דובר צה"ל
![]() | |
תג היחידה | |
פרטים | |
---|---|
מדינה |
![]() |
שיוך |
![]() |
בסיס האם | מחנה אביב |
פיקוד | |
יחידת אם |
![]() |
דרגת המפקד |
![]() |
מפקדים | ראו כאן |
מערך דובר צה"ל (בראשי תיבות: מערך דו"ץ) הוא מערך באגף המבצעים (אמ"ץ) בצה"ל המייצג את הצבא במגעיו עם הציבור ועם התקשורת. בראש המערך עומד קצין בדרגת תת-אלוף (תא"ל) שתוארו "דובר צה"ל". המערך אחראי לפרסום ההודעות הרשמיות של צה"ל, להפעלת פלטפורמות הדיגיטל של צה"ל ולפגישות אנשי הצבא עם אמצעי התקשורת (עיתונות, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט וכדומה). ייעודו של מערך דובר צה"ל הוא העצמת אמון הציבור בצה"ל, חיזוק הלגיטימציה לפעילותו והרתעת האויב באמצעות השפעה על המרחב הציבורי תקשורתי באופן ממלכתי, מבצעי ויוזם. דובר צה"ל כפוף לראש אגף המבצעים והוא חבר פורום מטכ"ל.
דובר צה"ל הנוכחי הוא תת-אלוף הדי זילברמן.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחידה החלה כ"יחידת הקשר לעיתונות" שהוקמה על ידי כתריאל כ"ץ, שקודם לכן היה דובר "ההגנה"[1]. יחידת דובר צה"ל הייתה כפופה לראש אגף המודיעין עד אחרי מלחמת יום הכיפורים. בתקופתו של אריה שלו בתפקיד (1963–1967) שם היחידה שונה למחלקת ביטחון והסברה, ושילב את ענף הקישור לעיתונות עם ענף ביטחון שדה. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוכפפה היחידה ישירות לראש המטה הכללי, העומד בראשה זכה לדרגת תת-אלוף והוא משתתף בישיבות פורום מטכ"ל. מ-1999 הועברה היחידה לכפיפות אגף המבצעים, וראש המערך הוכפף לראש האגף, למעט בנושאים בהם יקבע הרמטכ"ל מראש ובכתב שבהם יהיה כפוף ישירות אליו.
בעת מלחמת לבנון השנייה לדובר צה"ל היה תפקיד משמעותי במערכה, שהתאפיינה בפתיחות תקשורתית לצד לוחמה פסיכולוגית[2] .
מבנה מערך דובר צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך דובר צה"ל מורכב ממספר ענפים ודוברים הפרוסים באגפים, בזרועות ובפיקודים. דובר פיקוד, זרוע או אגף הוא קצין בדרגת רב-סרן או סרן. לדובר צה"ל כפופה סגנית דו"ץ וראש מחלקת מבצעי תקשורת. המבנה הנוכחי התעצב במסגרת תפיסת "שן הארי" (2018) שהעמידה את הרב קהליות והדיגיטל בבסיס העשייה תוך מימוש המשימה הדוברותית[דרושה הבהרה].
ענף תקשורת ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענף תקשורת ישראלית אמון על הקשר אל מול כלל גופי התקשורת בישראל ופועל בשגרה ובחירום למטרת קידום נושאים מוגדרים בסדר היום הציבורי, בשיח התקשורתי, וכן פועל לחיזוק האמון בצה"ל. חיילי הענף מחולקים למדורים, האחראיים על הקשר אל מול הכתבים בכלי התקשורת השונים:
- מדור כתבים צבאיים (כ"צים): חיילי המדור עובדים אל מול תא הכתבים הצבאיים בישראל, הכולל 26 כתבים ופרשנים, שצה"ל הוא מרכז העיסוק והסיקור התקשורתי שלהם. בין היתר, מש"קי הדוברות מלווים שיחות רקע רבות, עובדים על כתבות יזומות במגוון נושאים צבאיים ונותנים מענה לכתבים על שאילתות. המדור מאויש בכל עת, ונותן מענה בכל שעה, לרבות במהלך אירועים מבצעיים[3].
