מערך דוֹבר צה"ל (בראשי תיבות: מערך דוֹ"צ) הוא מערך באגף המבצעים (אמ"ץ) בצה"ל, המייצג את הצבא במגעיו עם הציבור ועם התקשורת. בראש המערך עומד קצין בדרגת תת-אלוף (תא"ל) שתוארו "דובר צה"ל". המערך אחראי לפרסום ההודעות הרשמיות של צה"ל, להפעלת פלטפורמות הדיגיטל של צה"ל ולפגישות אנשי הצבא עם אמצעי התקשורת (עיתונות, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט וכדומה). לפי אתר האינטרנט של מערך דובר צה"ל, ייעודו של המערך הוא "העצמת אמון הציבור בצה"ל, חיזוק הלגיטימציה לפעילותו והרתעת האויב באמצעות השפעה על המרחב הציבורי תקשורתי באופן ממלכתי, מבצעי, חדשני ויוזם"[1]. בנוסף לשפה העברית המערך פועל גם בשפות צרפתית ערבית, אנגלית, גרמנית, פרסית, ספרדית וטורקית.
היחידה החלה כ"יחידת הקשר לעיתונות" שהוקמה על ידי כתריאל כ"ץ, שקודם לכן היה דובר "ההגנה"[2]. יחידת דובר צה"ל הייתה כפופה לראש אגף המודיעין עד אחרי מלחמת יום הכיפורים. בתקופתו של אריה שלו בתפקיד (1963–1967) שם היחידה שונה למחלקת ביטחון והסברה, ושילב את ענף הקישור לעיתונות עם ענף ביטחון שדה. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוכפפה היחידה ישירות לראש המטה הכללי, העומד בראשה זכה לדרגת תת-אלוף והוא משתתף בישיבות פורום מטכ"ל. ב-1999 הועברה היחידה לכפיפות אגף המבצעים, ודובר צה"ל הוכפף לראש האגף, למעט בנושאים בהם יקבע הרמטכ"ל מראש ובכתב שבהם יהיה כפוף ישירות אליו.
בעת מלחמת לבנון השנייה לדובר צה"ל היה תפקיד משמעותי במערכה, שהתאפיינה בפתיחות תקשורתית לצד לוחמה פסיכולוגית[3].
במהלך כהונתו של אבי בניהו כדובר צה"ל הפכה היחידה מחטיבה למערך, עת הוכפפו לסמכותה המקצועית מדורי הדוברות באגפי המטכ"ל ובזרועות. בתקופה זו גם תוקנן תפקיד ראש מחלקת תקשורת.
כהונתו של דובר צה"ל אורכת ככלל כשנתיים, אולם במקרים רבים התארכה או התקצרה מסיבות שונות. לצד דוברי צה"ל שכיהנו לאורך השנים, שלושה מונו לתפקיד אך לבסוף מינוים בוטל: דני נוה (1991), ליאור לוטן (2011), וגיל מסינג (2019).
מערך דובר צה"ל מורכב ממספר ענפים ודוברים הפרוסים באגפים, בזרועות ובפיקודים. דובר פיקוד, זרוע, אגף, אוגדה או ראש מדור הוא קצין בדרגת רב-סרן או סרן, לפעמים, דרגתו תהיה אף סגן-אלוף. לדובר צה"ל כפופה סגנית דו"ץ וראש מחלקת מבצעי תקשורת. המבנה הנוכחי התעצב במסגרת תפיסת "שן הארי" (2018) שנוסחה על ידי הדובר רונן מנליס ואשר העמידה את הרב-קהליות והדיגיטל בבסיס העשייה תוך מימוש המשימה הדוברותית[דרושה הבהרה].
