסיסי של חיל-האוויר האמריקני. דגם זה מופעל בידי צוות של 4 אנשי צוות אוויר ומסוגל לשאת 14 לוחמים עם התקנת כיסאות, ויותר בתצורה חלקה (ללא כיסאות). הוא מצויד במנועי T-700-GE-701.
- UH-60A - הדגם הישן ביותר (יצורו החל ב-1979) ועבר לא מעט שדרוגים. הוצא משימוש בארצות הברית.
- UH-60L - הדגם הפעיל בעיקר בצבא ארצות הברית.
- HH/MH-60G Pave Hawk - דגם לחילוץ, הצלה ומבצעים מיוחדים של חיל האוויר האמריקאי.
- SH-60 Sea Hawk - דגם ימי (קיימות תתי-גרסאות של דגם זה), בשירות חיל הים האמריקאי מאז שנת 1983.
- UH-60Q Medevac - דגם מיוחד עם ציוד רפואי לחילוץ ופינוי פצועים.
- MH-60K - דגם המשרת בצבא ארצות הברית. בעל יכולת חדירה בגובה נמוך בכל מזג אוויר ועמידות גבוהה.
- HH-60J Jay Hawk - דגם מיוחד עבור משמר החופים האמריקאי מאז שנת 1999.
- S-70A Fire Hawk - דגם מיוחד לכיבוי שריפות.
- VH-60N - דגם מיוחד לתובלת אח"מים.
- UH-60M - דגם שנכנס לשירות ב-2007, בעל מנוע, מערכות ויכולות משופרים.
- CH-60 (נייט הוק) - בשירות חיל הים האמריקני וחיל הנחתים האמריקני.
- S-70 - גרסת הייצוא של ה-UH-60L.
- MH-60 Black Hawk stealth helicopter - דגם משודרג וסודי שהשתתף במבצע חנית נפטון לחיסול אוסאמה בן לאדן ב-2 במאי 2011 בפקיסטן. אחד משני המסוקים מדגם זה שהשתתפו במבצע, נפגע בזמן הנחיתה ולוחמי "אריות הים" פוצצו אותו על מנת שלא ייפול בידי זרים. על פי הערכות[1], שלא אושרו על ידי ארצות הברית, דגם מיוחד זה שונה כדי להקנות לו חתימת רעש נמוכה במיוחד ומאפיינים חמקניים. בין השינויים המדוברים, המוסיפים ככל הנראה כמה מאות קילוגרמים למשקלו של המסוק, ניתן למנות הוספת פאנלים מיוחדים ליישור הזוויות בשוליים וציפוי מיוחד. שינוי נוסף הוא מבנה רוטור הזנב, אשר נמצא על ידי המקומיים באתר הפיצוץ ומציג עיצוב ייחודי, המרמז על חתימת רעש נמוכה ועל עיצובו החמקני של המסוק. על פי דיווחים בתקשורת[2], פקיסטן מכרה את שרידי המסוק לסין.
מנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת מנועי T700/CT7
[עריכת קוד מקור | עריכה]את המנועים ממשפחת מנועי ה-T700/CT7 ניתן למצוא כיום בלמעלה מ-21 כלי טיס שונים, בעלי כנף קבועה או רוטור, אצל יותר מ-150 לקוחות ב-61 מדינות, והיא נחשבת למשפחת המנועים המתקדמת מסוגה.
הדגם הבסיסי של המנוע, T700/CT7, פותח במקור עבור מסוקי הבלאק הוק UH-60A של חיל-האוויר האמריקני, תוך יישום לקחים שנלמדו מהפעלת מסוקים במלחמת וייטנאם. הדרישות העיקריות שהוצגו בפני צוות המתכננים כללו עמידות, בטיחות ופעולה אמינה בתנאים סביבתיים קשים בתחזוקה מינימלית.
בתקופה מאוחרת יותר, בחר צבא ארצות הברית להשתמש בדגמים מתקדמים של מנועים ממשפחה זו (701 ו-701C) למסוקים מתקדמים כמו האפאצ'י וה-UH-60L.