- מדור טלוויזיה והפקות: המדור אמון על הקשר בין צה"ל לבין כלל מערכות הטלוויזיה. העבודה מתחלקת לקשר מול גורמי תוכניות ה-daytime, המהדורות המרכזיות והפקות טלוויזיוניות ארוכות.
- מדור כתובה וכלכלית: מרכז את עבודת צה"ל מול כלל מערכות העיתונים הישראליים בפריסה ארצית. העבודה מתבצעת אל מול העורכים, רכזי המערכת, הפרשנים וכלל הכתבים: אזוריים, בריאות, כלכלה, תעופה, טכנולוגיה ועוד. המדור מרכז עוד שני תאים נוספים: תא תקשורת כלכלית (עבודה מול הכתבים הכלכליים, מקור ידע בתחום למערך כולו ודברור יחידת היועכ"ל) ותא תקשורת חרדית (אמון על הקשר בין צה"ל לתקשורת החרדית בפלטפורמות השונות)
- מדור אינטרנט ורדיו: אמון על הקשר בין צה"ל לבין מערכות התקשורת של האינטרנט והרדיו. הוא מאופיין בעבודה מהירה מול כתבים ומטפל בפניות ובשאילתות העולות לאוויר תוך זמן קצר.
- מדור צבא-חברה: מקיים קשרי הסברה ישירים של צה"ל אל מול גורמים מעצבי דעת קהל בארץ. (הופעה ציבורית של גורמי צבא בכנסים, השתתפות במפגשים עם בכירים בעולם הישראלי ובביקורים של מובילי דעת קהל בצה"ל). המדור מרכז גם עבודה מול כלי התקשורת המקומיים הפונים לקהל יעד באזור גאוגרפי ספציפי, כגון מקומוני רשת ידיעות תקשורת. המדור עובד גם עם תחנות רדיו אזוריות.
לצד ראש הענף פועל מדור ריכוז: מדור המתכלל את העבודה בענף תקשורת ישראלית ואמון על ריכוז יוזמות ופניות והתוויית מדיניות תקשורתית. המדור מורכב ממספר תאים:
- - אקטואלי: נותנים מענה תגובתי לשאילתות ולשיחות עם גורמי צבא לבקשת כתבים וגופי תקשורת שונים. בנוסף, אחראיים לניסוח התגובות לדו"חות מבקר המדינה.
- - ייזום: אחראיים על אישור ומעקב אחרי ביצוע יוזמות שונות הפצת הודעות דובר צה"ל וניהול תוכניות תקשורתיות
- - חמ"ל דיווח: אחראיים על כתיבה והפצה של הודעות מבצעיות
- - תכנון: אחראיים על בניית גאנט והסתכלות קדימה על לוח הזמנים התקשורתי והצה"לי
- בנוסף למדורים במטה, לענף זה כפופים גם דוברי הפיקודים וכן הדוברים באוגדות ובחטיבות. הדוברות פועלת בשגרה ובחירום למינוף הפעילויות הצבאיות בכלל הגזרות, ושוכנות במפקדות הפיקודים.
כל דובר נדרש להכיר את היחידה שתחתיו באופן המקצועי ביותר, ליזום כתבות על פעילות היחידה ולענות לשאילתות המוגשות בדבר היחידה.
דוברויות הפיקודים המרחביים:
- דוברות פיקוד הצפון
- דוברות פיקוד המרכז
- דוברות פיקוד הדרום
- דוברות פיקוד העורף
מטה השטח[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטה השטח הוקם בשנת 2018, במסגרת הקמת מערך דובר צה"ל והכפפת הדוברויות למפקד המערך. באגפי המטה ובזרועות של צה"ל פרוסות דוברויות האחראיות לדברר את היחידות השונות, ליזום כתבות ותוצרים דיגיטליים עליהן בכלל הפלטפורמות התקשורתיות בארץ ובעולם. מטה השטח הוא גוף המאגד את כלל דוברויות השטח באגפים ובזרועות. נציגי דובר צה״ל באגפים ובזרועות אחראים על הקשר בין צה״ל לתקשורת, בכך שהם מדבררים את המפקדים בשטח ומביאים תכנים, סיפורים, ומידע לכלל מדורי מטה דובר צה"ל המעבירים אותם לתקשורת הישראלית, הבינלאומית והערבית.
