מכוניות עידן פליז
מכוניות עידן פְּלִיז (באנגלית: Brass Era car) היה מונח אמריקאי להגדרה של תקופה מוקדמת של ייצור הרכב, על שם שימוש נרחב באבזרי הפליז הבולטים ששימשו בתקופה זו לחלקים כמו אורות ורדיאטורים, בדרך כלל בין השנים 1905–1914 ותחילת מלחמת העולם הראשונה[1]
פליז היא סגסוגת המורכבת מהיסודות נחושת ואבץ.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקומות אחרים בעולם, תקופה זו תיחשב על ידי חובבי מכוניות עתיקות כמורכבות מהתקופות הוותיקות ("Veteran Era" לפני 1904), ותקופות אדוארדיאניות, אם כי מונחים אלה ממש אינם משמעותיים מחוץ לאימפריה הבריטית לשעבר.
כלי רכב אלה נקראו לעיתים קרובות כירכרות ללא סוסים.
מועדון הכרכרות חסר הסוסים באמריקה (HCCA) מגדיר עידן זה של כלי רכב חלוצי מנוע גז, מנוע קיטור[2] ומנוע חשמלי שנבנה או יוצר לפני ינואר 1916.
מערכת זו הגדירה מכוניות עם מנועים קדמיים, עם הנעה אחורית, עם מנועים בעירה פנימית עם תיבת הילוכים. בתחילה הייתה הכרכרה המונעת על גלגלים (הדומה למרכב הסוסים של לפני 1900) בשיא פריחתה, עם למעלה מ־75 יצרנים, אך הם ננטשו בהדרגה, לטובת המסלולים המתקדמים יותר, כלי רכב סגורים יותר כולל דגם הרכב הראשון ששווק באופן המוני, פורד מודל T מתוצרת פורד.
בחלקה המוקדם של תקופה זו, התקדם פיתוח מכוניות הקיטור, מה שהפך את מכוניות הקיטור לכלי רכב המהירים ביותר בימיהם. גם מכוניות חשמליות החזיקו בנתח שוק לאורך כל התקופה.
טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיתוח של טכנולוגיית הרכב היה מהיר, בין היתר בגלל מאות יצרניות קטנות שהתחרו להשיג את תשומת הלב בעולם. התפתחויות עיקריות כללו את מערכת ההצתה החשמלית (באמצעות מנוע דינמי על דגם ארנולד בשנת 1898, אף שרוברט בוש (אנ'), בשנת 1903, נוטה לקבל את הקרדיט), מתלים עצמאיים (שהוגשו למעשה על ידי בולי בשנת 1873), וארבעה בלמים שהותקנו לבלום הגלגלים (על ידי חברת ארול-ג'ונסטון (אנ') מסקוטלנד בשנת 1909). קפיצי עלים היו בשימוש נרחב במתלים, אם כי מערכות רבות אחרות עדיין היו בשימוש.
הילוכים ובקרות מצערת אומצו באופן נרחב, מה שמאפשר מגוון מהירויות שיוט, אם כי בדרך כלל לרכבים עדיין היו הגדרות מהירות נפרדות, ולא המערכת המשתנה לאין ערוך המוכרת במכוניות של תקופות מאוחרות יותר.
זכוכית בטיחות ביצעה את הופעת הבכורה שלה, עליה נרשם פטנט על ידי ג'ון ווד באנגליה בשנת 1905, אך תהפוך לציוד סטנדרטי רק בשנת 1926 בפיתוחו של דגם ריקנבקר (אנ').
פלדת זווית השתלטה על עץ משוריין כחומר המסגרת הנבחר, ובשנת 1912, "Hupp Motor Car Company" היה חלוץ השימוש בגופי פלדה, ויצרנית הרכב דודג' שהצטרפה בשנת 1914[3].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיטב 280 דגמי "מכוניות עידן פליז" (אוסף Collection by Mark Jennings)
- מכוניות עידן פליז (stahlsauto.com/automobiles category/brass-era)
מכוניות עידן פליז, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Georgano, G.N. (1985), Cars, 1886–1930, New York: Beekman House, distributed by Crown, ISBN 0-517-48073-5.
- ^ סטנלי סטימר בקרב כלי הרכב המהירים ביותר בסביבות 1906–1911 web.archive.org/web/20110311134008
- ^ Csere, Csaba (January 1988), "10 Best Engineering Breakthroughs", Car and Driver, 33 (7)