משפחת מנועי T700-701C
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשונה ממנועי T700, מנועי T701 מצוידים במערכת בקרה דיגיטלית חדשה הנקראת DECU (Digital Electronic Control Unit) במקום במערכת ה-ECU (Electronic Control Unit) המיושנת. מערכת זו שולטת בתפקוד המנוע השונה. בנוסף, מנועי T701 מסוגלים לספק 1900 כ"ס, בניגוד ל-T700 שמספקים 1500 כ"ס.
הינשוף בשירות חיל-האוויר הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחיל-האוויר הישראלי משרתים שלושה דגמים של מסוק ה"ינשוף", המסומנים ינשוף 1, 2 ו-3. המשמשים במקביל למסוקי היסעור במשימות של תובלת-סער, פינוי וחילוץ.
כבר בשנת 1983 בחן צוות ניסוי של חיל-האוויר את מסוק הבלאק הוק כמחליף אפשרי למסוקי האנפה[3]. מסוק אחד הגיע לישראל בטיסה ללא עצירה, לאחר שעבר מספר תדלוקים אוויריים לאורך הדרך. ביחד עם המסוק עצמו הגיעו שני טייסים, מכונן אוויר וצוות מדריכים. המסוק עבר בארץ סדרת ניסויים מקיפה ונבדק בידי צוות ניסוי בחתכים שונים של תנאי שטח, גובה ומשימות המאפיינים את השימוש במסוקי סער בחיל-האוויר הישראלי. כל אחד מטייסי הניסוי ביצע מספר טיסות היכרות ומספר מבחני טיסה. לאחר ביצוע יותר מ-40 שעות טיסה בלמעלה מ-61 גיחות, המליץ צוות הבדיקה לרכוש את המסוק. בשל בעיות תקציב, חלף למעלה מעשור מאז בחינת המסוק בארץ וקבלת ההחלטה הראשונית לרכישת המסוק ועד שבשנת 1994 קיבל חיל-האוויר את עשרת מסוקי הבלאק הוק הראשונים, מדגם UH-60A, שהיו מעודפי חיל-האוויר האמריקני. המסוקים הוענקו לישראל כחלק מחבילת ביטחון לקראת הסכמי אוסלו.[4] בצה"ל קיבל המסוק את הכינוי "ינשוף", והוצבו לשירות לצד מסוקי האנפה בטייסת 124 ("טייסת החרב המתהפכת").
המסוקים הוטסו לארץ בשני מטוסי C-5 גלקסי אמריקאיים, חמישה מסוקים בכל מטוס שנחתו ב-16 וב-18 באוגוסט. יוצרו בשנים 1977 עד 1979, והוצאו משירות פעיל בצבא האמריקאי כשלושה שבועות לפני הגעתם לארץ. לפני שהגיעו לישראל צברו המסוקים למעלה מ-2,000 שעות טיסה, ועל כן עברו שיפוץ מקיף ושדרוג של המערכות לפני כניסתם לשירות פעיל. השינויים שהוכנסו למסוקים כללו החלפה של מערכת הקשר, התקנת תצוגת מפה-נעה, התקנת חבילות הגנה עצמית ומערכות נוספות, ותקופה קצרה לאחר מכן נכנסו המסוקים לשירות פעיל כמסוקי סער וחילוץ.
במהלך שנת 1997 הזמין חיל-האוויר הישראלי 15 מסוקי בלאק הוק חדשים מדגם S-70A-50 החדש, ישירות מחברת סיקורסקי. המסוקים נמכרו במסגרת הסכם "מכירת נשק למדינות זרות" הנערך בין הצבא האמריקני וחיל האוויר הישראלי והוערך בכ-180 מיליון דולרים. הדגם S-70A-50 זהה בתצורתו לדגם UH-60L של חיל-האוויר האמריקני. מסוקים אלו צוידו במערכות קשר ולוחמה אלקטרונית מתוצרת ישראל, כמו גם במנוף חילוץ מדגם HH-60G.