הדוברויות הקיימות:
- דוברות אגף התקשוב וההגנה בסב"ר (סייבר)
- דוברות אגף כוח האדם
- דוברות אגף המודיעין
- דוברות אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
- דוברות זרוע היבשה
- דוברות זרוע הים
- דוברות זרוע האוויר והחלל
ענף תקשורת בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענף תקשורת בינלאומית אמון על הקשר עם כלי התקשורת הבין-לאומיים, לרבות פלטפורמות הדיגיטל הבינלאומיות, ומול ארגונים בין-לאומיים ברחבי העולם, ופועל בשגרה ובחירום ליצירת לגיטימציה לפעולות צה"ל. ענף תקשורת בינלאומית כולל ארבעה מדורים: מדור תקשורת בינלאומית אשר מוביל את המאמץ הדוברותי באזורים שונים בעולם ומחולק על פי תאים (תא צפון אמריקה, תא אנגליה, תא גרמניה, תא צרפת, תא רוסיה ותא אמריקה לטינית ואסיה). מדור דיגיטל בין לאומי מנהל את הרשתות החברתיות של צה"ל במגוון פלטפורמות- פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב ואתר צה"ל, ופועל בהם בשגרה ובחירום. מדור ריכוז תקשורת בינלאומית מתכלל את עבודת הענף ומהווה גורם אשר מאשר ומפקח על כל שמתנהל בענף, ומדור אח"מים, האמון על הדיפלומטיה הציבורית של צה"ל באמצעות מפגשים בין אנשי צבא לגורמים משפיעים מרחבי העולם.
ענף אסטרטגיה ומבצעי תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענף אסטרטגיה ומבצעי תקשורת הוא הגורם האחראי על גיבוש האסטרטגיה הדוברותית והמסרים של צה"ל מול התקשורת, בהתבסס על מחקרים הנוגעים למגמות תקשורתיות. הענף מהווה סמכות מקצועית במערך בשישה תחומי ידע שונים - ניטור ומחקר תקשורת ודעת קהל, בניית אסטרטגיה דוברותית לצה"ל, מוכנות לחירום במערך, הכשרת כוח האדם בדובר צה"ל והכשרה תקשורתית בצה"ל כולו.
מדור אמ"ת (אסטרטגיה, מחקר ותכנון): המדור מופקד על גיבוש המדיניות הדוברותית בפעילות המערך, במספר דרכים - ניתוח הזדמנויות ואיומים, גיבוש דרכי פעולה ומסרים למינוף, חידוד סוגיות מינוח, ניתוח וריכוז תמונת מצב תקשורתית, ומתן ייעוץ שוטף לגורמי המערך בטיפול הדוברותי ובמיתוג הגופים השונים.
מדור אג"ם: התאים השונים במדור אמונים על הובלת מבצעי תקשורת במערך בשגרה ובחירום, תוך שילוב תחום התודעה הגלויה והמזוהה, וקידום מוכנות המערך לפי זירות הלחימה ובהתאם למערכות התקשורת.
בית הספר הצבאי לתקשורת: בית הספר אמון על הכשרת כוח אדם ועל פיתוח ידע מקצועי ותורתי במערך. בנוסף, הוא נועד לבסס ולהטמיע עבור כלל מפקדי וחיילי צה"ל את ההכשרה בתחום התקשורת, בממשקי צבא-תקשורת ולהתנהלות בזירה רוויית תקשורת. בבית הספר מתנהלות בין השאר הכשרתם המקצועית של משק"י הדוברות, השלמות הקצונה
תחום ערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום תקשורת ערבית מוביל את המאמץ הדוברותי מול קהל היעד דובר הערבית, בדגש על העולם הערבי. התחום פועל בשני מאמצים מרכזיים הן מול התקשורת הערבית המסורתית ובכללה ערוצי הלוויין, אתרי החדשות באינטרנט, התקשורת המגזרית בערבית והעיתונים היוצאים לאור בעולם הערבי, והן בעולם הרשתות החברתיות בעולם הערבי.
