מעיין אליקים
 | |
| לידה | 8 ביולי 1985 (בן 38) |
|---|---|
| מקום לימודים | בצלאל |
| תחום יצירה | רב-תחומי |
| פרסים והוקרה |
פרס קרן קשת, המחלקה לאמנות, בצלאל, פרס קרן אוסטרובסקי, פסטיבל הקולנוע ירושלים, 2020 פרס נתה דושניצקי-קפלן |
| https://maayanelyakim.com/ | |
  | |
מעיין אליקים (נולד ב-8 ביולי 1985) הוא אמן ישראלי הפועל במגוון רחב של אמצעים, בהם פיסול, פיסול-ציבורי, מיצב, צילום, וידאו ארט והדפס.
עבודותיו הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות,[1] במוזיאונים, גלריות ובמרחב הציבורי, בין היתר במוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון בת-ים, מוזיאון פתח תקווה, גלריה זומר וגלריית המדרשה בת״א.[2] לאורך השנים זכה למענקים ופרסים שונים. בקיץ 2022 נפתחה תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה שלו ״שעון, שמש״ במוזיאון תל אביב לאמנות.[3]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2004–2010 למד אמנות בבצלאל. בין השנים 2010–2013 הקים והיה עורך-שותף בכתב-עת לאמנות בשם "מחול". הוא מרצה במחלקה לאמנות בבצלאל ובבית הספר לאמנות רב-תחומית בשנקר.[4] [5] חי ועובד בתל אביב. נשוי לשירה אליקים, פסיכולוגית קלינית, ולשניים בת משותפת.
עבודתו האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2017 יצר את העבודה "בריכת שיקוף (אין גן ללא נחש)“ המוצבת קבע בכיכר אירופה בתל אביב. היא הכוללת תבליט רצפה המבוסס על מפת השמים.[6]
ב-2020 נבחר להשתתף בתוכנית הרזידנסי שך גלריה שכטר[7] ובשנת 2021 נבחר להשתתף בתוכנית הרזידנסי של ארטפורט.[8]
בינואר 2022 השתתף בתערוכה הקבוצתית "המצאת הציור: איך עשית את זה?" שאצר יצחק ליבנה בגלריית נגא, תל אביב.[9] בעבודה שהציג יצר בפיגמנטים טבעיים כוכב לכת המצטייר כלבה רותחת ומבעבעת, ובשוליה קו מתאר כחול.
ביולי 2022 הציג במוזיאון תל אביב את תערוכת היחיד אותה אצר דורון רבינא. התערוכה - "שעון, שמש", מתייחסת למיתוסים ולמסורות ומעניקה להם הקשרים חדשים בעבודות אמנות במגוון סוגי מדיה וטכניקות.[10] התערוכה כוללת עבודת קיר המְדמה חזית של בניין בסגנון אקלקטי ושתי במות תצוגה המציגות אוסף יצירות כולן עשויות בעבודת יד.[11]
תוכניות שהות אמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2015 - אותם השמיים אותה האדמה, תל אביב
- 2018 - פילצ'וק - בית הספר לזכוכית, ניפוח זכוכית, סיאטל, ארצות הברית
- 2020 - גלריה שכטר, נווה שכטר, תל אביב
- 2021 - ארטפורט תל אביב
לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2006-2004 המחלקה לקולנוע, וידאו וניו מדיה, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 2010-2006 תואר ראשון, המחלקה לאמנות, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 2009 תוכנית לחילופי סטודנטים, בית הספר קופר יוניון, ניו יורק, ארצות-הברית
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2010 פרס קרן קשת, המחלקה לאמנות, בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים
- 2014 מלגה, קרן יהושוע רבינוביץ' לתרבות, תל אביב
- 2015 פרס קרן אוסטרובסקי, פסטיבל הקולנוע ירושלים
- מלגת שהייה, Same Sky / Same Land, הולנד
- 2020 פרס נתה דושניצקי-קפלן
עבודות קבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2017 בריכת השתקפות (אין גן ללא נחש), תבליט רצפה, יציקת גרנוליט, גן קקטוסים וסוקולנטים,
- 2019 ראי השמים, עבודה תלויית אתר, מלון ארטיסט, תל אביב