ענף תקשורת ישראלית אמון על הקשר אל מול כלל גופי התקשורת בישראל ופועל לקידום נושאים מוגדרים בסדר היום הציבורי, בשיח התקשורתי, וכן פועל לחיזוק האמון בצה"ל. בעבר הענף היה ידוע בתור "יחידת הקשר לעיתונות" ולאחר מכן בתור "ענף הקישור לעיתונות". חיילי הענף מחולקים למדורים, האחראיים על הקשר אל מול הכתבים בכלי התקשורת השונים:
מדור כתבים צבאיים (כ"צים): חיילי המדור עובדים אל מול תא הכתבים הצבאיים בישראל, הכולל עשרות כתבים ופרשנים, שצה"ל הוא מרכז העיסוק והסיקור התקשורתי שלהם. בין היתר, מש"קי הדוברות מלווים שיחות רקע רבות, עובדים על כתבות יזומות במגוון נושאים צבאיים ונותנים מענה לכתבים על שאילתות. המדור מאויש בכל עת, ונותן מענה בכל שעה, לרבות במהלך אירועים מבצעיים[4].
מדור טלוויזיה והפקות: המדור אמון על הקשר בין צה"ל לבין כלל מערכות הטלוויזיה. העבודה מתחלקת לקשר מול גורמי תוכניות ה-daytime, המהדורות המרכזיות והפקות טלוויזיוניות ארוכות.
מדור אינטרדיו-כתובה: מרכז את עבודת צה"ל מול כלל מערכות העיתונים הישראליים בפריסה ארצית, ואמון על הקשר בין צה"ל לבין מערכות התקשורת של האינטרנט והרדיו. העבודה מתבצעת אל מול העורכים, רכזי המערכת, הפרשנים וכלל הכתבים: אזוריים, בריאות, כלכלה, תעופה, טכנולוגיה ועוד. המדור מרכז עוד תא נוסף: תא תקשורת חרדית, אשר אמון על הקשר בין צה"ל לתקשורת החרדית בפלטפורמות השונות.
מדור כלכלית: המדור אחראי על עבודה מול הכתבים הכלכליים, מקור ידע בתחום למערך כולו, דברור יחידת היועכ"ל ודברור היועכ"ל, תא"ל פרופסור גיל פנחס
מדור צבא-חברה: מקיים קשרי הסברה ישירים של צה"ל אל מול גורמים מעצבי דעת קהל בארץ. (הופעה ציבורית של גורמי צבא בכנסים, השתתפות במפגשים עם בכירים בעולם הישראלי ובביקורים של מובילי דעת קהל בצה"ל).
מדור מקומית: מדור המרכז עבודה מול כלי התקשורת המקומיים הפונים לקהל יעד באזור גאוגרפי ספציפי, כגון מקומוני רשת ידיעות תקשורת. המדור עובד גם עם תחנות רדיו אזוריות.
מדור תקשורת פנים: מדור האחראי על פרסומים פנים-צהליים. יוזמות עבור כתבות באתר צה"ל, ושאר אתרי צה"ל השונים.
חמ"ל דיווח: אחראי על דברור האירועים המבצעיים המתרחשים ב-24 השעות האחרונות בצה"ל ובגזרות הצבא לתקשורת הישראלית.
לצד ראש הענף פועל מדור ריכוז: מדור המתכלל את העבודה בענף תקשורת ישראלית ואמון על ריכוז יוזמות ופניות והתוויית מדיניות תקשורתית. המדור מורכב ממספר תאים:
אקטואלי: נותנים מענה תגובתי לשאילתות ולשיחות עם גורמי צבא לבקשת כתבים וגופי תקשורת שונים. בנוסף, אחראיים לניסוח התגובות לדו"חות מבקר המדינה. תחת התא פועל "תא רשתות חברתיות" האמון על הקשר הייזום והתגבותי לעמודים השונים ברשתות החברתיות (אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק).
ייזום: אחראיים על אישור ומעקב אחרי ביצוע יוזמות שונות הפצת הודעות דובר צה"ל וניהול תוכניות תקשורתיות
תכנון: אחראיים על בניית גאנט והסתכלות קדימה על לוח הזמנים התקשורתי והצה"לי
בנוסף למדור הריכוז, קיים גם חמ"ל הדיווח, אשר אחראיים על כתיבה והפצה של הודעות מבצעיות.
