ממכ"א

ממכ"א

פרטים
מדינה
שיוך	צבא ההגנה לישראל
סוג	בית תוכנה
בסיס האם	מחנה מקלף
פיקוד
יחידת אם	אגף כוח האדם
דרגת המפקד	אלוף-משנה

ממכ"א (ראשי תיבות של מרכז מיכון כוח אדם) ובשמה הקודם יא"ל (ראשי תיבות של יחידת אכ"א למחשב) הייתה יחידת המחשוב של אגף כוח האדם בצה"ל. היחידה הוקמה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, לקראת קליטתו של המחשב הראשון בצה"ל, ובשנת 2005 התמזגה להקמת מלקת לשם.

היסטוריה

שנות ה-60

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר ניתנה הפקודה להקמת ממר"ם, מרכז המחשבים של צה"ל, החלו גם באגף כוח האדם (אכ"א) ההכנות לקליטת המחשב, שנמשכו כשנתיים. הוקמה חוליית מחשב שמנתה כשמונה איש בראשות סא"ל חיים קדים (ליס) – המפקד הראשון של חוליית אכ"א בממר"ם, שלמדה את הנושא מתחילתו. מומחים אמריקאים העבירו את קורס התכנות הראשון בשפת המכונה של המחשב "פילקו 2000".

התפנית הגדולה בתולדות יחידת המחשב החלה באמצע שנות ה-60. חל מעבר לדור מחשבים מודרני יותר, וב-1968 עברה היחידה להשתמש במחשב 360/50 של חברת IBM, שבו נעלמו המגבלות של המערכת הכבדה והזיכרון המוגבל של המחשב הקודם. בעיית אמינות הרשומת החלה להעסיק את קברניטי היחידה יותר ויותר. אמינות כזאת תלויה במוטיבציה של השלישים בשטח. הם נדרשו לנהל "פנקסנות כפולה", כלומר גם להמשיך ברישום הידני הישן וגם לדווח למחשב. דיווח למחשב רחוק שתפקידו ותכליתו אינם מובנים לא היו פעולה שאנשים בשטח התלהבו לבצע. נבחנו דרכים אחדות לשיפור האמינות, אשר יושמו בעיקר בשנות ה-70. אחת הדרכים הייתה החדרת דו"חות הרשומת הממוכנים עד הדרג הנמוך ביותר של היחידה, המחשב החל לשרת ישירות את השליש, והוחלט על פתיחת "סניפי הזנה" – מרש"מים קרוב לשטח בצפון ישראל ובדרומה.

מערכת הרישום האישי

התפקיד הראשון שנועד ליחידת המחשב באכ"א היה להכין את מערכת הרישום האישי - רישום המידע על כל חיילי צה"ל. המשימה הראשונה הייתה להעביר את רשימות כוח האדם והתקנים למחשב במקום הכרטיסים המנוקבים ששימשו בציוד לעיבוד נתונים. באותה תקופה של טרום המחשב היה לכל חייל כרטיס מנוקב שעליו הופיעו כל הפרטים האישיים שלו. כשהוחל בהעברה למחשב גויסו מאות חיילים ואנשי מילואים לתהליך הסבה שנמשך כשנה, שבמהלכה טופלו מאות אלפי טפסים עליהם סומנו בעיגולים אותם נתונים שהוחלט להעבירם למחשב. הקמת קובץ הרישום האישי והסבת הכרטיסים המנוקבים הושלמה והופעלה מבצעית בערב פסח של שנת 1963.

יחידת המחשב נועדה בראשית דרכה לשרת רק את השלישות הראשית ולא את המערכת הצה"לית כולה, ועד שנת 1963 הייתה עסוקה בהעברת החומר ההיסטורי למחשב. במקביל לסידור הכרטיסים המנוקבים, הוטל על אכ"א לקבוע איזה מידע רוצים להפיק מן המחשב. צוות תכנון בראשותו של סא"ל יצחק גל (גלקין) – המפקד ראשון של יא"ל – יחידת אכ"א למחשב – בנה ספר, שתיאר מאות רבות של דו"חות מחשב, כאשר כל דו"ח צויר בצורה בה היו המשתמשים העתידיים בו מבקשים לראותו. כך נבנתה מערכת של קובצי שאילתות שבהכנתה הושקע מאמץ גדול, אך תחולת התפקוד שלה הייתה קצרה ביותר. בתקופה הראשונה אכ"א לא נתן אמון בדוחות המחשב והעדיף עבודה ידנית. השליש הראשי דרש אז שכל דו"ח מסוכם שבא מן המחשב יהיה מלווה גם בדו"ח ידני, ליתר ביטחון. במשך הזמן חדר האמון במערכת לכל הדרגים.

