מס שבח מקרקעין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מס שבח מקרקעין הוא מס המוטל על רווח הון הנובע ממכירת מקרקעין בישראל או מכירת מניות באיגוד מקרקעין. המקור החוקי למס זה הוא חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963 (להלן: "החוק", המוכר בציבור כחוק מס שבח כשמו הקודם של חוק זה. סוג מס זה הוא פיתוח ישראלי ייחודי היוצר הבחנה בין מיסוי רווח הון הנובע ממקרקעין בישראל לרווח הון הנובע מנכסים אחרים.

המס בוחן את השבח (רווח) שנוצר לאדם בעת ביצוע עסקה, דהיינו התמורה אותה הוא מקבל (או במקרים חריגים התמורה אותה הוא אמור לקבל בהתאם לשווי השוק של הנכס) אל מול המחיר ששילם בעת רכישת הנכס והשבחות אשר בוצעו במהלך תקופת ההחזקה בנכס בניכוי פחת. קביעת שומת מס שבח היא עניין מורכב מאחר שהיא נקבעת לפי שיעורי מס משתנים, המושפעים ממועד הרכישה, ניכויים מסוימים, שיעורי מס היסטוריים לגבי נכסים אשר נרכשו עד ליום 31 במרץ 1961, חישוב מס ליניארי "רגיל" הכולל חלוקה ל- 3 תקופות וחישוב ליניארי חדש לגבי דירת מגורים מזכה אחר הרפורמה במס שבח אשר נחקקה במסגרת תיקון 76 לחוק ועל כן, חישוב מס השבח דורש מומחיות.

למס מערכת מסועפת של פטורים ודחיות מס, הידוע בהם הוא הפטור לדירת מגורים יחידה. ניתן להנות, בתנאים מסוימים מפטור מתשלום מס שבח וזאת אם עונים על התנאים המנויים בחוק. כך למשל אדם אשר מכר דירה לפני למעלה מ-4 שנים, זכאי לפטור, ובלבד שהדירה הנמכרת היא דירתו היחידה. רשימת הפטורים היא ארוכה וייתכן ועדיף להשתמש בפטור אחד ולא באחר מתוך תכנון מס (חוקי) לגבי עסקאות עתידיות. ייתכן ואף אם לא מתבקש פטור מסוים, לא ישולם מס שבח וזאת תוך חישוב השבח על הנכס בהפחתת הוצאות מסוימות שהיו על הנכס - למשל הוצאות מימון.

החל משנת 2014 יש שינויים מרחיקי לכת בחישוב מס שבח - עד אז, נהנו מחזיקים ביותר מדירה אחת  מפטור מוחלט ממס על רווח ההון שנוצר (פטור ממס שבח) אם הם לא מכרו דירה בעבר בטווח של 4 שנים. מאז משלמים המוכרים מס שבח בשיעור של 25% על הרווח מהדירה השנייה הנמכרת גם אם עברו יותר מ-4 שנים מאז מכירת דירה קודמת (בהתאם לחישוב לינארי המחלק את הרווח על פני תקופת האחזקה). עם זאת, במידה והמוכר החזיק לפחות 18 חודשים בדירה אחת והוא מכר אותה הוא פטור ממס שבח הון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבה להבחנה בין מס שבח מקרקעין למס רווח הון היא בעיקרה היסטורית. בשנת 1949 נקבע מיסוי של רווחי הון הנובעים ממקרקעין מתוך הנחה שאלו רווחים משמעותיים מספיק שיאפשרו גבייה אפקטיבית. המחוקק הישראלי הושפע מהמחוקק הבריטי שקבע הסדר דומה מספר שנים קודם לכן. מנגד לא מוסו רווחי הון מנכסים אחרים עד שנת 1965, שאז נקבעו ההסדרים השונים למיסוי רווחי הון בפקודת מס הכנסה. עם זאת, למרות שטבעי היה שיאחדו בין השניים, האיחוד לא בוצע ונוצרו שתי מערכות דינים, וזאת בניגוד למקובל במדינות רבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]