התחום פועל על מנת להשפיע על סדר היום, להעביר את מסרי צה"ל מול הקהלים השונים ולסייע במאמצים שנועדו להציג את צה"ל ואת מדינת ישראל באור חיובי בעולם הערבי.
התחום מפעיל פלטפורמות ברשתות החברתיות בערבית: פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, יוטיוב וטלגרם, ומוביל קמפיינים ייחודיים וייעודיים מול קהלי היעד השונים.
בסוף שנת 2019, הוקם תחת התחום תא תקשורת פרסית, המפעיל עמודי דיגיטל בפרסית ברשתות השונות, להם מאות אלפי צפיות בחודש.
סגן-אלוף אביחי אדרעי משמש כראש תחום תקשורת ערבית בחטיבת דובר צה"ל. מכונה גם "דובר צה"ל בערבית".
ענף הפקה ומדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחידת ההסרטה של דובר צה"ל
ענף הפקה ומדיה מרכז את הפעלת כלל המשאבים הוויזואליים של מערך דובר צה"ל - הצילום והתיעוד המבצעי, בנייה והפצת תוצרים חזותיים, קידום הקמפיינים השונים של צה"ל, ניהול אתר צה"ל והרשתות החברתיות, הפקות נרחבות והפעלת החמ"ל הוויזואלי של צה"ל.
- מדור דיגיטל ישראלי: אחראי על ניהול הרשתות חברתיות ואתר צה"ל באופן שוטף. תפקידם המרכזי של העיתונאים, העורכים, ורכזי הרשתות החברתיות המשרתים במדור, הוא להשפיע על השיח הצבאי באינטרנט וברשתות החברתיות. החיילים במדור מנהלים את עמוד הפייסבוק, הטוויטר, האינסטגרם, היוטיוב והטלגרם של צה"ל, וכן את אתר צה"ל בעברית, אליו עולות כתבות מדי יום על המתרחש בצה"ל.
- מדור קמפיינים: אחראי על ניהול, הפקה וריכוז כלל הקמפיינים ההסברתיים, השיווקים והפרסומיים של צה"ל. החיילים מובילים מהלכים רחבים בפלטפורמות מגוונות במטרה להעביר את המסר לקהל היעד בצורה יצירתית ואיכותית.
- מדור תקשורת חזותית: הגורם המוביל בצה"ל בהפקה ועריכת תוצרים חזותיים (גרפיקה, סרטים, סרטונים) המציגים את פעילות הצבא בשגרה ובחירום. תוצרי המדור מופצים לציבור בארץ ובחו"ל באמצעות כלי התקשורת השונים, וכן משמשים את צה"ל באירועים רשמיים, דוגמת טקס החלפת הרמטכ"ל וטקס מצטייני בית הנשיא. במדור פועל החמ"ל הוויזואלי של צה"ל אשר מרכז את כל החומרים הוויזואלים מכלל האמצעים הצה"ליים.
- פלגת התיעוד והצילום: בפלגה נמצאים כלל המתעדים המבצעיים והצלמים של דובר צה"ל. הפלגה נותנת מענה תקשורתי על ידי צילום תרגילים מבצעיים, מעצרים, חיילים בשטח, פעילות שוטפת, מסעות כומתה ועוד. לוחמי התיעוד המבצעי לוקחים חלק משמעותי בהבאת חומרים ויזואליים מהשטח.
ענף ארגון ומשאבי אנוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ענף ארגון ומשאבי אנוש (אומ"ן) אמון על מתן מענה לוגיסטי, ארגוני וניהולי לצורך תמיכה וסיוע לפעילות המערך בשגרה ובחירום. הענף בנוי ממדור משאבי האנוש ובו משרדי השלישות והקישור, וממדורי לוגיסטיקה, תקציבים, תקשוב ומשמעת, בו נמצאת רס"ר החטיבה, ומש"קי האבטחה, התורנויות והמשמעת.