- כיכר אירופה, רחוב שאול המלך 33, תל אביב אוצרת: הילה כהן שניידרמן
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2014 - הנצח בעין הסערה, הגלריה של המדרשה לאמנות הירקון 19, תל אביב. אוצר: בועז ארד[12]
- 2016 הסהר הפורה, הראל מדפיסים ומוציאים לאור, תל אביב
- 2018 - ונהר יוצא מעדן, ספריית שוקן, ירושלים
- 2018 - גלגולי צורה, גלריה זומר - חדר פרויקטים, תל אביב. אוצרת: הילה כהן שניידרמן
- 2022 - "שעון, שמש", מוזיאון תל אביב, אוצר דורון רבינא
תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2011 - כנראה פה, זומר גלריה לאמנות עכשוית, תל אביב
- 2013 - תקרה גבוהה, גלריה פרישמן, תל אביב-יפו
- 2015 - ארמון הבדולח והמקדש הארור, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, פתח-תקוה
- 2016 - SpaceTime: וידאו-ארט ומיצב מתוך אוסף ''הארץ'' , גלריה מינוס אחת, תל אביב
- 2017 - שובו של הנייר: מחשבות על רישום, בית האמנים, ירושלים
- 2018 - אותו דבר אבל אחר, מינוס אחת, תל אביב
- 2018 - בעיות השעה, מוזיאון תל אביב לאמנות - ביתן הלנה רובינשטיין, תל אביב
- 2018 - חפירות - אמנות מזמן עכשיו, מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים
- 2021 - המצאת הציור: איך עשית את זה?, נגא גלריה לאמנות עכשווית, תל אביב
- 2022 דמיון חומרי: אמנות ישראלית מאוסף המוזיאון , מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
- 2022 - מבעד למראה, מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, קיבוץ הזורע
קטלוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
2018 ונהר יוצא מעדן, עיצוב והפקה: מיכאל גורדון. כולל את הטקסטים ״אבנים משונות ושכנות טובה״
מאת רתם ליניאל וג׳סי לוקארד; הספרייה מאת מעיין אליקים; תיעוד התערוכה וגרסת ספר לעבודה
שישה לוחות ראשונים. 108 עמודים, עברית.
2022 שעון, שמש. מוזיאון תל אביב לאמנות. עיצוב והפקה: מיכאל גורדון. כולל את הטקסט ״אבות ותולדות: מקראה״ מאת דורון רבינא. 108 עמודים, עברית ואנגלית.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
גלעד מלצר, למוזיאון תל אביב היתה הזדמנות לעורר פולמוס. זה שוב לא קרה, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2022- עוזי צור, עוצם עין אחת| אליקים בן בצלאל, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2022
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מעיין אליקים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תערוכות: אליקים, מעיין, באתר מוזיאון ישראל מרכז מידע לאמנות ישראלית
- ^ מרכז מידע לאמנות ישראלית -, תערוכות: מעיין אליקים, באתר מוזיאון ישראל
- ^ סמדר שפי, תערוכת האוסף "אפורה כל שיטה, רק עץ החיים ירוק לעד" ו"שעון שמש" מעיין אליקים, באתר החלון, 2022-11-01
- ^ מעיין אליקים, מרכז מידע לאמנות ישראלית, באתר מוזיאון ישראל, ירושלים
- ^ מעיין אליקים, באתר שנקר
- ^ מעיין אליקים, באתר בית לאמנות ישראלית
- ^ חגית פלג רותם, מעיין אליקים, רעות קרן, ניבי אלרואי וזהר גוטסמן ברזידנסי של נווה שכטר, באתר מגזין פורטפוליו, 2020-10-11
- ^ מעיין אליקים, באתר בית לאמנות ישראלית
- ^ "עוצם עין אחת | נס הציור בבחינת יש מאין". הארץ. נבדק ב-2022-11-23.
- ^ מעיין אליקים: שעון, שמש, באתר מוזיאון תל אביב לאמנות
- ^ מודד את הצער: מעיין אליקים בתערוכת יחיד ראשונה | כלכליסט, באתר כלכליסט, 2022-07-27
- ^ עוזי צור. "השקט הנצחי של מעיין אליקים". הארץ. נבדק ב-2022-11-24.
