מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המדינה הספאווית הייתה מדינה מוסלמית שיעית-תריסרייית, שהופיעה באיראן בתחילת המאה ה-16 ויש המעריכים שהיא תחילת ההיסטוריה של איראן המודרנית[1].
שושלת השאהים הספוויים[2] כללה 11 שליטים, בין השנים 1501–1502 עד שנת 1722 והייתה הרצף השלטוני הארוך ביותר, לאחר המאה השביעית, שבה נכבשה פרס על ידי האסלאם והם אלו שהכריזו על השיעה התריסרית כדת הרשמית של האימפריה.
| שם המלך
|
תמונה
|
כינוי
|
לידה-מוות
|
הוא נכנס לתפקיד
|
עזוב את התפקיד
|
יחסי משפחה
|
הערה
|
| שושלת ספאווית, 1501–1736
|
| איסמעיל הראשון
|
|
שאה, סולטאן
|
1487–1524
|
7 בנובמבר 1502
|
23 במאי 1524
|
בנו של סולטן חיידר
|
|
| שאה תהמאספ הראשון
|
|
שאה, "חבר הקוראן"[3], סולטן הסולטאן
|
1514–1576
|
23 במאי 1525
|
25 במאי 1576
|
בנו של איסמעיל הראששון
|
|
| איסמעיל השני אל-ספווי
|
|
שַׁאה
|
1537–1577
|
25 במאי 1576
|
24 בנובמבר 1577
|
בנו של תהמאספ הראשון
|
חשד שהורעל
|
| מוחמד ח'ודאבנדה
|
 </img>
|
"ח'וד בנדה", אשרף, סולטן
|
1532–1596
|
25 במאי 1576
|
1 באוקטובר 1587
|
בנו של תהמאספ הראשון
|
|
| עבאס שאה הראשון
|
|
הגדול,שאהנשאה (פר'), סולטן
|
1571–1629
|
1 באוקטובר 1587
|
19 בינואר 1629
|
בנו של מוחמד ח'ודאבנדה
|
|
| שאה ספי (אל-ספווי)
|
|
שאה, מירזה
|
1611–1642
|
19 בינואר 1629
|
12 במאי 1642
|
בנו של עבאס הראשון
|
|
| עבאס שאה השני
|
|
שאה
|
1632–1666
|
12 במאי 1642
|
26 באוקטובר 1666
|
בנו של שאה סאפי
|
|
| שאה סולימאן (אל-ספווי)
|
|
שאה, חכם החכמים
|
1645–1694
|
26 באוקטובר 1666
|
29 ביולי 1694
|
בנו של עבאס השני
|
|
| שאה חוסיין (אל-ספווי)
|
|
שאה, סולטן, "צאדר אל-חאכם"
|
1668–1726
|
29 ביולי 1694
|
11 בספטמבר 1722
|
בנו של סולימאן הראשון
|
הודח ונהרג על ידי מחמוד הותכ
|
| שאה תהמאספ השני
|
|
שאה
|
1704–1740
|
11 בספטמבר 1722
|
16 באפריל 1732
|
בנו של הסולטן חוסיין הראשון
|
הודח ונהרג על ידי נאדיר שאה
|
| עבאס השלישי (אנ') ספוויד
|
|
שאה
|
1730–1739
|
16 באפריל 1732
|
22 בינואר 1736
|
בנו של תהמאספ השני
|
הוא היה שליט "פורמלי" ונשלט על ידי נאדיר שאה. שהדיח והרג אותו.
|
</img>