בנוסף למדורים במטה, לענף זה כפופים גם דוברי הפיקודים וכן הדוברים באוגדות ובחטיבות שתחתיהן. הדוברות פועלת למינוף הפעילויות הצבאיות בכלל הגזרות, ושוכנות במפקדות הפיקודים.
כל דובר נדרש להכיר את היחידה שתחתיו באופן המקצועי ביותר, ליזום כתבות על פעילות היחידה ולענות לשאילתות המוגשות בדבר היחידה.
הנציגויות בפיקודים המרחביים:
נציגות פיקוד הצפון (תחתיהן יושבים גם דוברי חטיבת גולני, חטיבה 7, חטיבה 188, חטיבה 300, חטיבה 769, חטיבת האש וחטיבת הגולן)
נציגות פיקוד המרכז (תחתיהן יושבים גם דוברי חטיבת עציון, חטיבת מנשה, חטיבת בנימין, חטיבת אפריים, חטיבת יהודה, חטיבת הבקעה והעמקים, חטיבת הקומנדו וחטיבת הצנחנים)
נציגות פיקוד הדרום (תחתיהן יושבים גם דוברי חטיבת (עזה) צפונית, חטיבת (עזה) דרומית, חטיבת יואב, חטיבת פארן, חטיבת גבעתי, חטיבת הנח"ל, חטיבה 401 וחטיבה 215)
נציגות פיקוד העורף (תחתיה יושב גם דובר חטיבת החילוץ וההדרכה)
מטה השטח הוקם בשנת 2018, במסגרת הקמת מערך דובר צה"ל והכפפת הדוברויות למפקד המערך. באגפי המטה ובזרועות של צה"ל פרוסות דוברויות האחראיות לדברר את היחידות השונות, ליזום כתבות ותוצרים דיגיטליים עליהן בכלל הפלטפורמות התקשורתיות בישראל ומחוצה לה. מטה השטח הוא גוף המאגד את כלל דוברויות השטח באגפים ובזרועות. נציגי דובר צה״ל באגפים ובזרועות אחראים על הקשר בין צה״ל לתקשורת, בכך שהם מדבררים את המפקדים בשטח ומביאים תכנים, סיפורים, ומידע לכלל מדורי מטה דובר צה"ל המעבירים אותם לתקשורת הישראלית, הבינלאומית והערבית.
הדוברויות הקיימות:
דוברות אגף התקשוב וההגנה בסב"ר
דוברות אגף כוח האדם
דוברות אגף המודיעין
ענף תקשורת באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (לצד יחידת דיגיטל והסרטה ייעודית של לפעילות האגף ומערכיו. הענף הוקם בשנת 2022 ובראשו עומדת סא״ל עדי בראל-אבן).
ענף תקשורת בינלאומית אמון על הקשר עם כלי התקשורת הבין-לאומיים, לרבות פלטפורמות הדיגיטל הבינלאומיות, ומול ארגונים בין-לאומיים ברחבי העולם, ופועל ליצירת לגיטימציה לפעולות צה"ל. ענף תקשורת בינלאומית כולל חמישה מדורים:[5]
מדור ריכוז תקשורת בינלאומית דומה למדור ריכוז בענף התקשורת הישראלית, מהווה בתור הגוף האחראי על סנכרון העבודה הניהולית בענף ומחולק לתאים. הראשון והעיקרי מביניהם הוא תא שוטף: המתכלל את עבודת הענף, מהווה גורם מאשר ומפקח ואמון על סנכרון הענף עם שאר המערך. התא השני הוא תא הפצות: האחראי על תרגום, הנחלת טרמינולוגיה צבאית בשפה האנגלית וכתיבת הודעות דובר צה"ל בכלל השפות. המדור עובד באופן רציף עם כלל המדורים בענף, ומהווה ציר מסודר לביצוע הפעולות התקשורתיות.