מחולל דוחות "חפוז"

בשנותיה הראשונות אפשר לתאר את היחידה כצוות של מחפשי דרך שעבדו יחד תקופה ארוכה תוך לחץ ומתח ובין ציפיות גבוהות לספקנות. כתוצאה מכך נוצרה ביחידה אווירה של יצירה מתוך יוזמה רבה ותושייה אישית בכל התחומים. את המהדורה הראשונה של "חפוז" (מערכת דוחות) כתבו שהרון שלח, לימים הפרופסור הצעיר ביותר בתולדות האוניברסיטה העברית (למתמטיקה עיונית) ואהרון טמיר, לימים מפקד ממכ"א הראשון. שלח תיכנן תוכנית שבעזרתה אפשר היה להגדיר ולהריץ דו"חות מתוך קובץ הרישום האישי בשפה פשוטה וייעודית.

במלחמת ששת הימים

תפנית אירעה בעקבות מלחמת ששת הימים ביוני 1967. המלחמה והגיוס שקדם לה יצרו לחץ חזק לתת הגדרה מדויקת יותר של הדרישות מהמחשב ולעכל בצורה ברורה את המגבלות והאפשרויות של המחשב. בעקבות הגיוס הרחב של אנשי המילואים התברר כי אי אפשר לשלוט על גיוסים מסיביים כאלה ולשלם משכורת בקנה מידה רחב כל כך ובפרק זמן ממושך כל כך ברישום ידני, והוחל בהיערכות לתשלום המשכורת לאנשי המילואים באמצעות המחשב. מערך התשלומים לאנשי המילואים ורישום ימי המילואים הפך לחלק אינטגרטיבי ממערך הרישום האישי. בנוסף ללחץ על מערך התשלומים, נדרש המחשב לסייע ברישום שבויים ובאיתור נפגעים. המחשב סיפק נתונים לא רק לאכ"א אלא גם ברמה המטכ"לית בכל הרמות.

בתערוכת צה"ל 1968

נשיא המדינה זלמן שזר ורעייתו בביקור בדוכן ממר"ם בתערוכת צה"ל

אחד מסימני הדרך של יצירת האמון הכללי במחשב הייתה תערוכת צה"ל בגני התערוכה בשנת 1968. בדוכן אכ"א הוצב מסוף וחייל בסדיר או במילואים שביקרו בתערוכה הוזמנו לתת את מספרם האישי, ותוך שניות הופיעו על המסך שמם וכתובתם הפרטית. מבקרים ניסו את המחשב והתפלאו לראות שהמחשב מסוגל במהירות למצוא את כתובתו של כל חייל וחייל. פרטים אישיים על כמה מפקדים בכירים עודכנו על ידי היחידה ערב התערוכה מתוך ידע אישי או הצצה בספר הטלפונים. היו כמה מפקדים בכירים בצה"ל שעמדו בפה פעור מול נפלאות המחשב, שידע על כתובתם החדשה ימים ספורים אחרי שעברו אליה. כבדרך אגב, התערוכה השיגה מטרה נוספת, כל איש מילואים שבא לביתן ממר"ם ונתוניו לא היו מדויקים, מילא טופס לעדכון פרטים, שהוכנסו לאחר מכן למערכת ועדכנו אותה.

שנות ה-70

שנות ה-70 התאפיינו בתנופת פיתוח גדולה בתחום הטכנולוגי שהקו המנחה שלה ע"י המפקדים היה בניית סביבות עבודה כוללניות בארכיטקטורה מודרנית כדי להבטיח שרידות בשיני הזמן ומגוון שירותים.

במקום לבנות מערכת שעונה למפרט דרישות נתון, הועדפה בניית כלים שמסוגלים "לייצר" מערכות מהסוג הדרוש, באופן דינמי, על פי דרישות שמשתנות עם הזמן. כשם שבעזרת מחולל דוחות ניתן לייצר מגוון גדול של דוחות, בעזרת מחולל השכר ניתן לבנות מערכות שכר שונות ובאמצעות מחולל חוקת רשומת ניתן להגדיר את חוקיות הנתונים המוזנים למערכת הרישום האישי.

