מלאזמה

מלאזמה
Melasma
תחום	רפואת עור
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	1068640
סיווגים
ICD-10	L81.1
ICD-11	ED60.1

מלאזמה (באנגלית: Melasma; ידוע גם כ-chloasma faciei,^[1] או מסכת ההריון^[2] כאשר היא קיימת בנשים בהריון) היא צבע שזוף או כהה בעור. על פי החשד, מלאזמה נגרמת מחשיפה לשמש, נטייה גנטית, שינויים הורמונים וגירוי בעור.^[3] אף על פי שזה יכול להשפיע על כל אחד, מלאזמה נפוצה במיוחד בנשים, ובמיוחד אצל נשים בהריון או אלו הנוטלות אמצעי מניעה דרך הפה או מדבקות או תרופות לטיפול הורמונלי חלופי.

סימנים וסימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימפטומים של מלאזמה הם מקולות כהות, לא סדירות, מתוחמות היטב, היפרפיגמנטיות עד לטלאים. כתמים אלה מתפתחים לרוב בהדרגה לאורך זמן. מלאזמה אינה גורמת לתסמינים אחרים מעבר לשינוי הצבע הקוסמטי.^[3] הכתמים יכולים להשתנות מ-0.5 ס"מ עד יותר מ-10 ס"מ תלוי באדם. ניתן לסווג את מיקומו כמרכז פנים, הלחי או הלסת. הנפוץ ביותר הוא במרכז הפנים (centrofacial), בו מופיעים כתמים על הלחיים, האף, השפה העליונה, המצח והסנטר.^[4]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה המדויקת למלאזמה אינה ידועה.^[5] מלאזמה נחשבת לגירוי של מלנוציטים (תאים בשכבת העור, המעבירים את הפיגמנט מלנין לקרטינוציטים של העור) כאשר העור נחשף לאור על-סגול מהשמש. גם כמויות קטנות של חשיפה לשמש עלולות לגרום למלאזמה חוזרת לעור לאחר שדהתה, וזו הסיבה שאנשים עם מלאזמה מקבלים אותה שוב ושוב, במיוחד בקיץ.

נשים הרות סובלות לרוב ממלאזמה, או כלואזמה, הידועה כמסכת ההריון. גם גלולות למניעת הריון וטיפול הורמונלי חלופי יכולים לעורר מלאזמה. שינוי הצבע נעלם בדרך כלל באופן ספונטני תוך תקופה של מספר חודשים לאחר הלידה או הפסקת אמצעי המניעה דרך הפה או הפסקת הטיפול ההורמונלי.

מחלת אדיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Melasma suprarenale (בלטינית: "מעל הכליות") היא סימפטום של מחלת אדיסון, במיוחד כאשר היא נגרמת על ידי לחץ או פגיעה קלה בעור, כפי שהתגלה על ידי FJJ שמידט מרוטרדם (JJ Schmidt of Rotterdam) ב-1859.

אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הסוגים השונים של מלאזמה הם אפידרמלית ודרמלית.

מלאזמה אפידרמלית נובעת מפיגמנט מלנין המוגבר בעל-שכבת תאי בסיס של האפידרמיס.
מלאזמה דרמלית (עורית) מתרחשת כאשר למקרופאגים עוריים יש רמת מלנין גבוהה.^[5] מלאזמה מאובחנת בדרך כלל חזותית או בעזרת מנורת ווד (אנ') (340 - 400 ננומטר אורך גל).^[6] תחת מנורת ווד ניתן להבחין בין עודפי מלנין באפידרמיס לזה של הדרמיס. זה נעשה על ידי הסתכלות עד כמה כהה נראית המלאזמה. מלאזמה דרמלית נראית כהה יותר ממלאזמה אפידרמלית מתחת למנורת ווד.

חוּמרָה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להעריך את חומרת המלאזמה בפנים על ידי קולורימטריה, מקסמטריה וציון אזור המלאזמה ומדד החומרה (MASI).