מדור תקשורת בינלאומית אשר מוביל את המאמץ הדוברותי באזורים שונים בעולם ומחולק על פי תאים (תא צפון אמריקה, תא אנגליה, תא גרמניה, תא צרפת, ותא אמריקה הלטינית ואסיה).
ענף אסטרטגיה הוא הגורם האחראי על גיבוש האסטרטגיה הדוברותית והמסרים של צה"ל מול התקשורת, בהתבסס על מחקרים הנוגעים למגמות תקשורתיות. הענף מהווה סמכות מקצועית במערך בשישה תחומי ידע שונים – ניטור ומחקר תקשורת ודעת קהל, בניית אסטרטגיה דוברותית לצה"ל, מוכנות לחירום במערך, הכשרת כוח האדם בדובר צה"ל והכשרה תקשורתית בצה"ל כולו.
מדור אסטרטגיה: המדור מופקד על גיבוש המדיניות הדוברותית בפעילות המערך, במספר דרכים – ניתוח הזדמנויות ואיומים, גיבוש דרכי פעולה ומסרים למינוף, חידוד סוגיות מינוח, ניתוח וריכוז תמונת מצב תקשורתית, ומתן ייעוץ שוטף לגורמי המערך בטיפול הדוברותי ובמיתוג הגופים השונים.
ענף שליטה
מדור אג"ם: התאים השונים במדור אמונים על הובלת מבצעי תקשורת במערך תוך שילוב תחום התודעה הגלויה והמזוהה, וקידום מוכנות המערך לפי זירות הלחימה ובהתאם למערכות התקשורת.
בית הספר הצבאי לתקשורת: בית הספר אמון על הכשרת כוח אדם ועל פיתוח ידע מקצועי ותורתי במערך. בנוסף, הוא נועד לבסס ולהטמיע עבור כלל מפקדי וחיילי צה"ל את ההכשרה בתחום התקשורת, בממשקי צבא-תקשורת ולהתנהלות בזירה רוויית תקשורת. בבית הספר מתנהלות בין השאר הכשרתם המקצועית של משק"י הדוברות, השלמות הקצונה, קורס מ"כים למתעדים המבצעיים וכן הלאה. בשנים האחרונות, הקורסים השונים והטירונות מתקיימים במחנה גדעונים.
תחום תקשורת ערבית מדברר את צה"ל לדוברי ערבית, בדגש על העולם הערבי. התחום פועל הן מול התקשורת הערבית המסורתית והן בעולם הרשתות החברתיות.
אלוף-משנה אביחי אדרעי משמש כראש תחום תקשורת ערבית בחטיבת דובר צה"ל משנת 2005 ומכונה גם "דובר צה"ל בערבית". רב-סרן אלה ואויה, המוכרת בעולם הערבי כקפטן אלה, משמשת כסגנית התחום.
שונות: בנוסף לדוברויות הקיימות, ישנן גם דוברויות נוספות, אשר אינן מהוות חלק ישיר ממערך דובר צה"ל, אך פועלות בצמוד אליו, ובהן משרתים חיילים מטעם מערך דובר צה"ל.
ענף הפקה ומדיה מרכז את הפעלת כלל המשאבים הוויזואליים של מערך דובר צה"ל - הצילום והתיעוד המבצעי, בנייה והפצת תוצרים חזותיים, קידום הקמפיינים השונים של צה"ל, ניהול אתר צה"ל והרשתות החברתיות, הפקות נרחבות והפעלת החמ"ל הוויזואלי של צה"ל.
מדור דיגיטל ישראלי: אחראי על ניהול הרשתות חברתיות ואתר צה"ל באופן שוטף. תפקידם המרכזי של העיתונאים, העורכים, ורכזי הרשתות החברתיות המשרתים במדור, הוא להשפיע על השיח הצבאי באינטרנט וברשתות החברתיות. החיילים במדור מנהלים את עמוד הפייסבוק, הטוויטר, האינסטגרם, היוטיוב והטלגרם של צה"ל, וכן את אתר צה"ל בעברית, אליו עולות כתבות מדי יום על המתרחש בצה"ל.