הפרויקטים המרכזיים כללו:

תעודת פרס איל"א למפתחי מערכת "אמ"ת 3"

• הסבת הרישום האישי לעבודה על מחשבי IBM.
• פיתוח כלי אחזור מידע מתקדמים באצווה - מחולל דו"חות הבסיסי – שפה פרמטרית ייחודית, שאפשרה הכשרת בוחנים וקודנים שאינם אנשי מקצועות המחשב, אך מבינים את מורכבות המידע השלישותי היטב, מגדירים, כותבים ומפיקים את אלפי הדוחות הפשוטים והמורכבים ביותר בנייר עבור לקוחות המערכת.
• פיתוח כלים לאיחזור מידע בתקשורת (אמ"ת) בשלוש רמות:
  • אמ"ת 1 - שאילתות פרט בתקשורת לפי מפתח (מספר אישי או מספר זהות). תוכן השאילתה ואופן עריכתה ניתנים ל"תכנות" בשפה עברית פשוטה על ידי משתמשי הקצה – אנשי השלישות בשטח, בהתאם לצרכים הייחודיים שלהם.
  • אמ"ת 2 – מבחר דוחות סטטיסטיים שבסיס הנתונים שלהם נשלף מראש ע"י מערך הדוחות הבסיסיים אחת לשבוע והצגתם הייתה בהתאם להגדרת משתמשי התקשורת בשטח.
  • אמ"ת 3 – משתמשת בשפה העברית עם פונקציות בוליאניות (או ,ו, למעט ועוד), להגדרת דוחות ע"י משתמשי הקצה במערך התקשורת של השלישות ואכ"א. המערכת נבנתה כדי לאפשר לקשת רחבה של משתמשים לקבל מידע מתוך מאגר הנתונים העצום שבמחשב המרכזי של אכ"א. כל זאת בזמן קצר ביותר, במחיר נמוך ותוך שימוש ברשת התקשורת הקיימת. קודם לכן נאלץ כל מי שביקש מידע בדו"ח אכ"אי מסוים מהמחשב, לחכות ימים מספר עד לקבלתו. במערכת אמ"ת 3 נמשך התהליך בין דקות לשעות ספורות בלבד. המשתמש הפנה את שאלותיו למחשב באמצעות המסוף בשפה עברית נוחה ופשוטה ומקבל את המידע תוך פרק זמן קצר הישר למסוף בלשכתו. המערכת מבוססת על מודל מתמטי תאורטי של איחזור מידע ממאגר נתונים גדול מאוד. המערכת עלתה לאוויר זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים והביאה לתוצאות מצוינות. המערכת זיכתה את היחידה בפרס איל"א לשנת תשל"ד.
• פריסת רחבה של מסופי תקשורת של יבמ: לוח מקשים ומדפסת כדורית (2740/1, 1050), תואמי יבמ מתוצרת אוליבטי, צגי IBM 3270 ("ירוקים") תוצרת יבמ, מדפסות Remote Job Entry (RJE) הכוללות גם קוראי כרטיסים להזנה (2770,3780), כולם בקווי נל"נ במהירויות העברה שונות, ואפילו מכשירי טלקס קיימים חוברו לתקשורת ממר"ם במהירויות של 50 באוד. לחלק מהמסופים הוצמדו מכשירי הצפנה מתוצרת חיל הקשר והאלקטרוניקה.

הפריסה הרחבה נשלטה ובוקרה באמצעות מערכות ניהול התעבורה והתורים בתקשורת שנכתבה ע"י היחידה – BNUC, על בסיס מוניטור תקשורת ייחודי שפותח בממר"ם H2TELE, שהתבסס על הסטנדרטים של יבמ לתקשורת נתונים BTAM ומאוחר יותר VTAM .

המדור המקצועי המרכזי של ממכ"א בימים הללו שקידם והניע את רוב המהלכים הטכנולוגיים היה מדור תוכניתן ראשי (CTO במונחי היום).

במלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים תפסה את ממכ"א אחרי תנופת פיתוח גדולה בתחום הטכנולוגי - הסבת הרישום האישי למחשבי IBM, פיתוח כלי אחזור מידע מתקדמים באצווה (מחולל דו"חות הבסיסי) ובתקשורת (אמ"ת 3), ופריסת מסופי תקשורת בקווי נל"נ וטלקס לממר"ם.