אבחנות דיפרנציאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש להבדיל בין מלאזמה לבין נמשים, כתמי גיל, מֶלַנוֹדֶרְמָה רעילה, מלאנוזה ריהל, היפרפיגמנטציה פוסט-דלקתית, מלאנוזה חיכוך, אוכרונוזה (אנדוגנית ואקסוגנית) וזאבת עורית.^[6] בנוסף, אין לבלבל אותו עם phytophotodermatosis, פלגרה, פוטוטוקסיות אנדוגנית, כתם Cafe au lait, ילפת שטוחה ועוד ועוד.^[6]

כמו כן, דווחו מקרים של פיגמנטציה הנגרמת על ידי תרופות, הנגרמות על ידי אמיודארון, או אוכרונוזה אקסוגנית הנגרמת על ידי הידרוקינוז.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכה על ידי רופא עור יכולה לעזור להנחות את הטיפול. טיפולים שיכולים לזרז את דהיית הכתמים כוללים:

חומרי דה-פיגמנטציה מקומיים, כגון הידרוקינון (HQ) בחוזק ללא מרשם (OTC - 2%) או מרשם (4%).^[7] HQ מעכב את טירוזינאז, אנזים המעורב בייצור המלנין.
טרטינואין,^[8] רטינואיד, מגביר את מחזור תאי העור (קרטינוציטים). טיפול זה אינו בשימוש במהלך ההריון עקב סיכון לפגיעה בעובר.
חומצה אזלאית (20%) נחשבת כמפחיתה את פעילות המלנוציטים.^[9]
חומצה טראנקסאמית דרך הפה הוכיחה שהיא מספקת הבהרה מהירה ומתמשכת במלאזמה על ידי הפחתת המלאנוגנזה במלנוציטים של האפידרמיס.
ציסטאמין הידרוכלוריד (5%) ללא מרשם^[10]^[11] נראה כי מנגנון הפעולה כולל עיכוב של מסלול סינתזת המלנין^[12]
ועוד טיפולים אפשריים נוספים

יְעִילוּת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקירות מבוססות ראיות מצאו שהטיפול היעיל ביותר במלאזמה כולל שילוב של חומרים מקומיים. קרמים בשילוב משולש שנוסחו עם הידרוקינון, טרטינואין ורכיב סטרואידי הראו כיעילים יותר מטיפול משולב כפול או הידרוקינון בלבד.^[13] לאחרונה, סקירה שיטתית מצאה שלתרופות דרך הפה יש גם תפקיד בטיפול במלאזמה והן הוכחו כיעילות עם מספר מינימלי ורמת חומרה של תופעות לוואי. תרופות דרך הפה ותוספי תזונה המשמשים בטיפול במלאזמה כוללים: חומצה טראנקסאמית, תמצית Polypodium leucotomos, בטא-קרוטנואיד, מלטונין ופרוסיאנידין.^[14]

פרוסיאנידין דרך הפה בשילוב עם ויטמינים A, C ו-E מבטיח ככל הנראה טיפול בטוח ויעיל למלאזמה אפידרמיסית. בניסוי אקראי, מבוקר פלצבו שנמשך 8 שבועות ב-56 נשים פיליפיניות, הטיפול הראה שיפורים משמעותיים באזור הלחי השמאלי והימני, והיה בטוח ונסבל היטב.^[15]