המסוק הראשון, שמספרו 912, הועבר רשמית לידי חיל-האוויר הישראלי, במפעלי חברת סיקורסקי שבקונטיקט, ארצות הברית, ב-23 במרץ 1998[5]. חמשת המסוקים הראשונים (במסגרת עסקה זו) הגיעו לנמל התעופה בן-גוריון בבטנו של מטוס גלאקסי C-5, של חיל-האוויר האמריקני, ב-27 במאי 1998. עם השלמת מסירת כל 15 המסוקים, עד תחילת חודש יולי באותה השנה, הפכה טייסת 124 לטייסת הראשונה בחיל-האוויר הישראלי המפעילה רק מסוקי בלאק הוק. שאר מסוקי האנפה שהיו ברשותה הועברו לטייסות אחרות. לצד טייסי המסוק מונה הצוות בחיל האוויר הישראלי גם מכונאי מוטס שאחראי על הפעלת מנוף ההרמה, תפעול מערכות נשק ואחריות על תא הנוסעים.
בתחילת שנת 1999 החל חיל-האוויר הישראלי תוכנית השבחה, אשר במסגרתה צוידו חלק מהמסוקים החדשים בצינור לתדלוק אווירי ובמכלי דלק נתיקים עיליים, המאפשרים גישה נוחה לתא המטען ושימוש במקלעים. השבחת המסוק הראשון מדגם ינשוף-2 הושלמה לקראת סוף שנת 1999 והוא ביצע את טיסת הבכורה בתחילת שנת 2000. מרכז ניסויי הטיסה של חיל-האוויר בדק את המסוק וביצע תדלוק אווירי ראשון במרץ 2000. המסוק הראשון, מספר 934, הוחזר לטייסת עד מאי 2000, אז נפרסו לראשונה מספר מסוקים לטורקיה. מסוקי ה-UH-60A עברו אף הם שדרוג שכלל התקנה של מערכות קשר חדשות, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכת ניווט, מערכת תצוגה לילית ומערכות חילוץ.
בשנת 2000 נחתמה עסקה נוספת עם חברת "סיקורסקי", במסגרתה רכש חיל-האוויר 24 מסוקי בלאק הוק חדשים (מדגם לימה), 70 מנועי T700-GE-701C וכן 29 מנועים נוספים ארוזים לחירום. בנוסף, כללה העסקה רכישה של רכיבים נוספים, חלקי חילוף וציוד תמיכה. המסוקים החדשים זהים כמעט לחלוטין בתצורתם למסוקי הבלאק הוק המשופרים אשר נקלטו בחיל-האוויר בשנת 1998. בתחילת חודש אוגוסט 2002 הגיעו חמשת המסוקים הראשונים לישראל, וב-8 באוגוסט נפתחה באופן רשמי טייסת "ציפורי המדבר", בה נקלטו המסוקים.
במהלך שנים רבות עלו דיווחים על כך שחיל האוויר הישראלי בוחן גרסה חמושה של הבלאק הוק[6], אך עד היום הרעיון לא מומש בישראל.
טייסות בלאק הוק בחיל-האוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]טייסת 124, "טייסת החרב המתהפכת", פועלת מבסיס חיל-האוויר בפלמחים.
בשנת 1994 הייתה טייסת 124 לטייסת הראשונה בחיל-האוויר שמפעילה מסוקי ינשוף-1 (בלאק הוק, UH-60A). ביחד עם מסוקי הינשוף-1, הפעילה הטייסת את מסוקי הבל 212 הישנים. ביולי 1998 קיבלה הטייסת 15 מסוקי S-70A-50, שנקראים בחיל-האוויר הישראלי ינשוף-2. עם קבלת המסוקים הועברו מסוקי הבל-212 לטייסות אחרות והטייסת הפעילה את 15 מסוקי הינשוף-2 לצד 10 מסוקי הינשוף-1.
במלחמת לבנון השנייה פעלה הטייסת לחילוץ פצועים ופינוי נפגעים וזכתה על כך לצל"ש יחידתי.