צה"ל היה מפוזר אז ברחבי ישראל וחצי האי סיני. אנשים נותקו מיחידותיהם למשך תקופה ארוכה, וחלקם הוכרזו כנעדרים. בהיערכות מקיפה כזאת, מבחינת כוח האדם ובפריסה רחבה כזאת מבחינה גאוגרפית, המחשב היה מסוגל לתת למטה הכללי את הכרת השטח שהוא היה זקוק לה כל כך, בשלושה נושאים עיקריים:

• מידע עדכני בעניין הנפגעים. מערכת אמ"ת 3 סייעה באיתור נפגעים ובזיהויים. מספר עצום של נפגעים זוהה במהירות, לעתים תוך שימוש בנתונים חלקיים מאוד. כך, למשל, נפגע שהיה ידוע שמו הפרטי בלבד, דרגתו, החזית בה לחם ושתי הספרות האחרונות של מספרו האישי – אותר סופית לאחר ששאר האמצעים לזיהויו ולאיתורו נכשלו. כל האינפורמציה העדכנית בעניין הנפגעים זרמה דרך ממכ"א. בשבועות המלחמה הראשונים, בהם לא פורסם המידע על הנפגעים בציבור, קצין חמוש בדרגת רב סרן ניצב ליד המדפסת באולם המחשבים של ממר"ם, כדי למנוע זליגת מידע רגיש זה. זו הייתה אבטחת המידע אז.
• שליטה על מערך המילואים וגיוס המילואים. אירועי הגיוס מולאו על כרטיסים מנוקבים מראש בנקודות הגיוס, והוזנו לעדכון המחשב ומוינו לצורך תיעוד. זאת, באמצעות הממיינות הוותיקות של ממר"ם.
• מצבת כוח האדם העדכנית של הצבא המפוזר נרשמה בעקבות מיפקדים שנערכו בשטח, כדי להבטיח שהפיקוד לא יאבד שליטה על הצבא. נבחרת של קציני ממכ"א בסדיר ובמילואים ירדה לשטח במטרה להדריך את השלישים האוגדתיים והפיקודיים - ולסייע להם לשלוף מידע במסופי התקשורת באמצעות מערכת אמ"ת 3 המודרנית.

כל העם היה צבא והמשפחות נזקקו לכספים לקיום. ממכ"א הפיקה מדי חודש מאות אלפי המחאות של מקדמות תשלומי המשפחה בחירום של הביטוח הלאומי (תשמ"ש חרום), ארזה אותן והפיצה אותן בכל הארץ. גם מכוניות היו מגויסות, ועבורן שולמו תשלומים לבעלי הרכב.

כשהיתרון חזר לצה"ל, התל צה"ל לקחת שבויים וגם עבורם נדרש לרשום, לנהל ולהפיק דו"חות למען הצלב האדום. מערכת מיוחדת לניהול שבויי אויב נבנתה בתוך ימים ספורים.

ניהול ובקרה של מערך הבחירות לכנסת השמינית (דצמבר 1973), כשרוב כוחות המילואים עדיין היו מגויסים, הוטל על ממכ"א. בתוך שישה שבועות הוקמה מערכת שליטה ובקרה על הבחירות בצה"ל, אשר עבדה ללא תקלות ביום הבחירות, וסיפקה דו"חות בקרה לחמ"ל של צה"ל בכנסת, בקצב מהיר מהצפוי.

עמידה ביעדי משימות אדירות אלו התאפשרה, כאמור, בזכות העובדה שכשנתיים לפני המלחמה נוצרו מערכות היסוד ומערכת טכנית אמינה ביותר בממכ"א. היחידה התארגנה בתנאי לחץ קשים, עמדה במבחן, והתגבשה כיחידה מקצועית וחברתית גם יחד.

מלחמת יום הכיפורים של אנשי ממכ"א ארכה חודשים רבים אחרי שאחרון אנשי המילואים חזר לביתו.