בכל הטיפולים הללו ההשפעות הן הדרגתיות ונדרשת הימנעות קפדנית מאור משמש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו שחור (עור)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מלאזמה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ James, William; Berger, Timothy; Elston, Dirk (2005). Andrews' Diseases of the Skin: Clinical Dermatology. (10th ed.). Saunders. מסת"ב 0-7216-2921-0.
^ Tunzi, M; Gray, GR (בינואר 2007). "Common skin conditions during pregnancy". Am Fam Physician. 75 (2): 211–18. PMID 17263216. {{cite journal}}: (עזרה)
^ ¹ ² "Melasma | American Academy of Dermatology". www.aad.org. נבדק ב-2016-02-25.
^ Arndt, Kenneth A., 1936- (2014-02-05). Manual of dermatologic therapeutics. Hsu, Jeffrey T. S. (Eighth ed.). [Place of publication not identified]. ISBN 978-1-4698-7200-1. OCLC 953864747.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
^ ¹ ² Evidence-based dermatology. Williams, Hywel C.,, Bigby, Michael E. (Third ed.). Chichester, West Sussex. 2014-06-05. ISBN 978-1-118-35762-0. OCLC 867001321.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
^ ¹ ² ³ Handel, Ana Carolina; Miot, Luciane Donida Bartoli; Miot, Hélio Amante (2014). "Melasma: a clinical and epidemiological review". Anais Brasileiros de Dermatologia. 89 (5): 771–782. doi:10.1590/abd1806-4841.20143063. ISSN 0365-0596. PMC 4155956. PMID 25184917.
^ Jutley, Gurpreet Singh; Rajaratnam, Ratna; Halpern, James; Salim, Asad; Emmett, Charis (2014-02-01). "Systematic review of randomized controlled trials on interventions for melasma: an abridged Cochrane review". Journal of the American Academy of Dermatology. 70 (2): 369–373. doi:10.1016/j.jaad.2013.07.044. ISSN 1097-6787. PMID 24438951.
^ Rivas, Shelly; Pandya, Amit G. (2013-10-01). "Treatment of melasma with topical agents, peels and lasers: an evidence-based review". American Journal of Clinical Dermatology. 14 (5): 359–376. doi:10.1007/s40257-013-0038-4. ISSN 1179-1888. PMID 23881551.
^ Breathnach, A. S. (בינואר 1996). "Melanin hyperpigmentation of skin: melasma, topical treatment with azelaic acid, and other therapies". Cutis. 57 (1 Suppl): 36–45. ISSN 0011-4162. PMID 8654129. {{cite journal}}: (עזרה)
^ Mansouri, P.; Farshi, S.; Hashemi, Z.; Kasraee, B. (2015-07-01). "Evaluation of the efficacy of cysteamine 5% cream in the treatment of epidermal melasma: a randomized double-blind placebo-controlled trial". British Journal of Dermatology (באנגלית). 173 (1): 209–217. doi:10.1111/bjd.13424. ISSN 1365-2133. PMID 25251767.
^ Bleehen, S. S.; Pathak, M. A.; Hori, Y.; Fitzpatrick, T. B. (1968-02-01). "Depigmentation of skin with 4-isopropylcatechol, mercaptoamines, and other compounds". The Journal of Investigative Dermatology. 50 (2): 103–117. doi:10.1038/jid.1968.13. ISSN 0022-202X. PMID 5641641.
^ Qiu, L.; Zhang, M.; Sturm, R. A.; Gardiner, B.; Tonks, I.; Kay, G.; Parsons, P. G. (2000-01-01). "Inhibition of melanin synthesis by cystamine in human melanoma cells". The Journal of Investigative Dermatology. 114 (1): 21–27. doi:10.1046/j.1523-1747.2000.00826.x. ISSN 0022-202X. PMID 10620110.
^ Rajaratnam, Ratna; Halpern, James; Salim, Asad; Emmett, Charis (2010-07-07). "Interventions for melasma". Cochrane Database of Systematic Reviews (באנגלית) (7): CD003583. doi:10.1002/14651858.CD003583.pub2. ISSN 1465-1858. PMID 20614435.
^ Zhou, Linghong Linda; Baibergenova, Akerke (2017-09-01). "Melasma: systematic review of the systemic treatments". International Journal of Dermatology (באנגלית). 56 (9): 902–908. doi:10.1111/ijd.13578. ISSN 1365-4632. PMID 28239840.
^ Handog, Evangeline (2009-07-20). "A randomized, double-blind, placebo-controlled trial of oral procyanidin with Vitamins A, C, E for melasma among Filipino women". International Journal of Dermatology. 48 (8): 896–901. doi:10.1111/j.1365-4632.2009.04130.x. PMID 19659873.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[Andrews-1] James, William; Berger, Timothy; Elston, Dirk (2005). Andrews' Diseases of the Skin: Clinical Dermatology. (10th ed.). Saunders. מסת"ב 0-7216-2921-0.

[2] Tunzi, M; Gray, GR (בינואר 2007). "Common skin conditions during pregnancy". Am Fam Physician. 75 (2): 211–18. PMID 17263216. {{cite journal}}: (עזרה)

[AAD2017-3] ¹ ² "Melasma | American Academy of Dermatology". www.aad.org. נבדק ב-2016-02-25.