הכשרת מקצועות הדוברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קורס מקצועות הדוברות הוא הקורס המכשיר את כלל החיילים במערך דובר צה"ל. אורכו של הקורס 8 שבועות, והוא מתקיים במחנה גדעונים בפיקוד בית הספר הצבאי לתקשורת.
במסגרת הקורס מוכשרים חניכים אשר ישרתו בכלל התפקידים במערך דובר צה״ל בחלוקה לחמש מגמות שונות- מש״ק דוברות, רכז רשתות חברתיות, עיתונאי צבאי, מתעד מבצעי ותקשורת חזותית - תסריטאי, מפיק, צלם וידאו, צלם סטילס, עורך וידאו, גרפיקאי ואפטריסט.
ההכשרה כוללת תכנים שונים ביניהם הכרות עם צה״ל, עם עולם הדוברות והתקשורת הישראלית, הערבית והבינלאומית וכן תכנים העוסקים בעבודת מערך דובר צה״ל. מדובר בקורס אינטנסיבי שדורש אחריות אישית, משמעת עצמית ומוטיבציה גבוהה.
במסגרת הקורס עוברים החיילים הרצאות שמועברות על ידי מרצים בכירים מצה"ל ומתחום התקשורת, יוצאים לסיורים מגוונים ועוברים סימולציות המדמות את פעילות מערך דובר צה״ל.
לקורס משובצים חיילים בעלי נתונים גבוהים, שעברו מיונים בהיותם מלש"בים במסגרת אשכול הדוברות. המבחנים בודקים ידע כללי, יכולת ביטוי בכתב ובעל-פה, אינטראקציה קבוצתית והתמודדות במצבי לחץ. שלושת השלבים כוללים מבחני ידע בנושאים כלליים, סימולציות וראיון הנעשה על ידי ועדת קצינים מהמערך.
לפני תחילת הקורס, כלל החיילים עוברים טירונות 02 בסמכות דובר צה"ל המתקיימת במחנה גדעונים תחת פיקוד בית הספר הצבאי לתקשורת.
בסיום הקורס משובצים הבוגרים בענפי המערך השונים ובגופי הדוברות של הזרועות, הפיקודים והאגפים.
מקצועות הדוברות השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מש" ק דוברות- תפקיד מש"ק הדוברות כולל עבודה בתחום הדוברות וההסברה של דובר צה"ל בארץ ובעולם ואחריות על מתן מידע אמין ומדויק לציבור. המש"קים מקיימים קשר שוטף עם גורמי התקשורת השונים באינטרנט, ברדיו, בתקשורת הכתובה ועוד. בנוסף, דואגים חלק מהחיילים המשרתים במערך לתיאום ביקורים של משלחות שונות וליווי כתבים בבסיסי הצבא, תוך תדרוך החיילים והמפקדים.
רכז רשתות חברתיות- בתפקיד רכז רשתות חברתיות מתמחים החיילים בהכשרתם כאנשי מדיה ודיגיטל, המכירים לעומק את עולם הרשתות החברתיות ואת הפלטפורמות השונות. רכזי הרשתות מנהלים את הפעילות השוטפת של צה"ל בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם וביוטיוב, מייצרים חומרים בשטח, עורכים ומפיקים את התוכן במו ידיהם. לחיילים נדרש ראש יצירתי ויוזם, יכולת רתימת גורמים בשטח, לצד יכולות ניהול זמן ועבודת צוות.
עיתונאי צבאי- העיתונאי הצבאי מסקר את פעילות צה"ל על יחידותיו, מפקדיו וחייליו לפלטפורמות הרשמיות של צה"ל. במסגרת תפקידו, יוצא העיתונאי לשטח, מסקר אירועים ופעילויות מיוחדות, מצטרף לתרגילים, מקיים ראיונות עם חיילים, קצינים ונגדים בצבא וכותב כתבות באופן שוטף ומקצועי.