מדור קמפיינים: אחראי על ניהול, הפקה וריכוז כלל הקמפיינים ההסברתיים, השיווקים והפרסומיים של צה"ל. החיילים מובילים מהלכים רחבים בפלטפורמות מגוונות במטרה להעביר את המסר לקהל היעד בצורה יצירתית ואיכותית.
מדור תקשורת חזותית: הגורם המוביל בצה"ל בהפקה ועריכת תוצרים חזותיים (גרפיקה, סרטים, סרטונים) המציגים את פעילות הצבא. תוצרי המדור מופצים לציבור בישראל ומחוצה לה באמצעות כלי התקשורת השונים, וכן משמשים את צה"ל באירועים רשמיים, דוגמת טקס החלפת הרמטכ"ל וטקס מצטייני בית הנשיא. במדור פועל הארכיון של דובר צה״ל, חדר השידור (הקונטרול), והחמ"ל הוויזואלי, אשר עורך את כלל הוויזואליה הגולמית שנמצאת בארכיון היחידה, להפצה לתקשורת.
מתעד מבצעי על הגדר ברצועת עזהפלגת התיעוד והצילום: בפלגה נמצאים כלל המתעדים המבצעיים והצלמים של דובר צה"ל. הפלגה נותנת מענה תקשורתי על ידי צילום תרגילים מבצעיים, מעצרים, חיילים בשטח, פעילות שוטפת, מסעות כומתה ועוד. לוחמי התיעוד המבצעי לוקחים חלק משמעותי בהבאת חומרים ויזואליים מהשטח. פלגת התיעוד המבצעי היא יחידת צלמים של מערך דובר צה"ל, המיועדת לתיעוד מבצעי מהשטח ושדה הקרב בשגרה ובחירום. מטרותיה כוללות סיוע בהסברה הישראלית, תיעוד מטרות אויב, הבאת לגיטימציה בינלאומית לפעולות צה"ל, תיעוד הווי היחידות הלוחמות לצורכי דוברות וכן תיעוד לצרכים מבצעיים ומודיעיניים. החיילים עוברים הכשרה קרבית כרובאי 07 ולאחר מכן קורס תיעוד מבצעי וקורס מקצועות הדוברות בדובר צה"ל. עם סיום ההכשרה הם מוסמכים להיכנס לאזורי לחימה ולשלוח חומרי תיעוד למערכות חדשות בארץ ובעולם. היסטורית, תיעוד מבצעי מלווה את פעילות צה"ל כבר שנים רבות, אך חשיבותו עלתה במיוחד מאז האינתיפאדה השנייה. הפלגה הוקמה ב-2012, ואיחדה בתוכה את לוחמי התיעוד המבצעי וצלמים מטכ"ליים. מבצע "צוק איתן" ב-2014 היה הפעלה מבצעית ראשונה של הפלגה, ופתח את הדרך לשילוב המתעדים עם יחידות חי"ר ויחידות מיוחדות בשטח. החל משנת 2018 נפתח תפקיד המתעדות המבצעיות לנשים, והן משרתות יחד עם המתעדים בכל הגזרות המבצעיות. הכשרת המתעדים כוללת טירונות קרבית, הכשרה קרבית מתקדמת, קורס תיעוד מבצעי וקורס מקצועות הדוברות. שירותם הסדיר כולל חבירה לפעילויות מבצעיות בשגרה, משימות צילום תקשורתיות ומבצעיות, והשתלבות באופרטיביות עם גדודי חי"ר ויחידות מיוחדות בעת חירום ומלחמה.
ענף ארגון ומשאבי אנוש (אומ"ן) אמון על מתן מענה לוגיסטי, ארגוני וניהולי לצורך תמיכה וסיוע לפעילות המערך. הענף בנוי ממדור משאבי האנוש ובו משרדי השלישות והקישור, וממדורי לוגיסטיקה, תקציבים, תקשוב ומשמעת, בו נמצאת רס"ר החטיבה, ומש"קי האבטחה, התורנויות והמשמעת.
