מנהרת בסיס הגוטהארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מנהרת בסיס הגוטהארד
GBT MFS Faido EST-OS.jpg
מכונת חציבת המנהרה אשר יצאה מבודיו, מגיעה לתחנת פיידו בספטמבר 2006
מאפיינים כלליים
שימוש רכבת
מיקום הרי האלפים
מיקום ההתחלה בסמוך לבודיו שבקנטון טיצ'ינו
מיקום הסוף בסמוך לכפר ארסטפלד, בקנטון אורי
קואורדינטות 46°36′00″N 8°45′54″E / 46.6°N 8.765°E / 46.6; 8.765קואורדינטות: 46°36′00″N 8°45′54″E / 46.6°N 8.765°E / 46.6; 8.765
מידע על ההקמה
עלות 10.3 מיליארד דולר אמריקני
חברת בנייה AlpTransit Gotthard AG
שיטת כרייה TBM
תאריך התחלה 1993
תאריך סיום 11 בדצמבר 2016
מידע נוסף המנהרה הארוכה בעולם
מידות
אורך 57 קילומטרים
רוחב בין 8.8 ל-9.5 מטרים.
גובה 549 מטר בנקודה גבוהה, 312 מטר בנקודה נמוכה
מאפיינים תפעוליים
מסלולים 2 חדי נתיב
מנהרות מילוט 3
בעלים אלפטרנזיט
מפעיל אלפטרנזיט
(למפת שווייץ רגילה)

נתיב המנהרה (בצהוב)

מנהרת בסיס הגוטהארד או מנהרת בסיס סן גוטארדוגרמנית: Gotthard-Basistunnel, באיטלקית: Galleria di base del San Gottardo) היא מנהרת רכבת העוברת מתחת לרכס הרי האלפים שבשווייץ. אורכה של המנהרה 57 ק"מ, ואורכם הכולל של המנהרות, המעברים ומנהרות המשנה 151.84 ק"מ. המנהרה נחשבת למנהרה הארוכה ביותר בעולם.

מנהרת בסיס הגוטהארד כוללת למעשה שתי מנהרות צמודות, שבכל אחת קו מסילת ברזל אחד, והיא מהווה חלק מפרויקט אלפטרנזיט.

ההחלטה על בניית המנהרה התקבלה במשאל עם שנערך בשווייץ בשנת 1992 ואשר זכה ל-64% מקולות המצביעים במשאל. עבודות הקמת המנהרה החלו בשנת 1996 וחציבת המנהרות הסתיימה ב-15 באוקטובר 2010.

נקודות המוצא של המנהרה הן בסמוך לכפר ארסטפלד, בקנטון אורי, והכפר בודיו בקנטון טיצ'ינו. המנהרה נפתחה לתנועת אזרחים ב-11 בדצמבר 2016. פתיחת המנהרה אפשרה לקצר את זמן הנסיעה בין ציריך למילנו בכשעה - מכשלוש שעות וחצי לשעתים וחצי.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהרת בסיס הגוטהארד, 1 בנובמבר 2016

מעבר סנקט גוטהארד (מעבר סן גוטארדו) הוא אחד המעברים העיקריים בהרי האלפים באמצעותם ניתן לחצות את רכס ההרים מצפון לדרום.

במהלך השנים גברה התנועה במעבר זה, המקשר בין איטליה לבין גרמניה וצרפת, מה שהביא לפקקי תנועה רבים בכבישי המעבר ובמנהרות הקיימות (בהן מנהרת סן גוטהארד). תנועת המשאיות הרבה הביאה לזיהומי רעש ואוויר. המנהרות שנחצבו קודם לחציבת מנהרת בסיס הגוטהארד, בשל תלילותן ועיקוליהן, אפשרו רק לרכבות שמשקלן 1,400 טונות לנוע במסילות המעבר (או 1,700 טונות, אם נעשה שימוש בשני קטרים מושכים ובקטר הדוחף את הרכבת), במסגרתו עלו הרכבות במנהרות משופעות וספירליות לגובה של 1,100 מטרים מעל פני הים.