מתעד מבצעי- המתעד המבצעי הוא לוחם העובר את הכשרתו הקרבית במערך חי"ר הגבולות, לאחר מכן יעבור המתעד הכשרת תיעוד מבצעי במערך דובר צה״ל. המתעד נדרש לשלב את תחומי הצילום, העריכה והשידור לאחור מפעילויות כוחות צה״ל באוויר, בים וביבשה. במהלך שירותם המתעדים המבצעיים מצטרפים לכוחות צה״ל לאימונים ולפעילויות מבצעיות, ובמצב חירום נכנסים איתם לאזורי הלחימה.
מפיק סרטי וידאו- התפקיד הוא שם כללי למקצועות השונים ביחידות ההסרטה השונות של צה"ל - תסריט, הפקה, צילום סטילס, צילום וידאו ועריכה. יחידות ההסרטה הצבאיות פועלות למען הפקת תשדירים, קליפים, סרטי תדמית וסרטוני הדרכה והסברה. החיילים משרתים במספר תפקידים - מפיק/ה, עורכ/ת, תסריטאי/ת, צלם/ת סטילס או וידאו.
רכז גרפיקה ואפטר- התפקיד הוא שם למקצועות העיצוב הגרפי וה"אפטר אפקטס" ביחידות ההסרטה השונות של צה"ל. יחידות ההסרטה הצבאיות פועלות למען הפקת תשדירים, קליפים, סרטי תדמית וסרטוני הדרכה והסברה. חייל/ת שיעברו את כל שלבי המיון ישובצו כגרפיקאי/ית ואפטריסט/ית.
דוברי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמינות והגינות הדיווחים שמספק דובר צה"ל לתקשורת ספגה ביקורת, במיוחד במקרים שבהם פרסם הדובר ידיעות שגויות בזמן שמידע נכון נמסר דווקא על ידי גופים מחוץ לצבא. חלק מהמבקרים מאשימים את דובר צה"ל בשקרים מודעים, אחרים מבקרים פרסום ידיעות מוטעות טרם בדיקה מעמיקה דיה. עם המבקרים נמנים מבקר המדינה[4], עיתון "הארץ"[5] וועד מתיישבי השומרון[6].
ביקורת נוספת המופנית כלפי דובר צה"ל היא היותו צנזור צבאי נוסף על הצנזורה הביטחונית המופעלת במדינת ישראל. תופעה זו מופיעה ביתר שאת בתקופות לחימה ובאה לביטוי בין היתר באמצעות המונופול אותו מחזיק דובר צה"ל על המידע הצבאי, מניעת סיקור חופשי ובניית מערכת של יחסי "קח-תן" בין המערכת הצבאית לכתבים המסקרים אותה[7]. מנגד, במלחמת לבנון השנייה נמתחה ביקורת על כך שהתאפשר סיקור פתוח מדי במסגרתו גופי תקשורת דיווחו על מיקומי נפילות רקטות בישראל (דבר שחזר על עצמו גם במבצע עופרת יצוקה, לפני שמערכת כיפת ברזל הייתה מבצעית), מידע המאפשר לחוליות השיגור לאכן את הפגיעות. כמו כן צולמו שטחי כינוס באופן שמסגיר את מיקומם.[דרוש מקור]
בעקבות סיקור הפשיטה על המרמרה נמתחה ביקורת על העיכוב הרב בהפצת המידע כאשר בעולם כבר הופץ מידע מסולף מטעם גורמים עוינים לישראל.[דרוש מקור]
בינואר 2017 נמתחה ביקורת על אמינות הודעותיו של דובר צה"ל בפרשת אלאור אזריה ופיגוע הדריסה בטיילת ארמון הנציב[8].
בדיקת הקשר לכתבים - בחודש ספטמבר 2018, מינה דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, ועדה בראשות כב' השופטת (בדימוס) אילה פרוקצ'יה לבחינת הקשר עם כתבים המסקרים ענייני צבא. ב-22 במאי 2019 הגישה הוועדה דין וחשבון על עבודתה בצירוף המלצותיה בנוגע לממשק של מערך דובר צה"ל עם הכתבים המסקרים ענייני צבא[9].