קורס מקצועות הדוברות הוא הקורס המכשיר את כלל החיילים במערך דובר צה"ל. אורכו של הקורס שמונה שבועות, והוא מתקיים במחנה גדעונים בפיקוד בית הספר הצבאי לתקשורת.
במסגרת הקורס מוכשרים חניכים אשר ישרתו בכלל התפקידים במערך דובר צה"ל בחלוקה לחמש מגמות שונות – מש"ק דוברות, רכז רשתות חברתיות, עיתונאי צבאי, מתעד מבצעי ותקשורת חזותית – תסריטאי, מפיק, צלם וידאו, צלם סטילס, עורך וידאו, גרפיקאי ואפטריסט.
ההכשרה כוללת תכנים שונים ביניהם הכרות עם צה"ל, עם עולם הדוברות והתקשורת הישראלית, הערבית והבינלאומית וכן תכנים העוסקים בעבודת מערך דובר צה"ל.
במסגרת הקורס עוברים החיילים הרצאות שמועברות על ידי מרצים בכירים מצה"ל ומתחום התקשורת, יוצאים לסיורים מגוונים ועוברים סימולציות המדמות את פעילות מערך דובר צה"ל.
לקורס משובצים חיילים בעלי נתונים גבוהים, שעברו מיונים בהיותם מלש"בים במסגרת אשכול הדוברות. המבחנים בודקים ידע כללי, יכולת ביטוי בכתב ובעל-פה, אינטראקציה קבוצתית והתמודדות במצבי לחץ. שלושת השלבים כוללים מבחני ידע בנושאים כלליים, סימולציות וראיון הנעשה על ידי ועדת קצינים מהמערך.
לפני תחילת הקורס, כלל החיילים עוברים טירונות 02 בסמכות דובר צה"ל המתקיימת במחנה גדעונים תחת פיקוד בית הספר הצבאי לתקשורת.
בסיום הקורס משובצים הבוגרים בענפי המערך השונים ובגופי הדוברות של הזרועות, הפיקודים והאגפים.
מש"ק דוברות – מקיימים קשר שוטף עם גורמי התקשורת השונים ואחראים על תיאום ביקורים וליווי כתבים בבסיסי הצבא.
רכז רשתות – מנהלים את הפעילות השוטפת של צה"ל ברשתות החברתיות השונות.
עיתונאי צבאי – העיתונאי הצבאי מסקר את פעילות צה"ל על יחידותיו, מפקדיו וחייליו לפלטפורמות הרשמיות של צה"ל. במסגרת תפקידו, יוצא העיתונאי לשטח, מסקר אירועים ופעילויות מיוחדות, מצטרף לתרגילים, מקיים ראיונות עם חיילים, קצינים ונגדים בצבא וכותב כתבות באופן שוטף ומקצועי.
מתעד מבצעי – המתעד המבצעי הוא לוחם העובר את הכשרתו הקרבית במערך חי"ר הגבולות, לאחר מכן יעבור המתעד הכשרת תיעוד מבצעי במערך דובר צה"ל. המתעד נדרש לשלב את תחומי הצילום, העריכה והשידור לאחור מפעילויות כוחות צה"ל באוויר, בים וביבשה. במהלך שירותם המתעדים המבצעיים מצטרפים לכוחות צה״ל לאימונים ולפעילויות מבצעיות, ובמצב חירום נכנסים איתם לאזורי הלחימה.
צלם תקשורת חזותית – התפקיד הוא שם כללי למקצועות השונים ביחידות ההסרטה השונות של צה"ל – תסריט, הפקה, צילום סטילס, צילום וידאו ועריכה. יחידות ההסרטה הצבאיות פועלות למען הפקת תשדירים, קליפים, סרטי תדמית וסרטוני הדרכה והסברה.