מערכת מחוללת שכר (ממ"ש1)

תעודת פרס איל"א 1979 למפתחי ממ"ש1

מערכת ממ"ש1 (מערכת מחוללת שכר) פותחה בממכ"א בסוף שנות ה-70 ועמדה בכל התהפוכות הכלכליות ובמבנה השכר מאז. היא בנויה בארכיטקטורה מוכוונת-שירותים (SOA). המערכת אחראית לחישוב שכרם של כל המשרתים בצה"ל (חובה, קבע, אזרחים עובדי צה"ל, גמלאים ועוד) מדי חודש. הכל החל לאחר מלחמת יום הכיפורים שבמהלכה ובסיומה דאג מינהל התשלומים של צה"ל (מת"ש) לשלם לכל משפחות המגויסים למילואים את מקדמות התשלום של ביטוח לאומי על פי חוק. הצבא כולו היה מגויס וכמות ההמחאות היתה אדירה, מת"ש כרע תחת העומס. הראשונים להפגע היו אנשי הסדיר עבורם הצטברו אלפי דווחים אישיים רטרואקטיביים, בנוסף נחתמו בשנים אלו הסכמי שכר מגוונים וגם הם בתחולה רטרואקטיבית – רוב החישובים בוצעו ידנית ומערכת השכר של אותה תקופה ידעה בעיקר לערוך ולהדפיס את תלוש המשכורת. כל אלה יצרו פיגורים בתשלומים של חודשים רבים שהלכו והצטברו וחייבו את הקברניטים לעשות מעשה. ואכן בתחילת שנת 1977 הנחה סגן ראש אכ"א תא"ל משה נתיב את מפקד ממכ"א להיערך לפרויקט הקמה של מערכת שכר חדשה. באכ"א מונתה ועדת היגוי עליונה בראשות סגן ראש אכ"א והיו חברים בה מפקד ממכ"א, ראש מת"ש, מפקד ממר"ם, ראש אכ"א פרט והשליש הראשי.

צוות הפרויקט הציג פתרון חדשני לחישוב שכר נכון ובזמן עם יכולת חישוב רטרואקטיבי מלא על בסיס נתוני כוח האדם השלישותיים (רישום אישי) שבבסיסו עמדה חוקת שכר חיצונית שהוזנה למערכת בשפה קרובה ככל האפשר לשפה הטבעית של חשב שכר ובעברית. לכל נתון מחושב בבסיס הנתונים ניתנה פסקה אחת בלבד שמחשבת אותו וכוללת את כל הכללים לגבי הזכאות לתשלום, אופן החישוב, אופן התשלום ואופן התיקצוב וכן את קשריה לנתונים המושפעים והמשפיעים. מנגנון חישוב השכר קשר את כל הפסקאות בגרף חישוב מכוון שקיבל שירותים מממשקים תפעוליים. המערכת הופעלה מבצעית ביוני 1979, זכתה לשבחים רבים ובפרס איל"א באותה שנה ופועלת בהצלחה מאז.

מיכון רשתות הגיוס

כלקח נוסף ממלחמת יום הכיפורים נערכה ממכ"א לטפל בנוהלי גיוס החירום על ידי רישום פרטי ההיערכות ברשתות גיוס של אוגדות וחטיבות המילואים בזמן חירום והפקת דו"חות תפעוליים באמצעות מחולל הדו"חות הבסיסי לעדכון כתובות על בסיס המידע המעודכן במחשב ולביצוע הגיוס עצמו בעת הצורך.

מוניטור לעבודות ייצור

כמות העבודות (Jobs) של המערכים השונים באצווה בעיקר בשעות הלילה חייבו שליטה ובקרה צמודה על סדר ההרצה, האמצעים שהיא זקוקה להם וזיהוי התקלות במהלך הריצה בזמן כדי לאפשר לעצור את השרשרת ולתקן את החוליה החלשה לפני שממשיכים. בממכ"א הוקם ענף ייצור ויחד עם ממר"ם פותח על ידי ממכ"א מוניטור ייצור ממוחשב שאפשר לנהל את העבודה באופן אוטומטי. גם תוכנה זו זיכתה את מפתחיה בפרס איל"א לשנת 1980.

שנות ה-80

במחשבה של ניצול הצלחה, תפיסת הרישומת שפותחה עבור מערכת השכר הורחבה במהלך שנת 1981 לכתיבת תשתית חדשה לקובץ רישום אישי המבוססת על מערכת המח"ר (מחולל חוקת הרישומת). עם המעבר לחוקת רישומת העובדת בתפיסה הזהה לתפיסת השכר הצליחה ממכ"א ליצור מערכת שלמה בעלת חוזק פנימי וגמישות רבה להכנסת שינויים.

שנות ה-80 התחילו את עידן המערכות המבוזרות וממכ"א רכשה את מחשב ה-PDP הראשון לשם ניהול מערכת ההטבות וההלוואות של מחלקת פרט באכ"א.