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1987, בעת כהונתו של הדובר, תא"ל אפרים לפיד, קבלה יחידת הדובר פרס יצחק שדה לספרות צבאית על הפקת הסרט "שתי אצבעות מצידון"[10].
עמותת בוגרי מערך דובר צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2012 הוקמה עמותת "בוגרי מערך דובר צה"ל" המשמשת כעמותה הרשמית של בוגרי המערך. יושב ראש העמותה, נכון לשנת 2012, הוא סגן דובר צה"ל לשעבר (2007–2010) אל"ם (מיל') זאב שרוני. מטרות העמותה הן טיפוח וקידום מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות והדיפלומטיה הציבורית הצה"לי באמצעות הנחלת מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות של צה"ל, עזרה בתיעוד היסטוריית מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות של צה"ל וקיום פעילויות ואירועים להנחלת מורשת מערך דובר צה"ל ומערך הדוברות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מירב הלפרין (עורכת), דובר צה"ל מודיע - ההודעות שליוו את חיינו, הוצאת ידיעות אחרונות, 2011
- אבי בניהו, מדוברות לדיפלומטיה צבאית: השינויים באופי שדה הקרב, השינויים בטכנולוגית התקשורת והאתגר לישראל ולצה"ל, המכללה לביטחון לאומי, 2011.
- אפרים לפיד, "ביטחון המדינה וחופש העיתונות – מתח על פני השטח" בתוך ביטחון ותקשורת, תל- אביב : משרד הביטחון-ההוצאה לאור, 2009, עמ' 15- 27.
- אפרים לפיד, "דובר צה"ל" בתוך א' רוזן (עורכת) דיבור עם הציבור, תל אביב: פקר - הוצאה לאור, 2000, עמ' 106- 112.
- אפרים לפיד, "אמינות היא המפתח" בתוך מאת כתבנו הצבאי, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1990, עמ' 31- 32.
Clila Magen and Ephraim Lapid, " Israel's military public diplomacy evolution: Historical and conceptual dimensions", Elsevier Public Relations Review, 29 November 2017.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דובר צה"ל
אתר האינטרנט הרשמי של צה"ל
- דו"ח מבקר המדינה מס' 40 - שנת 1989 עמ' 783–790.
- הטובים לדיגיטל: מאחורי חדר המלחמה הצה"לי שמתרחש בכלל ביוטיוב, בפייסבוק ובטוויטר
- שיחה בין מר נועם מנלה ודובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס
- פקודת מטכ"ל - מערך דובר צה"ל(הקישור אינו פעיל)
- שרה ליבוביץ-דר, דובר צה"ל? קשה להאמין, באתר הארץ
- ראיון מ-2004 עם רות ירון, דוברת צה"ל (עיתון תל אביב)
- הנחיות למפקד בסביבה התקשורתית, מסמך של דובר צה"ל באתר העין השביעית
- איתי זיו, עיון בספר חדש המסכם את מפעלותיו של דובר צה"ל, באתר הארץ, 19 בפברואר 2011
- דו"ח ועדת קרני הבוחן את תפקוד מחלקת ההסברה של צה"ל במלחמת יום הכיפורים באתר ארכיון צה"ל
- מורן מימוני, לא רק נגד בר רפאלי: איך הפך דובר צה"ל למעצמת יח"צ?, באתר nrg, 19 במרץ 2013
- ישראל טל-סרנגה, דיפלומטיה צבאית ציבורית, מערכות 446, דצמבר 2012
- טל אלוביץ, דובר או צנזור? בחינת התפקוד של דובר צה"ל במלחמת "לבנון השנייה" ובמבצע “עופרת יצוקה", מערכות 452, דצמבר 2013
- גדי שבת, המשימה: למנוע קצר בתקשורת, מערכות 455, יוני 2014
- נעמי דרום, כך פועל צבא היחצ"נים של דובר צה"ל כדי לקדם את המותג החזק במדינה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2015
- אמיר אורן, הקסרקטין מת, יחי הדובר: האבולוציה של תפקיד דובר צה"ל, באתר הארץ, 9 בפברואר 2017
- עמיר רפפורט, דובר צה"ל, הרוב אישי, ISRAELDEFENSE ב-3 במאי 2019.
