מפגש ותיקי המלחמה בגטיסברג, 1913

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טקס של ותיקי מלחמה מצבא האיחוד ומצבא הקונפדרציה באתר הסתערות פיקט במהלך המפגש

מפגש ותיקי המלחמה בגטיסברג (שמו הרשמי: החגיגה ליובל החמישים לקרב גטיסברג[1]) התקיים בימים 29 ביוני עד 4 ביולי 1913, לרגל מלאת חמישים שנים לקרב גטיסברג שניטש שם במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, ואשר נחשב לנקודת מפנה במלחמה. לאירוע הוזמנו כל ותיקי המלחמה שזכו לשחרור בכבוד, והשתתפו בו 53,407 מהם מ-46 מתוך 48 מדינות ארצות הברית, לרבות כ-8,750 ותיקי צבא הקונפדרציה. היה זה הגדול במפגשים שנערכו במשך השנים בין ותיקי המלחמה, והוא הצטיין באווירת הפיוס ששררה בו.

משתתפי המפגש, שרובם היו בני 70 ויותר, השתכנו במחנה אוהלים ענק, שהוקם בקרבת אתר הקרב בפארק הצבאי הלאומי גטיסברג שבמדינת פנסילבניה.

רקע והכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב גטיסברג ניטש בימים 1 עד 3 ביולי 1863 והסתיים בניצחון צבא האיחוד. במהלך הקרב נהרגו ונפצעו כ-50,000 חיילים משני הצדדים יחד.

בעשורים שלאחר המלחמה נערכו מספר מפגשי של ותיקי המלחמה באתר הקרב. ב-1895 הוקם במקום פארק צבאי לאומי.

הרעיון לערוך מפגש ותיקי מלחמה לרגל יובל החמישים לקרב הועלה כבר ב-1908 על ידי גנרל הנרי הוידקופר (Henry S. Huidekoper) מפילדלפיה, ממשתתפי הקרב. ב-1910 הקים בית המחוקקים של פנסילבניה את הוועדה ליובל החמישים לקרב גטיסברג והיא החלה באותה שנה בתכנון האירוע. ב-1912 הקציב הקונגרס לאירוע 150,000 דולר והורה למחלקת המלחמה להקים באתר מחנה אוהלים. הקונגרס לא קיבל את הצעת הוועדה של פנסילבניה להקים באתר אנדרטת שלום ולחנוך אותה במהלך המפגש. מ-1912 ועד 1913 נקבע וסומן על ידי הוועדה השטח למחנה האוהלים, שופצו הגדרות, האנדרטאות והמזכרות שניצבו בפארק, ובארות מים נחפרו למילוי צורכי המשתתפים במפגש. באפריל 1913 שלחה הוועדה בדואר הזמנות למפגש ל-40,000 ותיקי הקרב. 33 מדינות הקציבו לאירוע כספים בסך כולל 1.033 מיליון דולר, מהם 450,000 דולר שהוקצבו על ידי פנסילבניה.

מתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה חלקי של מחנה האוהלים הגדול בגטיסברג

מחלקת המלחמה הקימה מחנה אוהלים גדול ומתקני עזר לשיכון משתתפי המפגש. המחנה כלל גם את "האוהל הגדול", בשטח של 60 על 135 מטר, ובו 13,000 כיסאות. הוקמו גם אוהלים לשם שיכון כ-3,800 אנשי צבא, עובדים (לרבות טבחים) ונערי צופים שהובאו למקום כדי לתפעל את המחנה ואת האירועים השונים. במחנה הוצבו מתקני שירותים ואף בית דואר צבאי. רציף רכבת מיוחד נבנה בתחנה הסמוכה למחנה לנוחותם של ותיקי המלחמה שהגיעו למפגש. מחלקת הבריאות של מדינת פנסילבניה הקימה באתר מתקנים רפואיים כולל בית חולים שדה ופיקחה על איכות המים שסופקו לו. הצלב האדום האמריקני הקים ברחבי הפארק 14 תחנות עזרה ראשונה.