[:13-4] Arndt, Kenneth A., 1936- (2014-02-05). Manual of dermatologic therapeutics. Hsu, Jeffrey T. S. (Eighth ed.). [Place of publication not identified]. ISBN 978-1-4698-7200-1. OCLC 953864747.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)

[:02-5] ¹ ² Evidence-based dermatology. Williams, Hywel C.,, Bigby, Michael E. (Third ed.). Chichester, West Sussex. 2014-06-05. ISBN 978-1-118-35762-0. OCLC 867001321.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)

[:2-6] ¹ ² ³ Handel, Ana Carolina; Miot, Luciane Donida Bartoli; Miot, Hélio Amante (2014). "Melasma: a clinical and epidemiological review". Anais Brasileiros de Dermatologia. 89 (5): 771–782. doi:10.1590/abd1806-4841.20143063. ISSN 0365-0596. PMC 4155956. PMID 25184917.

[:0-7] Jutley, Gurpreet Singh; Rajaratnam, Ratna; Halpern, James; Salim, Asad; Emmett, Charis (2014-02-01). "Systematic review of randomized controlled trials on interventions for melasma: an abridged Cochrane review". Journal of the American Academy of Dermatology. 70 (2): 369–373. doi:10.1016/j.jaad.2013.07.044. ISSN 1097-6787. PMID 24438951.

[:1-8] Rivas, Shelly; Pandya, Amit G. (2013-10-01). "Treatment of melasma with topical agents, peels and lasers: an evidence-based review". American Journal of Clinical Dermatology. 14 (5): 359–376. doi:10.1007/s40257-013-0038-4. ISSN 1179-1888. PMID 23881551.

[9] Breathnach, A. S. (בינואר 1996). "Melanin hyperpigmentation of skin: melasma, topical treatment with azelaic acid, and other therapies". Cutis. 57 (1 Suppl): 36–45. ISSN 0011-4162. PMID 8654129. {{cite journal}}: (עזרה)

[10] Mansouri, P.; Farshi, S.; Hashemi, Z.; Kasraee, B. (2015-07-01). "Evaluation of the efficacy of cysteamine 5% cream in the treatment of epidermal melasma: a randomized double-blind placebo-controlled trial". British Journal of Dermatology (באנגלית). 173 (1): 209–217. doi:10.1111/bjd.13424. ISSN 1365-2133. PMID 25251767.

[11] Bleehen, S. S.; Pathak, M. A.; Hori, Y.; Fitzpatrick, T. B. (1968-02-01). "Depigmentation of skin with 4-isopropylcatechol, mercaptoamines, and other compounds". The Journal of Investigative Dermatology. 50 (2): 103–117. doi:10.1038/jid.1968.13. ISSN 0022-202X. PMID 5641641.

[12] Qiu, L.; Zhang, M.; Sturm, R. A.; Gardiner, B.; Tonks, I.; Kay, G.; Parsons, P. G. (2000-01-01). "Inhibition of melanin synthesis by cystamine in human melanoma cells". The Journal of Investigative Dermatology. 114 (1): 21–27. doi:10.1046/j.1523-1747.2000.00826.x. ISSN 0022-202X. PMID 10620110.

[13] Rajaratnam, Ratna; Halpern, James; Salim, Asad; Emmett, Charis (2010-07-07). "Interventions for melasma". Cochrane Database of Systematic Reviews (באנגלית) (7): CD003583. doi:10.1002/14651858.CD003583.pub2. ISSN 1465-1858. PMID 20614435.

[14] Zhou, Linghong Linda; Baibergenova, Akerke (2017-09-01). "Melasma: systematic review of the systemic treatments". International Journal of Dermatology (באנגלית). 56 (9): 902–908. doi:10.1111/ijd.13578. ISSN 1365-4632. PMID 28239840.

[15] Handog, Evangeline (2009-07-20). "A randomized, double-blind, placebo-controlled trial of oral procyanidin with Vitamins A, C, E for melasma among Filipino women". International Journal of Dermatology. 48 (8): 896–901. doi:10.1111/j.1365-4632.2009.04130.x. PMID 19659873.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]