טייסת 123, "טייסת ציפורי המדבר", פועלת מבסיס חיל-האוויר בפלמחים (בח"א 30). בעבר נקראה הטייסת "טייסת הבלים הדרומית".
ב-8 באוגוסט 2002 נפתחה באופן רשמי הטייסת, לאחר קליטת 5 מסוקי הינשוף הראשונים. במלחמת לבנון השנייה פעלה הטייסת לחילוץ פצועים ופינוי נפגעים וזכתה על כך לצל"ש יחידתי.
בשנת 2015 נבחר דגם הסי-הוק להחליף את מסוק עטלף אשר נמצא בשירות טייסת 193[7].
סכימות הצביעה של המסוקים בטייסות השונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 2000 חשף חיל-האוויר הישראלי סכימת צביעה חדשה למסוקי הינשוף-1. מספר מסוקי ינשוף-1, כמו גם מספר מסוקי AH-64 אפאצ'י, נצבעו בסכימה החדשה. צבעים אלו נועדו להקשות על זיהוי המסוק, הצבוע כולו בשחור במקור, במהלך פעילות בשעות היום. שתי טייסות (טייסת 123 וטייסת 124) מפעילות מסוקי ינשוף הצבועים בצבעי הסוואה (ב־2 גוני חום בהיר), כאשר הבחירה בהפעלת המסוקים היא בהתאם לאופי המשימה.
עד סוף שנת 2011 נצבעו כל מסוקי הינשוף בשתי הטייסות בצבעי ההסוואה החומים.
דגמי הינשוף בחיל-האוויר הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ינשוף 1
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1994 נקלטו מסוקי UH-60A מעודפי צבא ארצות הברית. בצה"ל מסוקים אלו נקראים ינשוף-1.
יחידת האחזקה האווירית של חיל-האוויר פועלת במהלך השנים להתאים ככל שניתן את מפרט חליפת ה-UH-60A לנתוני ה-UH-60L שנרכשו מאוחר יותר ולעדכן את כל הינשופים במערכות ייחודיות על פי דרישות חיל האוויר.
מסוקי הינשוף 1 של חיל-האוויר היו צבועים בצבע שחור עד 2011.
ינשוף 2
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1998 נקלטו מסוקי UH-60L S70A-50 שנרכשו ישירות מסיקורסקי (המטוסים נרכשו בשנת 1997). בצה"ל מסוקים אלו נקראים ינשוף-2.
מסוקי UH-60L מצוידים במנועים בעלי הספק הגבוה ב-24% מאשר המנועים שבהם מצוידים מסוקי ה-UH-60A (ינשוף 1). פרט לכך מסוקים אלו הם בעלי ממסר ומערכות אוויוניקה שונות מאלו שהיו בדגמים הישנים וכן שיפורים פנימיים, יכולת תדלוק אווירי, נשיאת מכלי דלק נתיקים או טילי נ"ט. 15 ממסוקי הינשוף 2 עברו השבחה במסגרת פרויקט "ינשוף משופר" שהחל בשנת 1999.
מסוקי הינשוף-2 של חיל-האוויר צבועים בצבע שחור.
ינשוף 3
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2000 נחתמה עסקת רכש נוספת בין חיל-האוויר הישראלי וחברת סיקורסקי האמריקנית. ראשוני הינשופים אשר סופקו לחיל האוויר במסגרת עסקה זו הגיעו לבסיס נבטים, בבטנם של מטוסי גלקסי אמריקניים בחודשים יולי-אוגוסט 2002. המסוקים הם מדגם לימה UH-60L, ונרכשו ישירות מסיקורסקי, ונקראים ינשוף-3.
במהלך טקס קליטת המסוקים, שהתקיים בבסיס חיל-האוויר בחצרים, בח"א 6, נפתחה מחדש טייסת 123 ("טייסת צפורי המדבר").
מסוקי ינשוף 3 מאפשרים התקנה של מכלי דלק נתיקים עיליים, וצבועים בצבעי הסוואה מדבריים.