המחשב השני נקנה לצורכי פיתוח מחולל היישומים "תמ"י" שכוון לצרכי הפיתוח של המערכות המבוזרות באכ"א. ממכ"א מחליטה לפתח בעצמה גם מחולל יישומים למחשב האישי IBM PC עם מערכת ההפעלה MS-DOS, כי בתקופה זו עדיין לא היו מוצרים מתאימים על המדף. גם מחולל היישומים תמ"י זכה בפרס איל"א לשנת 1987.

פריצת הדרך החלה ב-1985 עם מחשוב מערך גיוס המלש"בים בלשכות הגיוס ומחשוב שלישות אוגדות המילואים בצה"ל על מחשבי VAX.

במלחמת שלום הגליל

מלחמת שלום הגליל פרצה ביוני 1982 ונמשכה פורמלית כארבעה חודשים, למרות שצה"ל נסוג מלבנון באופן חד-צדדי רק במאי 2000. ככפי שקרה בכל מלחמות ישראל עד אז גם מלחמת שלום הגליל הייתה שונה מקודמותיה ולכן חלק מלקחי המלחמות הקודמות לא היה ישים במערכה החדשה. הנושא המרכזי בה טיפלה ממכ"א במערכה ואחריה היה הטיפול בנפגעים הרבים (654 הרוגים ו-1,216 פצועים), שהמידע לגביהם עודכן באופן שוטף.

ממכ"א פיתחה מערכת מידע לענף הנפגעים בשלישות הראשית על מיקרו מחשב אישי ייעודי, אולי בפעם הראשונה בצה"ל. מחשב ה-PC של יבמ ומערכת ההפעלה DOS עדיין לא הושקו ומה שנמצא אז בשוק היו מחשבים מסוגים שונים שהשתמשו במערכת ההפעלה CP/M ושימשו עד אז בעיקר למשחקי מחשב לילדים ולנוער. אנשי ממכ"א למדו את סביבת ההפעלה וכלי הפתוח של מחשבי ספקטרום סינקלייר שהושאלו ופיתחו מערכת יעודית לענף הנפגעים בשלישות הראשית שבה נוהל מידע נוסף, רגיש ומשלים על נפגעים שונים ועל מהלכים בהם היו מעורבים, כאלה שאינם מעודכנים במערכת הרישום האישי המרכזית.

מאחר והשימוש בתקשורת נתונים היה מוטמע היטב בתהליכי העבודה השלישותית בשטח, נפרסו מסופים במפקדות שהתבססו גם על תקשורת אלחוטית שסיפק חיל הקשר. עד להשלמת הפריסה הסתובב טנדר של ממכ"א עם מסוף נייד בין המפקדות והתחבר בכל פעם לתקשורת שהייתה זמינה במקום.

במקום מערכת נעדרים ואלמונים המטפלת במסות של נתונים נדרש היה לפתח מערכת מחשובית התומכת בניתוח טקסטואלי של ממצאי תחקירים ועדויות שנאספו על שארע בשטח ומספקת כיווני חקירה להמשך וקצה חוט למצב החיילים.

מערכת מיכון שלישות אוגדות המילואים

האסטרטגיה של פיתוח מערכות המידע למערך השלישות החלה להתמקד יותר ויותר בסיוע ליחידות בשטח. הפיתוח הראשוני התמקד במחשוב מערך השלישות של אוגדות המילואים בשגרה ובחירום. מוכנו כל תהליכי העבודה בהתבסס על מחשוב מקומי שהותקן בשלישות האוגדה (מחשבי VAX של חברת דיגיטל ומחולל היישומים תמ"י). בכל מחשב כזה אוחסנו כל הנתונים של חיילי האוגדה כפי שמופיעים בקובץ הרישום האישי בתוספת של נתונים ייחודיים והתבצע מהלך עדכון הדדי של הנתונים בין המחשב המרכזי ומחשב האוגדה לגבי השינויים השוטפים. האוגדה הראשונה שעלתה לאוויר הייתה אוגדה 370 ואחריה ודי במקביל אוגדה 161. על פרויקט מוצלח זה זכה צוות הפרויקט של ממכ"א בפרס הראשון של איגוד מנתחי מערכות מידע בישראל לשנת 1981.

