מערת הלל
.JPG)
מערת הלל היא מערת קבורה הממוקמת במירון, סמוך למתחם קבר הרשב"י. המערה ידועה גם בשמות "מערת הלל ותלמידיו" ו"מערת הלל ושמאי". על פי מסורות המתועדות החל מסוף המאה ה-11, המערה מיוחסת לקבורתם של הלל הזקן, בית הלל, שמאי הזקן, אשתו של שמאי ובית שמאי.
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלל הזקן היה נשיא הסנהדרין בירושלים בשלהי תקופת בית שני, בתקופה שסביב תחילת הספירה הנוצרית. היה מייסד וראש בית הלל, זרם הלכתי בשלהי תקופת בית שני שהיה בעימות עם בית שמאי, מיסודו של שמאי הזקן. פועלו של הלל הזקן מוזכר בהקשר לאלכסנדריה המצרית, ירושלים ויריחו, ואין כל אזכור במקורות קדומים לפועלו באזור הגליל או למקום קבורתו.
אזכור למערת הלל בימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזכור הראשון לקברי הלל ושמאי בגליל הוא במגילת אביתר שחיבר רבי אביתר גאון, שנת 1083[1], ומתאר את קבורת אביו רב אליהו הכהן גאון בדלתון, מקום שסביבו קבורים צדיקים רבים מתקופת התנאים, ביניהם מוזכרים הלל ושמאי.
אזכור למערה בסמוך למירון מופיע ב'מסעות רבי בנימין' מאת בנימין מטודלה (1168-1170 לערך). במקור זה מוזכרת מערה שבה קבר הלל, שמאי וקברם של 20 מתלמידיהם. תיאור דומה מתקופה קרובה מוזכר גם בחיבורו של פתחיה מרגנסבורג (1170-1180 לערך).
תיאורים נוספים של המערה מוזכרים בכתבים רבים מימי הביניים, אצל יעקב בן נתנאל הכהן (1153-1187, שמואל ב"ר שמשון (1210-1211 לערך)[2], מנחם החברוני (1215 לערך), יעקב השליח (המאה ה-13), תוצאות ארץ ישראל (1270-1320 לערך), אשתורי הפרחי (1313 לערך), מסע המיוחס ליצחק חילו (1333 לערך) ועוד.
אתר מערת הלל סמוך מאוד לאתר קבר רבי שמעון בר יוחאי כיום, אך בשני המקורות הראשונים כלל לא נזכר קבר הרשב"י בסמוך, ובאחרים מוזכר אתר קבר הרשב"י כמשני או מקביל למערת הלל ושמאי. בהשפעת ספר הזוהר ועליית מגורשי ספרד בסוף ימי הביניים עבר מרכז החשיבות באתרי מירון ממערת הלל לקבר הרשב"י.
עלייה לאתר בפסח שני ונביעת מים מהמערה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלק ניכר מהמקורות סביב מערת הלל מוזכר פלא של נביעת מים בתוך המערה, לראשונה בחיבורו של פתחיה מרגנסבורג, המייחס אותם רק לבואו של אדם הגון. בתיאור ב'תוצאות ארץ ישראל' מוזכרת עליה לאתר בפסח שני ותפילה בו, ויציאת מים מהמערה בעקבות התפילה, דבר הנחשב לסימן טוב להתקבלות התפילה. במקורות שונים מובאת עובדת השתתפותם של ערבים מקומיים בתפילות אלו יחד עם היהודים, ואגירת כמות קטנה של המים שנבעו מהמערה כסגולה[3]
בימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעשור השני של המאה ה-21[דרוש מקור], סודרה גישה אל תוך המערה, הותקנה בה תאורה חשמלית וכיום היא פתוחה לציבור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מערת הלל(הקישור אינו פעיל), אתר 'אהלי צדיקים'
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סוף שנת 1083, או תחילת 1084
- ^ אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא", עמ' 64
- ^ הלל בנוסח מירון, זאב ארליך, אביב 2006, מקור ראשון