דלתון (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דלתון
Dalton 6900b.jpg
דלתון, מבט מדרום
מחוז הצפון
מועצה אזורית מרום הגליל
אזור התגוננות קו העימות 23
גובה ממוצע[1] ‎809‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 850 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-2.1%‏ בשנה עד סוף 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים [ שם17, צבע סמן7, צבע סמן24, קואורדינטות18, צבע סמן13, צבע סמן14, צבע סמן6, שם16, צבע סמן3, צבע סמן2, צבע סמן9, צבע סמן23, קואורדינטות23, קואורדינטות17, שם19, קואורדינטות27, קואורדינטות19, קואורדינטות24, קואורדינטות25, צבע סמן27, geotype1, צבע סמן22, צבע סמן15, שם23, צבע סמן16, צבע סמן18, צבע סמן25, קואורדינטות26, צבע סמן20, צבע סמן21, שם22, קואורדינטות22, שם26, צבע סמן19, שם20, צבע סמן4, שם25, שם24, צבע סמן5, פריטים1, קואורדינטות20, צבע סמן11, שם18, קואורדינטות21, שם27, צבע סמן17, שם21, צבע סמן10, צבע סמן26, צבע סמן12, צבע סמן8 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ שם1, קואורדינטות1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית מרום הגליל
באדום - דלתון
בירוק - מיקום בניין המועצה
כרם מושלג בדלתון
אגם דלתון - מערבית ליישוב דלתון

דַּלְתּוֹן הוא מושב בצפון ישראל, ליד צפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל.

את היישוב הקימו עולים מהעיר טריפולי שבלוב, בשנת 1950 בעזרת איגוד המושבים של הפועל המזרחי.

יישוב יהודי התקיים בדלתון בימי תקופת המשנה והתלמוד, התקופה הערבית בארץ ישראל, התקופה הצלבנית בארץ ישראל, התקופה הממלוכית בארץ ישראל, והתקופה העות'מאנית. במקום התקיים עד לשנת 1948 כפר ערבי בשם א-דלאתה, ששימר את שמו של היישוב היהודי, וניטש לאחר שנכבש על ידי חטיבה 7 במבצע חירם.

תושבי היישוב עוסקים בחקלאות, בין השאר בגידול גפנים, מהם מיצרים את יינות דלתון וכן מתיירות - השכרת צימרים במושב.

היישוב היהודי לאורך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורות שעברו מדור לדור ואף שגורים בפי הערבים, בדלתון, נמצא קברם של רבי יוסי הגלילי ובניו רבי אליעזר ורבי שמואל[2] וכן יש אומרים שקבור שם הלל נשיאה או רב הלל. מאוחר יותר נקבר שם גם רבי אליהו הכהן גאון[3]. בין דלתון לעלמא קבור רבי יהודה בן תימא. יצחק בן צבי מזהה את דלתון כ"בית דלתיא" המוזכר בתוספתא ראש השנה פ"א, "שהיו משיאין בהם משואות להודיע זמן קידוש החודש"[2].

השם דלתון נזכר בספרות ימי הביניים ובגניזה הקהירית. בגניזה נמצא קטע של מכתב שנשלח מדלתון למצרים ומסיים במילים אלה: "ושלומך ירבה אוהבתך ובנך ודורש שלומך שלמה הכהן מעיר דלתון בן יוסף נ"י". מסופר על אליהו הכהן שמת בעיר צור בשנת 1083: וישואו כל ישראל במשא כתף ולא על סוסים... להר הגליל, לדלתון בראש ההר[4].

בחורבה מצפון ליישוב נמצאו שרידי בית כנסת. יוסף ברסלבי מצא במקום משקוף ותבליט זר ובתוכו כף תמר. מאוחר יותר נמצא עמוד שיש מבית בית הכנסת ועליו כתובת הקדשה בארמית הכוללת את הנוסח המוכר מבתי כנסת אחרים: "דכרין" - כלומר זכורים, "לטוב" ו"מלכה דעלמה"[5].

הקמת המושב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם כקיבוץ[6] על ידי עולים מטריפולי, טורקיה ומצרים שעברו הכשרה בטירת צבי ולאחר מכן חיכו להתיישבות במקום זמני ליד כפר אתא. בסוף 1948 התיישבו באופן זמני בכפר ערבי נטוש ליד ביריה ובינואר 1949 התיישבו בכפר שחר, 3 קילומטר מדלתון[7][8]. הקיבוץ לא החזיק מעמד זמן רב[9] ובמחצית הראשונה של 1950 עלו למקום 32 משפחות מעולי טריפולי[10].

לאחר שהתברר שקרקעות כפר שחר הוחכרו לאנשים פרטיים[11] עברו המתיישבים באוגוסט 1953 לכפר א-דלאתה הנטוש והתיישבו בו. לכל משפחה ניתנו דונם קרקע ליד הבית וארבעה דונם במרחק מהבית.

אתרים באזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד אגם דלתון מצוי שקע הבזלת של דלתון.

צפונית למושב נמצא פארק תעשיות רמת דלתון, ובו מפעלים כיקב דלתון. ביישוב נמצא קברו של רבי אליהו הכהן גאון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלתון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ 2.0 2.1 יצחק בן צבי, שאר יישוב, יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשכ"ו, עמ' 91-92
  3. ^ מגילת אביתר, חיבר בנו:"וישאוהו כל ישראל במשא הכתף ולא על סוסים, מהלך שלושת ימים, להר הגליל, לדלתן. ויקבר בראש ההר, אצל רבי יוסי הגלילי".
  4. ^ זאב וילנאי, מדריך הגליל, הוצאת אחיעבר - ירושלים, 1980, עמ' 323
  5. ^ ראו: בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, צבי אילן, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991; לחקר ארצנו, עבר ושרידים, יוסף ברסלבי, תל אביב, תשי"ד - עמ' 274 - 275; פסיפס ואבן, יוסף נוה, ירושלים, תשל"ח -עמ' 144-146.
  6. ^ קיבוץ דתי חדש בגליל העליון, הבוקר, 14 בינואר 1949
  7. ^ ישעיהו עשני, דלתון - כפר המתמידים, דבר, 27 בדצמבר 1957
  8. ^ הוקמה נקודה חדשה בגליל העליון, מעריב, 12 בינואר 1949
    יוצאי ארצות ערב להתיישבות בגליל העליון, על המשמר, 14 בינואר 1949
  9. ^ הוא היה קיים ביולי 1949: חיילים דורזיים התנפלו על כפר ערבי, דבר, 14 ביולי 1949
  10. ^ במושבים דתיים בגליל העליון, הצופה, 16 ביולי 1950
  11. ^ סכסוך קרקע בין מושב שחר וגורמים פרטיים, על המשמר, 18 בינואר 1953