הבדלים ויזואליים בין הדגמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניתן להבחין בין ינשוף 1 לבין ינשופים מדגמי 2 ו-3 על פי מבנה חלון הטייס. בינשוף 1, ניתן להבחין בחלון הזזה מלבני בעוד שבינשוף 2 ו-3 ישנם פתחי אוורור עגולים.
- ינשוף 1 אינו נושא מכלי דלק נתיקים, בעוד שחלק מינשופי דגם 2 ו-3 נושאים מכלי דלק נתיקים עיליים, התלויים על כנפונים מעל דלתות תא הנוסעים.
השבחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 1999 דיווח חיל-האוויר על ביצוע עבודות באב-טיפוס ראשון של מסוק ינשוף-2 משופר, בעל יכולת תדלוק אווירי וטווח טיסה מוגדל. העבודות התבצעו ביחידת האחזקה האווירית של חיל-האוויר ועל-פי התוכנית, השלמת העבודה על המסוק הייתה מתוכננת לסוף השנה (כתוצאה מכך, המסוק היה אמור להיות מוכרז כמבצעי עד סוף השנה). המסוק המושבח כונה ינשוף משופר[8].
התקנת השיפורים השונים החלה בתחילת 1999. במסוק הותקנו, בין השאר, מערכת לתדלוק אווירי, הדומה לזו הקיימת במסוקי היסעור מאותה התקופה, ומינשאים מיוחדים למכלי דלק נתיקים (ETS). המינשאים, המצויים בצידי המסוק, מותקנים בזווית מיוחדת, המאפשרת יציאה וכניסה מהירה של לוחמים, תפעול נוח של מנוף ההצלה וירי במקלע מאג.
השיפורים התבצעו ב-15 מסוקי הבלאק הוק מסוג UH-60L (ינשוף-2), שנרכשו מארצות הברית ב-1997. במהלך שנת 2000 הותקנו המערכות במרבית המסוקים.
אב-הטיפוס של הינשוף המשופר הגיע לטווח של מסוקי היסעור, והיווה קפיצת מדרגה מבחינה מבצעית. השיפורים הפכו את הבלאק הוק למסוק מהשורה הראשונה של מסוקי החילוץ בתקופת ביצוע השדרוג. השדרוג של כל מסוקי הינשוף בחיל הסתיים בשנת 2005.
מסוקי ה-UH-60A עברו אף הם שדרוג שכלל התקנה של מערכות קשר חדשות, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכת ניווט, מערכת תצוגה לילית ומערכות חילוץ.
נקודות ציון ואבני דרך בשירותו המבצעי של המסוק בחיל-האוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאריכים חשובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 23 במרץ 1998 - מסירת המסוק החדש הראשון, מספר 912, לידי חיל-האוויר הישראלי, במפעלי חברת סיקורסקי שבקונטיקט, ארצות הברית.
- 27 במאי 1998 - הגעת חמישה מסוקים ראשונים לישראל (המסוקים הגיעו לנתב"ג בתוך מטוס גלאקסי C-5 של חיל-האוויר האמריקני) במסגרת עסקת הרכש הראשונה (לא כולל המסוקים שנתקבלו במתנה).
- 1999 - במסגרת תוכנית ההשבחה "ינשוף משופר", מותקן מוט תדלוק אווירי והתקנים לנשיאת מכלי דלק נתיקים ב-15 מסוקי ינשוף-2.
- מרץ 2000 - ביצוע תדלוק אווירי ראשון במסוקי ינשוף-2 ("ינשוף משופר") ביחידת הניסויים של חיל-האוויר[9].
- מאי 2000 - העברת מסוקי ינשוף-2 לטורקיה, תוך שימוש ביכולות התדלוק האווירי.
- 8 באוגוסט 2002 - פתיחת טייסת 123, "ציפורי המדבר" כטייסת ינשוף שנייה בחיל-האוויר הישראלי.