לקראת האירוע הוקם בגטיסברג מבנה לשם הצגת הציקלורמה של גטיסברג - ציור פנורמי של הסתערות פיקט במהלך הקרב, והוקרן בה סרט דרמה אילם שהופק אודות הקרב.

המפגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה האוהלים נפתח ב-29 ביוני, וכבר באותו יום הגיעו אליו 21,000 ותיקי המלחמה. ביום המחרת נחנך באתר הקרב הבסיס לאנדרטה המיועדת לבני וירג'יניה מצבא הקונפדרציה שהשתתפו בקרב.

אירועי המפגש נפתחו רשמית ב-1 ביולי, יום שניתן לו הכינוי יום ותיקי המלחמה, והם כללו נאום של ג'ון וואנאמייקר (John Wanamaker), לשעבר שר הדואר של ארצות הברית. האירועים ב-2 ביולי, היום הצבאי, כללו בין היתר הקראה של נאום גטיסברג ומסדר של ותיקי המלחמה באתר הקרב. בערב נערכה פשיטה ספונטנית של ותיקי צבא האיחוד על מגורי ותיקי הקונפדרציה במחנה הגדול, שלאחריה נערכו מצעדים משותפים והודלקו מדורות שדה.

ה-3 ביולי היה היום האזרחי או יום המושלים. באותו יום נערכו 65 מפגשים יחידתיים ונחנכה האנדרטה לכבוד גנרל ויליאם ולס (William Wells) מצבא האיחוד, שעוטר במדליית הכבוד על לחימתו בגטיסברג. אחר הצהריים נערכה באוהל הגדול התכנסות של ותיקי המלחמה מניו יורק, שבה הועלה שוב הרעיון להקים באתר את אנדרטת השלום (שאכן נחנכה שם 25 שנים לאחר מכן). בערב נערך באתר מופע זיקוקין די-נור.

היום האחרון לאירועים היה 4 ביולי, היום הלאומי. באותו בוקר נחנכה אנדרטת מדינת פנסילבניה, הגדולה באנדרטאות שבשדה הקרב של גטיסברג. בשעה 11 הגיע לאוהל הגדול נשיא ארצות הברית וודרו וילסון, שהגיע למקום ברכבת מיוחדת. הוא נשא נאום אודות אחדות לאומית, ובין השאר אמר:

מצאנו שוב זה את זה כאחים וכרעים לקרב, לא עוד אויבים אלא ידידים נדיבים, מאבקינו נותרו מאחור, מריבותינו נשכחו - מלבד זאת שלא נשכח את הגבורה המזהירה.

וילסון עזב את המחנה לאחר השמעת ההימנון הלאומי.

בהמשך היום נערכה מחווה לחללי המלחמה שכללה חמש דקות דומייה בכל אזור גטיסברג. דקות הדומייה נפתחו בתרועת חצוצרה ובצלצול פעמונים בגטיסברג, והן נקצבו על ידי יריות תותחים ברקע. במהלך היום, מחמש בבוקר ועד 11 בלילה, פקדו את דרכי האתר יותר מ-7,000 מכוניות.

כמחצית הוותיקים עזבו את האתר ב-2 וב-3 ביולי, ופירוק המחנה החל מיד לאחר מעמד המחווה ב-4 ביולי. אחרון הוותיקים עזב את המקום ב-8 ביולי, ועד 15 באוגוסט הושלם פירוק המחנה.

אודות המפגש הופק הסרט United at Gettysburg.

ב-3 ביולי 1938 נחנכה מצפון מערב לגטיסברג אנדרטת השלום ואש התמיד לזכר המפגש ב-1913. הטקס התקיים במסגרת מפגש ותיקי המלחמה שנערך לרגל מלאת 75 שנים לקרב. באותו מפגש השתתפו כ-1,870 מוותיקי המלחמה מכלל 8,000 הוותיקים שהיו בחיים באותה עת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Celebration of the Fiftieth Anniversary of the Battle of Gettysburg.