מחשוב בקו"ם

באמצע שנות ה-80 הותקן בבקו"ם מחשב מיינפריים יבמ 4480 אשר ניהל את נתוני כוח האדם בצה"ל בשלב הגיוס, החל משלב ההתייצבות בבקו"ם, המיון ועד לשיבוץ הסופי. הנתונים היו זהים לנתונים ברישום האישי בתוספת נתונים ספציפיים לתמיכה בתהליכים של בקו"ם. התקיים סינכרון יומי בין המערכות שהיו מחוברות בקו תקשורת רחב פס. במהלך השנים הופעלה מערכת ניהול שרשרת חיול מקומית חדשה ומודרנית שתמכה בכל התחנות שבשרשרת, ומערכת מיון שהתבססה על חוקת מיון ושיבוץ שנוסחה כמשפטי אמ"ת 3 ע"י מומחי המיון בבקו"ם.

מחשוב לשכות הגיוס למלש"בים

בחצי השני של שנות ה-80 ובמסגרת מדיניות הביזור של תהליכי העבודה הנתמכים ע"י מחשוב באכ"א, הוקמה מערכת לניהול כל התהליכים המלווים את המועמד לשירות ביטחון (מלש"ב) מיום ההתייצבות הראשונה עד לגיוס בבקו"ם. כולל תהליכים כמו: אימות הנתונים, מבחנים פסיכוטכניים, ראיונות, בדיקות וועדות רפואיות, המלצות לשיבוץ ועוד. המערכת פותחה באמצעות מחולל היישומים תמ"י והופעלה בכל מערך לשכות הגיוס.

האינתיפדה הראשונה

במהלך האינתיפדה הראשונה נדרשה ממכ"א לפתח במהירות מערכות על מחשוב אישי לניהול מתקני המעצר של המשטרה הצבאית שטיפלו בעשרות עצורים בסוגי מעצר שונים: מינהלי, לפני משפט, אחרי משפט ועוד, שעברו ממחנה למחנה. הפיתוח נעשה באמצעות מחולל היישומים בתקשורת ודרש הצטיידות מסיבית של המשטרה הצבאית במחשבי PC לכל מתקן מעצר. יחד עם יכולת הבקרה והשליטה השוטפים, ספקה המערכת דוחות לצלב האדום על מצב העצורים על פי האמנות הבינלאומיות.

שנות ה-90

תעודות חייל חדשות

פרויקט תעודות חייל חדשות לצה"ל התחיל בשנת 1991 כאשר בבקו"ם הגיעו למסקנה שחייבים להחליף את מעבדת פיתוח התמונות בגלל חומרים רעילים, והומלץ אז לעבור לתעודות דיגיטליות. באותה תקופה הצילום הדיגיטלי היה בתחילת דרכו והתוצאות לא היו מרשימות, ממכ"א לקחה סיכון. אבל במכרז שיצא נדרש מהחברות המשתתפות להעמיד בבקו"ם, בשרשרת החיול, ציוד לצילום והפקת תעודות למשך חודש. שלוש חברות ניגשו למכרז והעמידו ציוד. הבחירה הייתה קלה, לא בגלל המחיר ולא בגלל גודל החברה. נבחרה חברה שהתעודות שלה עם תמונות החיילים היו ברמה סבירה. שתי חברות נפסלו בגלל איכות ירודה ותמונות גרועות. לאחר סיום המכרז נרכשו גם שלוש ערכות ניידות שאפשרו להנפיק תעודות בשטח. צוותים הגיעו לבסיסים, ביצעו צילומים והפיקו תעודות שהחליפו את התעודות הישנות. המערכת שהייתה מבוססת מחשבים אישיים, הייתה מקושרת לבסיס הנתונים המרכזי לרישום האישי, ולאחר הצילום נשמרה התמונה של החייל בבסיס הנתונים בקובץ הרישום האישי במחשבי המיינפריים.

שיבוץ אוטומטי של חיילים

פרויקט השיבוץ האוטומטי התחיל בשנת 1993. מדור נשים בבקו"ם ביקש למחשב את תהליך השיבוץ של הנשים, ולשם כך הוחלט להקים מערכת לשיבוץ אוטומטי. הוכן מסמך מסודר המפרט את התהליך, היתרונות והחסרונות ובעיקר התועלות שהפרויקט יביא. בבקו"ם הייתה התנגדות. במהלך הדיונים על הפרויקט ושמיעת ההתנגדויות התברר שיש בעיה מעבר להתנגדות העקרונית לשיבוץ האוטומטי. לכן, שונתה כותרת המסמך. במקום "מערכת שיבוץ אוטומטי", "מערכת תומכת החלטה בשיבוץ". הפיתוח החל, אבל התפנית שהביאה את הפרויקט למהפכה של ממש הייתה לאחר שראש אכ"א חדש, יהודה שגב, נכנס לתפקיד והחליט לשנות את תפיסת השיבוץ לבנים. המערכת שפותחה שהביאה להצלחה רבה שתהליך השיבוץ של הגברים ביחידות הלוחמות. ממכ"א זכתה בפרס איל"א לשנת תשנ"ה עבור הפרויקט.