- 7 בספטמבר 2003 - חילוץ ימי ראשון של ינשוף בארץ (טייסת 123, "ציפורי המדבר").
- 31 ביולי 2005 - תיעוד ראשון של נחיתת מסוק ינשוף על גג המנחת של המטה הכללי שבקרייה.
- 15 יולי 2015 - מעבר טייסת 123 מבסיס חצרים אל בסיס פלמחים.
- 11 בספטמבר 2024 - תאונה קטלנית ראשונה של מסוק ינשוף בישראל.
מבצע "ענבי זעם"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבצע ענבי זעם, שהחל ב-11 באפריל 1996, היה טבילת-האש המבצעית הראשונה של מסוקי הבלאק הוק, כמעט שנתיים לאחר קליטתם בחיל. המסוקים ביצעו בהצלחה משימות רבות בזמן המבצע, חלקם בתנאי לילה ובמזג-אוויר קשה.
הובלת האפיפיור יוחנן פאולוס השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2000, שלושה מסוקי בלאק הוק שירתו את פמלייתו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בביקורו בארץ. אחד המסוקים הוביל את האפיפיור עצמו, מסוק שני הוביל ציוד רפואי ומסוק שלישי היווה גיבוי לשניים האחרים[10]. במסגרת ההכנות לביקור, עבר אחד המסוקים שינוי שכלל את הסרת חלק מהמושבים, ריפוד המושבים שנותרו והנחת שטיח מקיר-לקיר בתא הנוסעים. במהלך הביקור הטיס את האפיפיור מפקד הטייסת.
החילוץ הימי הראשון של מסוק ינשוף בארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום ראשון, 7 בספטמבר 2003, ביצע צוות חילוץ של יחידת 669 את החילוץ הימי הראשון של מסוקי הינשוף בארץ, בעזרת מסוק ינשוף של טייסת 124[11]. חילוצו של אחד הנוסעים של אוניית הפאר "קליפסו", התבצע במרחק של כ-40 מייל מחיפה.
התאונה הקטלנית במלחמת ״חרבות ברזל״
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליל יום רביעי, 11 בספטמבר 2024, במסגרת מלחמת חרבות ברזל מסוק ינשוף ועליו צוות חילוץ של יחידת 669 הגיע לנחיתה במגנן באזור ציר פילדלפי והתרסק, ככל הידוע בעקבות תקלה טכנית[12]. בתאונה נהרגו שני לוחמים ונפצעו שמונה חיילים נוספים. זו התאונה הקטלנית הראשונה של מסוק ינשוף מאז כניסתו לשירות בחיל האוויר.
נתונים כלליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנתונים מתייחסים לדגמים המופעלים על ידי חיל-האוויר הישראלי:
- יצרן: סיקורסקי, ארצות הברית
- אורך: 15.26 מטר
- גובה: 5.13 מטר
- משקל: ריק: 5,700 ק"ג, מלא: 10,000 ק"ג
- קוטר הרוטור הראשי: 16.23 מטר
- הנעה: שני מנועים מתוצרת ג'נרל אלקטריק (GE-T700-701), בעלי הספק של 1,560 כ"ס כל אחד.
- מהירות מרבית: 357 קמ"ש
- טווח טיסה (ללא מכלי דלק חיצוניים): 468 ק"מ
- סייג רום: 5.8 ק"מ
- חימוש כללי: שני מקלעים בינוניים (בקוטר 7.62 מ"מ) או כבדים (בקוטר 0.5 אינץ')
- אנשי צוות: שלושה או ארבעה
- תכולה: 22 חיילים
- מחיר: 6 עד 10 מיליון דולר
תאונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-29 ביוני 1992 - מסוק בלאק הוק של צבא אוסטרליה התרסק ליד אוקיי (אנ') בקווינסלנד. 2 נהרגו.
- ב-14 באפריל 1994 הפילו מטוסי F-15 של חיל האוויר האמריקני שני מסוקי בלאק הוק של צבא ארצות הברית בצפון עיראק. 26 נוסעים ואנשי צוות נספו.