- איתמר ב"ז, ועדה ממליצה לשנות את אופי הקשר בין צה"ל לכתבים הצבאיים, 'העין השביעית' 28 במאי 2019.
- אפרים לפיד, דובר צה"ל מודיע ממלחמת העצמאות עד עידן הטוויטר ISRAELDEFENSE ב-17 בספטמבר 2019.
- אפרים לפיד, מדוברות צבאית לעליונות תודעתית, מערכות 485-486, נובמבר 2019, עמ' 75-72.
- Clila Magen and Ephraim Lapid Israel's military public diplomacy evolution: Historical and conceptual dimensions, Public Relations Review June 2018, Pages 287-298
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שרגא הר-גיל, היו"ר החדש, מעריב, 4 בספטמבר 1967
- ^ הקרב על התודעה: כך נצרבה מלחמת לבנון השנייה בזיכרון הלאומי, באתר וואלה! NEWS
- ^ המלצות הועדה לבחינת ממשק העבודה בין דובר צה"ל והכתבים הצבאיים, www.idf.il
- ^ מבקר המדינה, יחידת דובר צה"ל, דוח שנתי 40 לשנת 1989 ולחשבונות שנת הכספים 1988, עמ' 783 - 791
- ^ שרה ליבוביץ-דר, דובר צה"ל? קשה להאמין, באתר הארץ, 22 בינואר 2002
- ^ איציק וולף, המתנחלים: דיווחי דו"צ מוטים לטובת פלשתינים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 במאי 2012
- ^ טל אלוביץ, דובר או צנזור? בחינת התפקוד של דובר צה"ל במלחמת "לבנון השנייה" ובמבצע "עופרת יצוקה", מערכות 452
- ^ קלמן ליבסקינד, אלוף פיקוד הספין: מה קורה כשהמציאות בשטח מתנגשת עם דובר צה"ל, באתר מעריב אונליין, 14 בינואר 2017
- ^ יישום המלצות הוועדה לבחינת הקשר עם כתבים המסקרים ענייני צבא באתר צה"ל, 3 בספטמבר 2019.
- ^ פרס יצחק שדה ליחידת דובר צה"ל באתר מוזיאון הפלמ"ח.
דוברי צה"ל ![]() | |
---|---|
|
זרועות, פיקודים ואגפּים | |
אגפּים | אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי • אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה • אגף כוח האדם • אגף המבצעים • אגף המודיעין • אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי • אגף התקשוב וההגנה בסב"ר |
זרועות | זרוע היבשה • זרוע האוויר והחלל • זרוע הים |
פיקודים מרחביים | פיקוד הצפון • פיקוד המרכז • פיקוד הדרום • פיקוד העורף |
גופים נוספים | דובר צה"ל • המכללות הצבאיות • הגיס הצפוני • הגיס המטכ"לי • הפרקליטות הצבאית • הרבנות הצבאית • יחידת בתי הדין הצבאיים • מערך התמרון • מפקדת העומק • פיקוד ההכשרות והאימונים |
חילות צה"ל | |
חילות השדה | חיל הרגלים • חיל השריון • חיל התותחנים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל הגנת הגבולות |
חילות נוספים | חיל החינוך והנוער • חיל הטכנולוגיה והאחזקה • חיל הלוגיסטיקה • חיל המודיעין • חיל משאבי האנוש • חיל המשטרה הצבאית • החיל הכללי • חיל הקשר והתקשוב • חיל הרפואה |
חילות היסטוריים | חיל המדע • חיל נשים • חיל האיסוף הקרבי |
שונות | |
מבנה צה"ל • אמצעי לחימה • מילואים • יחידות מובחרות • מבצעים • מדים • דרגות • עיטורים • כומתות • תגי כובע • תג יחידה • דגלים • דין משמעתי | |