מנהרת בסיס הגוטהארד תוכננה על מנת לאפשר לרכבות שמשקלן עד 4,000 טונות לנוע במנהרה. מטרת כריית המנהרה, כפי שבאה לידי ביטוי ב"חוק מעבר התנועה" שנחקק בשווייץ באוקטובר 1999, להעביר את תנועת המשאיות החוצה את המדינה באמצעות מנהרות רכבת עליהן יועמסו המשאיות. המנהרה מאפשרת לרכבות אלה לנוע במהירות של 250 קמ"ש, ואף הסתיימה בהצלחה בדיקת תנועה ב 275 קמ"ש.

הקמת המנהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים המנהרה.
חיבור המסילות בפיידו

המנהרה הוקמה על ידי חברת אלפטרנזיט גוטהארד (AlpTransit Gotthard AG), חברת בת בבעלות מלאה של חברת מסילות הברזל הפדרלית השווייצרית.

חציבת המנהרה החלה מארבע נקודות מוצא בו-זמנית (נקודה חמישית נוספה מאוחר יותר) - ארסטפלד, אמסטג, סדרון, פיידו ובודיו, וזאת על מנת לקצר את משך החציבה. שתי מנהרות הרכבת נחצבו זו לצד זו. נקודות אוורור וציוד טכני ממוקמות בסדרון ובפיידו.

אל נקודות המפגש של המנהרות ניתן להגיע באמצעות מנהרות שירות המקשרות אל פירים היורדים אל מנהרת הבסיס.

חציבת פירי הגישה החלה בשנת 1993 וההכנות לחציבת המנהרה החלו בשנת 1996. חציבת המנהרה עצמה החלה בשנת 2003 והסתיימה ב־16 באוקטובר 2010. סיום עבודות הנחת המסילות ובניית מנהרות הגישה, הפירים, והציוד הנדרש להפעלת המנהרות הסתיים ב־31 באוקטובר 2014. תנועה של רכבות החלה כבר ב-1 באוקטובר 2015, אך פתיחתה הרשמית של המנהרה אירעה ב־1 ביוני 2016, ותנועת נוסעים סדירה ב־11 בדצמבר באותה שנה. עלותה הכוללת של המנהרה הגיעה ל-9.560 מיליארד פרנק שווייצרי. במהלך החציבה הופעלו ארבע מכונות חציבה - שתיים נעו דרומה מארסטפלד לסרדון, ושתים נעו צפונה מביודיו לפיידו ומשם לסרדון. אורכן של מכונות החציבה מהדגם הארוך יותר היה 430 מטרים (כולל כל הציוד הנלווה מאחור), במשקל כולל של כ- 3,000 טונות, כאשר כל מכונה חצבה כ-25 מטרים מדי יום. במהלך חציבת המנהרה הוצאו ממנה 26,500,000 טונות אדמה וסלעים (13,300,000 מ"ק אדמה וסלעים - כמות השקולה 5 פעמים לפירמידה הגדולה של גיזה).

9 עובדים נהרגו בתאונות במהלך חציבת המנהרה.

שנה   חודש   מרחק שנחצב בק"מ % מתוך 151.84 הק"מ
2004 יולי 52.34 34.1%
2005 יוני 74.59 48.6%
2006 יוני 94.10 61.3%
2007 יוני 103.67 67.6%
2008 אוקטובר 118.40 77.2%
2009 דצמבר 141.38 93.0%
2010 דצמבר 150.40 99.0%
2011 ינואר 151.82 100%

תיאור המנהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכה של המנהרה המערבית 56.978 ק"מ ואורכה של המנהרה המזרחית 57.091 ק"מ. אורכם הכולל של המנהרות והפירים - 151.84 ק"מ. קוטר כל אחת ממנהרות הרכבת נע בין 8.8 ל-9.5 מטרים. אחת ל-325 מטרים מקשרת מנהרת שירות את שתי מנהרות הרכבת המקבילות.

במנהרה עוברים מדי יום כ 9,600 נוסעים, ומתוכננות לנוע בה מדי יום כ-300 רכבות, רובן רכבות משא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]