- ב-12 ביוני 1996 התנגשו שני מסוקי בלאק הוק של צבא אוסטרליה זה בזה והתרסקו. באסון נספו 18 בני אדם, 15 מהם אנשי SASR (אנ').
- ב-10 במרץ 2015 התרסק בלאק הוק של חיל האוויר האמריקאי בסמוך לבסיס אגלין (אנ') מול חופי הפנהנדל של פלורידה (אנ') ("ידית המחבת", כינוי של אזור בפלורידה על שם צורתו הגאוגרפית). כל 11 הלוחמים שהיו על סיפון המסוק נהרגו.
- ב-5 בדצמבר 2019 התרסק מסוק בלאק הוק של המשמר הלאומי במינסוטה. 3 אנשי הצוות נהרגו.
- ב-2 בינואר 2020 התרסק מסוק בלאק הוק של צבא טאיוואן. רמטכ"ל צבא טאיוואן שן יימינג ושבעה קצינים נוספים נהרגו.
- ב-12 בנובמבר 2020 התרסק בסיני מסוק בלאק הוק של כוח המשקיפים הרב-לאומי ושמונה מנוסעיו נהרגו[13].
- ב-11 בספטמבר 2024 התרסק ברפיח מסוק בלאק הוק של חיל האוויר הישראלי, שני לוחמים נהרגו ושמונה נפצעו[14].
מפעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ארצות הברית
- ישראל
- מקסיקו
- ארגנטינה
- קולומביה - יותר מ-90 מסוקים נמצאים בשירות.
- ברזיל
- אוסטריה - 9 מסוקים נמצאים בשירות.
- טורקיה - 126 מסוקים נמצאים בשירות.
- אוסטרליה
- סין
- יפן
- הפיליפינים
- מלזיה
- קוריאה הדרומית
- טאיוואן
- בחריין
- ברוניי
- מצרים
- ירדן
- צ'ילה
- ערב הסעודית
- אפגניסטן - שני מסוקים ראשונים נקלטו בחיל האוויר האפגני באוקטובר 2017
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאי פלג, ציפור לילה חכמה, באתר חיל האוויר הישראלי, 1 באוקטובר 2019
- ניצן סדן, בלאק הוק: המסוק שהוא אח לנשק, באתר כלכליסט, 24 בדצמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 'Stealth helicopters' used in Bin Laden raid, bbc, מאי 2011
- ^ Bin Laden raid: China 'viewed US helicopter wreckage', bbc, 2011
- ^ מסוק בלק-הוק של הצבא האמריקאי מגיע לביקור מבחן בישראל, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ המסוקים הראשונים נקלטים בחיל-האוויר, באתר חיל האויר, סיקורסקי UH-60 בלק-הוק (ינשוף)
- ^ אודי עציון, מסוקי הבלאק-הוק החדשים נמסרו לחיל-האוויר, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ סיון גזית, הינשוף החמוש יוצא לדרך, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ אמיר בוחבוט, משומש, לאחר שיפוץ ומתיחה: ביקורת בצה"ל על רכש המסוק החדש שיחליף את ה"עטלף", באתר וואלה, 5 בינואר 2022
- ^ ליאור שליין, הבלק-הוק המשופר: אב-טיפוס ראשון, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ ליאור שליין וענת וושלר, הבלק-הוק כבר מתדלק באוויר, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ ענת וושלר, קרוב לשמיים, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ גיל שני, לראשונה: מסוק ינשוף ביצע חילוץ מכלי שיט, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ אודי עציון, בלק הוק: תאונה קטלנית ראשונה אחרי 30 שנה בחיל האוויר, באתר וואלה, 11 בספטמבר 2024
- ^ Egypt: Several dead in Sinai helicopter crash
- ^ שובל, לילך (11 בספטמבר 2024). "שני לוחמים נהרגו בהתרסקות מסוק בפילדלפי, עוד ארבעה נפצעו קשה". ישראל היום. נבדק ב-11 בספטמבר 2024.
{{cite news}}
: (עזרה)