אמינות והגינות הדיווחים שמספק דובר צה"ל לתקשורת ספגה ביקורת, במיוחד במקרים שבהם פרסם הדובר ידיעות שגויות בזמן שמידע נכון נמסר דווקא על ידי גופים מחוץ לצבא. חלק מהמבקרים מאשימים את דובר צה"ל בשקרים מודעים, אחרים מבקרים פרסום ידיעות מוטעות טרם בדיקה מעמיקה דיה. עם המבקרים נמנים מבקר המדינה[10], עיתון "הארץ"[11] וועד מתיישבי השומרון[12].
ביקורת נוספת המופנית כלפי דובר צה"ל היא היותו צנזור צבאי נוסף על הצנזורה הביטחונית המופעלת בישראל. תופעה זו מופיעה ביתר שאת בתקופות לחימה ובאה לביטוי בין היתר באמצעות המונופול אותו מחזיק דובר צה"ל על המידע הצבאי, מניעת סיקור חופשי ובניית מערכת של יחסי "קח-תן" בין המערכת הצבאית לכתבים המסקרים אותה[13]. מנגד, במלחמת לבנון השנייה נמתחה ביקורת על כך שהתאפשר סיקור פתוח מדי במסגרתו גופי תקשורת דיווחו על מיקומי נפילות רקטות בישראל (דבר שחזר על עצמו גם במבצע עופרת יצוקה, לפני שמערכת כיפת ברזל הייתה מבצעית), מידע המאפשר לחוליות השיגור לאכן את הפגיעות. כמו כן צולמו שטחי כינוס באופן שמסגיר את מיקומם.[דרוש מקור]
בעקבות סיקור הפשיטה על המרמרה נמתחה ביקורת על העיכוב הרב בהפצת המידע כאשר בעולם כבר הופץ מידע מסולף מטעם גורמים עוינים לישראל.[דרוש מקור]
בדיקת הקשר לכתבים – בחודש ספטמבר 2018, מינה דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, ועדה בראשות כב' השופטת (בדימוס) אילה פרוקצ'יה לבחינת הקשר עם כתבים המסקרים ענייני צבא. ב-22 במאי 2019 הגישה הוועדה דין וחשבון על עבודתה בצירוף המלצותיה בנוגע לממשק של מערך דובר צה"ל עם הכתבים המסקרים ענייני צבא[15].
בשנת 2012 הוקמה עמותת "בוגרי מערך דובר צה"ל" המשמשת כעמותה הרשמית של בוגרי המערך. יושב ראש העמותה, נכון לשנת 2012, הוא סגן דובר צה"ל לשעבר (2007–2010) אל"ם (מיל') זאב שרוני. מטרות העמותה הן טיפוח וקידום מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות והדיפלומטיה הציבורית הצה"לי באמצעות הנחלת מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות של צה"ל, עזרה בתיעוד היסטוריית מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות של צה"ל וקיום פעילויות ואירועים להנחלת מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות. העמותה פורקה במאי 2021[17].
אבי בניהו, מדוברות לדיפלומטיה צבאית: השינויים באופי שדה הקרב, השינויים בטכנולוגית התקשורת והאתגר לישראל ולצה"ל, המכללה לביטחון לאומי, 2011
מירב הלפרין (עורכת), דובר צה"ל מודיע - ההודעות שליוו את חיינו, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011
Clila Magen and Ephraim Lapid, " Israel's military public diplomacy evolution: Historical and conceptual dimensions", Elsevier Public Relations Review, 29 November 2017.
ישראל
צה"ל
אגף המבצעים
תת-אלוף
.jpg)
ערך מורחב – יחידת ההסרטה של דובר צה"ל
.jpg)
.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של דוברות צה"ל
דובר צה"ל, ברשת החברתית פייסבוק
דובר צה"ל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ישראל, צה"ל. לשכת דובר צה"ל, דף שער בספרייה הלאומית
הדוברות הצבאית במלחמת יום הכיפורים, באתר צה"ל, 5 ביולי 2023
נעמי דרום, כך פועל צבא היחצ"נים של דובר צה"ל כדי לקדם את המותג החזק במדינה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2015
