מלון אלקונין-צנטרל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלון אלקונין-צנטרל
Houses in Lilienblum Street P1080357.JPG
מלון אלקונין בלילינבלום 9 בת"א לפני תחילת השיפוץ (2011)
מיקום רחוב ליליינבלום 9 תל אביב
קומות 2
בעלות מנחם נחום אלקונין
בניית המלון
נחנך 1912
אדריכל שמואל נתן וילסון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′44″N 34°46′07″E / 32.062130555556°N 34.768661111111°E / 32.062130555556; 34.768661111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מלון אלקונין-צנטרל הוא אחד המלונות הראשונים בתל אביב. נמצא ברחוב ליליינבלום מספר 9. בשנות ה-40 הוסב הבניין לדירות מגורים עד שהוזנח וננטש במשך שנים רבות והחל מ-2013 עבר תהליך שיפוץ והרחבה.

ההיסטוריה של המלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלון נבנה על ידי מנחם נחום אלקונין שעלה ארצה ב-1912 מרוסיה (שם עסק ביערנות). אלקונין הגיע עם אשתו, מלכה, ו-6 ילדים (השביעי נולד בארץ). רכש, מבעל קרקעות בשם איזרסקי, מגרש של 3 דונם בין שכונת נווה צדק לאחוזת בית ועליו הקים ב-1913 בית מגורים ומלון. עם התרחבותה של תל אביב נקרא הרחוב רחוב ליליינבלום ומספר הבית נקבע כמספר 9.

מקים המלון היה הקבלן שמואל נתן וילסון שהקים מספר רב של בתים בעיר. המלון נבנה על פני 2 קומות בסגנון האקלקטי וכלל 38 חדרים[1]. קירות הבניין נבנו מאבן כורכר והיו בעובי של כ-50 ס"מ. בעיצוב הבית נעשה שימוש באלמנטים מסוגננים כמו מעקות, אדני חלונות, מדרגות, כרכובי הגג ועוד. בנוסף קושטו הקירות הפנימיים בציורי קיר. המבנה כלל גם בית כנסת פרטי עבור בני הבית ואורחי המלון.

המלון זכה לארח אורחים רמי דרג מלאומים שונים כמו דוד בן-גוריון, יצחק בן צבי, אלברט איינשטיין, חיים ויצמן, עבדאללה הראשון ועוד.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גורשה המשפחה והגיעה לצפת[2] כשצעירי העיר הופקדו על שמירת הנכס. לאחר המלחמה חזרה המשפחת למלון ושיקמה אותו. האלמנה, מלכה אלקונין, מסרה את ניהול המלון לפייבלושה (שרגא) זוסמנויץ ששינה את שמו ל"מלון צנטרל" וחנך אותו ב-1920. משפחת אלקונין המשיכה להתגורר במקום. בהמשך שינה המלון את שמו שוב ל"מלון תל אביב" ואחר כך ל"מלון שוגר".

לאחר 1930 הפסיק המקום לתפקד כמלון וחדריו הושכרו כדירות מגורים. בשנות ה-50 וה-60 שימשו חדרי המלון כבתי מלאכה ומחסנים תוך שמצבו של הבית הולך ומתדרדר. בשנות ה-70 ננטש הבניין עקב מצבו. בשנות ה-80 נמכר הבית לנתן מוזס מירושלים. לאחר שנת 2000 נמכר המקום ליזם צרפתי שהחל לפעול לשינוי תוכנית המבנה. בשנת 2013 החל שיפוץ הבניין והרחבתו במגמה להשלים את השיפוץ עד סוף שנת 2015[3][4].

ב-2005 הוציאה שולמית גנור-אלקנה (נכדתו של מנחם נחום אלקונין) ספר על הבית והמלון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שולמית גנור - אלקנה, לילינבלום 9, 2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בתקופת בנייתו היה המלון הבניין הגבוה ביותר בתל אביב
  2. ^ אבי המשפחה מנחם נחום אלקונין נפטר בצפת
  3. ^ בנוסף לשיפוץ המבנה הקיים מתוכננת הרחבה הכוללת חפירת מרתף ומגדל בן 7 קומות
  4. ^ יזם הפרויקט: חברת אפין ישראל, התכנון: האדריכלית מאירה מור, אדריכלית שימור: טל איל