מערכת ניסן – לניהול מינהל הסגל

מערכת מורכבת וחדשנית המשלבת טכנולוגיות EDI מודרניות בצה"ל עם פתיוח מערכת הדרכה מתקדמת. המשמעות שילוב מערכת תומכת תהליך עם מערכת מומחה. המערכת זיכתה את ממכ"א בפרס פרויקט מצטיין של לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל ב-1995.

אינטרנט לצה"ל

הקמת אתר אינטרנט בצה"ל הייתה בשנת 1996 חלום בלבד. הגישה לאינטרנט הייתה באמצעות חייגנים. ראש אכ"א האלוף גדעון שפר נתן ברכתו להצעה להקים אתר אינטרנט לטובת המתגייסים לצה"ל ולטובת אנשי המילואים. הרעיון היה לאפשר לחייל המילואים לדעת את זכויותיו ולמתגייס לדעת על האפשרויות העומדות בפניו. הפיתוח דרש שבירת מוסכמות של ביטחון שדה וגורמים אחרים בצה"ל, אבל לבסוף הוקם האתר ושרת התקשורת לימור לבנת קיימה מסיבת עיתונאים שבו האתר של צה"ל כיכב. הטכנולוגיה הייתה PHP על מחשב קטן.

איחוד קובץ מלש"ב ורישום אישי 1997

ההחלטה לבצע את פרויקט האיחוד נולדה לאחר גילוי פערים בין המידע הנאסף במנהל הגיוס לבין רישום אישי. מדובר בטכנולוגיות שונות ובכל סביבה חישוב נפרד, כך שחישוב של נתונים ברישום אישי לא תמיד זהה לחישוב אותם נתונים בלשכת הגיוס. היו גם פערי מידע בגלל בעיות סנכרון שונות. הפתרון שנבחר היה שילוב המאגרים והתבססות על חוקה אחת בלבד ברישום אישי. לכן המתגייס מקבל מספר אישי כבר כשהוא בלשכת הגיוס, המספר מלווה אותו מיום קבלת הצו הראשון ועד לגיוסו ושחרורו מצה"ל. מערכת לשכת הגיוס עדכנה את רישום אישי בנתונים גולמיים, אבל החישוב והחוקות השונות התבססו על רישום אישי בלבד.

המאה ה-21

פרויקט הדגל של אכ"א וחיל השלישות בתחילת המאה ה-21, ליצירת מערכת הכוללת את כל תהליכי העבודה מרמת הגדוד בשלישות ועד רמת הפיקוד, נקרא "שחר שלי". הפרויקט התבסס על רשתות מחשבי PC ובסיס נתונים Microsoft SQL Server, וקישור דו-כיווני לרישום אישי בממשק מיוחד שנכתב למען פרויקטים כאלה.

בשנת 2005 נעשה שינוי ארגוני במסגרתו הוקמה מחלקת לשם כמיזוג של ממכ"א, שעסקה בכוח אדם וממט"ל, שעסקה בנושאי האחזקה והלוגיסטיקה.

מפקדי ממכ"א

מפקד היחידה	שם היחידה	תאריכים משוערים
סא"ל חיים קדים (ליס)	חולית אכ"א	1959
סא"ל יצחק גל (גלקין)	יא"ל	1967
אל"ם אהרון טמיר	יא"ל / ממכ"א	1972–1978
אל"ם אבי כהן	ממכ"א	1978–1981
אל"ם יהודה בלכר	ממכ"א	1981–1984
אל"ם ד"ר יעקב ורשבסקי	ממכ"א	1984–1985
אל"ם אריה עמית	ממכ"א	1985–1989
אל"ם ארנסט שוורץ	ממכ"א	1989–1991
אל"ם אלי פרנק	ממכ"א	1992–1995
אל"ם גדי שווץ	ממכ"א	1995–1997
אל"ם משה ניסן	ממכ"א	1997–2001
אל"ם רונן זרצקי	ממכ"א	2001–2002
אל"ם מיכאל רוף	ממכ"א / לשם	2002–2006